The Sticks Of G-d
In this impassioned monologue, the speaker addresses a mixed audience of Jews and non‑Jews gathered in Los Angeles, many of whom have traveled from San Francisco to experience a Sabbath gathering despite not being religious. He challenges listeners to examine the authenticity of their participation, asking whether they are merely following a flyer or truly committing to the values of the Sabbath. The talk weaves together themes of personal responsibility (the concept of one’s own halacha), the power of chesed (kindness) toward both the living and the dead, and the importance of internalizing Jewish teachings rather than relying on external symbols. The speaker references Rabbi Yosef Mizrachi and urges viewers to watch a specific video with subtitles that, according to him, contains answers to life’s big questions. Throughout, he emphasizes that true devotion begins with one’s own actions and that divine providence (Baruch…) supports those who sincerely seek connection.
Chapters
Good evening. This lecture, בעזרת השם, is לעילוי נשמת אדם בן זויה. מהקבל שברחו אב מרסי ולנשמתו, together with all the other people, ששחרר את העולם בטרידה האדומה הזו שאנחנו עדיין לא יכולים להתחיל מזה. זה נראה כמו שכמה זמן שקורה, האגונה, במשך שהיא נגמרה, היא בעצם נגמרה יותר. פסיכולוגיה המדעית של אדם עושה את האדם לתפקיד בטרידות מסוגלות אחרות. זו קומבינציה של המחשב והמחשב המחשב של המחשב ביחד עם איכות האנשיה של האנשיה כל אנשיה יש איכות אחרות, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות גדולה, איזו איכות ביחס גדולה, איזו איכות לתקופה גדולה, איזו איכות של מי שאתה ואיך גדולה הייתה תקופת שלך ביחס לכל מה שראיתי וקראתי בשלב שלך לא רק בשלב הזה, אבל בכל החורים שאתה הייתה פה בעולם כי אף אחד מהם היה פה לפעם הראשונה אנחנו כולנו היינו פה במדינות אחרות לפעמים אז אם היינו פה כמה זמן וכמה שנים כשקיבלת כל השנים של כל החיים שהייתה בנושא, כל דקה, כל דקה של כל מה שראינו וקיבלנו, זה הכל מרקד בתל אביב שלנו. זה למה שכמה אנשים יש פרנויה לדברים מסוימים, הם מרגישים בצורה מסוימה כשהם רואים משהו, זה לפעמים מרגישה של תחילת החיים. אנחנו יודעים שזה דג'אבו, כמו שאתה מגיע למקום ואתה מרגיש שאתה הייתה שם או שזה היה עדיין קרה לך אז כשאחד רואה שהרבה אנשים מהמלך שלו מתייחסים כמובן הוא מתייחס מאוד, כן? כולם מתייחסים כולם מתייחסים, כולם מתייחסים הייתי מקווה את זה, תודה לכם. אז כולם נפגעים, כולם נפגעים. בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבק ולכם הטראגיה מתמודדת הרבה הרבה יותר פעמים ויש שתי סביבות לתפקיד על הדברים אני אתן לכם דוגמא רק שני שנים אגדנו קוביד פנדמיקה, פנדמיקה בעולם מיליאנים אנשים מותים כמה יהודים מותים? יותר מ-20,000 יהודים בישראל 8,000 בארה״ב, כאן ובניו יורק, גם קצת מילים. באירופה, קצת מילים. ביחד, יותר מ-20,000 אנשים מתייחסו בזמן של אחד שנה. התחלנו לסיטואציה שהייתה 100 אנשים מתייחסים בישראל ביום, 96 הייתה המסגרת ביום. היו לנו כל כך גדולים, היינו מפחדים, זה הופך לנו מנטלי, ו... כל מה שאנחנו מרגישים עכשיו, אנחנו נחשבים בו עם אקספציה אחת למועדה. לא הייתה רעיה. כשקוויד נחשב את הילדים שלנו, ואת החברים שלנו, ואת החברים שלנו, אנחנו היינו מאוד נחשבים, היינו מאוד גאווים, מפחדים, מפחדים. אתה יודע, אתה הייתה שם, אתה יודע מה שאני מדבר עלייך. אבל לא הייתה רעיה. לא הייתה רעיה. לא הייתה לך מי לבנות. זהו, זאת נציאה, ווירוס. איזה אנשים מנצחים את הציניים, אבל במובן כלל, לא הייתה רעיון, בשלב השדרה. עכשיו, הפרובה הראשונה עכשיו, שיש לנו הרבה רעיון, הרעיון שיש לנו, הוא מנסה את הטרוריסטים הארבים האלה, שעשרה שנים אני כבר קראתי שהם פחות ממה שהם נאצים ועכשיו כולם יודעים מה שאני מדבר עליהם שהם יודעים לנצח את המשפחה שלהם רק לנצח אחד שעשרה יודעים לנצח אותו ואת אשיותו ואת 18 הילדים רק לנצח אחד והנאצים לא יודעים ללכת על אדם אם אתה אומר לנאצים שאתם יכולים לנצח 100,000 יהודים אם אתם תפקדו על זה אבל אתם צריכים ללכת על אדם אחד או אתה צריך ללכת את הרגל שלך, הם לא יאמורים. הם לא יאמורים, כמו שהם נפגעו אותנו, הם אוהבו את עצמם. הם לא יצטרפו על כל שום דבר כדי להקים אותנו. כמו שהם יצטרפו וסביבו אותנו, אני אקים את כולם. אבל אם היו צריכים להצטרף איזשהו חלק מהגוף שלהם, הם לא יאמורים. אבל, אלה השמיילים, הם מגיעים לשמור על עצמם עם רעיון רק לשמור על אחד ממנו. הם כל כך שמחים על זה, שהיום הם מגיעים לשמור על יהודים. אין שום דבר אחר במשך החיים שלהם. אז אנחנו מאוד מגעים עליהם עכשיו. איך הם יכולים לעשות את זה? איך הם יכולים לשמור על אנשים חייבים? אנשים שחייבים בפארטי. אנשים, ילדים, אנשים, עוד אנשים. ברור, הם לא באים לשמור על צבאים, הם באים לשמור על יהודים. אבל זו חלוקה מאוד גדולה שיש לנו לצד הארב זה רק בגלל שהם לא מתעוררים כדור בתורה אם כל אחד מהם היה תלמיד חכם תלמיד תורה ביותר מהחיים שלו אנחנו ידעים שארבים, נאצים, פנדמיקה, כל זאת היא איזו אישה עם דרסה אחרת היום היא שירה ילדה, מחר היא שירה ילדה, מחר היא שירה בראון, היא היותה איתה אישה היא היותה היותה דקה במידה של ה' כדי להשיג כשהוא יחזור לעשות זאת אז אחד יום הוא יחזור לגרמנים לעשות את זה ובמקרה אחר הוא יחזור לארבים לעשות את זה וב�מקרה אחר היו הרומנים ואז היו הבבילונים והגריקים והפרשנים וכך הרבה אחרים. זה הסוג שלו. אנחנו הגיעים למקסימום של דברים רסטריקטיים שאנחנו עשינו, רעיונות, כל מיני דברים אפזירים אגזר השם, חייבתם את רעיונות התורה. אנחנו מגיעים לזמן מסוים, ונפגשו את הסיפור. ולא חושבים שיש יהודי בעולם שלא יישב בזה, מהכי רכבי למה הכי רחבי? בגלל שאם היה לנו אנשים בעולם שלא נשכחו לתחתן את הסופרים שאנחנו כולנו מתחתנים, אשם לא יעשה את זה. זה אחד הפרנציפים של התורה. אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. כשמבחן בקורט מפריע קרימינל ויישב לו לבריכה, הוא לא חושב על אישה שתהיה עד עשר שנים בלבד עם הילדים ויישב להם בבריכה. היא אינסטנטית, היא לא ידעת מה עשו את האמא שלה, אבל המבחן לא יכול לחשוב על אותה ועל הילדים. הוא יכול ללכת לבריכה של המדינה, וכך גם בכל מדינה אחרת. כשאחד יש קרב עם אחד אחר ואגב אותו, הוא נגמר אותו. הוא לא יודע על אותו ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל ועל אותו ועל ועל אותו ועל אותו ועל אותו ועל ועל אותו ועל ועל אותו ועל ועל אותו ועל אבל המרדכר אותו ועל ועל לא חושב על המשפחה, הוא רק חושב על האחרון שהוא רוצה לقتל. אבל כשה' רוצה לקחת מישהו מהעולם, הוא מבחין כל מי שייחס לזה למישהו שלו. אם אחד מהם יהיה פולי רציון ולא צריך ללכת על הזדמנות והאגניה, או הקריאה תתעורר עד שתהיה הזמן הנכון. זה נקרא צדיק וישר הוא אין אמונה אל אמונה ואין עוול. כל מה שהוא עושה, זה בדרך כלל בקריאה. אבל, אנחנו, אנשים רגילים, שלא נלמדים תורה, ולא יודעים 1% מה שכתבו בבוקר של ה' אפילו אם זה נמצא על המערכת שלנו לפני הרבה שנים, אחדנו לא נפגשו את זה אף פעם בעצמנו. ובגלל שאנחנו לא מבחינים, יש לנו מיליאנים מבחינים ואנחנו 100% בטוחים שאנחנו נכון אנחנו לא נשכחים בה, היא לא נשכחה בה, הוא לא נשכחה בה, זה לא נכון זאת השפעה שאנחנו מדברים אבל אני רוצה להתאמן לכם משהו כל מה שאנחנו אומרים, הוא קיימת מהחלום וזה נורמל אנחנו נפגעים, אנחנו רוצים להתאמן, להתאמן מהחלום שלנו אבל אני רוצה שאתם ידעו שאם אנחנו רוצים להפך במידה של יודע חבר, היודע חבר הוא ה' הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הו לבנות פה למידה מסוימת, ללכת לפעמים מסוימת וללכת לעולם. לפעמים, מישהו יצא לעולם בשביל יום אחד, קטן, הוא נפגש שם ובמשך יום הבא הוא ילך לעולם. הוא ילך ללכת לנסוע, ראשית הלילה של חייותו והוא נפגש. מה הייתה כל המיוחד של הקריאה של העולם? לתת לבנה ללכת ל-9 שנים? במיוחד גאוי, בפגישה, בפחדה, בפחדה, בפחדה, אתה יכול להגיד שזה לא פשוט להיות פגישה ל-9 שנים לתת לב לבנה לילה, ללכת ללכת לכל הפחדה, ולא להשתמש בו אפילו ל-24 שנות? איך משהו כזה יכול להיות? התגובה היא משהו כזה קרה לתלמיד של גאון מבילנה 250 שנים אחד מהבחורים בישיבה התהלכו והם היו ילדים ואחר כך פסק היום ואז הם לא ראו את האבא לרעיון גאון מבילנה שואל איפה הוא, למה הוא לא יוצא עדיין? הם אומרים שזה נגמר כל כך הוא לא יכול לצלם, הוא נגמר הוא שואל, מה קרה? הוא אמר, הוא היה עם ילד ואחרי יום הוא הלכה אני אגיד לו, קוראי לו, אגיד לו להגיד לי, אני אקבל לו מה קרה אם אתה יכול לדעת מי היה גאול מבינה הוא אחד הכי עורכים בהיסטוריה של העולם ממילא יום שיהיה אדם עד היום אתה יכול להגיד על הכי גדול, פרופסור שלו כל יום היה לראות תורה, הוא ידע את כל התורה בכלל 300, 400,000, 805 פרסים הוא ראה את כל תורה בפרסה אנחנו לא יכולים לכתוב את המשפחה שלנו בפרסה אבל הוא היה עם רעיון סופר סופר רעיון מהקהל בראשית, אנחנו רק ראינו את פרשת בראשית בשבת בבראשית, בקהל בראשית הוא יכול להגיד לכם כל 613 קוממנטים בקהל בראשית שואל אותו אחר כך בסעודת פדיון הבן, כבוד הרב, איפה יש לך פדיון הבן בעולם בראשית? הוא אמר, בן ראשון אחרי שלושים יום תפדל ברוויישן בראשית. בן, ראשון, ראשון, אחרי שלושים יום, תפדל, תפדל מהכהן, תעשה פדיון הבן. הרעיון היה מלמעלה מהעולם. אז התלמיד בא לגאוני ווילנא, והוא אמר לו, הלילה הזאת, בתחילת ההחלטה שלו, הייתה נפגשת ולא יהודית. הוא היה גנטי. באותו פונקט של הלילה שלו, הוא התחיל לגאוני והוא התחיל להיות צדיק מאוד. הוא הלך לישיבה ותלמיד תורה כל הלילה שלו. בזמן שהוא מותה, הוא היה רציון נכון. נכון. לגבי הכי גדול. בתקופה שלו, השם שאל אותו, יש לך שתי אופציות, קבל. אתה יכול ללכת עכשיו למקום שלך במלך, ולהיות כאן ללמוד. זה יהיה גדול. או, אתה יכול לגבי העולם במהלך קצת, רק שתבואו כיהודים לאמא ולאבא שקוראים לה תהרת משפחה האמא הולכת למיקווה, היא פשוטה היא הופכה אחר כך מגיעה מהמיקווה הילד הוא נשמה פשוטה ואתם יכולים לתבוא כיהודים כי אתם לא תבואו כיהודים ולא יש מצב שאתם תבואו בתהרה בפשוטה בגלל האגוים לא יש משהו כזה נידה ותומה ותהרה בין היהודים, לפעמים הוא פחות, לפעמים הוא לא פחות כל הטובות בעולם הם פחות או לא פחות כל הזמן זה מאוד מעניין בין האנימות, שיפ זה פחות אנימה, קו זה פחות אנימה, דנקי זה לא פחות אנימה, הור, דג, הם לא פחות, דיר, זה פחות, והתורה נותנת ליסטה של האנימות שהם נוכלים לאכול, הם פחות אנימאלים שהם לא יכולים לאכול, הם לא פחות. מה ההחלטה בין הם? יש אנימאלים שהם מורים לחיות ואנימאלים שהם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם לא מורים, הם האנימוסים לא מורים, הם שמורים לא מורים, לאנימוסים הם לא מורים, הם אחרים לנצח, לא מורים אנחנו לא יכולים לאכול. אז הם נפגשים, או נפגשים או לא נפגשים, וככה הם נמצאים במשך החיים שלהם. בגנטילים, ברור שהם נפגשים, לא נפגשים, בגלל שאין נידה באמא, אין דבר כזה בתורה לגנטילים, אבל הגנטילים יכולים להיות עורכים. גנטיל עורכי או גנטיל נפגש. בשביל יהודים זה גם דבר, יהודים במהלך שלהם יכולים להשתתף את עצמם לנקוד או אם הם משתתפים, הם נגמרו את עצמם לנקוד אבל הנקוד של יהודים יכול להחליט מהיום למיום, מהשעה לשעה למשל, אם עכשיו הוא נגמר מהמיקרוויה, הוא נקוד, ועכשיו הוא נחליט משהו שהוא לא נחליט, הוא נחליט נקוד, הוא צריך להשתתף את עצמם עוד פעם, זאת איך זה עובד אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אשם אמר לגאון רבינה, אז כמובן, אני רוצה להיות נפגש, אשם הילד נפגש, פעמים הוא נפגש, כולם קוראים, איך זה יכול להיות, איזה זכוי זה, איזה הלך זה, הילד הזה לא עובד על דבר אחד, למה הוא צריך למות אחרי יום אחד, כן? כולם שואלים את האלה. כל האלה האלה יוצאים מבחינת הנכון, מה שקוראים לנכון. כלפי שאנחנו יודעים, כלפי שאנחנו מבטיחים. כלפי שאנחנו יודעים, כלפי שאנחנו מבטיחים. מאוד פשוט. אנשים שיודעים את כל תורה, בכל סציפי החיים, הם יודעים מה שה' רוצה להם לעשות עכשיו. כל מה שלהם הוא שחר ושחר. אפשר? לא אפשר. הם לא יודעים כל כך הרבה מקומות שחר. אנשים שלא הלכו לישיבה, הם לא מבטיחים תורה, הם לא מבטיחים. הם חייבים כאילו לא יהודים, לא יהודים לא יודעים תורה, הם לא יודעים תורה ישראלי סקולרי, סקולר בוחרי, פרשי, סיריינים, כל מיני העולם, יהודים סקולריים, הם גדלו בלי שבת, בלי תורה, בלי גשיבות הם לא יודעים, הרבה פעמים זה לא אפילו זמן שלהם הם הלכים לדרום פובלי, אף אחד לא הלכה להם בתורה הם מנסים להיות אנשים טובים, אני בטוח שרוב האנשים רוצים להיות טובים, הם לא רוצים להיות רבים אבל לפעמים אנחנו נולדים עם דברים נגטיבים מלמעלה, אתם יכולים לראות את שתי החבר'ה שלכם אחד מגדל, האחד מגדל, אחד מגדל, האחד מגדל, אחד נפגש, האחד מגדל, אף אחד לא נפגש אחד מגניב, אחד מגניב מאוד אחד מגניב, אחד לא מגניב אחד מגניב, אחד מגניב מאוד מבחינת מזמן מאוד יודע אתה יכול לקחת 3 ביבים, טריפלטים הם נפגשים במוציאות האחרות אינה נפגשת לתשעה תשעה אחת, תשעה, אברהם, יצחק ויעקב אתה קח את כל 3 שלהם אתה נותן להם קצת פרצל גביל גביל, כל אחד מהם הוא נותן לו גביל. אתה בא לאברהם, אתה אומר לו, נותן לי קצת, הוא מסתכל עליך, הוא נותן לך קצת, אבל הוא לא מרגיש. נותן לי עוד קצת, עכשיו הוא מתעורר, אבל בקיצור הוא מתעורר. אתה בא ליצחק, הקצת, נותן לי, הוא נותן לך. נותן לי יותר, הוא נותן לך יותר, נותן לי יותר, הוא נותן לך יותר. נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נותן לי יותר, הוא נות הוא בא ליעקב, השניים, ״תן לי״ ״לא״ ״אני רק נותן לך הרגל, נותן לי אחד״ ״לא״ ״תן לי הרגל״ ״אהההההההתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת� 3 ביבים נפגשים לבית ולאבא, הם כולם נראים נכונים הם כולם נפגשים בבית, כל מה שאברהם שמע, יצחק ויעקב גם שמעו. אז הם נפגשים בעצם את הדבר השמאלי, את המקום השמאלי, אחד הוא מאוד מגניב, אחד הוא מאוד מגניב, והשמאלי הוא חצי וחצי, קצת שלו. מי החלט שכל אחד שלהם יהיה חברה מאוד אחרת? החלטות של מטריאל? מה? איין, מגל, אוקסיג'ן, מיץ? מי מנצח את זה? אם אתם קבלו אינגרידיאנטים של גולם אנשי, זה פחות מנצח של פיצה. כמה אנשים היו קיבלו בקבוצה? הולך לכימיסט ואומר, כמה מינרלים יש לי בגלבי, תגידלו לכם, תגידלו על סקל 2 דולר לזה, 0.5 דולר לזה, קצת סולט, מינרל, איין, ולא יהיה אפילו קצת פיצה אבל כולם יודעים, כשאנשים חייגים מהעולם, אנחנו לא מורים כמו שאנחנו מורים על קצת פיצה שהפכה לגלב אם הייתה לך קצת פיצה ופגשת במים, הייתה לך מפחדה, וואו, הייתי כבר מנסה להשתמש במידה. היא פגשת במים. לא, אחרי דקה, אתה זוכר את זה? לא, אתה ממשיך עם החיים, אבל מישהו פגש. אתה זוכר את זה לפני הרבה שנים. למה? זה לא קצת פיצה אחר כך, אפילו אם זאת הייתה את הגוף. כולם יודעים שהאדם הוא גולם 100%. הגוף הוא פשוט המערכת, הקוויר. כשמישהו מייחס לך עשרה ביליון דולר בגלגולה שיכולה לעשות עשרה דולר, אם תחזיר את העשרה לגלגולה ותקבל את הגלגולה היפה, ותביא אותה לגלגולה היפה, אנחנו צריכים להיכנס לך בגלגולה. נכון? זה לא אנשי נורמל. אז אתם מרגישים, אבל כמעט כל אחד שבדרום הזה הוא נכון. בגלל שכל מה שנמצא בעצמנו הוא לגלגולה שלנו. מאוד מאוד קטנה לבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבל השלום לא צריך סיגרת, לא צריך לשחרר חי, לא צריך אינטימציה, לא צריך חולה, לא צריך ספורט, לא צריך בי-אם-דאבי-אי-או, לא צריך מבחינת גדולה, לא צריך לשחרר, לא צריך קטנה, לא צריך ארט, לא צריך כל זה. כל מה שעושים בעצמנו, זה לגבי הגוף. מאוד מאוד, קצת, זה הולך לשלום. אנשים יכולים לחיות עשרה שנים, ואתה יכול לקבל את כל החיים שלו בלי שעה. את כל החיים שלו בעצם זו שעה אחת. למה? בגלל שכמעט כל דקות של החיים שלו היו חסרות. אם מישהו בא למורות ולא ידע איתו מי הוציא אותו, הוא לא ידע איך הוא עושה את החיים שלו, הוא לא ידע למה ה' יכנס לו למורות, הוא לא ידע מה יהיה כשהוא יחזיר את המורות, הוא לא יכול לדעת על כל שאלה שלו. אף שאלה. הוא לא יכול לדעת על כל שאלה שלו בעולם, 80 שנה. כל דבר שלו הוא שחור. אין לו שחור ושחור. זה כל בגלל את המדע שלו, מה שקוראים לו ברחובים או בטלוויזיה. הוא לא יודע מה הוא חיים. אם אתם לא מאמינים לי, תעשהו טסט. תבואו ל-Union Turnpike במהלך הלילה. כל אנחנן שסבל בו, יוצא לו, סליחה, סער, אתה יכול להגיד לי מה זה הטעם של החיים שלך? אם אחד יכול לדעת, אני אגיד לך מיליון אנשים ביום, מיליון אנשים, סליחה, מר סמית, מר ג'ונס, מר דיס, מר קוין, אתה יודע מה זה הטעם של החיים שלך? לא יודע. תנסה, אולי אתה יכול לתת לנו התגובה. להיות מוצאים מה זאת אומרת להיות מוצאים? להיות מוצאים למה אתה רוצה להיות מוצאים? כי אני צריך להשתמש בלחים מה נחשב בלחים? להשתמש בבית יפה ובמטרות ובמושגים ובחירות אתה יכול להיות דוג לזה אין סטרס, לא צריך לעבוד כל יום לא צריך לנסוע 3-4 שנות במרחק כל יום התת לך רואה מונקי עם שחר שחור? ראיתם עוד פעם מונקים שהם צריכים פסיכיאטריסטים כל יום אחר? ראיתם מונקים עם OCD או פניקה אטאק או אנסייטה אטאק או דפרשן? הוא פליץ על שבועים, יש שישה שונות, לא צריך להחזיר להם דריק, לא צריך להבין בכל אחד מהם, לא צריך ללכת לבורסקורט עשרה פעמים בחיים שלו. הוא פליץ לדרך, נשמח בבצעות הטובה, אוכל טובה. חיים מדהימים. אם המועדת של החיים הייתה להשתמש במהלך ולהשתמש במה שהעולם צריך להתמודד בצורה פיזית, אתה תהיה איגול. אתה תהיה דג רבי. במונחים, בברלין. אתה תהיה מנקי. יש הרבה, הרבה חיים שהחיים שלהם הרבה יותר טובים מבחינתך בצורה פיזית, ואתה לא צריך להשתמש בזה. אם הקריאה של העולם נמצא לך פה ונמצא את החיים שלך לגביך, זה לא מפחד לך לדעת מה לזה? אתה רוצה לחזור את כל החיים שלך ולמצוא במהלך שאתה מתי שכל החיים שלך הייתה חלוקה? אז כשאמרתי שאני אצליח להגיע היום, אני בעצם לא מגיע ללכת לדעת אחת לדעת אחת. כי יש לי דעת כל חודש, פה בבית אליה ובבית חדש. כשאברהם אמר לי, זה לא היה קל לצלם את ההחלטה הזאת. בגלל מה העניין לתחלת פרסומת אחת כדי שרוצים ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת אוטומנטי כדי ללכת היה צריך לתת את החיים שלו באותה דרך טראגית. אוטומ� בגלל הרשתו שלו, ושל הגם, ושל הקבוצה, החלטתי שאני יכול להגיע כאן. כשאנחנו יכולים ללכת איזה מקום, כשאנשים מורים, אתה צריך לעשות אחד, ורק אחד. הגמרא שואל, מה יותר טוב? יש לך שתי חויצות בפנים שלך. ללכת לביתה, לדאנס, לאכול, ולהשתמש במוזיקה, ולשחרר לכולם, ולדאנס, ולהשתמש, ואתה יודע, או ללכת למקום של מורדים, אנשים שעומדים וקרואים, אנשים שחושבים שהם חיים בגוף מאוד מאוד גדול. איפה שאתה צריך ללכת? כל אנשי שאתה שואל יגיד לך, אני רוצה ללכת לבית. מי רוצה ללכת למקום שהאנשים אמרו, אתה רואה איך אדם נחשף את החיים שלו? אנחנו לא רוצים להיות כזו אטמוספירה, אנחנו רוצים ללכת לנשום ולשים ולנשום ולאכול שלמה המלך, שלמה המלך, אמר לנו שזה יותר טוב, היותר טוב ללכת למקום של נשימים, אלא ללכת למקום של אנשים שנשימים ולאכול למה? כשאתה ללכת לביתה ואתה נשימה ואתה שמח ואתה נשימה על הטבל אתה לא מתחיל להיות יותר עצוב, אפילו עם קצת, אף משהו אתה בא ככה, וככה אתה חי. אבל כשאתה בא למקום, כמו בפיונרל, או במקום שבשבילו נראה תשיבה או יורצה, כמו היום כשאנחנו מדברים על זכרון, על מרחק השלום, על אילוי נשמה, המדבר שבא, מזמין את האנשים, מדבר על רעשיהם, על רעשיהם כדי להכניס שהיום אנחנו כולנו יכולים להיות שם. אנחנו לא יכולים להיות פה תמיד. חזאל אמר שהליף בעולם הזה הוא כמו רעיון של עין. וזהו, וזהו. כהרף עין. אז אתה מבין, אם זה 20 שנים, אם זה 60 שנים, אם זה 80 שנים, זה מפליץ בפעמים. במיוחד עם הליף של אמצעים שקורה אחרי שאנחנו חיים את העולם, מה ההחלטה שזה עושה? 20, 60, 80 או 100? במיוחד עם איתרנטין. זה לא משנה. זה כמו שתבוא לביליונר ותגיד לו, תביאי לי... תביאי לי 20 סנטים. תביאי לי 20 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. תביאי לי 40 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. לא, תביאי לי 40 סנטים. לא, זה לא עובד להפסיק זמן על זה. מה ההחלטה? 20 סנטים, 40 סנטים ת או דולר, נכון? זה לא עובד לדבר. קחי דולר ולכו. קחי 10 דולר ולכו. אל תפסיקי זמן שלי. זה כמה קצת זמן זה. זה מגיע. השאלה היא, אחרי שהחלטנו את העולם, מה יש לנו בשמים שלנו כדי לקחת אתנו למהלך העולם הבא? זו השאלה הכי חשובה לזמן. אם נחליף את העולם עם שבת, מצוות, תורה, תפילין, חסד, הרבה חסדות, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את כל הנגטיבים הנגטיביים, נחליף את ואנחנו כולנו נלך למלכה כדי להשחרר ללחוץ כמו שהתורה מלכה, כל זו התגובה הנ של היהודים הרחבים במהלך הבאה הם רואים את זה עם קרן מלכה לדבר שלהם ומשחרר ללחוץ של ה' אם אתה מדהים כדי, אתה צריך להתרחק עכשיו בעיניים שלך אתם יודעים מה זאת אומרת? למאות למאות אתם נפגשים את הגדול של ה' אם אתם רק תשמעו את המרכיבים של התורה התורה בעברית זאת אומרת הוראות, הוראה, תורה, מראת הדרך התורה זאת בוקר מרכיבים, איך לחיות לא רק איך להיות רליגי, איך להתקבל, איך לקבל ילדים איך לפסיק את פרסונליטית שלכם בטחות נגטיבות איך להתפתח לאחרים מי שאתה מוכן להשיג, מי שאתה לא מוכן להשיג, מה שאתה לא צריך להשיג, מה שאתה תמיד צריך לנסות להשיג. יש אלפים דרכים, מה לעשות, מה לא לעשות. אם אדם לא תפקד בבוקר של ה' את כל שלבו, איך בעולם הוא יכול להיות מוצלח בפרופסור של שלבו, כשהוא לא יודע מה זה הפרופסור של השלב? אתה יכול להיות מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב אנחנו משתמשים גדולה, אבל אם אתם משתמשים, ראש המדינה הוא מפיוזה גדול, ואתם לא רוצים להגיד לו שאתם מגניבים. אוקיי, אין סביבה, אני אקבל את הסביבה שלי. מה אני צריך לעשות? תדעו את זה לביתכם. זה מגניב? זה מגניב או לא? יכול להיות מוצלח? יכול להצליח בכל מקום שלו? לא יש דרך להצליח. בטח הוא יפה. למה? הוא לא יודע. כל יהודי לא מלך תורה, ולא מלך אפלס את הבסיסים, את הרכב של יהודי, איך ה' הוציא את העולם. הכי הרבה יהודים בעולם היום לא יודעים אפילו את פארק הראשון של התורה. אינים יהודים, הם לא יודעים אפילו שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים אנחנו ראינו על שבת, אם אתה הלך לסינגאג, אז אתה יודע מה אני מדבר עליה. בראשית דברי אלוקים את השמיים ואת הארץ, ה' הוכן ואת הארץ, בהתחלה. ואז הוא הוכן אותם, הוכן את החיים, הוכן את האדם, הוכן את כל האווירות, ובאחר כך, כשהכולה הייתה מותנית, הוא הוכן את האדם הראשון, שזה אדם, והוא הוכן אותו חבר, שזה חבר. זה לא טוב לבן להיות בלבון, בן צריך אישה. אעשה לו עזר כנגדו. הוא קח את דנאיו שלו, את הדנאי הזה, וקלון אחד עם קצת חלומות, קצת מעוגלות בביטוי, ועשה לו אישה הכי יפה שעברה. זמון חווה. למה הוא לא קריאת חווה על עצמו, כמו שהוא קריאת אדם? הוא יכול לעשות כזה, ותהיה אישה. למה הוא צריך לעבוד על אדם ולבין אותו? ויפה לשם אדם, על האדם תרדמה. הוא יפה לו לבין, ושלו הוא קריאת אישה. למה זה? למה הוא לא קריאת אותה גם? בגלל שכל אדם יש עבודה בקריאה. האדם יש עבודה והאישה יש עבודה. האנגלית, כמובן, בלי ללכת לדברים כאלה של פמיניסם, שטויות, אני לא מגיע לזה, אני רק אומר לך מה שקורה בתורה, ה' קורא, יש אנגלית, האנגלית לא יכולה להצליח אף פעם אחר כך בלי עבודה. אני צריך לעשות להם עבודה. היא תספור אותו, היא תשכח אותו, היא תעזור לו להביא ילדים לעולם, להמשיך בקבוצה, היא תספור אותו מנטלי, פיזיקלי, היא תעזור לו למה הוא צריך, למה הוא רוצה, כל מה. אבל אחד מה שהיא צריכה לדעת, הדבר האחר שהיא הוצאתה היא לבנים. היא לא יכולה להיות בנים. העולם היום מאוד קורקטי. האנשים שלא יודעים על ה' ועל התורה שלו, מנסים לרדסיין את העולם. אנשים מתחילים להיות אנשים, אנשים מתחילים להיות אנשים. אתם רואים מה קורה שם. אבל זה לא רעיון הקריאטור של העולם. הקריאטור של העולם רצה את דבר אחד, נשים ונשימה. לא נשימה ונשימה. לא נשימה ונשימה, ולא אנשים עם אנשים. נשימה ונשימה, זה הסיסטם. הם נשימים בוודאי, עם גולם שלהם ועם מנתלתיהם. האנשים שרוצים להחליט את העולם, הם עובדים עם התהליכות. אבל אלה שרוצים להחליט את העולם, הם יצאו. אלה שרוצים להחליט את העולם, הם יצאו. אלה להחליט את העולם, הם שרוצים יצאו. בגלל שהם מנצחים את העולם והמקום של העולם והעולם כבר הגיע לסיטואציה שלא יכול להסביר כל כך הרבה יותר זמן ואתם יכולים לראות מה קורה בישראל ובאמריקה ובכל העולם אבל יש רק אחת האמת והיא לא תחליף להחליף, היא לא תחליף לפעמים ולא תחליף עוד פעם. כשרשם נתן לנו את התורה, זה ככה זה קורה, אפילו כשהעולם יחזור, רגלות התורה יחזורים ללמוד. זה אחד מן 13 רגלות של ה' כשהוא נתן לנו את התורה, תזכרו, אנחנו היחידים שהם נתנו את התורה בפני מיליארד רגלות. כל יהודי שסתם כאן, משה ואשם, מדברים במקום חיים, בפנים של עצמם. זה לא כמו ה-80,000 רליגיות, שבאו אחר כך, שהם כולנו פרקים. שאף אחד בא ואמר לנו סיפור, אף אחד לא ראה את זה, אף אחד לא ראה, אם הוא היה מדבר עם ה' אם הוא קיבל משהו, אף משהו, זה סיפורו. זהו, אין סיפורים. כמו מוחמד. הוא בא ובאתם את הקוראן עשרה עשרה עשרה שנים. הוא אמר לאנג'ל ג'יברי, ג'יברי הוא גבריאל, הוא נתן לו את הקוראן במחר ונתן לו פרופט. וכל אחד שלא יקבל אותו כפרופט, הוא צריך לתפוס את הקוראן, אם לא, הוא יתפוס אותם. הרבה אנשים לא רצו, הם לא נכנסו לו כפרופיט, והם התחלו להתקשר ולהתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר להתקשר לה אם הוא מקבל פרפסיה, זה נגד רכבי התורה. עכשיו, תזכרו, מוחמד לא אמר שהתורה לא באמת. מוחמד, חצי הקוראן, הוא מספיק את התורה. הם לא אוכלים חנזיר. הם קוראים לזה חנזיר. חזיר, חנזיר. הם לא משתמשים עם אחד, הם לראו את התורה. הנשים שלהם מנגנות, הם לראו את התורה. הרבה של הדברים שהם לא עושים, הם לראו את התורה. הוא אוהב כל הנשיאות הישראלית. אפילו בווידאו של החמאס, הם מדברים על קינג דיוד, דאוד, אהבו אותו. ג'ייקו, ישראל, אהבו אותו. חזקיהו, ישעיה, שמואל, סלמן, שלמה המלך, הם מכניסים את זה בקוראן. הם מלמדים על התורה שלנו. הערבים לא נגמרו שהיהודים קיבלו התורה במדינת סייני. הקלישינים לא נגמרו שקיבלנו התורה במדינת סייני. הגמרות של האנשים בעולם, הם מבינים שהיהודים הם האנשים החלטים, והקבל של העולם נתן להם התורה במהלך פוליטי, לאחר שהוא קיבל אותה מאל איג'יפי, ולהגמר להם האנשים החלטים. בגלל זה, במיוחד, האנשים בעיקרים שהם מנגנונים הם יהודים. ארוך. כל כך הרבה אנשים בישראל שאומרים, אני אתאיסט, אני אתאיסט, אני אתאיסט. תגידו לארב, תגידו לי אם... אחת מהמיליארד לא יודעת שאני אתאיסט. אפילו אלה שלא מבקשו את הלכת הקוראן. הם מגיעים למות לדיאלה. כשאתה מגיע לדבר עם איזה אנשים, ברגע, אל תנסה להגיד לי שאני רליגי, אני אתאיסט. אני הייתי בסביבה של הכי גדול של האתאיסטים בישראל, עמנון לוי. הוא פרסמת אותי עד עשר שנים. כולם יודעים, הוא מוכן בישראל, יש לו סביבה יום יום. 20 פעמים לפני שהתחלנו, הוא אמר לי, אל תנסה להגיד לי שאני רליגי, אני אתאיסט, אני אתאיסט, אני אתאיסט. אבל אחרי שהגעתי אליו, אני אמרתי להם, תשמע, אתם לא יכולים שאני אוכל רק אחת התגובה, אז בואו נעשה קרדיט. תביאו לי חמש דקות לדבר בלי התעוררות, ואז אתם יכולים לדבר כמה כך שאתם רוצים. אני לא צריך לדבר עדיין. חמש דקות, אתם יכולים להיות קטנים? זה היה מאוד קשה לזה להיות קטנים. הוא אמר, טוב, בואו נעשה. הוא נתן לי לדבר שלוש דקות, לא חמש, שלוש. אבל זה היה יותר. שלוש דקות אני מדברתי, ראיתי ליטרלי שזה מתחיל לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לתחלת לת הוא אמר לי כן, ואז הוא ממשיך, ומה קרה? 99% של האוניברסיפה הוא קטע, הוא נותן 3 דקות מה1.5 שנה, אבל ב-3 דקות הוא נותן את הדבר שאני אמרתי לו, אני רק ראיתי אתכם, זו חלקה חלקה שלכם, הוא נותן את הדבר הזה והוא אמר לי, אתה צודק, אתה נכון. ומה אתה חושב שהפכה? שני יום אחרי זה היה לראות תהילים עם ימאקה בגבי הצדיק מייבניין, אם אתה יודע איפה זה, בנות. מישהו קח פטרה שלו ושמת אותה לי, ושמת אותה על פייסבוק. אמנון לוי, הגבי האתייסט בישראל, שבמקום שלו הוא מבנה את הרליגיה, עם ימאקה, לראות תהילים בגבי איזה צדיק. מה היחידות? 1-1,000,000,000. מה קרה? 2-3 שנים אחרי זה הוא הלכה לבית שלו והוא הולכה ללכת על כל דבר ועכשיו, אם אתה שואל אותו, הוא עדיין יגיד לך שאני אתייסט אבל הייתה רגעה שהוא ידע 100% מה שאני אקווה לו מהתורה, זה באמת נכון אבל הרעיונות והיצר הרעה פשוט חזרו לו לבית שלו הוא מאוד מוכן, מה הוא יכול להגיד? אני מתחיל לשומר שבת? מפחדים מכל האנשים שנהם, הלכתיים, המדינות, כל הלכתיים. אבל זו דקה שהאנשיה שהיא מאוד מאוד רגעה, ב-3 דקות, זה היה יודע כדי להצליח. יש לי סמינר, הבאתי לכם כמה קטעים שאתם יכולים לקחת בבקשה. אחרי שאתה מעביר את זה, אין מצב שתהיה מוכן להיות מחלל שבת, אם יש איזה מחלל שבת. אתה לא תהיה מוכן אחרי שאתה מעביר מה יש בבוקר שלי. אני מבטיח לך את זה. יש לי כל פילם, הוא התפרסם לתשעה מדינות. קוראים לזה תורה ושיאנס. אחת דווקא אחת אחת. כשיהודים רואים את זה, הם נחשפו על חיים שלהם. הם אומרים, למה אנחנו לא ידעים על כל הדברים האלה? אם הייתי יכול לדעת על כל הדברים האלה הרבה שנים, אני לא ידעתי אף פעם שאני לא רליגי. אני לא ידעתי אף פעם שאני עושה את הדברים שאני עושה כל יום. כל הדברים שאני עושה זה בגלל שאני לא יודע. עכשיו, כשאני רואה את הסרטון הזה, זה חלט את כל הדבר שלי, איך אני ראיתי את החיים שלי. פעם אמרתי בקול ברסטורן, עליהם השלום, זה היה קול ברסטורן במין סטריט, אתם זוכרים? אתם כבר חיים הרמניאלים, אתם יודעים מה אני מדבר עליהם. עם קונטרולר של מדינת ניו יורק, אלן אבסי, כל המONEY של ניו יורק היה בסיגניצ'ר שלו. בקבוצה של ה-FBI, פוליסטים, מנהיגים, ניו יורק סטיילי, קבוצה גדולה מאוד גדולה. הוא בא ללכתוב שלי בגרית ניק, הוא פרופסור של היסטוריה, הוא היה בקלאס עם פרזידנט קנדי, שהוא מותן. מאוד מאוד רעיון, יהודי. ובדרך הוא נגמר עליי 45 דקות. ואחרי זה אני שואל אותו, מר עבסי, מה אתה צריך להגיד? הוא אמר, אני עדיין יודעת. אני אגיד לו, תראה, אתה בא כמובן כאתייסט. שתי שעות אחרי זה יש לך רק קצת דעות. למה לא נמצאים אחד על אחד ואני אקלרפי את כל דעתכם? הוא אמר לי, אני אשמח לזה. תעשה את זה? אני אמר, כן, סביבה. אני חשבתי, את יודעת, פוליטיקאים, הם אומרים לך מה שאת רוצה לשמוע. עשרה דניים אחרי זה, האסיסטנט קלט לי, למה את לא נמצאת עם האבא ה-CF? הוא שאל אותי, למה את לא נמצאת? הוא אמר, זה סביבה? למרות שעה שניים בקולבי. אנחנו באים ואני אמרתי לו, ב-3 שעות. אחרי שלושה שעות הוא גדל, הוא אמר לי, בעצמי, אני 72 שנים, בעצמי אני לא חושב שרליגיה יכולה להתאם 100% סיינטיפית. אני תמיד חשבתי שזה עבודה של אדם. את רוצה להבין? תבין. את לא רוצה להבין, זה עבודה של אדם. אמרתי לו, אין דעות, אין דעות, זה מאוד ברור עכשיו, זה כל דיווין, זה כל מה של ה' אני קיבלתי את הסיפור הראשון אמרתי לו, מה אתה יכול לעשות על זה? הוא אמר, זה לאט לי אני 72 שנות, אני גאה עם אישה לא יהודית, אני רק התגלגל בפרסומתך שהילדים שלי לא יהודים איפה אני אפילו יתחיל להפסיד את החיים שלי? אמרתי לו בואו נבין או לא, כמו שהאנגלית חיים היא עדיין יכולה להסביר. ואם הוא לא יכול להסביר מה הוא היה צריך להסביר, הוא יהיה נחשב אחר כך, במחירות, ולפחות יהיה לו חלק נחשב, ובזמן הזה ה' יכול להוסיף לו איזה מקום, כדי שהוא יכול להמשיך מאיפה הוא הלכה. במקום עם תורה וישיבה ושול ורבי וגדולים שיודעים תורה. הוא תמשיך כשהוא התחיל. אז אפילו אם אחד יום לפני שתפסת, התחלת להתקשר ל'השם, נכתב, פתח לי פתח כפתחו של מחת, ואפתח לך כפתחו של אולם. תעשה את הראשון לצבא שלי, ואני אפתח לך אפתחה בלימוד. פשוט תעשה את הפרק הראשון, פשוט תגידי לי, אשם, אני רוצה להגיע קרוב לך. אני לא רוצה להתאמן לך. אני לא רוצה לקחת את האוסיגון שאתה נותן לי ולהשתתף עלייך. אני לא רוצה להשתתף על כל הדבר שאתה נותן לי עלייך. אני לא רוצה להשתתף על החברה שלי ולהשתתף על כל הדבר שאתה נותן לי עלייך. אני לא רוצה להשתתף על הגוף שלי עלייך. אני לא רוצה להשתתף את הכאב שלי ואת העולמות שלי להשתתף אותך אני לא רוצה להשתתף את המות שלי אותך אני לא רוצה להשתתף את השכל שלי אותך תעשו לי להראות את האמת ולהגיע קרוב לך ולהצליח, זה יותר! אחרי שאתה אומר כאלה לאשם, שזה יקרה דקה אתה רואה איך החיים שלך מתחילים להחליף, ממש! אני רוצה להגיד לכם, אבותיי כשאתה מגיע למקום כשאנשים מורים, זה מקום וקריאה לתוך כל הקבוצה. כל אנשי שעובד פה היום, אם הוא יכול להחליף מהקבוצה הזה, חצי פעם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת יהיה קצ לגבי הנשמה של אדם בן זויה ללחוץ בגלל שבגללו אנחנו כאן כל הזמן זה כל הלילה זה לילוי נשמת מה זאת אומרת לילוי נשמת? אני אקבל את זה. כשאחד נכנס יש לו שמיים של עשר שנים שמיים של עשר שנים זה למה אנחנו קוראים לו קדיש של עשר שנים למה צריך להגיד קדיש בשנה אחת? קדיש בשנה אחת, זה יותר. קדיש בשנה אחת, זה יותר. קדיש בשנה אחת, למה צריך בשנה אחת? למה לא קדיש בשנה אחת? למה בשנה אחת? התגובה היא י' ב' חודש, 12 שנות. זה למה קדיש בשנה אחת 12 שנות. בקרוב אנחנו אקבל את האמת של הקדיש. אז בשנה הזאת, מישהו רואה את חייו שלו. כל מה שהוא עשה טוב וכל מה הוא עשה לא טוב. אחרי הסוף של התרעה, השם יחדיר איפה לשם את הנשמה. טוב מקום, מקום יותר, לא כל כך טוב מקום. לפעמים, השלום יחזור לביתו, לבית העולם. אנחנו כולנו פה וזה מאוד מפחיד שאדם נפגש באותו מקום בעולם כנפגש נפגש. לא יש קרדיט, עדיין צריך לעשות דברים עם אלוהים נשמה. זה מאוד רחוב שאנשים נפגשים עוד פעם כשנפגשים להמשיך מאותו מקום. אם מישהו נכנס לפני עשרה, הוא לא צריך להיכנס לתוך עוד גרל לפני עשרה, לא להיכנס לתוך עוד, הם נכנסו להיכנס לתוך עוד למה? בגלל שהילדים נכנסו מהעולם זה לא בגלל האנושים שהם נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו לתוך עוד, הם לא להיכנס נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם לא נכנסו להיכנס לתוך עוד, הם אנשים לא נכ עוד יותר מ-20 יכולים להיכנס עוד פעם לבית ולהיכנס לבית. הם יכולים להיכנס לבית בפרסום רגיל. לפעמים הם יכולים להיכנס לבית בפרסומים. השלום יכול להיכנס לבית בכל מיני דברים בקריאשיה. לכמה זמן. כמו שזה היכנס לבית בפרסום רגיל עם החליטה החלטה, זאת אומרת שהטסט ימשך. בואו אני אגיד לכם סרט הקדיש. העולם יש ארבעה קצונות. יש הקריאה של העולם, יש האדם, יש הקריאה של העולם, יש העולם, יש האדם, ויש מגבי העולם. ה', העולם, האנשים והצליחה. ה', העולם, האנשים והצליחה. הקדישה מתחילה לתושה קטגוריות. לתושה קטגוריות. הקדישה הראשונה, התגדל והתקדש מרבה. הוא מדבר על הקריאה של העולם, שיהיה קדישה התגדל וההתקדש, התקדשת. כולם נותנים אמן. למה? כדי להחליט בין הקטגוריה הראשונה לקטגוריה השניה. הקטגוריה השנייה, בעל מה דיברה כרותה? בעולם שבראה כרצונו. כל מה שאתה רואה בעולם שהכל נהיה בדברו. אנחנו לא יודעים, אנחנו יודעים קצת, אבל לא, לא יכולים להבין סקרת העולם, הקריאה, העולם העולמי, הספירטואל, כל הגלקסים, כל המובילים. בעולם שברק ירצונו, בעלמדי ברק ירותה, כל אחד יעשה רמן. מה זה הקטגוריה הראשונה? בחייכון, וביום מכון ובחיי בכל בית ישראל. יאהה שמי רבה מברך לעלם נעמי על מיהי דבריו משטבח והתפאר והתרומר והתנסה והתאדר והתעלה והתעלל שמי לקבוצה ברכו. מה כל זה? זה הכרסום של היהודים בעולם. לקדש שם שמיים ברבים. לקדש שם שמיים ברבים. לקדש שם שמיים ברבים. לקדש כדי שם להכניס את הגויים שמיים ברבים. לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס את הגויים לגודל ישראל. כדי להכניס אנחנו יודעים על זה, את זה מאוד פשוט הגויים לגודל היום להיות שומר שבת עם ישראל. כדי לה הטכנולוגיה של היום אבל כשאנשים שואלים למה אתם לא עושים את זה ולמה אתם לא עושים את זה? בגלל שה' עשו את העולם בשבוע ובשבוע שבע הוא נפגש למה ה' נפגש בשבוע שבע? למה לא בשבוע שבע? למה השבוע הוא רק שבוע בכל מקום בעצם? אפילו במדינות שהם לא יודעים על התורה בכל מקום שאתה יכול ללכת, השבוע הוא שבעה ימים. ללכת לזימבובווי, ללכת לאמזונה, ללכת לגבולים בקוסטריקה, בברזיל, באפריקה, ללכת לגבולים, לגבולים של העולם, ללכת לאלסקה, ללכת לאסכמוס, ללכת לאנגלים בקנדה, הם לא ידעים על התורה. שואלו להם, כמה ימים יש לך בשבוע? מה זאת אומרת? יש לנו את החלטון הזה, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, נכון? יש לך שש שבועים במילה, פרפקט, אין חלק. ואז 365 חלקים ב-5, הכל פרפקט. בלי חלק. למה השבוע הוא שבע? התגובה היא, כי ה' עשו את העולם בשבוע שבע, בשבוע שבע, וזה היה סייקל שבוע אחד. זהו. זהו למה כל העולם, הילדים של אדם ואיב, נפגשו את העולם, והם ממשיכים לעשות מה שהם עושים. אבל השאלה היא למה ה' החלט על השבוע ה-7? התגובה היא כי כל דבר פיזיכלי בעולם הזה יש שבעה דמניג'ים סעוד, נורד, רגע, ארץ, מעל ונחת, זה שבעה שבעה הולכות מחוץ מהעולם המודרני לעולם ספירטואלי העולם ספירטואלי לא יש סוף משהו שהיה ספירטואלי לא מסוימת לזמן זמן נמצא רק איפה יש מיוחד אם לא יש מיוחד, לא יש דרך למשך זמן העולם של ה' הוא 100% ספירטואלי, הוא מעבר לזמן, זה למה שהוא נקרא, מה זה נקרא של ה'? תראו את הסין, יהוד, ולטרה A, ולטרה V, ולטרה A. למה אתה רואה את הארגון של ארגון ארגון? אנחנו לא אפשרים לראות את זה כמו שאנחנו רואים את זה. כי זה היה, הוא והוא יהיה. אותם שלושה פעמים, המעבר, המעבר והמעבר, הם בשם של ה' בגלל שהוא, כל דבר הוא מעבר. המעבר, המעבר והמעבר, זה כולם מעבר. בגלל שהוא מעבר לזמן. לא יש מעבר שלו ולא יש מעבר שלו. זה משהו שאנחנו לא יכולים להבין. זה הקריאה של העולם. זה למה הוא תמיד היה כאן, זה למה הוא תמיד יהיה כאן, והגל של אף אחד שלנו, חלק שלו, הוא נחשף לגל שלנו, הוא חלק הגל, והוא קיבל ספארק של עצמו ונחשף לגל שלו. וזה למה הגל לא ימות. גל של אדם לא ימות, הוא יחזור ללמוד. השאלה היא, איפה הגל יכול ללכת כשאנחנו נחשפים את העולם. זמן מגיע, בתחילת התורה, כתוב, ואיצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ואיפח באפיו נשמת חיים, והיה אדם לנפש חיה, כשמישהו שואל אותך, כשחיים מתחילים, התגובה היא כשלוח מגיע לגבי. עכשיו צריך לדעת, כשחיים מתחילים, כשלוח מגיע לגבי. הגבי הוא גם הגבי, הכל יש לו, הרחב, הקדמי, הרחב, גבי, הכל יש לו. אבל לא משתמש בלי שלוח. איזה אנשים מותים לפני חמש דקות ומגיעים לבית. זה קוראים למות קליניקלית, מות החיים. החיים מגיעים מהחיים, החיים מותים, אתה יכול לקחת סיגרט על החיים. זה לא עושה קרקע. החיים מותים מהחיים, הסיסטום המרחב לא פונקציה. אחרי שהחיים מגיעים לחיים ומגיעים לבית, הוא מתחיל לקריאת, אההההההההההההההההההההההההההההההה אבל כשהחלטה הלכה מהחלטה היא לא יכולה להרגיש שום דבר. למה? היא עדיין יש סיסטמי חלטה, עדיין יש חלטה, עדיין יש כל משהו. אין שום דבר בלי החלטה. כשהחלטה הלכה, זה מוות, אפילו במיוחד. אם החלטה יוצאה, אתה מבין את החיים. זה נקרא חלטה קליניקלית, חלטה קליניקלית. אנשים שחלטו כמה דקות ובאיפה, הם יכולים להגיד לך כל מה שקורה באוסטר, בכל חברה. החלטה היא בכל מקום, אין רגל. זה בדיוק מה שקורה לנו כשאנחנו חייגים את העולם. כשאחד חייג את העולם, רבותיי, מה שאתם חושבים שזה הראשון הרגשון שיש לו? הוא יוצא מהגוף, הוא רואה את הגוף על הרחוב, אולי הוא נותן על מישהו עם פניה, אולי הוא נותן במים, אולי הוא נותן על גז, אולי הוא נותן על קטנה, או אולי הוא פשוט הלכה לנסוע ולא חי. כשהלך יוצא מהגוף, הוא מפליץ בטח כמו חלילה, בטח, מפליץ, מפליץ על גבוהה והוא רואה את גבוהה שלו שקעה על הרחוב, מפליץ, לא מפליץ, כל מה שקרה לגבוהה, אבל הוא לא יש לו איזו ארוחה. הארוחה של מותאים היא קצת מ-10 שנות. אנחנו נשאר בגבוהה כשאנחנו רואים אנשים מותאים בגבוהה, נכון? אם הם מגיעים לתוך מישהו או מגיעים לו מהכתבון או מהכתבון או כל מיני דברים כאלה, אני מרגיש, וואו, איזה סגור. וואו, איזה רעיון למות. אבל הפחות האמת היא פחות מ-10 שניים. הלחם יוצא ולא יש פחות. זאת הפחות של 10 שניים. עכשיו, הלחם נפגש על השטחה והלחם נפגש עליו. ולפעמים, לפעמים, השאלה מתחילה להתקדם, להתקדם, להתקדם, עד שהיא יכולה לתקדם בקורת הבאה. איך מותה אישה? זה גם כתוב בתורה. ותצא נפש רחל, ואתה מות רחל. אמא שלנו, רחל. השאלה התקדמה, והיא נגמרה מותה. מה קרה כשהאישה נכנסה? התורה אומרת, מן האפר באת, ואל האפר תשוב. והנשמה תשוב לבעליה, כי הוא נתנה. והגוף יושב לאפר, כי ממנו לוקח. והגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור לסנד, וזה מה שהגוף יחזור מה זה הדבר הראשון שקורה לסנד, לדעתה ו שלהם? זה ייקח כמה דקות לתאר את מה שקורה. מה זאת אומרת? אני מותה? למה הגוף שלי שם ואני פה? התגובה היא פאניקה גדולה. גדולה. יותר מכל מה שאתה יכול להכניס. למה? בגלל שכל אחד מנוי במידה של משהו אחד מפריץ להתמודד, אחד מבנה עבודה, אחד מבנה איזה מקום להחזיר את זה, אחד מבנה לתחילת תחילת עבודה, אחד מבנה לתחילת תחילת עבודה, אחד מבנה לתחילת תחילת עבודה, אחד מבנה לתחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תח אז מה יקרה עכשיו? אנחנו מגניבים. תביאו לי עוד יום, בבקשה, עוד יום. להתארגן דברים. יכול להיות שזה קל. אבל זה כעין או כאפס, זה לא משנה ממלכת השוק כשאנחנו נכנסים לקורט של ה' חז״ל אמר לנו בנגמרה שכל אדם שכשהוא מפריש שמונה עשרה באות האחרונה יצא פסוק שמתחיל בשמו ונגמר בבעות האחרונה. יש פסוקים בתורה, בואו נגיד, אם אתה נקרא יוסף, אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד שאני אפילו לא יכול לזכור שם שלהם, כשהם שואלים להם, מי אתה? תמיד מה שם שלך? האנשים פניקים, הם אפילו לא יכולים לדבר. סגולה לזכור שם שלך ביום הדין, לדבר על פסוק שהתחלה עם הראשון של שם שלך, וזה כמו שהאנשי פניק. בגלל שהוא יכול, זהו, זה עולם האמת פה. אם מישהו יכול לזכור שם בגלל שהוא נאי יהודי, בגלל שהוא יהודי, זו גדולה גדולה לו. למה? בגלל שכשאחד מותאים במהלך, הוא לא מקבל איזה דיסקאונטים על הדברים שהוא עשו בשבילו או שהם עשו. אבל אם השבילה שלו הייתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת דגמרה אינה סכת סנדרין פייג' 47 דגמרה אומר מת מיטה משונה, הווה לך חפרה הוא מקבל איזשהו מרחק, חפרה כמו שאנחנו עושים חפרות עם יום כיפור אבל זו חפרה גדולה מה זאת אומרת מיטה משונה? ללכת לבד ולא לדבר כשאת 90 שנים זו לא מיטה משונה זו דרך נורמלית למות להיות קאנסר בשנת ה-80 ולא להיות חי, זה גם דרך לשלום, מיליארדים יש את זה בכל עבודה. אבל ללכת ברחוב ולפעמים איזה מטה הלכה על המערכת ונפגש אותך, זו דרך ארוך למות. זה היה לא מפחד, זו לא דרך נורמלית למות. להיות בשטח ולפגש אותך, זו דרך ארוך למות, זה גם דרך ארוך למות. אם האגוי יתקע ויתקע לך בגלל שאתה יהודי, זה גם מיטה משונה, אבל זה גם יש לך עוד דבר. יש פסוק בתנאי, עליך הורגנו כל היום. אשם, כמו שאתה מפחד עםנו, כמו שאתה אמר עם הכתובות שלנו, כמו שאנחנו מטרידים אתכם כמו שאנחנו לא מרגישים אתכם לגבי כל הטוב שעשיתם לנו וכמו שאתם החלטים להתרחק אותנו ולהתרחק אותנו מהעולם או מה שהרצוניות היו בבקשה תזכרו את דבר אחד שאנחנו קבלנו גדול גדול מאוד בשביל להיות יהודים עליך, לך רוהגנו כל היום. There was now one day from the minute you made us your children and the chosen people, that the goyim left us alone a minute from the day we got the Torah 3,300 years. Every minute they're after us to torture us. One time it's this goyim and that goyim. Of course, not all the goyim, but overall. Why they came after us? Because we are Chinese, no? בגלל שאנחנו אירופאים? לא. רק בגלל אחד. הם לא יכולים להסתכל ולהשאיר שאנחנו הילדים החלטים של ה' הם לא יכולים, זה מכניס אותם לרעיון. מבחינת אחת, הם מדברים בתורה שהם נאמינים שה' נתן לנו את התורה בפני מיליאנים אנשים במונת סייני, שהוא החלט אותנו מכל המדינות. בצד השני, הם לא יחזרו עד שהם יבטחו שכלנו נשאר. איך זה יכול? הגמרא התגלגל את השאלה הזאת. למה הנמה של הערבים הוא ישמעאל? בגלל הטורציה שהם יביאו, אנחנו נשארים כל כך קשה ל'ה' עד שה' יקרא לנו, ישמעאל. ישמעאל או כמו שהם קוראים ישמעיל. נקודה של הערבים היא ישמעאל, כי אנחנו הולכים להספר כל כך הרבה מהם. אנחנו הולכים לשרום ל'השם' ובאחר כך הוא ירשם אותנו מהם. אבל עד שזה יקרה, תראה כמה צריך להספר. ה' נשכח אותם כמצבי פוליס. כל פעם שאנחנו עושים משהו אחר, הם פשוט נפגשו. כמו המלאק בזרח. בדקלריאשון של החמאס, שייך אחמד יסיני, מחשימו וזיכרו, שנתחיל את החמאס עם חבר אחר, אתה יודע מה הוא כתוב? דקלריאשון של החמאס, אמנת החמאס, זה על גוגל. אני לא יכול עם זה לטלפון שלי. יהודים הם האנשים החלטים. ה' נביא להם מכל המדינות לתת להם את התורה הוא קיבל להם מאל אי-ג'יפ, חזק להם ממלכת פארו הוא נביא להם למרכז ה' הוא נביא להם פרופטים כמה הוא נביא להם, כמה הם מפריעים להם לדבר שהם כל כך לא מרגישים שגם את פרופטים שלהם הם נשארו מדברים על ישעיה, פחריה, היו יהודים שקווים להם. מנשה קוו את אבא שלו, ישעיה, הנביא ישעיה, אבא שלו מנשה, הוא היה מלך רג'ר, מפחד, קוו את אבא שלו. בגלל זה, אנחנו הערבים צריכים ללכת להם את הלכה. זהו למה אני מתחיל היום את החמאס. והחלטה היא היסטוריה. אבל אני רוצה להכניס אם אתם חושבים שהרזון שלנו למות הוא החמאס זאת אומרת שאתם לא חייבים לאשם לא חייבים לאשם אם אתם חושבים שאנחנו מותים בגלל הנאצים אתם לא חייבים לאשם אם אתם חושבים שאנחנו מותים בגלל הפנדמיקה של קובץ אתם לא חייבים לאשם אנחנו הם עושים את מה שאנחנו עושים וכל ראש השנה השם מבחין את מה שאנחנו עושים והוא יחדיף מי יחזור ומי יחזור לא תמיד זה תחלון, לפעמים אנחנו נחליף את העבודה, צדיקים גם יחזורים, אנשים רבים יחזורים את העולם אבל לפעמים אנשים צריכים לחזור את העולם בגלל עבודות שלהם לפעמים הם יחזורים לתחילה אחרת ולחזור במקום יותר טוב ולפעמים הם לא יחזורים לתחילה, זו כליהם החלטה לפעמים הוא יכול להשתמש בסטיקים שנקראים גרמנים לפעמים הוא יכול להשתמש בסטיקים שנקראים ערבים לפעמים הוא יכול להשתמש בסטיקים שנקראים קוביט יש הרבה סטיקים בקלוזיט של ה' וזה מה שכתוב בכל נבואה, בכל פראפה הוא אמר לנו מה שאני אומר לכם זה לא משנה לי, אני לא אומר משהו התורה מדברת על היעול של שבת זה ההתקשר לאשם. בלי להיות שומר שבת, אתה מתקשר את עצמך מהקריאה של העולם. שבת אותי וני ובניכם. כשאנחנו אומרים קידוש ושבת, אתם שומעים קידוש. אנחנו נפגש את הקאפה ומה אנחנו אומרים. ושמרו בני ישראל את השבת. הארץ ישראל עובדה על הסבת. לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. לעשות את הסבת. אותי לעולם. אשם. מה שאנחנו מעשים? חלק מהתורה? מי אומר את זה? אשם? ביני ובין בני ישראל עוד אי לעולם. זאת המערכת. כשאתה לא תשכח שבת, אתה תקבל את עצמי, אתה לא מבקש במהלך שלך. זאת מה שכחת בתורה, 12 פעמים. ביני ובין בני ישראל עוד אי לעולם. כי ששת ימים עשה אשם את השמיים ואת הארץ. וביום השביעי שבת והיא נפש. ה' קראת את העולם בשנת שישה, בשנת שבעה הוא נפל. יש עוד פסוק אחרי זה שאני לא אעביר לך. אם תרצי, תלכי לתורה ותראי מה נכנס אחרי זה. אני לא רוצה להרוג את המחלטת שלך יותר ממה זה כבר בשנים החרות האלה. אבל אתה צריך לקרוא, אם אתה מבחין את האמת, קרוא מה קורה אחרי זה בתורה. אבל, אבותיי, כמו שאנחנו חיים, זה לא לאט. היום יש לנו שתי רגעות לזכות צדיקים. אחת לנצחנו ואחת לאחרים. זכרתי כשהייתי בלוס אנג'לס קצת שנים, היה אחד ישראלי, 36 שנים, לא עלינו, הייתה מחלה והפכה. הייתה ארבעה ילדים, הוא הלכה לבית ויש לו ארבעה ילדים. אני לא יכול להכיר אותו, אני רק ראיתי את הפטרון שלו. הם אמרו לי, שהם אמרו שיש קבוצה של ילדים וגלילים בשנת ה-20, שהם כולם באו לסינו, לסנג'לס, להשתתף שבת לילון משמטון עובדת ישראלית, לסול עובדת ישראלית. הייתה איזו גלילה שם, גלילה אמריקנית, היא התחלת לשאול שאלה, הם שאלו לי, אתה יכול לתת שיעור לנשים של 30-40? בשבת, באחרון? אני אומר, כן. המנהלות האלה מאוד גדולות. ואני הלכתי אליהם ותתן להם שיעור, ואת הילדה האנגלית הזאת, שהיא אולי פעם ראשונה שלהם, שאלה איזה קלאס של ג'ודיזם. היא אמרה לי, היא שאלה לי שאלה, ואני אמרתי להן על החיים הזה, על החיים האחרונים, והגבירה שיש לנו שיש לנו כאן הוא טסט, אנחנו צריכים להיות עצמים, אנחנו לא יכולים להיות רחבים אם נהיה רחבים, נצטרך לבנות את המשרד, דברים כזאת היא אמרה לי, אתה יודע רבי, אתה יכול להחליט את הסובייקט? אתה מנסה לי להיות מאוד נחמד אתה מפחד אותי, היא אמרה אז אני שואלת אותה אז בגלל מה שאתה אומר, להפחד את זה זה דבר נגטיבי אז היא ראית אותי כאילו, אני שמעתי אותה, לא, זה דבר טוב להתפחד. זה הכי גדול בלחים. וזה לא מבחינתי. האחרון הכי מפחד שעברה את זה בבוקר שלום. שלומו המלך. שלומו המלך ראות, אשרי אדם מפחד תמיד. יותר אתה מפחד להתפחד אל השם, הכי מפחד שאתה, הכי טוב שאתה. אנשים שלא מפחדים על כל שום דבר הם מפחדים, הם לא יודעים. מפחד מפחד על הרבה הרבה דברים, אני לא צריך לעשות את זה, אני אקוט, אני אגע בפחד, אני אגע בפחד, אני אעשה את זה. מי רוצה להצטרף? אבא שלו, רבי דוד, כתב בתיאלים, שמר מפחדך בשרי. השם הוא אחד מהמנצחים הכי עצובים בהיסטוריה של העולם. הולי, קודש קודשי, דוד המלך. אחד במיליון שנים יש לך נשמה כזאת בעולם. והוא כתב בתהילים, אני בטוח שהלדות ידעו מה אני מדבר עליהם, הם ראו תהילים הרבה. מה זה אומר? סמר מפחדך בשרי. אני כל כך אובד עלך, אשם. שמי שלי מפחד, גוספאנס. יש לי צמרמורת. מפחד. אני אגיד לדבר הזאת, להתפחד של עושות את הדבר האחרון, זו סימן לדעת. למה כולם מפחדים כל כך הרבה מפחדים? אני לא מבין. מפחד סביר את החיים. מפחד סביר את החברים. מפחד סביר אתכם מלחמות. מפחד סביר אתכם מגיעים לדרוקות ולא מתייחסים. מפחד סביר אתכם מגיעים לציבור עם הממשלה. מפחד יכול לסביר אתכם מכל מיני אנטסמיטים. כמה מפחדים יש לך, יותר טוב זה יהיה לך. זה מפחד. למה ה' קריאת מפחד? לסביר אותנו מבחינת את הדבר האחרון. אז אני אומר לכם, לכל האנשים, מישהו פה יכול להתחיל ולהראות לי שני שנים של את החיים שלו שהם לא היו מפחדים? תשכחו על התורה, תשכחו על ההתפתחה, תשכחו על עולם הבא, תשכחו על זה. בשביל חיים רגילים, בלי תורה, מישהו חילוני יכול להתחיל ולהראות לי שני שנים של את החיים שלי בלי מפחדים? זה לא משהו כזה. אתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב ש אה? אם הילד שלך מבחינת בצורה מסוימת, אם הילד שלך מבחינת בצורה מסוימת, הוא מתנגד, אולי הוא יביא ויגיד לך את הדברים שאת מפחדת ביותר. אז אנחנו מפחדים במיליונים דברים, כל דקות של החיים שלנו. יש רק דבר שאנחנו מפחדים עליו, שאנחנו צריכים לפחד את ה' למה אנחנו לא מפחדים? למה אנחנו לא מפחדים כשמפחדים את ה'? כשאנחנו חווים על כל מיני סמי, כשאנחנו חווים על איכות. כשאנחנו חייבים על אישות בזכות, אנחנו נחשב בזה, אנחנו נחשב בזה, זה חלק של החיים אנחנו לא נשאר ונקרא על זה אבל כשזה יקרה לרבי, ואני מזכיר לכם להפסיק את הלכת נגד ה' ונגד התורה, בגלל שתהיה אחר כך תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה ת אבל כשאתה בא לפחד את הקריאות שלך ללכת נגדו, יצרה ראה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד לא חס ושלום, אני לא בא להתאמין אף אחד או לעשות אף אחד יותר גאוי ממה שהוא כבר היה, זה נכון, נכון באמת. זה למה אני רוצה שכל אחד מכם יכולו לדעת. יש לכם אופרגנטי, הגמרה אמרה, תורה שאיש אדם קונה עולמו ברגע אחת. עכשיו זה הרגע, עכשיו, זה יכול להיות עכשיו או לא. אני אמרתי להתנאי בלוס אנג'לס, מאיפה אתה בא? מסן פרנסיסקו. אתה בא לכאן לאנסינו? כן. למה? לצפות שבת. אבל אתה לא רליגיוס, אמרתי לה. אני ראיתי מהשאלה שלה, היא לא ידעת על כל משהו. היא אמרה, כן, אני לא רליגיוס. ראיתי פלאר שמישהו יהודי קיבל ארבעה וחמשה ילדים, והוא נפגש בפלאר וחמשה ילדים. ראיתי את זה, והם שואלים אם האנשים רוצים להגיע לאנשינו, להשתתף את השבת לשלם שלהם, לקרוא את הנמבר הזה. קראתי את הנמבר, והם נפגשו לי בבית כדי להיות בשבת. אז אני אגיד להם, זה מגניב, זה מאוד יפה שלכם שבאתם כל הדרך לכאן, ללוש אנג'לס, בגלל שאתה רוצה להשתתף בשבת לצו שאתה לא ידע איתו. אתה רק ראה פיקצ'ר, פלייר, ואתה מוכן להגיע לכאן ולהשתתף בשבת? כדי להשתתף את יום שלך למישהו שאתה לא ראה? אבל יש לי שאלה לך, וזו שאלה שלי לכל אחד מכם היום, ואנחנו נחליף פה. אני אומר לו, זה מאוד יפה שאתה עשה משהו לנצח הזה, אייסריק. אבל מה שלך? השלך שלך לא יותר מיוחד ממה של השלך של איזהק, שאתה באתי כאן לתת לו חשבה? השלך שלך לא יותר מיוחד? אתה מוכן להשלך של מישהו שאתה לא ראה? זה יפה! חסד! חסד עם המתים, זה חסד מגניב! אבל אתה צריך להתחיל עם השלך שלך! אימנה מילי מילי! אני לא אקבל את השלך שלי, מי יקבל את זה? הר שם הביא אותי לסבל את עצמי וזה מה שאתה צריך לקחת עם את הביתה שלך היום בנג'י יש לך כמה כתוביות כל מי שעבר בשבת, במלכה, בבקשה קיבלו לו כתוביות, כתוביות קראתי את הכתוביות, זה יחליט להחליט את החיים שלך ואת הדרך שלך לראות את החיים אם לא הייתה לך כתוביות פשוט קראתי את עצמי בגוגל רבי יוסף מזרחי, תורה וכתוביות תראו את הסרטון הזה זה יגיד לכם את התשובה של כל שאלה שיש לכם אחרי שתראו את הסרטון, השאלה של החיים יהיה יותר קשה אני שומע אתכם בעזרת השם שאתם לא צריכים לציין סגור ולחלום. השם ניתן לכם היכולה להתקשר לסיטואציה הזאת. הקדוש ברוך הוא לפעמים מגיע לנו, אבל הוא ניתן לנו היכולה להתקשר לזה. ברוך גוזר ומקיים. בעזרת השם אתם צריכים להתקשר לסגור. בעזרת השם יהיה נשמתו צרורה בצחור החיים וכן היא רצון ונאמר אמן
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
