A rabbi explores divine justice and how God judges human actions across lifetimes, not just in the moment. He argues that people who return to Judaism can reach spiritual heights that lifelong observers don't, because they've consciously turned from sin. Personal stories include a man raised in Moscow who became a Torah scholar, and the speaker's own ten-year commitment to giving ten percent of his income to a yeshiva.
Chapters
אז השם מבקש אותנו כל הזמן. עכשיו, הדרך האמיתית למבקש את האנשיה היא כשהוא לא רואה את ההחלטה ואת התהליכות של עבודתו ברגע. אז כשאתה עושה משהו רע, לא יש עבודה עדיין. לא משהו יקרה. וכשאתה עושה משהו טוב, גם לא משהו יקרה. אז זה מאוד מתחיל. רבי, אני כל כך רליגי, רבי, אני נותן לעצמי כל יום, ואני עדיין לא נגמר. דורא פרמס, לא? 10 שנים אני נותן לעצמי, אני יש לי נוטבוק, אני נכנס לכל הדבר שאני עושה, אני אקבל את המחלות, אני נותן לישיבה 10% בבקשה. עשר שנים ואני לא מבין. חברי שלי, חילוני, מחלל שבת, הכי גדול, כל יום מגניב, כל יום מגניב, כל יום מגניב, כל יום מגניב. ותראו כמה מיניאנים יש לו, יש 15 מטרים בתחילה, איפה הנכון? זה בדיוק הנכון. כי הנכון לא מומנטרלי. אשם יש הרבה תייבות. התורה מראית לנו, שרוצים אנשים נפגשים 500 שנים אחרי שהם עשו את הטבע. בגלגול, בגלגול. מה אתה עושה עכשיו? לדבר שאתה עשה 500 שנים לפני שאתה היית בגלגול. או בגלגול אחר. 500 שנים אחרי שאתה עשה דבר טוב, אשם החליט עכשיו לתפוס אותך. איך? בגלגול אחר. עכשיו אתם קשרים על משהו שאתם עשיתי כשאתם חיים במדינה אחרת, במדינה אחרת, עשרות שנים לפני. אז אתם רואים, אשם מבקש אותנו לא רק בגלל מה שאנחנו עושים עכשיו, או במהלך הזה, מה שעשינו במהלך הראשון, והאחרון, והאחרון, וכל מיני מסגרות. אז אנחנו לא יודעים אף פעם לבחור את הסיסטם הנכון של אשם. לא. אבל אנחנו יודעים משהו, כשאתה יכול ללכת לקורט פה בברוקלין או מנהטן, אתה יודע משהו בטוח, הקבוצה שם אתה לא תמצא. לא בגלל שכל הקבוצים הם קורפטים ואתם אוכלים. לא. אולי אתם אנשים חייבים, אולי אתם אומרים טוב, אולי אתם רוצים להיות חייבים, אולי אתם עושים את הכי טובה כדי להיות קבוצים חייבים, אבל אתם לא יכולים. בגלל שכבר כשאתם אנשים חייבים אתם מסוימים כמו שזה. אתם לא יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל שאתם יודעים להיות חברה עצומה, בגלל והם פשוט שאתם קיבלו עבודה, יודעים אז היום הוא במהלך להיות טוב, הוא במרכז הסטאק, חברה הוא במהלך, הוא עשה הרבה זמן היום במהלך טוב, אז במהלך עצומה טוב, הקרימנל הבא פשוט קיבל 3 שנה, אבל האחר שקיבל אחר כך, כשמרכז המרכז, פשוט קיבל 7 שנה בקרימנל האחר. זה קורה כל הזמן, בכל עולם, ואתה לא יכול להשכח את הקבוצים, הקבוצים הם אנשים. תראה, ביה' יש לא משהו כזה, רעיון, רעיון, רעיון, איזושהי זכויות, או הוא מזכיר איזושהי פרוויזיון במדינה, יש לא משהו כזה ביה' השם ידע מאיפה נשתתם, מי הולכתם, איך הלכתם לבית, איך הלכתם לישיבה, איך הלכתם לרבים, מה הם עשו לך, איך הם נשארו אתכם, איך הם נשארו אתכם לרעשת את המדינה, כל מה הוא ידע. ואחרי מיליארד דברים, השם ידע עלכם, ומה קרה לכם, הוא ידע בדיוק איך לרעש אתכם. זה למה שלא שני אנשים שעושים את החלטה הזאת, מקבלים את החלטה הזאת, זה לא משנה. אתם יכולים ללמוד עכשיו, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך זה יכול איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך אמרנו, בוא זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך נשמע איך זה יכול להיות? איך את זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך איך זה יכול להיות? איך סנגמרה, איך לא? כל מה שקוראים לו, קוראים לי. זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? איך למה הוא זה יכול להיות? איך יוצא עשרה פעמים יותר ממני? למה? בגלל שהוא גדל במוסקו, איך מקום קומייניסטי, שזה היה רעיון ללכת עם הקיפה על הראש ולעשות ברית מילה, והם נותנים לו לחולים של כל הקומייניסטים, האתאיסטים, שהם כל הזמן מנסים את ה' והרליגיה, ומאחר שההוא היה במקום האחרון, הוא ראה את ה-CD או משהו כשהוא התחיל להבין, אוי, כל השנייה שלי הייתה חלוקה, והוא התחיל ללמוד יותר ויותר ויותר, והוא החלט 180 דגרים, ואתה גרם בבית רבי ה-USA. אדוני אלוהינו ואלוהי עמינו אבל הוא גדל בספורט, בכל מיני דברים שהם עושים במוסקו, הוא הגיע כאן לאמריקה או לישראל, הוא סיץ ולמלך תורה, עם הספורטות השאלה שלך, את רוצה לציין את הספורטות השאלה שלו? והגמרא כבר נפגש, והמרכוב... שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. In a place where the ba'alei tshuva can reach, even the biggest tzadikim from birth cannot reach. Why? Because it's not the same someone who tasted from the drugs and stopped, to someone who never ever tried. Remember this. If someone already הוא קיבל דרוגים למיני זמן, הוא גדול גדול, להוציא מהם זה מאוד קשה ומאוד קשה, אז אם מישהו היה גדול בזה, אבל הוא הוציא מהם, זה יותר קשה מאשר מי שלא פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום פתאום אבל פתאום זה לא נכון שאתה פתאום פתאום מנסה לנסות, כשאתה פתאום כבר בטוח בזה, להוציא פתאום את זה. פתאום פתאום כולם פתאום פתאום יודעים, פ נכון? זהו מה שהייתה בחלל שבת, אנשים, כל מיני פרטים, מנטים, ברחובים, כל הדברים האלה. אחר כך התחשבו שיש איזה מיוחד לשבה. אני לא שימפנזה פה. אני לא בא לכאן לחיות בגלגל. יש לי רגלות, אני צריך ללכת לרגלות, וזה קשה. זה קשה ללכת לרגלות. בגלל שבכל דקה של החיים של יהודים, אתה צריך לדבר רחוק על מה שאתה מנסה לעשות.
