The Way of God #1

In this extended monologue, the speaker weaves together a series of spiritual and philosophical reflections centered on humanity’s relationship with the Creator, the nature of neutral and negative experiences, and the quest for perfection. He argues that people must actively engage with neutral aspects of life—people, food, ideas—much like they converse with one another, and that the Creator (the "creatur") invites such engagement. The talk critiques the modern internet as a pervasive system that spreads "viruses" of indecision and negativity, urging listeners to seek a higher, purposeful programming of their lives. The speaker emphasizes that negative states arise when one is cut off from divine light, and that reconnecting with prayer, Torah study, and commandments restores spiritual health. Pain is portrayed as a catalyst for creative expression, especially through music, while material wealth is examined as a double‑edged sword that can either distract from or support spiritual growth. Ultimately, the narrative calls for a balanced pursuit of material success and spiritual enlightenment, culminating in a vision of attaining a perfect level of closeness to the Divine.
Chapters
Good evening. This lecture, בעזרת השם לרפואת דניאלה אהרון בן רות and דבורה אלישבר בצרה and רפואת שלמה רפאל בן מזל ורפואת לאה בת מיריה מושרת תהילה ברכה בת ציפור החנה מימון וגם להבדיל לילוי נשמת אלגריה בת צול ולילוי נשמת פרנק בת מיריה אנחנו מתחילים היום בעזרת ה' סריז חדשה זה יהיה כל מונדה אחרי שהרבה אנשים שואלו לפעמים שאני צריך לעשות סריז יותר כמו שאני עשיתי לפעמים ו זה יכול להיות כמעט טוב כמו כל האחרים שהם היו ממש מאוד מאוד מיוחדים וחליטו את החיים של מילים ותשעים של אנשים אני רוצה להחליט את המשפחה שלכם במיוחד שאתם נשכחו, עשינו סריאל על פאט ת'ג'אס של הרמחל ופרקי אבות, כל פרקי אבות כל תריאג מצוות, 613 קוממנטים כל תלמוד, כל אגדטות של תלמוד, גם פרק 1 של פסיכולוגיה של המדע, שהיה סריאלה על המדע והמדע המחשב ואיך המדע עובד אחר כך ביחס לתורה. ואחר כך אני עשיתי סריאלה אחרת, שהיא פסיכולוגיה של המדע, שידוכים, סולמטים, חברות, שהיא קונקסיטה לזה. ו... הייתה אחת אחת, אני כולכם מזכיר. אורחות צדיקים. אורחות צדיקים, אולי הכי טובה, דרך הצדיקים. זה מבנה על הכי חשובה, מוסר, בוקר האתיק, שכנראה נכנס ל-1,000 שנה, דרך הצדיקים. אז כמו שאתם יכולים לראות, הסיריאלים האלה הפכו הרבה הרבה אנשים, החלטו מה שהם מבחינים, החלטו מה שהם... להשתתף עם אנשים, וכמובן בנושאים שלהם, ולאחר כך זה יהיה כמו טוב כמו כל האחרים. רבי משה חיים לוצאטו, דה רמחל, הוא חי עוד קצת מ-200 שנים, בפדובה, באיטליה. הוא כתב הרבה כתוביות, הרבה שלהן היו כתובות. אף אחד לא ידע איפה הן היו. הרבה שהם נשארו הם כבר נגמרו גדול על העולם. הוא לא נגמר אפילו ל-40 שנים, הוא נגמר ל-38, 39 שנים. הוא גם נגמר דיימן. בצורה פרימיתית של היום, הוא כבר לא היה כל כך סופיסטי כמו היום, אז הוא קצת קצת דיימנטים בשביל את החיים שלו. ובכן, הוא היה יכול לכתוב קצת כמעט 100 קטעים, הרבה מהם היו נפגעים. העבודת השם שלו הייתה מעלית. לא הייתה שאלה להספר את מנגינה שלו יותר מאשר האנג'לים. בדרך כלל של חיים, אנגל של שמיים הוא מדבר עם הם כל יום. הוא היה גילוי, הוא היה מאוד יום, הוא פשוט לא היה עם רגל. אתם יודעים, האיטליאנים, רק קצת מהם לא יש רגל, כמו המקסיקנים. הם מאוד, מאוד קטנים. והרביים שם, הם היו מאוד מפחדים. הם אמרו, איך יכול מישהו יום כך שאתה להגיד שהוא יש אנגל? מי אתה חושב שאתה? אנחנו מנסים אתכם ללמוד קבלה, אתם צריכים לציין את זה, זה מה שהם קוראים היום קונטריברסל. היום אף אחד לא יש קונטריברסל עליו או על עבודו, הוא בעצם אחד הכי גדולים בג'ודיזם. וזה, בית השם, הוא רכב לשלום. זה מאוד סימלר במקומות לבית הרכב, מסילת ישרים. אז תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת באמצע, הרמחל מתחיל, האנחה צריכה לדעת על דברים בשלב, במערכת הנכון. המערכת, במהלך המדע, היא משהו קריטי, מאוד מאוד מיוחד. כמו בגרדן. יש לך גרדן, והוא מתחיל לספרים. ויש מקומות, יש רכבים, יש סירקולים, כל מה עם החלק הזה. אז אדם צריך להיות מבין שבמדע שלו, דברים לא יחזורים כמו סלט. אחת הדברים שקורה היום, שהרבה אנשים יודעים, אבל זה לא מורכב את המדע שלהם. לגבי זאת, זה יעזור להם הרבה מפתעות, ולמצוא הרבה ארגוניות בעבודת ה' אז הרמחל מביא דוגמא לגארדן, שהיא יפה, שהייתה תקשורת, ובמהלכות קצרות ובמהלכות אחרות וכמובן זה יותר טוב כשאתה רואה שכל מה זה הורגניזי, כשבפנים הכל נמצא במהלכות קצרות, הכל נמצא במהלכות אחרות, כמובן לא יש לך משהו שאתה יכול לראות, נכון? אז זה אומר ש... כל אחד שיש אימציה, כמו פניגה, במיוחד שלו, אם אתה רואה את הפניגה, הוא יודע מאוד ללכת לגבי זה, להבין את רעיונו של זה. אבל, אתה יודע, זה... איש עם אינגורנטיה, הוא לא יודע, הוא לא יודע את התרבות של הדבר, הוא לא יודע את רעיונו של הדבר, הוא כבר לא יכול להבין את הרעיון בעבודת השם. בסופו של דבר פשוט, כשאנשים כשאחד יכול להכיר שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יכול להכיר יודעת שהיא יכול להכיר שהיא יודעת שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא יכולה להכיר שהיא החלטה יכולה להכיר שה שלהם להיות תלמידים, שלהם להיות תלמידים של תורה, נגמר גדול. אבל כשהדברים מתייחסים במיוחד שלו, כמו בפנימה היפה, אז החלטה שלהם ללחוץ ולתלמיד ולפעול את עבודת השם, נגמר גדול. לפעולת האנשי ולפעולת שלו, אחרי זאת, אתה יכול לדעת את כל הדברים שהיה שם, אבל זה אי אפשרי לדעת כל דברים קטנים של מיליארד דברים שעשה ה' ושהם כולם מתקבלים ביחד. אף אדם לא יכול לדעת ככה עולם, ככה קומפליקטי עולם, עם כל הסיסטמים שהם כולם מתקבלים ביחד לדברים הכי קטנים. זה לא אפשר, אתה צריך לחיות אלפים שנים לדעת, ועדיין אתה לא יכול לדעת את המשפחה הגדולה של הקריאה. אז מה, אם זה המקרה, מה באמת זו היכולה של האדם הוא ללמוד את הגבולות הגנרליות ללמוד את הגבולות הגנרליות אחרי שהאדם ידע את הגבולות הגנרליות של איך ה' רואה את הקריאה אתה מתחיל לתת אורדה אוטומטית בשבילו ואת הדברים מתחילים להתעורר אני קורא לבוקר דרך השם בגלל שזו רולה גניבה ממלכת השם שהיא היתה לנו על ידי אהבותו והתגלגלנו בהיסטוריה על איך הוא מנגין הקריאה וכל האנשים שהוא קריאתי. אני דיברתי את הספר לתושה ספרים אחרים. האחרון מדבר על הקריאות ריאליטה ולכתוב בתקופות שלהם. השני הוא הממשלה של ה' לכל תקופה בקריאשון. השני, מדבר על התוכניות, התוכניות שהיו נותנות לאנשים בי-ה' ואיך היו מתייחסים בעולם. והשני, זה השביל האמת, עבודת השם של האדם ואתם, אחי, כל אחד שחוץ ל'ה' יצטרך ללכת לכאן והשם יהיה עם אתכם, הוא נתן את עצמכם לראות ולשמוע את כל המשמעות והביטחון של ההיסטוריה אז הראשון, מדבר על השם הוא על האקסיסטנציה, כל אדם צריך לכתוב ולהבין. זכרו, פעם אמרתי את ההחלטה בין התלמידות לתלמידות ולהבין, לתלמידות זה 100%, כמו שאתם רואים, מה שאתם רואים בעולם, אתם יודעים שהם פה, השנדלירים, השעורים, זה תלמידות, אתם לא אומרים, אני חושב שיש שנדלי, או אני חושב שיש רגל ירד. לא. אתה יודע, בגלל שזה 100% ידעה. אז, אתה צריך לדעת, ולאחר כך גם לבנות. מה ההחלטה בין לבנות ולדעת? לדעת זה 100%, לבנות זאת אומרת, כל מה שהוא קורא, עכשיו שאני יודע שהוא קורא, כל מה שהוא פרמיס, כל מה הוא קורא, זה יהיה לעשות לאנשים, בגלל מה הם יחזירים, זה בטח יקרה ואם נתן לנו איזו טובה פרפסיית, אנחנו יודעים בטח שזה יקרה זה נקרא בליבים אני חושב שמה שה' אמר הוא יקרה זה מה שזאת אומרת אמונה מישהו שואל אותך מה ההחלטה בין ידיעה לאמונה? האמונה היא שאני יודע מי שאני מגיע לזה זו אוכלית עכשיו כשאני יודע שמי שאני מגיע לזה לא נגמר ולא יכול להיות נגמר ולא יכול להסתכל על האנשים שיצרו והם עשו אוכלות וכל מה שאני רואה ואתה רואה בעקבים שלו ומאחר כך אני מבין שזה בדיוק מה שתקרה אפילו אם הוא עדיין לא נראה ככה אבל אני יודע שהוא לא יכול להתאכל אף אחד והוא לא יכול להתאכל על אף אחד וכל מי שמשליח לדעתו ולעבור על ההתגלגה שלו הוא יצטרך להתקבל את ההתגלגה הגדולה שהוא פרסמת, זה נקרא אמונה אתם יודעים אם החקר יחזור או לא? אני חושב שזה יחליף, מה שעושה שאתם חושבים, האנגלית נותנת לי כמעט 100 שקטים, כל מהם נכנסו, זה עדיין לא יודע, אולי ה-101 יחליף, זה תמיד הצלחה, איזשהו ארגון טכנולוגי או משהו, אבל זה מסוים גדול של אמונה, אתם חושבים שהשקט הזה טוב? אני לא חושב, למה? הוא נותן לי 100 שקטים, 80 שלהם יחלפו אה, אז עכשיו מידי המחשב באנגלית הזה מאוד מאוד קטן. אם אנגלית אומרת, אני אעשה משהו, אני אעשה למהר, אני אשים אתכם, אני אשים אתכם, והוא לא פורסום על שאלות שלה, כמה הוא פורסום אתכם, כמה אתה יודע שזה לא אנגלית חייבת, כי התורה אומרת, מוצא שפתחת תשמור. אתה צריך להשתמש במה שצריך להשתמש במותך. זהו, אנחנו צריכים להיות מאוד קטנים, תמיד להגיד בלי נדר. למה? בגלל שאתה לא צריך להגיד באמת שאני עושה איזה וואו. בגלל שאתה כבר פרמיס משהו שכבר מגיע לסיטואציה, אתה צריך להשתתף את הפרמיס וזה קבוצה גדולה של הרבה אנשים, להתראות לילה, להתראות למהלך, להתראות אתכם, להתראות אתכם, להתראות אתכם, להתראות אתכם, כל הדברים שהאנשים אומרים, הרבה פעמים הם לא מבטיחים את העולם או אפילו אם הם מבטיחים את העולם, הם לא מבטיחים את הזמן של העולם כמו שאתה אומר לאחר כך אני אהיה בפנים ואתה מראה בפנים 4 אתה צריך להיות מאוד מיוחד. אז זו הידעה, או אתה לא מראה את כל זה, אתה מראה ביום הבא, או אתה מראה ביום הבא, או מה שיכול להיות. אז אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים עם זה. אז אתה צריך לדעת ולהבטיח שיש איתה הראשונה שהייתה לפנינו ולפני העולם. הוא הראשון, הוא... אינשנט הוא איתריאל הוא האינבנטור הוא הכתוב את הכל כל ריאליטה שאתה רואה היא קורית ממנה והוא הוא הקריאטור של העולם גם אתה צריך לדעת שאתה אינטיטי אנחנו נקרא להם דיאקטי אשם אבל כאן, לפני שהוא יכול ללכת אל אשם הוא מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק מספיק לא משנה כמה מיליונים של שנים אתה תלמיד אתה עדיין לא תכניס 1% של מי הוא ה' ומה זו איכותו ואיך הוא עושה את הכל אנחנו יודעים קצת ואת הקצת שאנחנו יודעים נותן לנו כולכלה כדי להיכנס לצד רציון או לצעד רציון אנחנו יכניסים להיכנס לצד רציון וזהו, הוא נותן לנו איכות מיוחדת איכותי אנחנו נותנים לצעד רציון אנחנו נותנים לצעד רציון אנחנו לא יודעים כמה זמן, יש לנו הרבה הלימיטציות. אפילו מישהו שמאוד מגניב, ברעיון שלו לא יש לו הלימיטציות, הוא זוכר, יש לו זכויות פוטוגרפיות, הוא מנסה ללמוד, הוא זוכר, ברעיון שלו מאוד קטן, הוא מנסה ללמוד כל קטן קטן, אם הוא מנסה ללמוד מיליארד שנים, עם היכולתו שלו, הוא עדיין לא ידע 1% מי הוא ה' And that's to open the eyes to a lot of fools that think that by learning few years in yeshiva they already know the way of Hashem. It's baloney. There's no way to know. We can only understand certain things in a very limited way. אין עמיתת מציאותו מושגת זולתו כלל. No one besides him knows who he really is. And about his existence, we will never know enough. אבל אנחנו יודעים שהוא מיוחד, הוא מיוחד, יש לו אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, א� לא 99.9%, 100% בכל חלק של החיים. לא נמצא בו חיסרון כלל. איש לא נפגש ממנו. אנחנו יודעים את זה, ממלכת את זה, ממלכת למלכת, ממלכת אבותינו וממלכת הפרופטים, ובמהלך של המדינה היהודית, להבין את זה, כשהם נמצאו במלכת סיני, מיליונים מהם, וכל מה שהם הכירו במהלך הזה, במהלך הגדול ביותר שיכול לצלם במהלך הזה. ואז הם הכירו את זה לילה אחת אחת לילה אחת, עד שהיה פובליקטי בכל מקום. כמו שרבנו עליו השלום, מוסס, מפי הגבורה, תשכח את הדברים אשר ראו עיניך לא לפגוש מה שהיית רואה. אני רוצה להסביר את ההחלטה בין המדינת היהודית ל-80,000 רליגיות וקולטים, החלטות פשוטות, שהצליחו לאחר. מה ההחלטה הראשונה? יש הרבה החלטות, אבל מה ההחלטה הראשונה? שכל הרליגיות והקולטים, יכול להיות אסלאם, יכול להיות קריסטיאנטי, יכול להיות בודהיזם, זו היסטוריה של אחד שהצליח להסביר את ההיסטוריה. עכשיו, אחד מהר ראה מה הוא קורא, מוחמד בא וראה אנג'ל גבריאל, ג'בריל, כמו שאראפים קוראים, בתחרות, והוא עשה לו רבי, והוא נתן לו את הקוראן. עכשיו, ההיסטוריה היא אינטרנטית בגלל שהיא מפחידה מה שקוראות בתורה, והתורה היא 2,000 שנים לפני האדם והתורה, אחרי הפגישה של הטמפל השני, התורה אמרה שלא יהיו עוד פרופטים. הפרופט האחר היה מלאכי, מלאכי, 2,200 שנים לפני, אז מוחמד היה כמעט 1,000 שנים אחרי. הראש הוא לא יהודי, השני הוא מגניב. אמר את זה, לא ידע איך לראות ולא ידע איך לכתוב. כמו שהם אומרים, הערבים נגמר. ומה בעולם יהיה שה' יבין ערב, לא יהודי, לא ילך תורה, לא ילך ישיבה, לא יכול לדבר בנושא, לא יכול לראות ולכת, וזה מאוד ארוך, וזה יכול להחליט את העולם בנושא. זה נגד כל הרגולות וכל הדברים שהתורה מדברת עליהם. אתה יכול להשיג את כל הנושאים שהיו כאן לפעמים, אשר הוא עצר את זה, והם נמצאים בקוראן. אבל אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים רק על דבר אחד, איך יכול אדם לבוא עם אף ראויות ולהגיד שיהיה לו בוקר? למה יהודה יעשה כזה דבר כשהוא נתן לנו את התורה, אני הייתי בצד מיליאנים של אנשים שהם כולנו רואים? 100% מה שקורה כשהם שמעו את הקהילה של ה' ומשה אמר להם אתכם שמעו שאני מדבר עם ה' ולא אחד יכול לקבל את הרליגיה אלא אם זה היה 100% נכון בפנים שלהם בגלל שמי יכול לקבל כתוביות ולהתקבל ברליגיה של מישהו שקבל שאני שמעתי אותו מדבר עם ה' אם אני לא שמעתי אותו תהייתי להתקבל? אני אשכח אותו מהגבולה אז זה לא לוגיקל שמישהו יכול להגיע לעוד 3 מיליארד אנשים במונת סייני ולהגיד להם, אתם ראיתם אקסדוס אי-ג'יב ומה שה' עשה לכם, אתם שמעים שאני מדבר עם ה' אני פרופט שלכם, אני משה בן אמרם אתם כולם צריכים ללכת לתורה בגודל שלכם והם מתחילים ללכת לתורה, וכל התורה היא עליהם כל מה שקרה להם בפעמים האחרונים אם אחד הדברים לא נכון, אף אחד לא יכול ללכת לתורה כזאת הקריסטיאנטה החדשה גם מתחילה עם ההיסטוריה של אמנות שקראת שהיא הייתה סביבה. למה? שהיא הייתה צריכה להרחיב את החיים שלה. הייתה חופיין קידושי. התגובה לא נגמרה בגלל שלא הייתה להם אינטימציה עדיין זו הייתה התגובה בשבועים האחרונים הוא הלכה לספק מילה לעבודה, הוא ראה שהיא מגניבה אחר כך הוא שאל אותה מה קורה פה? היא אמרה, ה' בא לי לרחוב ועשה לי מגניבה ואנחנו הולכים לעבוד עם בני מיוחד אם הוא יכול להכניס אותה למערכת, היא יוצאה להתגובה מגניבה ככה, זו התגובה, זה לא שחק אז מה יקרה? הוא נפגש את אוהביו שלו אז הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את אוהביו שלו הוא נפגש את רבי אוהביו שלו ישוע בן פרחיה זה אם אתה תהיה נזיר כמו שמשון שמשון כנזיר לפני שהוא נפגש השם אמר לאמא שלו צללפונית הזה הילד הוא נפגש מבחינה הוא יהיה עם רגל ילד הוא לא ייאל ולא יאכל רזן זה בגלל הנושא, זו אקספציה למועדות אבל אחד מה שאנחנו יודעים זה שהאנגליה מלכה על חטאי אנשי אבל אנחנו לא מגיעים אליהם אם אתם רוצים לראות את זה תראו את הדבר שלי עם פרופסור קריסטיין אנחנו מדברים רק על הקהל שהקהל אחד בא וכתב שהיא הייתה בהתגלגלות. זה גם עם בודה. 2,400 שנים לפני, הוא בא ואמר שהוא ראה את החיים. אני הייתי בהתגלגלות. כמה אנשים ראו את זה? לגבי בודה, הוא היה אלון. לגבי מוחמד, הוא היה אלון. לגבי מרי, היא הייתה במנגינה. היא הייתה אלון. יש הרבה, הרבה קולטים כזה שאנחנו לא רוצים להסתכל על זה, כי זה מרגיש. נתחיל עם 50% דווט. זו היסטוריה של אחד, זה יקרה או לא. Why should I dedicate my life to a story that have already 50% doubt? היום יהודים, זה ממש אחר. ראשון, הם הרבה לפני, הם 1300 שנים לפני הקריסטינות. ו2000 שנים לפני האסלאם. ו900 שנים לפני הבודהיזם. ורבה לפני ההינדואיזם. ורבה לפני קרישנה, וככה הרבה מילים של קולטים ורליגים שהתחלנו הרבה אחרי. וכל אחד ידע על יהודית, שהיהודים קיבלו את התורה במונת סייני. הקריסטינים והמוסלמים מדברים על התורה ועל הרליגיה. זה בתהליון החדש, וזה בקוראן. זה באמת מאוד מעניין. כל ערב רליגי בעולם היום שאתה מדבר איתו, תשאלו אם היה יהודים יצאים מאז איג'יב, והם קיבלו את התורה של ה' במדינת סיינה, בפני מיליאנים ראיונים, אנחנו נאמן את זה. כל קרישי רליגיים שיודעים על הרליגיה, שקרו את התקווה החדשה, יוכלו להוכיח את זה גם. האחרון שנגיד את זה, הם יהודים, יהודים סקולריים. לא בגלל שהם רבים, אבל בגלל שהם לא יודעים על יהודית. הם לא למדו, הם לא ראו את התורה, הם לא ראו את רשי, הם לא ראו את הפרופטים, הם לא ראו את תורה וסיאנס שלי. אם הם ראו את תורה וסיאנס שלי, זה יהיה קריסטל קליר להם. יש ה' הוא נתן לנו את התורה, היא נכתבת על תורה, יש חיים אחרי זה. הטורא נפגש ככה שזה מבטיח אתכם כל הזמן. השאלה נחשפת על התגובה ועל התגובה, זה יחסיק מה שאתם תבואו לתקבל עם את החלטה החלטה החלטה החלטה החלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה הוא היה רליגי כשהוא היה יום, ואז הוא היה חלטה חלטה עם חלטה איזושהי אופציה בישיבה, חלטה והוא הלך לרליגיה. עשרה שנים הוא לא קבל משהו. הוא היה כל כך מגניב. ובדרך כלל, כשאני הגעתי לו ואמרתי לו, למה אתה לא רוצה להחליט על החלטה של חיים שלך? למה אתה רוצה להחליט על החלטה שלך? למה אתה רוצה להחליט על החלטה שלך? למה אתה רוצה להחליט על החלטה שלך? למה רוצה להחליט על החלטה שלך? למה אתה רוצה להחליט על החלטה שלך? למה אתה רוצה להחליט על החלטה שלך? למ ואחר כך הוא אמר לי, אני לא רוצה לעשות את זה, בגלל שאני באמת לא מאמין בזה. אז אני אגיד לו, עד עשר שנים אני מבקש שלך לראות תורה וסיאנס. אתה לא יכול לתקן ארבע שנים של החיים שלך, לראות אם אתה נכון או לא. אתה מגניב להפסיד את האלה שלך, רק בגלל שאתה מגניב? תראו את זה, עשר שנים, הוא נפגש. כמה פסקות שעשיתי, אחר כך הוא נפגש קריסטים, קבוצה גדולה, פרסונלית, לפחות אנשים מבינים את הדרך הקשה, ובאחר כך הוא נתן לי את הקבוצה שלו, עם שיעורים, ואחר כך, אני אמרתי לו, אוקיי, תשמעי לי עד עכשיו, למהר אני רוצה שתבואי לראות את הסרטון. הוא ראה את הסרטון, ברוך השם, הוא התחיל להתקדם לרליגיה מאוד, כבר בשנה, קיבל שבת, אוכל קושר, עושה ברכת המזון, הוא התחיל להתקדם ממש לרליגיה פולגית, רק לראות את הסרטון. הוא נתן לי הרבה תודה על הסרטון, אבל באמת האמת היא שאני לא חייבת כל כך הרבה תודה. אני רק אמרתי לאנשים מה שה' ראות בתורה. זהו, אני פרסמתי את זה בצורה טובה, עם קצת וידאו, פטרות ומדעים, מדעי מדעים. אתם יודעים, אבל הנושא הוא שכל שאתם צריכים לעשות זה זה לראות את הסרטון. בעברית, בפרשן, באנגלית, ברוסיה, בספנית, יש את זה בהרבה מדינות. למה אתם חושבים שזה התקשור לכל מיני מדינות? בגלל שכל מי שראה את זה רצו שהם גם לראות את זה. אנחנו אפילו מנסים להתקשור לכל מיני מדינות, אבל בגלל שיש להם כל מיני דיאלקטים אחרים, אנחנו נפגע במידה. אין סוף לזה, אבל יש לו את זה במדינות גדולות. וכל מי שרואה את זה, אם הוא יש 5% של האנסטי, ברגע, הוא נגמר שאני בטוחה כל הזמן. אתה נגמר לי בלא דווקא. למה ה' עשה את זה בכך שבכל גנירה, אם תהיו סקפטים, אחרי שהם יראו את הנגמרים, אם יש להם קטנה קטנה, הם ידעו 100% שהתורה שלנו לא יכולה להיות כתובה באנשים. רק הקריאה של העולם הייתה מוכנה לכתוב ככה כתובה. וזה מה שרמחאל כתוב פה, שזה המצוי, התברך שמו, זה המשכנע שהיה תמיד לפני. עכשיו, איזה אנשים שואלים, תגידי שניים, המצוי שלי, אם אתה יכול לתחתן את זה, את הדבר הביטוי, זה מפחד את... כן, תודה. הרבה אנשים... הרבה אנשים... שואלה מאוד טובה, אבל זו גם שואלה מגניבה. איך זה יכול להיות טוב ומגניב במהלך? כשזה יוצא מבחינת אינטרנט, זה נראה מאוד מגניב. אבל רק אם הוא ידע איזה דקה, הוא ידע שהשואלה היא מגניבה. למשל, כמה פעמים אמא יש ילד קטן, חמש שנים, ארבע שנים או שלוש שנים, ששואלה, אמא, מי גרם לאדם אני בטוח שהוא שמע על זה, זה ילד מגניב, במהלך שלו הוא ידע שכל הקריאה יש קריאה, כל מה שהיה מייצג עם אורדר, סימטריקה, תקופה וחברה ואתה יכול לראות שמי מייצג את זה, ברור שיש לו קריאה עכשיו, כשהוא ילד קטן ובמחירה, הם כל הזמן אומרים לו, אשם, אשם הוא כאן, אשם הוא שם, אשם הוא בכל מקום, אשם הוא רואה, אשם הוא סגור, אשם הוא עוזר, אשם הוא מנסה, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, א� וספירטואלי. כל אחד שימח את ההחלטה בין השתי הטרמולוגיות לא תשאל את השאלה הזאת, ולא ידע שזה מפורסם. מה ההחלטה בין הספירטואלי לספירטואלי? מאוד פשוטה. כל מה ספירטואלי יש קודם וקודם. כל מה שמישהו פרסמת ופרסמת, יום אחד יחזור עם הלכה של המדינה, אין משהו יחזור תמיד. אז מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את הוא היה מייצר בקריאה זה, להשתתף ככה וככה וככה שקולה ובכל מישהו מיוחדת זה הוא עושה החלטה על איך לעשות את זה, כמה לעשות את זה, איפה לעשות את זה ולכמה זמן לעשות את זה. אבל כשאנחנו מדברים על הספירטואלית, לא יש רעיון וקטע. בגלל שהזמן נמצא רק כשהמצב נמצא. אם יש מטריאל, אתה יכול למשך זמן. אם לא יש מטריאל, אתה לא יכול למשך זמן. זה מה שאמרה אלברט איינסטיין, המדעי הגדול. אנחנו לא צריכים את ההתנגד שלו לזה, אנחנו כבר ידעים את זה מזמן קיבלנו את התורה. הדבר הראשון בתורה, בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, בראשית, זאת אומרת, בראשית. דה רמבן אקספלין, מה זאת אומרת? במהלך, קריאה ממלכות. אחרי שהגלקסים והשארים, הארץ, השם, הכל נכנן, אחרי שהתפקיד של כל השארים התחיל, אתה יכול לממשל זמן. זה למה בשנה של יהודי יש רעיון של המון. אנחנו מסכימים 30 ימים על רעיון של המון. היום יש לנו קלנדר, אבל בשנות האחרונות, לפני שהם הכניסו הקלנדר, זה מה שהחלטנו, בהתחלה של חודש, וכשהיום יום כיפור יהיה ופסח יהיה, זה כל בגלל המוביל של הארץ והמון, הסיסטם והשם, כולו יוצרו זמן. פעם לא הייתה משהו יוצרו עדיין, היה רק ה' בעולם. עם אותו אקדמי, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא מבחינת הטלוויזיה, הייתה הדרום הכי דווקאי בסיאנטיפית הוא 9 שניים. 9 שניים. כל ההתקדמות של מה שאנחנו קוראים לדרום או לרעיון, אפקטו אותנו ל-9 שניים. אם זה נכון, כשאחד מזמין, אתה שואל לו מה קרה? למה אתה קרח? למה אתה קרח? תקשיר, זה רק רעיון. הוא מתכנן לספר סיפור של שש שבועים. פגשתי בעולם, הייתי שבועים, הייתי אוהב, הייתי מלכות, הילדים היו סביבי, הם קיבלו אותי, הערבים, הם קיבלו אותי ללבנון, הם חשבו שאני יהודי, הם קיבלו אותי. They were electrocuting me, cursing my mother, showing me all kinds of things, playing with my mind. You don't know, every day they were kicking me, cursing me. אמא אמרה לו, סליחה משה, אתה הלכה ללכת ללילה, אתה חזק ל-12 או ל-5. 5 דקות, זהו, אתה לא התחלת אפילו את החזקות הטובות שלך. איך בדיוק 6 שנים של דברים עם התפקידות, עם דברים, הלכת מהארץ ללבנון בלבון, זה כמה שנים בארץ. איך כל זה נפגש בלי 5 דקות שאתה נפגש? התגובה היא שהתורה מבחינתנו שכשהאנגלית יכולה ללכת לנצחה, האנגליה יוצאה לא כל שלום, אבל חלק שלו. האדם הוא אנרגיה רוחנית. אנרגיה רוחנית, נפשת מהשם. כשהוא נפש את זה באדם נסטרוס, זה מה שהוא קורא, ואיצר השם אלוקים את האדם, אפר מן האדמה, והפך באפיו נשמת חיים. השם נפש אדם מהארץ, והוא נפש את האדם נסטרוס, אדם נפש חי. ואדם התקיים להיות אנשי חיים והתורה מספרת שהוא יכול להראות, להבין, להניח, להזכיר, לדבר, לשמוע, זה כל דברים פשוטים. אז כשאנשי חיים, האנשי הולך למדינה העברית. כשהאנגלית יוצאה, הוא יחזור, זה מה שאומרים בפעם הראשונה במונה. אני תודה לך, הלך, שחזרת בי את האנגלית שקיבלת. ואני יכול להחזיר עוד יום. איזה אנשים יפגשו, והאנגלית לא יוצאה. ובפעם הראשונה, אנחנו רואים שהן מתי. אז הליבה מתחילה אם הלב יש בגלל או לא. אחרי שהלב יצא מהגלל, יש לי סרטון של הליב אחרי המות. מאוד מרגיש, זה סרטון של שתי שעות. אני מראה אנשים שהם מותים, שהם חיים, יהודים, לא יהודים, אנשים שיכולים לזכור את החיים שלהם, ההיכנסות, עם כל הדברים הסימפריים. אחד דברים אחרי האחר, אחרי שאתה תראה את זה, אתה יודע בטח שיש גלל ומגלל. הגלל לא היה פה לפעם הראשונה, הוא היה ההיכנס. ואז אני מראה בתורה, שהתורה כבר מדברת על סולים ועל חיים וקבאלה מדבר על זה ולמה ה' עושה את זה שהסול יחזור מפני אחד לצד אחד ותהיה נתן עוד פעם ותהיה נתן לצד של ילד ותהיה נתן לצד אחר במדינה אחרת או במדינה אחרת כל זה כמובן חלק מהקריאה ומבחינה של ה' עכשיו, כשאנחנו לא נגיד ללכת ללכת ללכת למה אני עושה כמעט 30 שנים אני רק רוצה לתת לך פרסומת בסרטון הראשון של הסרטון, לנשים שעדיין מפחידות לתת להן הכייעדות כאילו להתחיל להקבל את עצמם שלהן. מה העניין של להגיד לנשים איך ה' רואה את העולם ואיך הוא מפחיד את זה, כשהן עדיין יש שאלה אם יש להם אדם או לא. ואפילו אלה שמחים, והם יודעים שכל מה שקורה בעולם לא יכול להיות קורה בגלל פרק רחוק, כי אף אחד לא קורה בגלל פרק רחוק. כל מה שיישב בפרק רחוק, כמובן, היה מייצר בגלל מישהו. אז אנשים יותר חכמים מאלה שקוראים שהעולם היה קורא בגלל עצמו, אני לא יודע מה הלוגיקה שלהם, אבל אנשים יותר חכמים, והם חושבים שיש קוראי, זה עדיין לא יותר. כי הם אומרים, מה אתה חושב? אני מגניב? בטוח שאני יודע שיש קריאטור אבל מי יכול להגיד שהתורה של היהודים היא מהקריאטור הזה? אולי הליגיון היא עובדה, אנשים עובדים, אולי אנשים עובדים את זה אולי כל הפרופטים הם מגניבים אולי הליגיון היא תראפיה לאנשים להבין על משהו שלא נמצא באמת אז יש קריאטור, אולי הוא קריאטור את העולם למה אני צריך להגניב? הוא קריאטור מה זה צריך לעשות עם אני? איפה זה אומר שאני צריך לתפוס בית? זו שאלה מאוד טובה. השאלה היא, אתה יכול לבטיח אם יש בית דיווין או לא? אם אתה לא יכול, אז אדם יחזור לדעות בעולם שלו. הוא רוצה להבין, הוא מבין. הוא לא רוצה להבין, הוא לא מבין. אבל כשהוא רואה תורה ושיאנס וראה את כל הבטיחות, אז הוא ידע. הוא לא מבין, הוא ידע שכל זה נכון, ושיהודה היא היחידה הנכונה. ועכשיו הוא מלמד איך עושים את המדע של החיים. עכשיו, עדיין לא יש סיכוי שזה יהיה רליגי ושומר שבת ולאכול קושר ולשים תפילין. עדיין לא יש סיכוי. בגלל שיש אנשים שאומרים לי בעוד שנים, אתם מיידים לי את הכל, אני לא מגניב עדיין, זה קריסטל קליר, אבל אני לא רוצה להחליט. אני מבקש מהסיגרת שלי, מבקש מהפורק שלי, אני חיים עם אישה לא יהודית, אני לא רוצה להחליף אותה והם באים ואומרים, מה שאתה אומר, זה נכון, זה לא לי. אחרי כמה שנים, אני לראה את הלסון שלי. כשאחד מגיע להגיד עםי אם התורה היא באמת, אם היא דיווין או לא, אני שואל אותו בפעולה. אני לא יש לי זמן אקסטרה להפסיד. אז אני רוצה לשאול אתכם אם אני אקווה לכם בלי דווקא, לא בלי דווקא רציון, בלי דווקא שהתורה היא אלוהית 100% מהקריאה של העולם, שתראה אתכם ומקריא אתכם כל דקות של החיים, ואתם הולכים לתקווה ולשחרר אתכם כשאתם מותים. אחרי שאני אקווה אתכם 100%, אתם תחליטים להחליט או תגידו לי, זה קשה לי, אני עדיין לא רוצה להיות רליגי. אם הם אומרים, לא, אני לא חושב שאני יכול להחליף, אני לא רוצה להחליף, אני לא רוצה לשחרר זמן שלי, למה אני צריך לשחרר זמן שלי? מה העקב של מבטיח להם כשהם כבר מבינים לי שזה לא יחליף להחליף את החיים שלהם? אבל לגבי הרבה אנשים, זה קשה להם להחליף. אחרי שהם יודעים שיש קריאטור שיישב להם אוקסיגן, אוכל, זמן, ילדים וכל מה שיש להם, הם לא יקבלו את זה עדיין כמובן או יקבלו את זה בלתי. אחרי שהם ידעו שמישהו יישב לי ואני מגניב להם או שאני מנסה להשתמש במה שהוא יישב לי, זה קרים סרטון. אני לא רוצה להיות קרימנל בלעדה. אז הם מתחילים להחליט. בהחלט, אף אחד לא מתחיל בלעדה, זה פרוסס שיכול לצלם הרבה שנה, אבל לפחות, כשהוא מבין, הוא מתחיל להבין שהמחשב שלו מתחיל לתחליט. עד עכשיו, כל מה שקורה, קורה. מה אני חושב? אתם חושבים על רליגיה? לא. אתם חושבים על מה יקרה כשאתם מותים? לא. אתם חושבים שמישהו רואה אתכם כל דקה? לא. למה אני צריך לחשוב על הדברים האלה? אחרי שהוא ידע על זה, לא יש התגובה, בגלל שהמחשב שה' עשה לנו, הוא היה מייצר לרחוץ אותנו. זה כאילו מלחמת בטחה. כשמכניסת המכניסה, המכניסה מתחילה להתגלגל, והיא מתגלגלת. כשאתה מתגלגל כדי להרחוץ מהכניסה, היא מתגלגלת. למה? זו מלחמת. מה זו מלחמת? תתעורר לפני שתהיה לך קטן. אחרי שאתה מת, אתה לא יכול להבין אחרי זה. אתה יכול רק להבין עד שאתה חיים, וזה כבר מירה גדולה שאחרי שאתה סקולר ומגיע לכל הלוחמים של התורה, אחרי 40, 50, 60 שנים, הקריאטור הוא כל כך מרצוני ומצדיק לתת לך הזכויות להבין ולהכניס את כל הטבעות שלך, שהם לא יושבים עדיין בפיילתך. זאת דברה מאוד נובלית. הוא לא היה צריך לעשות את זה. הוא יכול היה להגיד לנו, אתה תפסיק את כל מה שאתה עשית בגלל. אחרי שאתה תפסיק את זה, אתה תקבל את התגובה שלך לגבות טובות שאתה עשית. אבל למה אני צריך להכניס את המערכת שלך? בקורד פה בניו יורק, הם יכולים להכניס את המערכת שלך רק בגלל שאתה נכניס את המבחן, האם אתה מוכן להכניס את זה ולמנסה להכניס את זה ולמנסה להכניס את זה ולמנסה להכניס את זה ולמנסה להכניס את זה ולמנסה להכניס את אם תבואי לפני הקבוצה במנהטון ותגידי, קבוצה חייבת, אני חייבת חייבת, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב, אני מגניב אבל מזאת אני אשמח מאוד, הקהל אמר, קדימה חברה, אתה צריך להתפס על כל האנשים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על כל הדברים שאתה מנסה להתפס על אנחנו מרגישים שישהם מוכן לתת לנו הזכויה להריז את כל שם, כמובן שזה ייכול להריז אותנו, אבל כשאנחנו באמת כל הדברים קוראים את שאתה המאמינות שלנו ואת המאמינות שלנו, בקרוב, בקרוב, בעקבים של יום כיפור, כל שם יהיה להריז, והאנחה יכולה ללכת מהמנהל של אנשי אדומה ל�אנשי אדומה רכבי, אז הרמחל נמשיך, הרמחאל אומר, את הדברים שאת עצמכם ראו, משה בא לנציאל ואומר, אני לא אומר לך סיפורים שקרו לתוכם או לתוכם האחרונים, אני מדבר איתך בשפה שלך על דברים שאת עצמכם באמת ראו אז אתם הוועדים שה' אמר לנו אתם הוועדים שהוועדים שהוועדו את הרציאה ונפגשו אותנו והאיג'יפיאנים נפגשו אתם הוועדים על ה-10 פלגים באיג'יפיה אתם הוועדים הכי טובים לתורה כי התורה, חצי שלה היא עלכם ועל מה קרה לך אם יש משהו בתורה שלא קרה לך Speak about it. But if you don't speak, if you don't contest what's written, that means you all confirm it. If you confirm it, we have no problem and no disagreement. And then you have to inform them to your children and your grandchildren. This is Deuteronomy 4 verse 9. אומנם גם מצד החקירה במופתים הלימודים אפילו כשאתה לוקח כל המרכזים שקורה בתורה אפילו עכשיו, כשאתה חושב על זה היום, אחרי כמה שנים, זה נשמע 100% כמו פריטיילים מאוד קשה להבטיח שהמשהו כזה יקרה אפילו אם הייתה מרכזים גדולים הייתה מרכזים גדולים אבל זה לא כמובן כמו הסיפורים של התורה אני יכול לתת לך דוגמא של מירקל בלעדה שבמדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא צריכים במדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא זה צריכים להתכוון, שעוד 25 שנים בעולם הווסטרים, בסוכות, חולה מועד בסוכות, 20,000 יהודים בתפילת במדע חולה מועד הייתה ברכת כהנים של מוסף 150 כהנים, ברכה לקהילה 20,000 אנשים, אנשים, ילדים, עוד אנשים הערבים היו מפגשים רכבים בברלות, מילים ברלות, מילים רכבים, אף אחד מהם מילון מלון, מילון ארגן, לא קטנים קטנים, רכבים גדולים מפגשים ברלות, מילים ברלות מפגשים רכבים בשבועות כדי להצליח לנצח יהודים שם. אתם רואים את זה בוודאי. כשאתם רואים את הוודאי, אתם יודעים בדיוק מה שאני אומר לכם. זה בדיוק מה שקורה. במקום של הפרשות, ממש קרוב לאחרון, אלפי רכבים, רכבים גדולים, היו פלגים מפה בקורתל, שזה איפה הארבים היו. על כל ראשי האנשים 20,000 אנשים התחלו לרוץ, אנשים מתחילים לרוץ, מנסים, כולם מנסים לרוץ, לפני שהוא יחזיר רכב על ראשו ולהתקשר. אחר כך, אתם רואים את הרכב הווסטר, אתם לא יכולים לרוץ אף פעם, בלי להתקשר על רכב. היו אלפים רכבים, אלפים. עכשיו, אחד הם מתי, עכשיו אחד הם נפגש. עכשיו מישהו מותה, עכשיו מישהו מותה, לא מותה בדיוק, אף אחד לא מותה ממלכת על ראשו, אתם רק ראיתם עכשיו במירון מה קרה, אנשים התחלו להתנגד, 45 אנשים מותים, בסטודנטים, בסטודנטים בסוקר, לפעמים הם מתחילים להתנגד בפוליסטים, אנשים מגיעים, כל הסטודנט מותה, 100 אנשים מותים בפעמה. בעוד שנה, זה היה מירה בלעדה, 2 דקות לפני שהם התחלו להתחלות לתחלות את הרכבים 2 דקות לפני שהם יתחלו להתחלות את הרכבים 10 דקות לפני אני לא יודע מה יקרה זה מירקול אחד אה? כמובן שזה מירק אופן, לא מישהו עד היום מבין איך עכשיו מישהו מותה. אתה יודע מה זאת? אתה מקבל רכב על הראש שלך, מפה של מלון, אם הוא מותה על הראש או על השאר או על הראשון שלך, אתה מותה במקום. זכרו, אנשים כמו סארדין, אתם יודעים מה זאת 20,000 אנשים בקורטל? אתם לא יכולים להחליט, אתם לא יכולים להאכל את הראשון, אתם יכולים להחליט את הראשון, במיוחד כשאף אחד יחליט. אנשים מתחילים להחליט, ילדים, עוד אנשים. עכשיו, אחד נחליט. זאת מירה גדולה. זה לא יכול להקיים במיוחד. אני אתן לכם עוד דוגמה. כשסאדם חוסיין נחליט שתי מיסלות סקאדה בישראל, 21 שלהם נפגשו באושן 39 שלהם נפגשו על יד ישראל. רק אחד שלו מתחיל פעולה גדולה, לא מהרק, מהמיסל. עכשיו, אחד שלהם מתחיל מהמיסל של סקאד. המיסל של סקאד הוא מיסל של השול. תראו איך גדול השול הוא, מפה לדור. והוא מאוד מאוד רחוב, נראה כמו אירופאי. לפעמים אתם רואים שהירוניים יש להם מיסל על סמי-טריילר, הוא גדול יותר מכל הטרק. משהו כזה מפליץ מילים ומגיע בתחום תל אביב, בשכונת התקווה, בבית דני, אפילו בלי אקספלוסיף, רק מלחוץ קצת מלחוץ, הוא יכול להיות מלחוץ 1,000 אנשים. מישל כזה נפל על האמריקאים בסעודי ערביה, בתחום התחום, 125 אמריקאים מותים על המקום, בתחום התחום. זה נפגש כמה שנים בתל אביב, רמת גן, ובדרך אחרות. אף אחד לא מת, אבל זה לא המירקול הכי חשוב. עשרה שנים לפני, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל אבל האמפלוגים נפגשו הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל ה להחליף למקום החדש. אישות הממשלות, זה לא מגניב, זה מגניב, אנחנו נעשה פרק. עד עשר שנים הם מבקשים להם להחליף למקום החדש. אנחנו לא יכולים להתחיל, זה לא בטח. זה עובד גז עד 1 מיליון ישראלים בעולם תל אביב. זה לא בטח, אתם צריכים להחליף למקום החדש. אחר כך, הם נכנסו להחליף למקום חדש. אחת השנה, לפני שהצליחה של סאדאם חוסיין נפגשת, נפגשת את הטנק הראשון של כל הטנק לגבי תל אביב, דיוק עליו, לא קצת ללא או ללא, דוק עליו. אם הם לא תמיד יחזרו לפני שבוע, אתה יכול להגיד שיש לך עשרה מלחמות מוותים במקום, ואז כל הגס של תל אביב יפה ויפה עשרות אלפים או עשרות אלפים מבחינות ומבחינות. זה יחזור את כל... אני צריך להגיד לך מה קורה כשכל הטלוויבים יחזורים לבריאות וזה יחזור לכל תל אביב? זה יהיה אחר שלנו. אפרך מאחר לטלוויבים נוקליים. אז אחרי עשר שנים, הם יחזורים אחת השנה לפני זה. ב-11-9, הייתה קבוצה של חיילים, קבוצה של חיילים ישראלית, הייתה 300 חיילים בטווין טווארס, במשפחה מאוד גדולה אחרי שהם היו כאן עד דקות, אחת השנה לפני ספטמבר-11 הם הלכו לניו ג'רזי. זה גרם הרבה אמריקאים לומר שהישראלים היו אחרי ספטמבר-11. זה לא יכול להיות קהילה שהשנה לפני ספטמבר-11, אתה חברה גדולה עם 300 תלמידים ישראלים הישראלים הלכו מהחברה אחרי דקות. וכמובן, אנחנו יודעים שמה שמשחרר אותנו הוא יד ה' גם הייתה סליחות כל היהודים, אלף אלף יהודים עובדים בספטמבר 11 במיוחד הם יצאים בשבוע 9, הם צריכים להיות שם אבל בגלל שזה היה ביום של אלול והייתה סליחות אקסטרה, אחת שעה כולם באים 40 דקות לאחר מכלום בגלל שאתם לא יכולים להגיע לעבוד אז כל היהודים כל היהודים הרליגיים שבאים לסליחות היו מנצחים למות בזה כל אחד מהם נפגש רק בגלל שזה היה יום של אילול אז אנחנו רואים הרבה מירקלים היום, כמובן, אנשים יגידו ויגידו שזה קווינסטנטי אנחנו, החברים, יודעים שלא משהו קווינסטנטי, זה כל יום של ה' אבל זה עוד פעם, זה לא הטופק, אז הרמחל נמשיך כל ה... מירקולים שהם מנצחים בתורה או בפרופטים, כל מהם יכולים להתאם ולהתאם, כמו שאנחנו רואים בעצמנו, בגלל הדעה של המדיניות, ולדעות המדיניות ועוד דעות. אנחנו לא נעבור על זה עכשיו, אבל נעבור על כמה דעות. האנחה צריכה לדעת שהקריאה הזאת אתה יודע, זה דבר מנצח, זאת אומרת, לא משהו בקריאשון הזה יכול לרחוץ בלי את האקסיסטנציה שלו. כל המובילים של האטומים, כל דבר בקריאשון הזה מנצח. יש אנרגיה בכל אידם במהלך, אפילו קצת עבודה, כאן, כבוד או חולה. אם אתה יודע קצת על הפיזיקה, זה לא באמת מיוחד. עכשיו אתם רואים בילדה יפה, 100 פלורים במנהטן. היא כבר סביבה ל-100 שנה. כל הבילדה הזאת, המסר שלה בפיזיקה היא קצת יותר מ-1 גמבר. מה שעושה את הבילדה הזאת לבית בפני עצמנו? ולכל העולם? מה קורה? אם אתם נחליטים את המוביל של האטומים, כל העולם יהיה קצת קטן מ-1 מלון. כל העולם מה שעושה את העולם כל כך גדול, יפה, גדולה וגדולה? מה זה כל זה? זה מפעילה מאוד רחוקה של אטומים אני אביא לכם דוגמא אם אתם תראו את הטלפון הטלפון מתחתן, הטלפון יש ארבעה ארבעה כמו תקופה פלוס כשזה מתחתן במהלך, אתם רואים שהארבעה הארבעה מתחתנים כשאתה מקבל את זה בספידה מאוד רחובה, זה נראה כמו סירקל פול. אתה לא רואה ארמות פול, זה נראה כמו פול סופס. מה עושה שאתה רואה עכשיו איזשהו דבר רחוב? זה מומשך כל כך רחוב, שאתה לא רואה באמת את האמצעים בין הארמות. בגלל שהם מומשך כל כך רחובים, לא יש לך דרך לראות את האמצעות שלו. החלוקה של האטומים היא מיליארד פעמים פעמים. אז האטום יכול להתחיל לתנועה ולתנועה ולתנועה, בדרך כלל, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, שזה במיוחד, באמת במיוחד, במיוחד, מוסד, במיוחד, זה מוסד. כשאתה במיוחד, במיוחד, מוסד את האנרגיה שמוסד את כל אלקטרונים במיוחד, ואטומים בקריאשון, כל זה, המסה של זה יכול להפך למשהו כמעט שלא מוסד, מאוד מאוד קטן. אז לא יודע שהעולם יכול להוסיף בלי המוסד של אלקטומים. מי מוסד אותם? מישהו צריך להחזיר אותם, אין דבר לא חזיר בלי אנרגיה. אפשר לשאול את הדבר האחרון על השם. מי מוציא גס בשם, במהלך 15 מיליארד דגרים, במהלך השם, שהם כבר עובדים עד אלפיים שנים בלתי ולא נגמרים? כל פייר האחרון צריך לאכול משהו שיושב, עולם, פפר, משהו. מה מוציא גס בשם? וגם יש טריליאנים של גלגולים, עשרה דוגמאות. אינים עשרה אלף פעמים גדולים מאחורי הארץ, וכלם מתחילים לעבודה. גלגולים עם טריליאנים של גלגולים מתחילים לעבודה, וגלגולים אחרים, וגלגולים מתחילים לעבודה, ועכשיו אחד מהם מתחיל לעבודה עם האחר. ומכל האפקציות בעולם, תראו את הארץ שהיא גלגולה מאוד מאוד קטנה, כפי כל הגלגולים האחרים, המקום שהארץ יכולה להיות מקום שלנו כדי לחיות, זה מקום שהיא הייתה מקומית. מהמקום של אופציות, יש רק אופציה אחת שיכולה לתת לנו את החיים. למקום הארץ במהלך הנכון של השם. אם היינו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ אבל המקום שבו הקריאטור נמצא את הארץ הוא המקום בדיוק בשבילנו להקבל רגל תמונות שתוכלו להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להח למה אתם חושבים שזה יכול להיות רנדום? אתם יודעים מה זה אומר אינדלס? טריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס עד שנה הבאה, טריליאנס מולטיפי טריליאנס אופציות, איפה להשתתף את הארץ? ויש רק איזה אופציה להשתתף אותה במקום נכון, וזה מה שהוא השתתף. אז אם אתה יכול לדבר על זה כמו שכל מה זה מייצג, אז אתה מתחיל להבין שאין שום דבר יש בעצם אחת דקה בלי הזה הקריאטור המתאמן. אז רמחאל תמשיך, עוד צריך שידע, שגם אחד צריך לדעת שהקריאטור של השם לא מייצג על כל שום דבר. הוא לא יש לו איזו קרדיטה, איזו איכות של איכות. הוא לא חייב, הוא לא חייב לדבר, כמו שהאנגלית שהכתוב בבוקר שלו, שה' חייב אותנו, זה הכל חייבת, זה חייבת לדבר על זה. אלא מעצמו הוא מוכרח המציאות. הוא הולך מבחינת עצמו, זאת אומרת, אף אחד של הדברים שהצליח להשתתף, היו בשביל חייבתו או חייבתו שלו. הוא לא צריך משהו מהם, הוא היה פרפט לפני אותם, ותהיה פרפט למרות שהם הולכים להשתתף, ותהיה פרפט אחרי שהם יפגשו. אף משהו לא יכול להפך את הטובה 100% ואתם צריכים לדעתי שהחלטון הזה לא יש לו איזה קבוצה, זאת אומרת, זה לא סיסטם, אחד קבוצה לאחר, שני, שלוש, ארבע, כמו שבמקרה יש לך מילים קבוצות קבוצות, במושג רולקס, אתם יודעים כמה חלקים יש לך? רולק סוואץ, אתה שווה 20, 30, 50,000 דולר. כמה חלקים יש לך בינתיים? מי ידע? מאוד קטן. 220 חלקים. הייתי עכשיו בפלורידה בשבתון, אני הלכתי מפרשתי לסונדה. הייתי מחזיקה עם מישהו בפורט לודדל. הוא עדיין היה במיימי, עכשיו הוא הלכה לפורט לודדל. מה הוא עושה בפרופסיון הזה? מבחינת שוויץ. ריצ'ר מיל, רולקס, פאטק פיליפ, היו שוויץ שהם עשו מיליונים דולר, אנשים מביאים להם למבחינת. אמרתי לו, שוויץ כזה, מיליון דולר, והם... והם נפגעים? הוא אמר, אבסולוטי. הם יכולים להפגע מהמים. המים נפגע. אמרתי לו, אני חשבתי שהם עושים להם סיל וחזירות מים. הוא אמר, כן. אבל דברים יקרו, לפעמים פרשר, לפעמים קרקע, מים יכולו להכניס, מתהפכים, החלקים מתחילים... או לפעמים הם מנסים את הגלס ברוק או משהו, כשהם מנסים את זה, כשהם יכולים את הדברים, הם יכולים את זה קצת קרוקד, ואחרי זמן, זה מנסה את חלקים אחרים. הוא נותן לי דוגמא, ואז הוא מראה לי איזה וידאו, איך הם קחו חלק מהרולקס. אחרי שראיתי איזה וידאו, אני תמיד חשבתי לעצמי, למה הם יכולים להתרחק את האנשים עם כאלה ביצועות? למה צריך להתרחק עשרה מילים של דולר לרולקס? אחרי שראיתי את הטובות של איך הם מייצגו כאלה רולקס, אני הייתי מאוד מלמד. הייתי מלמד. הייתי חושב על עצמי, מי היה הראשון שחשב על ידיו לקבל 220 דקות, סקור, דיסק, מסך המון, פליטה, כל מיני ספרים, ולהבין איך להשתמש בדברים כאלה, כדי שזה תעשה דקות ולהתמודד את הזמן. וכמובן, מי הבנה את זה? זה מעל מילים, באמת, מעל מילים. ולכתוב את זה, זה נכון כמובן. אני שאל אותו, זה לא יקרה שתקח את זה ואתה לא זוכר איך להכניס את זה? זה כל דברים מקוסופיים, אתה צריך את הטלסקופים האלה. הוא אמר לי, וזה יקרה הרבה שנים ללמוד. הוא לומד את זה מאבא שלו, שזה אקספרט בעולם. אביו הוא אחד הכי גדולים בעולם לנסוע את הסוויסטים הסוויסטיים. רק כדי להראות לכם את הטובה של כל זה, אבל עדיין כמו טובה שהסוויסט היה, זה קומבינציה של הרבה הרבה דברים, שהאחרון בלי האחרון זה לא עובד. אם תקבלתי איזה סקור או איזה ספור, כל הסוויסט לא יעבור. אז זה עובד עכשיו 50,000, זה לא עובד אפילו על 1,000. למה? בגלל אחד מה-220 נגמר את ה-219 חלקים האחרונים בלי זה. את הזה גם בקטנה. אם אתה קח אחד מהכנעה, הכנעה היא חייבתה. אף אחד לא יעבור לך על הכנעה, רק בגלל שהיא יפה ומגניבה, אם היא חייבתה כנעה אחת. ולא יודע איך להכניע כנעה. אז הידעה היא, שיש הרבה גדולות בעולם, אבל הן כל כך קבוצות של הרבה-הרבה סיסטמים ביחד, אפילו האדם. רגל, רגל, רגל, אתם יודעים, סיסטמת הרגל, רגלים, חיים, עיניים, הכל קונקטיבי. אחד יכול ללכת מהקומיישן, כל הרגל בלתי עובד. הרגל יכול להתחיל לעבוד, או הרגל, ואתם מותים, או הקדמים. אז זה בלתי מאשר, האנוש, אבל זה לא אחת, זה הרבה, הרבה קטנים. כמה קטנים יש? 613 קטנים. באנוש. טריפלד ודרולקס. אוקיי? אז הדעה היא, רבותיי, עם השם, יש לא קומפונטים. אף אחד לא נמצא ביחד עם שני פרטנים, מיקס, אני בלי אתם, הוא חלום, אתם בלי אתם, אין שום דבר כזה. יש איזושהי אנטיטית שהייתה תמיד כאן לפני. גם צריך לדעתי ש... לגבי הפקט שזה לא נמצא ביחד, וזה היה תמיד אחד, נכון? הוא יש בכל מוגבלות מוגבלות מוגבלות בכל מוגבלות. גם בנפש, בספירות האדם, יש הרבה הרבה כוחות אחרות. אף אחד מהם הוא מדהים בעצמם. כמו זכרון. והמפחדה, אבל אחד לא מפחד עם האחרון. המפחדה שלך היא איזו סיסטמיה. כוח שלך זו אחרת סיסטמיה. אתה יודע, מיוחד, מיוחד, כל סיסטם שלך הוא סיסטם של עצמך. בהחלט הם כולם מתחילים, אבל אחד לא יחזור מהאחרון. למשל, אתה יכול, זה לא משנה אם אתה יכול לזכור או לא. אתה יכול לא יחזור את זכורתך. זכורתך לא יחזור את זכורתך. סיסטם שלך לבחור מה לעשות, זה סיסטם אינדיפנטי. כמו שאמרנו, אשם לא צריך פעמון בגלל שהוא לא היה עם פעמון פחד. הוא היה פרקטי מהתחלה והוא היה תמיד כאן. זה קשה להבין, בגלל שאנשים במדע שלהם לא יכולים להסתכל על דבר כזה שלא היה בהתחלה. בגלל שכל הקריאה הייתה בהתחלה. לדרך כלל, הסיאנטיסטים נגמרים עד דקות על הארץ. איך התחלת הארץ? הייתה זו גבוהה גדולה כמו איזושהי קריאה או היא הייתה קריאה של ה'? הארגונות הייתה, איזושהי סיינטיסט אומר שהארץ הייתה תמיד פה ואיזושהי סיינטיסט אומר שהארץ הייתה קריאה בזמן אחד איך הייתה קריאה? יש עוד ארגונות על זה אבל עכשיו יש דבר סיאנטיסטי בין הרבה סיאנטיסטים, הרבה מהם לא יהודים אם העולם שלנו היה מייצג במישהו או הוא היה תמיד כאן, איני סיאנטיסטים קוראים, הוא היה תמיד כאן, תמיד, אין עוד דרך להתחיל, איני קוראים, אין דבר כזה, הוא היה צריך להיות מייצג בגלל שזה מטריאל, והוא הופך. כמה שנה הוא הופך? מיליארד שנים לפני, מיליארד שנים, מיליארד שנים, דברים אחרים. עכשיו הם כבר מודדים שהעולם הופך. איך הם מודדים? הם הפכו את הדרך להחזיר. הם ראו שאת הארץ פתאום חיימת. היא חיימת. כל עשרה שנים היא חיימת יותר ויותר ויותר ויותר. משהו שהיא תמיד חיימת במהלך האחרון משהו שמתחיל להתקדם, להתקדם, להתקדם, כמו שני רעיונות, להתקדם, להתקדם, להתקדם, להתקדם, ואז אם אתם הולכים להחזיר, להחזיר, להחזיר, הם מתקדמים ביחד עד שהם יצאו לדקה אחת, אחת, וזה מה שהכל התחל. זה מאוד מאוד מסוים למה הקבלה מבחן את הקריאה של העולם. שהייתה עולם, אבן השטייה, ה' קראתי אותה והיא התחילה להתקדם עם האנרגיה, עם האנרגיה ה' להתקדם, להתקדם, להתקדם, עד שה' יקרא, כולם! ההתקדמה הקראתיה התחילה. אז היא התקדמת להתקדם במהלך מאוד מאוד מלאה, מהזמן שהיא התקדמת עד עכשיו. זה למה במזוזה נכנסים, אם תשמעו, שין, ד' וי' מה זה? שאמר לעולמו די מה זה שין? שאמר די זאת אומרת דווקא זה קונצפט של חלק מהמדעים שהם נמצאים בצורה שהתורה מספרה את הקריאה של העולם נמשיך כאן ו... הידיעה הזו, היכולת הזו להבין היא מאוד רחוקה מהיכולת שלנו, מהמחשב שלנו. אנחנו כמעט לא יושם שאלות להסכים את זה נכון. בגלל שהמחשב שלנו רק יכול להבין דברים מסוימים בצורה נטרלית, לגבי החוקות של המדינה. המחשבים שלנו, יש לנו חמש מחשבים שונים, נחשב וליצור פיקציורים ברעיון שלנו בגלל כמה כוחות שהקריאה נכנסה להם לנו. האקסיסטנט של ה' זה יותר מכל ההבדל. אנחנו לא יודעים להבין אותו, להראות אותו, להשמיע אותו, להבין איך הוא מפגש עם העולם, איך הוא מפגש, איך הוא מפגש כל הטלפון. אנחנו לא יודעים את זה. סימילר למיוחד שלי בלילה, אני הייתי עם מיוחד קטן, כשהייתי עושה 10,721 מולטיפלו ב-15,720, נכון? מה זה המיוחד שו אי? מה זה אי? ערער, אני לא יודע לדעת כך, אני לא יכול לדעת כך מיוחד. שואלו לי 6 x 7. אז רעיון של הקלקולטור היה מסוים, וגם רעיון שלנו, הוא לא יכול להבין את האמצעות של ה' ואיך הוא רואה את העולם. ולכן, כשאנחנו רואים דברים בפרפטים או בתורה, אנחנו לא יכולים להתגלגל לתארות על ה'. איזשהם הדברים שהם נמצאים שם, זה לא אומר שזה נמצא לנו גם. כל הקריאות, כל האנשים שהם קריאותם, הם כולם מסוימים. אבל ה' לא יש מסוימים. זאת אומרת, הדרך שהיום אנחנו חושבים, זה לא הדרך שהוא חושב. הדרך שהיום אנחנו מזכירים דרך, זה לא הדרך שהוא מזכיר דרך. הדרך שהיום אנחנו נחשב על דרך, אמושיות, רעיון, זה לא הדרך שהיום הוא נחשב. הרמחאל אומר, כשאתה מעביר בתורה, ה' נחשב על המדינה ונחשב אותה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שאנגליה, כמו שהייתי קריא, או שהלוואי היה קריא שבועים אחרי שהיא פגשת את הילדה שלה, כמובן. אז חושבים, אשם גם פגשת את הילדה שלו. אבל, הוא שומע וקריאה כמו איזו אישה, מנגינה, אולי הוא גם צריך איזה פילים לרחוץ אותו, אולי הוא לא יכול להיות תחלת נרוסה, מנגינים, זאת הכתובה שהם משתמשים, הם חושבים, מה שאנחנו מרגישים ומה שאנחנו מעבירים זה בעצם כמו אנחנו, זה למה זה מגיע הרבה אנשים להתמודדים כמו סנטה קלאוס הוא כתוב כתובה בגלל רעיון מה זאת אומרת רעיון? הוא מבין כמו ילד ילד חושב שכמו שאנחנו חייבים וכמו שאנחנו עושים דברים בגלל שהם צריכים או שאנחנו מביאים ילדים לעולם בגלל שאנחנו לא רוצים לחיות בלתי בלי ילדים או שאנחנו מקבלים כל מיני דברים להתמודד אותנו ולהתמודד אותנו אז זה למה ה' בגלל שהיה אלון, מזרחי, קרחי, אני לאלון, אולי אני אקרא אדם ואיב ומאז אני אקרא מיליון אנשים ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני ואני אעבוד ואני אעבוד ואני ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני אעבוד ואני א� כל האמצעות כשאחד רואה את התורה והוא חושב, אשם נפגע, אשם נפגע, אשם נפגע, צער השכינה, כל האמצעות, הרמב״ם מספר שהצעיר לדבר עם האנשים הוא בשפה האנושית. אתה צריך לדבר עם אנשים בשפה שהם יכולים להתקשר לזה. איך אתה רוצה לדבר עם אנשים בשפה שהם לא יכולים להתקשר לזה? למה אתה רוצה לדבר עם אנשים בשפה הגדולה? בשפה של האנגלים? אנחנו לא יכולים להבין, אנחנו לא פרוגרמתים להבין. אז כשה' אשם מדבר איתנו, הוא מדבר איתנו במהלך שזה יכול להכניס לנו להבין מה לעשות ומה לא לעשות. כאילו, וחרה פי בחם, אני אשמח אתכם ואני אצלח אתכם מבחינת הארץ אם אתם תעבירו עדו. זה לא מה שאתם חושבים על מישהו שיש לו אשמחה והוא יוצא עם אשכנזים ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצ התגובה היא בגלל איזה מדבר אחר שאתה מנסה להבין כדי להפסיק את המקומות שלך. אתה מנסה להפסיק את אידאלים שצריכים לעשות בתל אביב, וזו גדולה גדולה אידאלים, לתת קרדיט למישהו שלא יהודי, או לתת קרדיט לאלוהים אחרים, זה המקום השני של המקומות. אם מישהו צריך לדעת שאתה לא עושה את זה בגלל שאתה משחק עם פייר, איך אתה יכול להסביר אנשים במהלך שאתה יכול להבין? התגובה היא שאתה יכול לעשות אותי מגניב מאוד ומגניב מאוד. אני אשמח מאוד מהחלטות שלך. ונוח מצא חן בעיני השם מה שעשה נוח רציון הוא מבחין מה שעשה אברהם אבין או אברהם אוהב אשם זה כתוב בתורה אברהם הוא אבי אברהם הוא אוהבי אני אוהב אברהם אפילו בגלל איך אוהב ואוהב באשם זה אוהב ואוהב אחר כמו שיש לנו אוהב ואוהב שלנו הוא מבחין בגלל תקופה פרסונלית כל מה שיש לך בחיים, כשיש לך קשר עם אדם. מה שעושה שאתה אוהב את האדם? א, מה שאתה מקבל ממנו, מוהר, או מה שאתה לא מקבל ממנו. אם הם נותנים לך הרבה דברים קשה, והם נותנים לך, ונגמר לך, אתה מתחיל להתאהב אותם. אם הם נותנים לך אוהב, ונותנים לך, אתה מתחיל להתאהב אותם. עם השם, זה משנה, זה יותר מעט. אך הוא מדבר עם אסנתורה בשפה שאם אתה תשמע אותי אני אוהב אותך ואוכל אותך ואם אתה יכול להגיד אותי אני אוהב אותך ואוכל אותך כן, כי לא יש עוד דרך להבין אבל זה יותר מעל לדברים האלה שאתם צריכים לדעתי, לא יש דרך להבין אבל זה יותר מעל לדבר הזה לא תעשו את המשטעות שכמעט כל האנשים עושים להשתמש The words of the Torah to human language when it comes to Hashem. Hashem is not human. He wasn't created and he was not designed by someone who put limits on him. דרך כלל זה נכתב בתורה כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. תחשבותכם לא תחשבותי. תחשבותכם לא תחשבותי. להשיג אותי לך זה כמו להשיג עולם לעולם. עולם יכול לרחוץ אחת פעמים בכל יום. בטח. בטח לרחוץ. אני לא יודע, ב-3 שעות. איגל ב-3 שעות יכול ללכת מניו יורק לפלורידה אם אתה מפרסם איגל לאגל, כמובן לא יש מפרסם אתה יכול לעבוד בין איגל לאגל או בין איגל ל�אגל? זה שני ליגים שונים שלי והצליחות שלך לא יוצאים מפרסם דווקא את הפשעות ואת הטריות האחרות הקרמחל נמשיך רמחן קוראים לזה, כשאנחנו רואים משהו שקוראים לו, קוראים לו בצורה בשביל כל הדברים הקטנים שהם נפגשים, כל הדברים בעצמם בקריאשן, הצליחה היחידה שהייתה להגיד, אם לא הייתה תורה, אם לא הייתה תורה, אם לא ידענו שהם נפגשים, איך היינו ידעים שהאברהם נפגש? האברהם ידע שיש נפגש לעולם, אבל הוא לא היה נפגש. אם היה נפגש, זאת אומרת שכל אחד מהם היה יכול לעשות את זה. אבל השאלה היא איך? ההתגובה היא, פשוטה מגניבה כל הקריאה היא מסוימתה ומציאה בצורה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, במידה מסוימתה, סייק, במידה אנדיקאפס. מס הקריאה של זו דרופה של סיד שהצליחה לתוך האגה, היא כבר פרסמת אימציה של האנשיה. זו דרופה שאתה רואה עכשיו, במקום, עם מיקרוסקופ, עם הספרים שהם מתחילים, בזה אתה רואה נוס גדול או נוס קטן, בלוקר או בלונדר, גדולים גדולים קטנים, 6 פטרים או 5.2 פטרים. זה כל מה שעושים במהלך הזה. זה כל מה שעשוי שם. אבל בשביל שמונה ליצור כל זה אנחנו צריכים להגיד ששמונה לא יכולה להיות מסוימת. כי אם היא הייתה מסוימת זאת אומרת שמונה עשו אותה ומסוימת אותה. ואז אנחנו נמשכים ללחוץ, אז מי עשה את זה? מי עשה את זה? עד שאנחנו נגיע לדבר האחרון, שמישהו היה פה לפני כולם, והוא לא יכול היה להיות מסוים, בגלל שאם הוא מסוים, הוא לא יכול ליצור כלום כזה. זה אפילו בלי התורה. בהחלט, אנחנו לא צריכים את זה, כי יש לנו את זה הכל כתוב בתורה, ה' עשה את זה. אבל אברהם הגיע לכתובות, זה לא יכול להיות מישהו מסוים היה יכול לעשות את זה, זה לא יכול להיות גם אתה צריך לדעת שבנפש, בספירטואלת האדם, יש הרבה כוחות אחרות וכל אחד מהם, כמו שאמרתי, הוא אינדיפנטי וגם אתה צריך לדעת ואם מישהו אמר לך, אבל למה ה' עשה כל זה? אנחנו יכולים לתת עשרה התגובות אבל ההתגובה האחרונה היא בגלל שהוא רצה את זה ככה ואנחנו לא יודעים אנחנו לא יודעים ל... אנחנו לא יכולים לדעת למה הוא רצה למכניס אנשים ואנשים למה הוא רצה למכניס כל כמה גלקסים למה הוא רצה למכניס את העולם בגלגולה כזו אנחנו לא יכולים לדעת למה רק הוא יודע למה בעולם הבא אנחנו יכולים לדעת יותר אבל עכשיו אנחנו לא יכולים We continue The purpose of the creation Why now we begin to understand in a limited way As much as Hashem allow us to understand What is the purpose of the creation? Still have to give us some answer We won't understand the whole picture But give me something, give me a tip Now the Ramchad begin to explain The purpose of the creation was להשאיר מהגדול שלו לאחרים. הוועד של כל הטוב, הטוב המשפטי, הטוב המשפטי, צריך להשתתף מהגדול שלו לאחרים, כדי להשתתף אותם ולהשמח. בגלל הטוב, לא כל מה שצריך. לא להשתמש בזה, הוא היה חי, הוא היה לבד, הוא היה דפוס. אז עכשיו כשאנשים יש ילד והוא נותן לילד אייס קריאם והילד מנצח מהשמחה, את האמא קריאה עולמות של שמחה. זה למה הייתה צריכה ילדה. לא. בבקשה, אל תכניסי כזה, בבקשה. היכולה היא, היכולה של ה' היא, אני יש לי כל כך הרבה לתת, ולא מישהו לתת את זה. בואו נציג אנשים שיכולים להציג אותם ללמוד אבל אם אני אציג אותם בלא להציג אותם, הם ישתמשו בשלום השלום הוא אינטרספורטי השלום הוא אינטרספורטי מאוד חשוב בשביל שהאנשים יצאו למקום של אנשים חייבים בלי שלום, אתה לא תהיה חייבים לא, בלי זכויות ובלי זכויות, אף אחד לא יכול להיות עברי. זכויות, אתה נותן בה, אבל אתה צריך לתפוס אותה כל יום. יש דרך לתפוס את הזכויות שלך ולהבין הרבה דברים שאתה לא יכול להבין לפעמים. עד שתלמדים, עד שתגרם. עד שתלמדים קטן, עד שתפוס. אז אני רוצה להשתמש מהטוב שלי כדי להציג את האחרים כשאין שום דבר פרפקטי כמו הוא כל מה שתראו בים כמו פרפקטי זה אילוזיון אם תראו משהו שהוא נראה מאוד פרפקטי, וואו זה רק אילוזיון כי בלעד מה שתקבלו ותנסו להשיג את זה לג'ה זה יהיה צחוק אתם קוראים לזה פרפקטי? זה סימילי למלכה נראה לך אנשים מלכים ואתם מתחילים להתמודד איך גדול הוא הוא, וואו, אני לא ראיתי אף פעם אנשים מלכים ככה כמו אתם זה תהיה רק עד שהווילנגאון יצא לביתה אחרי שהווילנגאון יצא לביתה, זה אנשי פרפקטי שאתם מגיעים לביתה ואתם אוהבים נראה כמו מלחמקה במיוחד עם הווילנאגאון ואם הייתם בבית עם הווילנאגאון הייתם מלחמקים מבחינתו לדעתו שלו אבל אם הייתם נותנים הווילנאגאון לרמב״ם הייתם נותנים לו, רבי, עם כל המבחינתי, שיש לי חברה אחרת ואם נותנים לרמחל, לרמב״ם, לרבי עקיבא אתה אגיד לרמב״ם, כמו שאני אוהב אותך ואני אוכל לדבר, מהנבחרת שלך ושל חדשתך, אני ראיתי רבי עקיבא, סליחה שאני ממשיך קלאס. זה לא משנה. וכמו שרבי עקיבא היה, כשאתה הולך לו בצד של משה רבנו, הראשון הראשון שעשה את זה, אני הלכתי לשמיים ובאתי לבית. הוא אמר לרבי עקיבא, אתה יודע, כמו שאני אשמח בזה, הוא היה היום הכי גדול שיש לו עדיין. עכשיו, להיות ביחד עם משה בבית שלו, אני לא יכול לתחתן על איזושהי הזכויות. ואם אתה עם משה, ולכן אתה יש לך היכולת להבין כל שם על ה' בואו נראה, הוא יתקן לך איזושהי זכויה להבין כל שם שאתה יכול לדעת עליו. תסתכל על משה אחרי זה? אין משהו לספר. אז הידיעה היא שכשאתה חושב שהוא פרפקטי והיא פרפקטית וזה הוא פרפקטי וזה הוא פרפקטי אף משהו לא פרפקטי יש רק אחד פרפקטי הוא ה' טוב תמשיכו ברמחה והוא תמשיכו ויגידו אך השלמות השלמות הכי פרפקטית והמאוד פרפקטית הוא הוא ה' בגלל שהוא רצה להשאיר את הגדול שלו לאחרים זה לא יכול להיות עדיין לתת קצת מהטוב שלו מה העקב? יש לי אינסופי טוב להשאיר ואני אשאיר מישהו קצת? אם ביל גייץ תשאיר לך קצת, אף אחד ידע את העקב של החסד? אפילו אם הוא תשאיר לך 20 דולר, אף אחד ידע? אם מלחמת ברחוב נותנת לך 20 דולר ממה הוא קבל היום, הוא נותן אמירה. אבל אם כל המיליונארים במידה, נותנים לך 100, 500, שם עליך, זה מה שאתה נותן? אז ברור, אז אם ה' יש לנו אינספקט של גדולה, למה הוא נותן לנו רק פינאט או קטן יפה, או רגל יפה, או ירושלים רומנית יפה? זאת שיחה. כל אלו הדברים, במיוחד עם כמה היא יכולה לתת לנו באמת, זה שחק אלא ביותו מתיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו ביותו ולבדו יתברך הטוב האמיתי לא יסתפק חפצו הטוב אלא ביותו מענה לזולתו בטוב ההוא עצמו שהוא בו יתברך מצד עצמו השפה היא מאוד קשה כל מה שאני אעבור לך אם תקבל 1,000 ישראלים מהאוניברסיטה, 1,000 דוקטורים ופרופסורים, ותביאו אותם פה לבית, אם אחד מהם יתכול להבין חצי מה שאני אערך, זה יהיה מפחד גדול לי. קודם כל, הליגה היא מאוד דיווין, היא גם מאוד קטנה, והיא מאוד סופיסטיקית. כדי להבין את הספר הזה, צריך לקרוא אותו לפחות 5 פעמים. זה לא יותר לראות אחת פעמים. כל פעם שאתה רואה את זה, אתה תראה דברים שאתה לא יכול להראות לפעמים. אם אתה רואה את זה 20, 30, 40 פעמים, אתה עדיין תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� לפעמים אתה צריך לראות את זה עוד פעם כדי שאני יכול לתכנן את זה לדבר, במיוחד באנגלית, שזה יותר קשה מאחורי עברית. אז יש לי שתי פעמים לתכנן את זה לדבר. ראשון, לתכנן את השפעות לעברית, ואחר כך לתכנן את זה לאנגלית. זה פרסם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת שקורה ביותר עצמם, שהוא הוא הטוב האמתי, נכון? הטוב הזה, הטוב הזה, יכול להיות שולחן רק למישהו שהם נחשבים אליו, שהם יכולים לצחוק את הגדול הספירטואלי. מדברים על הספירטואלי עכשיו. סימילר למרכזים של הטלפון. פעם ראיתי שהמשחק שלי בישראל, הוא מרקזים אקססורים של טלפון. הוא נתן לי מרכז לטלפון. זה יקרה כל יום, עד שהטלפון יצא ל-100%. אני אגיד לו, מה מרכז זה? אני הולך עכשיו שלוש שעות, והוא הלכה מ-9% ל-40% זה לא משתמש הוא אמר לי, כי זה רק 2 אמפריארים, בואו נתן לכם 8 מה זה? קח את זה, 20 דקות, 100% מה ההחלטה? הוא אמר לי, זה משתמש רחוק זה מצד הכניסה, זה מצד הכניסה הראשונה. אז כמובן, הקונקציה בין הטלפון והכניסה, זה מה שמוצר את הטלפון לצלם את האנרגיה והפעולה שהיא צריכה להפעול. בלי הכניסה, הטלפון אין עבודה. בלי השם, האנחה אין עבודה. איך אתה קונקצייה לשם, בצורה נקראה או בצורה נקראה, עוד דבר, אם יש לך קטנה קטנה, רק קטנה קטנה קטנה יכולה להתקשר או להתקשר, אם יש לך קטנה קטנה קטנה, מה אתה קורא? קטנה קטנה, אז זה יכול להתקשר מאוד פשוט, אבל אם יש לך קטנה קטנה, זה יקרה לך חמש שעות להתקשר את הסרטון. אני אתן לכם דוגמה, כשאני הולך לישראל ואני עושה דעות שעות ככה, זה ייקח שתי יום גדולים, כדי ששתי שעות תחילו מנצחים שם לאחד שלי פה בניו יורק, אבל הוא יכול להשתתף אונלי. האינטרנט בישראל הוא כל כך מלאה, אפילו אם זה המדינה הכי מלאה בקטנטיקה בכל העולם. בגלל איזה שבוע, האינטרנט העברי שהם נותנים הוא מאוד מלאה. כשקראתי להסתכל, אני חשבתי, אולי זה משהו בבית אמא שלי. אני אמרתי, אני רוצה את הקבוצה הקבוצה הכי רעשית. אמרתי, אתה כבר יש את הקבוצה הכי רעשית. אני אמרתי, זו הקבוצה הכי רעשית. זו קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה קבוצה ואז אני ממשיך איך הרבה זכויות במשך שנה, כפי שזה היה 40 פעמים פעמים. קשה להבטיח. וזו מדינה קודמת. היא אמרה, לא, אנחנו עובדים על חברה ניתנית, זה יהיה בגרון, זה יהיה מאוד פעמים. תודה, בואו נמצאים לכן. אולי משיח יצא יותר פעמים. למה אני אתן לכם את האמצע הזה? ברור שאתם רואים, כמובן שאתה רואה שהקונקציה מניחה איך הרבה אתה תרצה לקבל וכמה פשוט זה יביא לנו לידע, עכשיו, איך אתה מקבל את הגדול הזה של ה' עד שאתה עדיין במערכת העולם תזכר, כשאתה מגיע לעולם הבא, אתה לא יש לך את הגוף ואת השחרר וכל החלטות הפיזיקה השלום הוא פשוט, 100% דיווין והשלום יכול להוציא מהשם במסגרת הכי גדולה אבל אנחנו עכשיו מדברים על העולם הזה יש לנו שני יהודים אחד חיים, עובד ומדבר ככה כמו ארוחה אין הבדל בין הם וללחוץ או ללחוץ ואחד הוא במסגרת הכי גדולה הכי גדולה אתם רואים את החיים של ה' על ידיו אתם רואים שהוא לא יכול להחליט את עצמו ממלכת ה' אפילו 5 דקות ביום אפילו כשהוא אוכל, הוא צריך להיות בוקר מופיע אף אחד מהגרבג'ים בעולם הזה לא מתייחס לזה הוא לא צריך להיות בקטעות ולחיות ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכ שאחר כך כשאתה מקבל איזושהי אשכרה, למרות שאתה עדיין בתקופה, כל אחר אשכרה פיזיקה נראית כאלה שחשובה לזה. אנשים שלא מקבלים מזה את החיים הביתיים האלה, הם מאוד חייבים לאשכרה אחרות. השחרר צריך, כי הם לא מקבלים השחרר של השחרר הגדול, הם מגיעים לשחרר תמיד שחררים שהם כולם באלוזיון, כמו דראגס, שחרור לבן שיכול להצליח בהשחרר בצורה קשה, וזה יקבל זמן, אבל הוא לא יש לו תלוי. אז הוא חושב שבשביל לקחת סרטונים או לשחרר גרס זה יביא לי את הזהות שהייתי כל כך אוהב אותה. אנחנו יכולים לדעת שזה אילוזיון. זו אילוזיון תמידית, אבל לאחר כך הסיטואציה מתחילה לגרום. עד שהאנשים יכולים למות. זו חשיבה חשיבה. חשיבה חשיבה חשיבה. כמו שבכל מה שציירים ומציירים, אם אפשר להשתתף חשיבה חשיבה, במיוחד, הקריאה תחפש או יפה, או אפילו ימות מישהו. אם שתכניסת את הדברים הטובים לזה, או שתכניסת את זה בגלל שאתה רוצה להיות בקריאה קטנה, זה בעיקר תחיל מאוד פחות. אז הרמחאל ממשיך, והרמחאל אומר, אז רעיון הקריאה הוא לתת לנו כמה מהגדולה שלו כמו אפשר. אבל זה יהיה נגמר על כמה אנחנו נפגש את המערכת שלנו להפגש אותנו עם הליט הזה עם הליט הדיווין הזה אז מצד המדבקים בו, אלה שמושבים אל ה' ואתם הדבקים באשם אלוקיכם חיים כולכם היום יש ספר בתורה אתם כולכם מושבים אל ה' ואתם הדבקים באשם אלוקיכם לא רק הם לא מקבלים, אבל במשך לקבל את הגדול הם מקבלים שחור שחר, שחר ספירולי, שזה הפרסה של השחר, וזה מה שעשה להם גדולים, ומתחפשים, ומתחפשים, ויכולים להבין שהליף הוא קטן, במהלך הקבלה הם קוראים לזה מרה שחורה, מרה שחורה, מרה זאת אמונה, שחורה זאת שחורה שחורה זה כמו שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור כך קטן את הלב שלך יכול להתקשר כמו מגנט ל'ה' כמו שני מגנטים, יש לך מגנט גדול וקטן שחור קטן גדול. המגנט הגדול יתקשר לו כל קטן קטן, נכון? המגנט הכי גדול הוא יותר רחוק ומפה הוא יכול להתקשר דברים לזה. אבל מה יקרה אם נתחיל להשתתף פג'ים? אנחנו פגשנו 500 פגשים מהכתוביות ונכניסו אחת, המגנט עדיין ייקח את זה נכניסו אחת פגש אחת, המגנט ייקח את זה אבל כל פגש שאנחנו נכניסו כאקסטרל, 3, 4, 5, 6, 10, 20, 50, כלפי שאנחנו נכניסו, כלפי קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אבל בגלל שיש כל כך הרבה סיבובים בין המגנט הראשון לגבי כל הדברים לכן הם לא יכולים להתקשר לבית הראשון שזה השם והגויים יש סיבובים קליפות בין הם ולהשם נקרא בקבלה קליפות קליפות זאת אומרת קליפות למה הם קוראים לזה ארגון? יש לך ארגון בלבד ארגון אבל הוא מגיע עם ארגון גדול יכולים לאכול את זה עם ארגון? לא, זה יהיה מאוד קטן אתם לא תשמעו את זה אז צריכים להחליט את הארגון כמו שאתם לא יכולים להחליט את הארגון בין את הרגלית שלכם לטעות הארגון הזאת יש באמת לא קונקציה אתם יכולים רק לרשום איך יפה זה יהיה אחרי שאתם נחליטים להחליט את זה ולהחליט את הקליפה אבל עד שאתם יחליטים להחליט את הקליפה לא תהיה אף קנטקט בין הארץ של הארץ לגבי אדם סימילר לזה, כשיש קליפות קליפות של קליפות בין הלב של אדם לגבי המסורת של כל הלבים, שזה ה' אדם לא יכול להראות השכינה הספירטואלית והמדהימה של השכינה וכמובן, זה מפגש דברים מגניבים בשביל החיים של אדם אמפתינה מגניבה הרבה נאות מנטלית שיש לאדם היא נפגשת בגלל זה אבל הלחם של אדם היה קשה בלי קונקציה ל'השם והאנגלית התחילה לעשות כל מיני דברים שקיבלו לה או לה להפסיד את המדע שלהם ואת האמונות שלהם לפעולה אם אנחנו נגיד על אחד הקריאות אחד הנבראים שהוא פרפקטי, הוא תמיד יתכוון לתגובה לנבראים אחרים לדברים אחרים שהיו פרפקטיים כל מה שבארח זה נכון, אבל כשאתה מספר משהו לאשם, יש לא מספרה אשם תמיד נכון, בלעד מי שבא, בלעד מה גנירה שאנחנו מדברים עליה היא הייתה נכונה ותמיד תמיד תמיד נכונה אז, כשאנחנו מנסים להתקשר לבית שלנו, שזה זמן של אשם אנחנו נמצא כדי להיות איזושהי גדולה אחריון לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד לנגוד ל מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרג הוא קבל את העולם כדי לתת לי הרבה מהגדולות שלו והוא אמר לי, תקבל לי כדי שאני יכול להכניע אותך, תקבל! תקבל את הסודקייס, אני רוצה להכניע הרבה זמן אבל הסודקייס נפגש קצת, רק 1 סנטימטר, אני לא יכול אפילו להכניע זמן. תקבל, כמה יותר תקבל, יותר יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה אם אתם לא מתחילים עם המצוות שלכם, עם התלמידות של התורה שלכם, עם הרחבים שלכם, עם הפורסמות של רחבים שלכם, אתם לא תהיינו עבודים שכניסים להצביע. שינויים נוצרים. אחד, אתם מנסים את עצמכם, ואתם נפגשים את הגדול שה' רוצה לתת לכם. ושנייה, אתם מנסים הקריאטור שחייבת לתת לך מהחיים שלו, זה למה הוא קריאט אתכם פה, כדי להתחיל. אז אתם לא מבינים את המקומות, ולכתובות של זה הוא נפגש, אני מדבר רק במיוחדים האנושיים. בבקשה, אל תבין את זה ליטרלי. אני רק רוצה שתבין בצורה שהכי יכול לדעת מה קורה בך. אז אתה עושה לו נפגש שהוא רצה כל כך הרבה לתת לך, ואתה מוכן לו לעשות את זה. אנחנו קוראים לזה, יש כסף על זה, בכל צרתן, לא צר. בגלל כל המצבות שלהם, המצבות היא מגניבה בהם. אני צריך להכניס אתכם עכשיו, ואתם לא מקבלים את החיים הגדולים, והחיים שלכם הם מאוד שחיים. למה זה? בגלל שאתם לא מגניבים אותי. אתם לא מגניבים את החיים הגדולים. בגלל זה, אני חייתי את העולם כדי להצטרף לאנשים. אני אשתן לך דוויין, אני רוצה להשתן את הדוויין, ואתה מנסה להשתן את זה, אתה לא מוצלח את הקוור, אני לא יכול להשתן אתך. אז יש פה שני נורמות, מהידך שלך, ומהידך שלי. הידך שלי לא מופיע, והצליחה שלך לא מופיעה. אז זה עבודה שנייה. אחת היא שאני מנסה להשתן אותי, ושני, שאני מנסה ללכת נגד קריאטורי, הוא יש איזו ארוך שהוא רוצה להצליח, ואני מנסה להצליח. אני באמת מנסה להצליח עם איזו ארוך שלו. הוא גרם את כל העולם, אני לא רוצה להגיד שהוא מנסה לגרם את העולם, בגלל שבשם לא משנה זה מנסה, הוא גרם את כל העולם בפחות אחת, אז ברור שזה לא מנסה, אבל אני הולך להשתמש בעולם הזה בכל אופן, רק בשביל להבין. הוא עושה כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה אנשים ואנימונים, וכל כך הרבה דברים, בשביל איזשהו פרופסור שהוא יצטרף לנו בעולם הזה, ולאחר כך בעולם הבא, ואנחנו מגניבים את כל הסיסטם. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא ABC, כדי שהוא יתחיל להשתלם לנו את ההתקפות, ואנחנו ממשיכים את זה. זה 100% במדינות שלנו, אם נקבל אותו או לא. אז, רבותיי, הקריאטור, נגד האדם, הוא עשה רולטה שהקריאה, זאת אומרת, האנגלית, תצטרך להתקיים את הטובה, לא להתקיים אותה בבקשה. אם הוא רצה להתקיים אותה בבקשה, הוא לא יתקיים את העולם הפיזי. הוא יביא אותנו דיוק למקום של הלב, וייתן לנו אינסופה של טובה, וזהו. אבל הבעיה היא שאנחנו יתקיינים את זה עם אשום, והאשום הוא אופן פיזי, הוא אופן פיזי. לתת בניגוד לנגוש בנגוש, זאת אומרת נגוש פשוטי, נגוש פשוטי, או שאתה יכול להסביר לדרך מסוימת אבל לתת בניגוד לנגוש בנגוש, אני אתן לך דוגמא אם מישהו מלחוץ ברחוב וכל יום אתה מגיע לתת לו ברחוב לאכול, פיטר, סנדוויץ אתה צריך לראות איך הוא יוצא את הראשו כשאתה אתן לו, תודה, תודה או כשמישהו קח את הכתובות שלך ושואל לבקר, אני סליחה, אני פחות, אני צריך להתפתח את הילדים שלי, אתה יכול לבקר לי? אתה לא רואה שמישהו בא? תביאי לי בבקשה 500 דולר, אני צריך את זה בשבת. בבקשה! לא, לא! בבקשה! בבקשה! אני גאה! אתה לא ראה כזה דבר? לא. איך זה יפה? שלום, אני סליחה שאני אשכח אתכם אני קולקטים זמן בשבילי, אנחנו היינו חצי שנה אם אתם יכולים להשיג אותנו, אני צריך לקחת אוכל, אנחנו לא יש אוכל אני לא קיבלתי עבודה אלקטרית לפני כמה שבועות והוא אמר, אוקיי, תשכחו, אני אגיד לכם זמן, אתם נותנים לו זמן כשאתם נותנים לו זמן, אתם רואים, אם אתם ידעים לגבי זמן, כמו שאני לראה לגבי זמן, אתם רואים שהוא מת, הוא מת, והוא צריך לקבל את זה איך הרבה פעמים האנשים מבקשים את הילדים שלהם, אני אמשיך את זה, אני אמשיך, אני אמשיך. למה הוא לא רוצה לצלם מהאנשים שלהם? כי זה מפחד, אפילו מהאנשים שלהם. הוא רוצה לעשות את המONEY על עצמו. איך הרבה ילדים של סטארטים גדולים או פוליטיקאים, אוהבים שאנשים מדברים עליהם כאנשים של הילדים שלהם. אחרים שלהם עדיין חליטו על שם שלהם. למה? כי הם לא רוצים לקבל תנועה של 3 תודה בגלל אבותיהם. כדי שהם לא יוכלו להוכיח את אמא שלהם. את האנשים כאלה, זה מובן שהמשכנע שלהם יותר גדול מאחרים. איזה אנשים נפגשו את המשכנע שלהם, מה שזה סיג מאוד נחמד עליהם. אפילו האנשים עם משכנע. האנימאלים יש שם. אלה שלכם שישם דגים, אתם יודעים אם הדג מגיע ועשה משהו אחר והוא דג מבחינת ואתם קוראים לו או נראה לו. הוא חי, הוא הולך לדרך אחרת. ילדים, ילדים שנים ואחרים, אם אתם אומרים להם, אל תקחו את החולה, לא, לא, לא, ותמיד עד שאתם ילכו, ואז הוא מנסה לצפות, ואז אתה מגיע, אני אמרתי לא לצפות אתה מסתכל עליו, הוא מנסה לצפות, אתה מגיע לצד השני, הוא מנסה לצפות, הוא לא יכול לצפות עליך איך הוא יכול? הוא רק פה, עשרה וחצי איך הוא יכול לא לצפות בעיניים שלך כשהוא עשה משהו אחר? הוא קיבל את זה בלי תוכלות הוא במדע שלו, הוא יכול להבין שאני לא חייב לצפות, אני לא הייתי מוכן לצפות עכשיו, כשאתה קורא לו, הוא מלכה. מי אמר לו להיות מלכה? זה משהו, זה אינטגרל בשלום של כל אנשי. זה מבנה. אתה יודע, איזשהו משהו מבנה, ואיזשהו משהו אתה צריך להוסיף בפרק. זה כבר מבנה. יש הרבה דברים בחיים שאתה צריך להוסיף בשלום שלך. אתה צריך לעבוד מאוד כדי לציין עבודות. איזה דברים מתחילים, אחד מהם זה אשכרה זה למה לא יהיה איזה דרך להחליט האשכרה מהגוף של אדם בגלל שהגוף של אדם יש ספארק מהאדם שלו ולא יש דרך להחליט אדם אתה לא יכול להחליט אדם הוא הדבר הכי טוב אז כשהוא קיבל קצת מזל שלו ושם אדם והוא התחיל לתחיל לספר לכל האנשים את השאר הזה הוא דבר בוודאי וכל אחד יש שאר, אתם רואים כל המועדות בקורטה? הם תמיד מגיעים את הראש שלהם עם שירה או כרסה אתם לא רואים שהאנשים רואים אלא שהם טרוריסטים ערביים הם בטוחים להראות את הראש שלהם עם את ה-V ה-Stupid למה? בגלל שבקולטוריה הערבית, בקולטוריה החמאסית של הפלסטינים הם אשכחים מרדכים שמרדכים ילדים מנסטרים אשכחים מרדכים נכון אנשים יהודים ולא יהודים אשכחים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים שהייתה מרדכים מרדכים מרדכים מרדכים עבור שנים של מרדכים מרדכים מלחמת מרדכים מרד רעיון כדי לראות פילמים של הלוואי שהפגעו את האנשים והמדע של האנשים בדרך כלל התחלתי להתמודד עם מרדכים מאפיה, מרדכים איטליים, הם עושים הרבה פרקים על המאפיה, בלי, למרות שהם מרדכים, הם התחללו להיות אהבים קולטואליים את השאלה הזאת לאנשים, עשרה שנים אחר כך, איזו אישה שהיא הולכת ללחוץ על הרחוב, כל מי שקורא אליה, אל תקראי אליי, אני לא רוצה לראות אתכם, הם יקראים להם אמונים. היום, כמה פרובוקטיביה היא היא, כמה אוהבים וההתרחבים היא מקבלים. למה? בגלל שהאנשים של הזו הג'נרציה הם כל כך קטנים, ספיריטואלי, שהם כל כך רחיבים עם האמת שהם מגניבים את מה שאתם מגניבים את ראשם שלהם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם מגניבים את מה שאתם אני יכול מגניבים את להראות לכם פטרסה מה שאתם מגניבים את מה שאתם שאתם מגניבים את מהמדינה מה שאתם מגניבים את בסעוד קרולינה, ב-1900. כל הגויות שם, עם גבות מה גדולות, קוור, ראש, קוור, הכל. רב שלום אוזול מיין אורבך, מדבר על הראשון שיכול ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל איזו אנגלית באה לירושלים עם רגל בפעם הראשונה והרגל שם נראה כמו קטן של מלך של מלך, אתם יודעים מלך שאתם קטנים מהמלך? אתם יודעים את הקטנים שיש להם מלך? אתם יודעים מה אני מדבר עליהם? זה כמו שזה נראה, נראה כמו רגל עם מלך כרליאר, זה נראה מגניב, עכשיו איזה אישה בעולם יכולה ללכת ככה. זה נראה פחות מזה. ולפעמים אנשים מגניבים אותה עם רכבים. באפ שלום עוזל מיורבך כראה, פעמים של ירוסלם נמצאים בסידווק, ונחתו רכבים אותה, והם התחלו להקריא, תסתלכי מפה פרוצה. תחלו מפה הפרוצה, אתה, אישה מגניבה. רב שלום עוזלמן אורבך, בשפה שלו, הוא אמר, אפילו אנשים בלעדים יוכלו להגיד שזה לא חבר אדם, זה לא חבר אדם באמת. אתם יכולים לראות שזה קורה מבחינה. אבל האנשים היו כל כך מפחדים אז, האנשים היו הרבה יותר חולים מאז, 50 שנים. לא הייתה אינטרנט, לא טווי כמו היום, לא דרטים בכל מקום, לא קרסים ומדברים, ושוטינג, וקילינג, וריפינג, כל הזמן. אז האנשים לא יכולו להסתכל על כזה חוצפה. ואתה רואה עכשיו, אחת גנירה אחרת, איך לא רק האנשים הסתכלו על זה, הם אוהבו אותו. פריטים גאים בעולם, מיליארדים גאים, מיליארדים מנטיים מנצחים, מנצחים פריטיים, שהם חיים עם סקסם שלהם, לא יודעים אפילו שהם מנצחים אפרתים לגבי הלכת הנצחה ולגבי הקריאטורים. הם מנצחים לדמיין הרבה מנצחים ומנצחים פוליטיקאים. תראו מה קורה, אחד מהם בישראל הלילה, בני רבי, אני כבר ידע שזה מאוד מגעיל לפני הרבה שנים, הוא עובד בצד הישראלי, כל הזמן שהם מביאו רבי לסטודיו, ללחוץ על הרליגיה, אחרי שהרבי הלך מהסטודיו, שהם מנסים להיות רליגיוניים, הוא מנסה לשחרר כמה רעבים נגד הרבי, ומנסה לעבור את ליזה בנים, ולעבור את כל ישראל להתאהב בזה, כדי להתאהב בנקודת ערב רב שעומדת בסטודיו. זאת איך הוא עשה את המקום לתפוץ לתפוץ לתפוץ לתפוץ לתפוץ לתפוץ לתפוץ לתפוץ. אני אמרתי לכם, זה רשע מרושע. אמרתי לו, אבל הוא יש ימאקה. אמרתי לו, אז מה? הממשלה גם היה ימאקה. ואנחנו ראינו מי הוא. אז מה זאת אומרת שהוא יש ימאקה? איזה רפורמה, אנשים עובדים עם ימאקה. והם יכולים לעשות את הכי טובים של התורה כל דקה. לא כל יום, כל דקה. מה זאת אומרת, הוא יש ימאקה? עד כמה אנשים יהיו נאיבים? אז מה קרה? עכשיו הוא נמצא מהקלאזי. אני אוהב ילדים, אבל אני גם אוהב אשם. כל כך קטרדיקטי. אשם לא אוהב משהו יותר מאשר אומוספקשואלטיה ואבומינציה. זה למה הוא נותן להם פנלטה למות בגבולות וקטרדיקציה פרמיננטית בשלום בעולם האחרון. זה מזמין ארוחים לשלום של אדם. ארוחים של ארוחה, ארוחה פשוטית. איך אתה יכול להיות איזה אוהב של ה' ואיזה אוהב של החברת שלך במהלך זה לא יכול להיות אז מה שבמדע שלו? אילוזיון אין אילוזיון, הוא לא ישנה לך, מישהו כזה לא ישנה לך, הוא לא יכול לקבל איזה זמן מהלך של ה' היו הם נפגעים ככה או הם נפגעים ככה? אינים נפגעים ככה, הם התחלו את זה בשבוע שלהם, בשבוע שלהם ואינים נפגעים ככה אינים נפגעים ככה אחד או האחד, איך שהאנגלית מרגישה שהיא מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה לזה שמוצאים איזה מילה של אמפתיה לגאיס, איזה מילה, אני מבין אותם, אני אקבל את זה, זה לא חלום שלו, הוא עדיין רליגי, מי אני לדעת אותו? כל האלה האלה שהיא פסיקה, יהיו מניחים גדולים, יותר מאחור מה שיכול להחליט עליו, או לא. המניחים שהאנשים, שהם מניחים את כזה מניחה, בלי פחדה, אף פעמים, ולפעמים הם מייחסים למידיה סוציאלית, אני אוהב אתכם, אנחנו עם אתכם, אנחנו מפחדים אתכם, כל הכבוד, יפה שבאתם, הם אוהבים את החילול השמי. קודם כל הוא מורד את אבא שלו, הוא אבא רליגי. תחשבו על האבא הפחד שכל 1 מיליארד ראויות של הטקסט הזה. כל אחד בישראל רואה איזה ילד יש לו זה לא מגיע לאבא שהרבה סייקוסים ורעיוניים אוהבים את הילד שלו בגלל שהם באים מחזיקים זה לא נותן איזה מגניב לאבא כמובן רליגי כשהוא רואה אנשים רליגיים מגיעים אליו ואומרים להם, אנחנו לא רוצים לראות את הראשון שלכם עוד פעם זה מורד את האבא אבל מה שמורד ביותר זה למה זה קרה לי, מה השם חושב על אח שלי כדי לעשות את זה, כדי להתפתח ככה. זה טלפון. סימילר לאחרון שיש אחי, חסידי ששן, והוא נהיה מחלל שבה. מאוד מאוד גבוהה. כמו מרסה, מישהו כזה, זה כמו עולם גוג ומגוג בבית אחד. יש לך בני שקפה אותו רליגיה ואז הוא התחיל להיות מונסטר זה קטן מאשר להיות בולגה בעולם גוגו-מגוג זאת אומרת שעשרה וחצי של האנשים בעולם ימות בפעמים ביליאנים של אנשים מתייחסים, זה יכול למישהו יהודי או צעיר, ללכת מפה של התורה. זאת מה שגמרה אומרה. זה לא מה שהיא מגניבה. לא חושב שאני מגניבה פה. אני אומר לך מה שגמרה אומרה. בן שירד לתרבות רעה, גורס דן מלחמת גוג ומגוג. כל משהו יכול להיות דבר, אתה תהיה מפחד על כמה פרובלמים שיש לאנשים בחיים יוצאים מהמנטל פסיכולוגי שלהם אני אתן לך דוגמה, כשיש לך קרדיטה מהילדה הייתה לך טראומה, את הולכים לרעב אתכם הייתה לך ילדים בקלאס שהם עשו אתכם ורעבו אתכם אתכם נפגשו את כל הטחנות שלכם, אתם מפחדים עכשיו על אנשים בגלל שהמאמא שלכם הייתה סדיסטית יש הרבה של הולכים של הולכים שהרעבו את הילדים ואיש לא יכול להתקשר אינטימטי, איש לא יכול להגיע לתקשורות בגלל שהרבה פעמים היה עבור לה או הרבה פעמים היה עבור לה כשהיא הייתה מאוד יותר זה כאילו סקר בשלום של אדם, בספירית סקר, סקר זה כאילו סקר ברקוד זה לא יעבור, זה מייצר פרובלם איך אתה מנסה את הסקרים האלה? אתה הולך לדעת ומתכנן את זה למשל, אתה אומר לאדם בוא נלך לזכורית הילדות שלכם. תגידו לי, בבקשה, מה שאתם יכולים לספר. תביאו לי רעיון שמח מהילדות שלכם. ואתם מספרו שאתם הלכים לאנקל, הייתה כל כך טובה השבועה, אתם הייתם שם, הם התקלו אתכם טובה, משהו כזה. והם עושים אתכם להרחיב, מאוד להרחיב, הולכים לתוך המחשב שלכם, ומתחילים להרחיב את הטראומה. הרבה מהגייסים האלה, אתה תשמע, אחרי פעולה של תקופה, זה יעבור להם מאוד הרבה. הרבה שהם מפחדים מהגייסים האחרונים, זה בגלל שהם עשו משהו להם. לפעמים זה משהו שהם עשו בהם בשבוע. זה למה הם נפגשו ככה מלאה. תזכרו, הרבה של הדברים שאנחנו נפגשים בעצמנו, אלה דברים נטרליים שאנחנו לא צריכים להפגש מהם זאת אומרת, רעיון הקריאטור הוא שאנחנו צריכים להפגש מהם ולהשמח מהם כמו שאנשים צריכים לדבר עם אנשים, ואנשים צריכים לדבר עם אנשים, אנשים צריכים לדבר עם אוכל, אתם יודעים, כל אלה הדברים, אנחנו צריכים, אנחנו צריכים לדבר עם דברים והקריאטור כשהוא נפגש אותנו, אוריגיאלי, אנחנו צריכים את כל הדברים הטובים שהוא רוצה אותנו לצריך. ואחד הדברים שההוא נפגש את העולם, הוא מלאי ונפגשי, בכל מקום, במונחים, מלאי ונפגשי, זה סיסטם פרפקטי, להמשיך את הלכת ואת העולם. כשמשהו נכון, טכניקאי, כשאנשים לא יכולים להתקשר לנצח שלו, זאת אומרת שיש סיסטם עם וירוס. הווירוסים יכולים להחליט. יש הרבה אינטרנטים שהם ממש מדברים בצינית. ממליץ, מלמדים, אתה יודע, יש אינטרנט שם. אתה לא יכול ללכת מודה למודה אחת, יש כל מיני פאפ-פאפ. אתה לא יודע איך להחליט מזה. זה למה אתה צריך מישהו ללכת לרעיון של האינטרנט ולפרוגרם מה שצריך לעשות ולטפל מה שצריך לטפל. הבעיה עם האינטרנטים זה לא רק שהם לא צריכים להחליט, הם באמת נמצאו דרך להתגלגל את הפרובלם, להתגלגל עם זה בכל מקום. אני כזה. אני גדול. ויש לכם כל כך הרבה אנשים רעיוניים, שהם נפגשים בפרובלם של האנשים הנפחים האלה, נפגשים ומדהים את הסיטואציה. בגלל שאם אף אחד יקרא לו, תפקד על עצמך, תפקד על הפרובלם שלך. מי אגיד שזה פרובלם? הקריאטור של העולם אגיד שזה פרובלם. לא רואים איך הוא עושה כל רעיון? עם מלא ומנגינה? למה? במהלך? אם אף אחד היה גאי, למה לעשות מלא ומנגינה? למה? העולם יכול להכניע אחת או שתי גילות בכל אופן. משהו לא טוב בסיסטמה שלכם. הפרובלם היום זה שאתם לא יכולים להחליט משהו לא טוב עליכם לפני שאתם מכניסו שאתם ישו פרובלם. וכפי שהמדינה הטובה פרסמת את העולם ככה, שלא רק הם לא מסכימים את זה כרזל, הם באמת ממליחים להם כל כך הרבה, ויישבים להם כל כך הרבה מיוחדות ומחשבות, שהם מתחילים להרגיש לא כל כך רחבים עם האפקציה שלהם. הם באמת מאוד גדולים על זה, כמו שאתם יכולים לראות. וזה מזמין הרבה אנשים אחרים להיות ככה. אם יש לכם כל כך הרבה מהם, למה אני לא צריך לנסות? וזה למה יש לכם עוד 20% של האדם שתהיה כזה בעולם. אולי אני מגניב, אני לא יודע את הדבר האמת, אבל זה יכול להיות בין 10% ל-20%. 1% מה-10%, 2% מה-10%. אז זה ברור שזה משהו שרון, והאדם צריך לסבל את זה. רמחל קונטיניאל, אנחנו נכניס כאן כמה דקות. אז ה' עשו שכל הדבר שקוראו לו יהיו דברים מסוימים עליו, ודברים מסוימים עליו. צריך לתפקיד. שתהיה בה אפשרות לשני עניינים בשווה. שתהיה דברים שצריך להתפקיד, שתהיה מיוחד, יש לך טלאנט, יש לך מוצגות ויש לך קטעות וכל מיני מטעים שצריך להנדל. אם תהייתי מוצגת פרפקט, לא יש לך משהו להפסיק. מה הטלפון? אז כשאתה מגיע לעולם עם סתינג'ינס, כאן אתה הולך. עם פריד, כאן אתה הולך. עם אנגר, כאן אתה הולך. עם סתינג'ינס, כאן אתה הולך. עם סתינג'ינס, כאן אתה הולך. עם אינספלנטה. כל כך הרבה דברים. וה' נתן לנו הטולים בעולם הזה לנסוע את החלטות האלה. ואת החלטות האלה. וכמה יותר אתה נסוע, כמה פעמים לתפוס את עצמכם לאשם, פעמים, גדול ופעמים. קונקציה גדולה. מישהו שמשמח, ואיגו שלו מנגן אותו בכל מקום, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, איגו, למה זה? כי ה' לא יכול להסתכל על אנשים גדולים. מישהו מגניב, מגניב, מגניב, הכל קרקע, קרקע, לא יהיה אותו מיוחד למישהו. איך הוא יכול להתקשר אל ה'? איך הוא יכול להתקשר למצוות? איך הוא יכול להתקשר למישהו? אפילו אל ה' איך הוא יכול להתקשר אל הרבי? אם הרבי רואה משהו שהוא לא יודע, הוא יודע לנצח אותו. מישהו כזה יכול לעשות קונקציה טובה עם השם? בטח לא מה אנחנו רואים פה? יש סרטונים בשלב שעושים קונקציה טובה עם השם אם יש להם, אתה טוב אם לא יש להם, הסיטואציה שלך קטנה זה עדיין יכול להתאמן, כמו שאת חייתה במהלך, כמה פעמים אתה תפסיק את זה, כמה יודעת שאתה תקבל אתה לא מחזיק את זה, אתה מקבל מאוד קצת ידיים לנשמה שלך, לנשמה שלך. אהרה, אתה לא יש לזה. אדם צריך להתקבל את הטוב, כמו שאמרתי, עם מנצחות קשה. כדי להתקבל תורה ומצוות. אנחנו נחליט את הנגטיב הזה שבאנחנו וכל הדברים הטובים ואנחנו מתחילים יותר ויותר סימיליים למי? להצליחה הטובה! כמו שאתה מנסה לצלם את עצמך להם, ספיריצ'ולי כמו שאתה מנסה לצלם את עצמך להם, ספיריצ'ולי כמו שאתה מנסה לצלם את עצמך להם, ספיריצ'ולי כמו שאתה מנסה לצלם את עצמך להם, ספיריצ'ולי כמו שאתה מנסה לצלם את עצמך להם, ספיריצ'ולי כמו אתה צריך להתמודד את זה למידה שאתה מנסה לצ טובה, אם הוא יותר גדול או יותר קטן, זה לא יעבור לזה. אתה צריך להתמודד את עצמך כדי להצליח להתקבל. המשחק שלא יכול להתקבל עם הכל, יש את האנרגיה והטלפון מפחד להתקבל עם האלקטריקה, אבל הוא צריך להתמודד כדי להתמודד. אם אתה גדול וארגנטי, לא יש לך פעולה אם אתה מגניב, לא יש לך פעולה אם אתה מגניב, לא יש לך פעולה או ההקבוצה היא מסוימת אני זוכר שאני אמרתי לך פעם שהחלטון היה צריך להשתתף בצורה מסוימת בשבילך להחלט והוא היה נותן מאוד קצת חלטון זה כדי להסביר עוד עשרה דקות למה? בגלל שיש שתי חולים ואחד היה עובד אחד קונטקטי והאחד שבעה לא מנסים להתקשר לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לת האבליגציה היא לנסות לעשות את עצמכם כמוכן כמוכן אפשרי לאשם, לאשם. בגלל את הנגטיב אתה מתחיל להיות יותר ויותר סימילר לזה בגלל את הטובה אתה מתחיל להיות כמו הוא בגלל גלל התורה ואתה מתחיל להיות כמו הוא בגלל להפסיק כל מיני חלומות של מיוחדות וכל מיני דברים פשוטים אתה מתחיל להיות יותר כמו הוא בגלל להיות קצת פשוטים אתה מתחיל להיות יותר כמו הוא אז יש הרבה דברים שעושים לך יותר כמו ה' ויש הרבה דברים שעושים לך יותר כמו ה' השאלה היא מה אתם חושבים וכמה מנצחות שאתם נותנים להחליט את עצמכם זה למה ה' דקריד שכשהתקיים את כל ההתאמה שלנו לאמצע שלנו, לראשונות שלנו אוטומטיקלי יחליט להחליט את הנגטיב האנשים שהם מגיעים לנקודה מאוד גדולה, ספיריטואלית, חייבים להשתתף אל הקריאה, בגלל שזה מאוד סימילר לאשם, פירוי, לא נגטיבי עלו, כל חייבה היא פוזיטיבית, גניבה, עבודה קשה, מגניבה, אתה יודע, גדול, לא גדולה, גדולה תקווה, ממש אנשי דיווין, אז התקופה מתחילה להיות יותר טובה ויותר טובה ויותר טובה ואתה לא מתקבל בוודאי מפני היום ללמוד ומפני ללמוד לפני יום הבא. הטלפון מתקבל יותר גדול ולפעמים נתקבל יותר מים. במקרה שלנו זה זמן הלמוד. אז הטלפון הוא 5 אינץ. אחרי שבוע הוא 5.5, אחרי שבוע הוא 6, 7. אז כמותו הוא מתקבל יותר גדול, יותר תקבל. אז השעה הזאת היא גדולה ממה שהשעה של ישראל אם ה' יכולך להסתכל ואתה עשה משהו מגניב, פשוט זה נגמר אני מקווה שאני עושה לך את האנלוגיה הנכונה שאתה צריך להבין איזה קונספט יש לך הפרפטה, הפרפטה האמת איזה אשם אקזיסטנס וכל דברים נגטיבים זה חלום של גדולה הנגטיב לא יש את אקזיסטנס שלו זה כמו להחליט את הליטה מהקבוצה, אתה מקבל גדולה אחרי שיש לך ליטר, אין לך גדולה, הגדולה לא יש לך אף אפקט נמצא, קונקלוזן That the enlightenment that we receive from Hashem's face and closeness to Him will be the root and the reason to the perfect level. And Him hiding Himself from us because of our behaving will be the root And the reason to all our problems. We actually got rid of the good that was on the way to us by the choices we made. Once you do not receive the light of Hashem constantly, that's what's called a negative state. אז יש אחד מהלבים שאתה יכול להשתתף במהלבים הטובים כמו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי אחד מהנמצאים בנגמרה ובתלמוד ולכן בגלל שאתה יכול להשתתף במהלבים הטובים כל פעם אתה לא יש לך משהו נגטיב בגלל זה אתה צריך לעבוד מאוד קשה כל השבוע עם גלס מגניבי ולא תמצא אף דקה נגטיבה בחיים שלך אתה תמיד מרגיש, מגניב ללמד יותר תורה מגניב לעזור לאנשים, לדבר על אמצעות, לדבר על אוכל, לדבר על כל מה שיכול לדבר על 100% כמו שמישהו שואל על משה פיינשטיין איך הייתה לך ככה? היו לך ככה? או שאתה עובד על עצמך ישראל עובד על עצמך מאוד קשה לשבע שנים ברחוב כל דקות עבודה קשה עד שהוא הגיע לדבר כזה של אוהבות ורעות ואנגל שלנו בשנת 20 שנים בצד הארץ הוא הגיע לדבר הכי גדול שאתה יכול להגיע לא יכול להיות יותר טוב יסכים רבאי איך אתה אתה לא אנשי אתה אנג'ל איך אתה התחיל ככה? אז הקדוש ברוך הוא מייצג כל האודות הנציונות לאנשי, כל מה שהוא צריך לקבל לקבל את השלמות, את הפרפקטנס בכל זאת זכויות האנגלית תהיה תמיד הכי חשובה והטולים תהיה תמיד סקונדריים תהיה רק עיד להגיד לך שהצלחת לצלם אל תעשה אף פעם איזו חלקה בין מי שאתה לטולים שהם נותנים לך במישהו, אני רוצה לשים האנגלית לקחת כאב מפה ללוס אנג'ליס זו שבועה ברחובה אני לא רוצה לקחת את הכאב אני רוצה להחליט סוטקייס עם דיימנטים למישהו שקבל את הדיימנטים מלאה אז אנחנו צריכים להוציא אותם מניו יורק ללוש אנג'לס אנחנו לא מסכימים על UPS או פדקס לקחת פרק 100 מיליון דולר ואנחנו לא רוצים להוציא את זה עם איזה קריירה אחרת אז אנחנו צריכים להוציא את הכאב אז אנחנו נותנים למישהו סוטקייס עם דיימנטים נתנו לו כאב, כאב בטוח סביבתי, עם מטל, כמו ברינג, כאבים, והוא צריך ללכת מניו יורק ללוש אנג'לס בפעם הבאה. ומה הוא עושה? לוקח כאב במרחב, לוקח פטרות על הכאב, משתמש במוזיקה, איזה כאב, כל יום הוא קרד את הכאב, הוא אומר, מה אתה עושה? אני מדמיינת את הכאב, זה הכי חשוב שלי בעצמי. הוא אמר, לא, אתה מגניב. הכאב היה רק ידע לנסות לצפות לדמיין. איך הכאב היה הכי חשוב פה? זה מה שקרה לאנשים. ה' נתן לנו ידעות, זמן, כדי להשתמש ביותר, ולקבל כל מה שאנחנו צריכים. הכי טוב של תפילין, הכי טוב של מזוזות, חזרה שיכולה להיות חברה, קרוב לסינגל, חזרה יהודית שכולת תפילה, ה' נותן לנו את המONEY להצליח להצליח מה הוא רוצה לנו להצליח מה אנחנו נעשה עם המONEY? מה אנחנו נעשה עם זה? לוקח את זה! קחי את הכי טובה! כמה מאה זה יותר! כמה מאה זה יותר? אחת שנה של עבודה? אתה צריך לקחת משהו סיימתי! יש לך מיליארד! חייבת! חיים חייבתים! מה אתה עושה? לא! מה זה הכניסה שלו? לקבל זמן. אבל למה? רק כדי להרגיש טוב שיש לי עוד מיליון, ועוד מיליון, ולפני שנה עוד 5 מיליון, ולפני שנה עוד 10 מיליון. איזה רעיון גדול. ואז זה יפה בצבע שלו, איזה יפה גדולה. הוא ימות את עצמו. עשרות שנים הוא יפה בזה. אם אתם שואלים לו, למה הוא ממשיך להתקדם ולהתפקד? אני רוצה שהתקדם שלי תקדם. איפה זה אומר שזה הכניסה? כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו שאני חזק, כמו אם שאני אני מנסה חזק, לקחת את הכי טוב של תפילין, הכי טוב של ישיבות בשבת, הכי טוב של ישיבות של ילדים, לקחתי להם פייבט טודר, קחתי לצוות אמא שלי, מה נשאר לי? 20% לתפילה, 80% יפה. אז אני פשוט קחתי 20% וב-80% אני תפילה, וזה רעיון של החיים שלי. זה רעיון. זה רעיון. העבודה לא באה מהמילים שאתה מבקש, בגלל שאתה יכול לקבל הרבה מיליונים ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש ולמבקש כל ול מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם כל מה שאתה הילד יכול להשיג צריך כדי להשתתף את הקלאס, הוא רוצה את הילד שלו לאשם ללכת מהדרך ולהגיע לדרך פובלי, כי הוא לא רוצה לרחוץ 1,000 כל מה דולר במילה, שאתה כשהוא עשה 100,000 צר דולר, כל מילה. למה הוא לא רוצה לרחוץ 1,000 דולר? הוא רוצה להכניס את זה, הוא יכול להכניס 20% עבודה בשנת. את ה-1,000 יביאו לי 20% של ה-1,000 ו-20% מה-1,000 זה עוד 2,000 דולר, כמעט, 2,500. זאת מגניבה. זה מה שסטייטיין מדבר עליהם. כמה שתקבלו, כמה שתוכלו להשתמש. כמה שתוכלו להשתמש, ה-1,000 מתקדם כל יום. זה בגלל שאתם אגויים, אתם חושבים כאגויים. זה מה שהאגויים מיידים את הילדות שלהם מלאה בתל אביב. יהודים צריכים לחשוב כמה זמן יש שם יכול לכתוב לי על ראש השנה, אם יש לי חי, אם יש לי חי, אם לא, זה מספר שיש שם. כמובן, אני צריך לעשות את ההשתדלות שלי, כמובן, אם אני מבקש במקום נכון, בבקשה, לפחד את עצמי באוויר, אוקיי, זו ההשתדלות, אבל לדעת שההשתדלות שלי מגיעה לרעיון של השם, זה 100% ארסי, ולכן, כשקוראים לספיריטואלית, כשקורה לספיריטואלית צריך לדעת שזה תמיד קורה לפני המשחק לפני השחרר לפני כל משהו מטריאליסטי לפני האוכל לפני המשחקים לפני החיילים לפני עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה כל המזקת ק הרבים אין חטא בעל ידו כל אנחן שמתנגד עם הצהרים לעשות טובה לתהליך יותר רליגי לנצח אשם להחליט מהחטאים למה הוא לא מרחק את החברה שלו? בגלל שהחברה שלו היא לא מזכי ערבים. אז אנחנו רואים שכשהוא מרחק את החיים שלו, כשהוא מרחק את התפקיד של יותר תורה למרחקים, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מר אז האנחה היא תמיד הדבר הכי מיוחד והטולים הם רק סקנדריים לו האנוש הוא הדבר הכי מיוחד בקריאה כל האנושים האחרונים איך שהם גדולים מאותו איך הם קטנים מאותו, מי קטן מאותו? האנושים, האנושים גדולים מאותו, האנג'לים ספירטואלי הם גדולים, הם היו כולם מייצגים להם, אפילו אנגלים שזה מיליון פעמים גדולים מאנגלים, אם אתה יוצא קצת קצת קצת מהאנגלים, אתה נפגש מהאנגלים שלהם, סרפים, אתה לא יכול להגיד שאתה במהלך שלהם, משה היה מפגש כשהוא ראה את האנגלים בשמיים אפילו האנגלים האלה היו מוצאים לציור אתכם כי אם הלכה ויצווה לך לשמורך בדרך ה' מוצא את האנגלים האלה האלה היו מוצאים לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור אתכם לציור לציור אתכם לציור אתכ אז לפעמים אדם אומר, אני רוצה להיות אנגל. לא, אנגל הוא סבבה, רובוט. אתה לא רוצה להיות אנגל. כמו שהוא גדול, הוא כאן כדי לסבוב אותנו. אז הקבוצה, נמצא שהלימוד ותיקון הלמידות, ונכניס פה עכשיו, נמצא שהלימוד ותיקון הלמידות הם קניית השלמות, ורדיפת החומר ומידות רעות הם חיסרון אשלמות conclusion in English learning and becoming more knowledgeable fixing the traits making them positive instead of negative as they used to be this is gaining perfect level chasing material neglecting the bad traits שזה מנסה לקחת את הגיינים של הפרפטה. זה כולך עד היום. אני אקבל עצמי מרק. אני יודע שמפה אנחנו נתחיל ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל מאוד גבוהה, זה מה שאני קווה עליה, אם זה גבוהה יותר, איזה אנשים נחשפו אחרי 10 דקות. אני מנסה להסביר את זה באותה שהכי אפשרית, ואני חושב שאני הייתי מוכן. אבל לפעמים צריך ללשון לפעמים יותר מפה. זה בטח לא הלקשור שאתה רוצה ללשון על פעולה שניים, או פעולה אחת וחצי. אני עדיין ללשון על פעולה שניים, כשמישהו מייחס לי את הווידאו כדי לחזור על הזמן, אבל לפעמים הספיקר הוא כל כך גבול, שאני לא יכול לעשות את זה מהפעולה. צריך לעשות את זה רגילה, ולפעמים אפילו להסתכל על זה יותר מאחור. זה כשאתה מבין את זה במהלך. לפעמים, בהתחלה, זה לא יכול לעשות לך הרבה רעיון. אתה צריך לשמוע עוד ועוד. אתה יודע שאתה יש סורס חייבת. תשמע עוד פעם, וברוך השם, אתה יתכול להבין מה שהמדברים מדברים על, או מה שכתוב בבוקר, דרך השם, מדבר על. בעזרת השם, מחר אני אהיה בברוקלין. אנחנו נמשיך לברוקלין, בסרטון הזה. ובעזרת השם, איפה שמוללה, אני לא יודע, אולי ב-10-15 דקות, הוא יכול להכניס את הסירף. ברוך אדוני לעולם.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









