The Way of God Series (Luzzatto) #7
In this segment of the "Way of God" series, the speaker delivers a pointed critique of the Kabbalah Center (קבלה סנטר), alleging that it preys on naïve individuals—both Jews and non‑Jews—by manipulating them through superficial spiritual promises. He recounts a personal encounter with a newly appointed rabbi who, despite possessing a holy prayer book, was unaware of how to perform a proper blessing after an absurd act (blessing over excrement). The anecdote illustrates the speaker’s broader point that many leaders within such groups lack authentic knowledge of Jewish law and ritual. He further discusses the difficulty of leaving a “cult‑like” environment, noting that even within mainstream Judaism there are “collectors” (קולטים) who require special preparation to disengage. The talk concludes with a plea for divine guidance, a hope that future sermons (specifically the 12th) will address these issues, and a closing prayer invoking the name of Rabbi Hannah.
Chapters
בוקר טוב בוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר שבוקר לאה בת תהילה, לרפואה שלמה. לאה בת תהילה, פסל, לרפואה שלמה. גם אם נשמעת פועד, אפרים, בן ניסים, חי. אם נשמעת ריטה, מזל, חיה, בת קסייה. אם נשמעת לריסה, לאה, בת פרידה. אם נשמעת זאב, בן סוריה, בן גבריאל, בן אוסנת. אנחנו ממשיכים להמשיך ברוך השם את הסרטון, דרך השם, בלוצאטו, דרמחאל. בעזרת השם, מחר בברוקלין, אני אדבר על הטיפול שלי לישראל ועל איזשהו סרטון, אבל אני לא רוצה להפסיק זמן עכשיו, אני רוצה להפסיק את הסרטון, כדי שאני יכול לפנות את זה כפי שיכול. בלשון האחרונה, שהייתה לילה ארבעה, אמרנו, קבלנו בלשון עם ארבעה זמנים אחרות שהעולם מגיע לתקווה וזה איפה אנחנו סיימנו ועם האנגלים שהם מנצחים בקבוצות בקריאשון וכמובן את רולו של סייטאן בעולם, על עבודו ובקורת האבות, וזה בעצם איפה אנחנו סיימנו עכשיו נמשיך, אנחנו בספר 7 מתחילת ספורט 7, וזה יבוא לתפקיד עכשיו על התעורר של השטרות, התעורר של השטרות וההתעורר של השטרות בעולם, על הארץ. זה מה שאנחנו קוראים חורסקופ. כאילו, ללכת על סיגנות קצת, והתעורר של השטרות ושל הזמן, וכמובן, כל רגע שהאנגלית נולדה, לפעמים או אחר כך, יכולה להפך את כל המזל שלה אחר כך. זה למה בג'ודיזם אנחנו רק אינדוס את הלילה כשיש ריסק. אם הלילה היא גדולה, זה יכול לענות על הבעיות של אמא או של הלילה, או אם הוא מפחד, אז אתה מוכן לאינדוס את העבודה, אבל לא רק בגלל שהדוקטור רוצה ללכת הביתה. זה עדיין 1 ע'מ, הוא רוצה ללכת הביתה, אז הוא החליט להפסיק את ההוציאה. זה לא מוכן. רק כשיש איזשהו ריסק, אז אתה מוגבל. כי אנחנו לא רוצים להתעורר עם רעיון אשם. אם הבית נולד ב-1 או ב-4, זו תהיה כבר גבוהה גדולה על חייותו. אותו דבר, כשאנשים מתים קצת לפעמים, או קצת אחר, זה יכול להפסיק את כל ההתגובה שלו. למשל, אם הם מנסים להשתתף את החברה, מהכניסים בבית והוא מותי והיה צריך להחזיר יום או שניה זה בלתי יכול להיות רגע כדי לשנות לו עוד פעם לבית במחירה להיות נותן ולהתאם אחרי שני יום בבית שלו השני יום שהיו קטנים בשלב שלו צריכים להיכנס ובגלל שהדוקטור עשה משהו, או המדעי, או כל מה שהקרה היה, או התקופה, זה יכול ליצור עכשיו כל כך הרבה דברים, שהוא צריך להיות נתן עוד פעם, וזה כל-כך גדול. ולמה אמא צריכה לסנד לו, למה אמא צריכה להיות ביבי שמות אחרי שתי יום, כל הדברים האלה, כמובן, הם קלקוליטיים, והאנשים בגלל אינגורנציה, הם לפעמים עושים דברים רעים מאוד, דברים מאוד קריטיים, שקורים הרבה проблем לאחר כך. הרמחאה נמשיך. יש עוד רגל שהקריאה של העולם נמצאת בקריאה, זה ש... כמו ברקע, כשיש לך ברקע, כדאי לראות שם, סטמפים, רגלים ורגלים והוא נבנה לדוגמאות, כמו שהמדינה היא. אז כשקוראים לדברים מגניבים, אחרי שהם נבנים, כאן, זה כאילו עולם מגניב. הרוטים היו כאן, ואז הוא נבנה, במיוחד, ואז הוא מתחיל להספר לבחורים, וככה זה הולך. כמו שהעולם מפה, הוא מתחיל מהרוטים, והוא נבנה, ואז הוא מייצר רוטים, מהקורט של האבן ללאה ללאה למהלך העולם, זה הדבר האמתי, רק את הפרדה. הרעיון הוא על הרגל, ולאחר כך הפרדה היא על התחת. וככה יש שם דברים למהלך העולם. זכויות, רעיון, אתם יודעים, כל הדברים שהמהלך צריך, זה כל מיוחד לקטגוריות, ו... זה מנגנון בין האנגלים, כמובן, אבל גם בין הרחבים של השטרות. זה מה שאנחנו קוראים מזלות. וגם השטרות של האנשים, זאת אומרת, להשתתף. למשל, הוא נותן דוגמה של אפילו אם העולם מתחיל למילים מסוימים, יש לנו שנה שהיא 12 מילים, ולכל מילה יש את עצמאותו. הארץ ישראל יכולה להקבל את עצמאותיה מעל המזל, מעל הדקרי. וזה מה שהם אמרו בנגמרה, אין מזל לישראל. הארץ ישראל לא במהפכה של המזלות, בגלל שההפכה של היהודים בעולם יכולה לקחת אותו למעלה. הוא יכול להתקדם את הדקרי של המזל, של האנשי שבו הוא נפגש. זו הכתובה שההשם עשה את העולם, שהארץ ישראל תהיה כזו כתובות. למרות שהכתובים, כמובן, יש את המהפכה שלהם, ואיפה אתה נפגש, ואיזה חלק של העולם יש להם מהפכה על החיים שלך. נכון? והאסטרולוגים, בימים שלהם, היום הם לא יודעים משהו, אבל לפני זמן, בזמן של האג'יפים, הם היו יכולים לראות דברים בשטחים, ולראות דברים מסוימים על סטחים, או על מדינה, או על אינדיבידול, הם יכולים לראות אם היום הוא ימות או לא. זה כמה מסוימתי זה היה. כמו שהגמרא נותן לך דוגמאות, שהגויים ראותו בשטחים, והם אומרים להם, הוא הולך לעבוד במקום היום, אבל הוא לא יוצא, הוא יותר. והיהודי היה נותן חרדה היום, והיה יוצא. ואז היו ראים שיש סנגל מוותי בקפק שלו, שהיה כמעט לצחוק אותו ולقتל אותו. וה' עשה מירקול, ושם קרה, והוא החלט את הביתה או משהו, והוא נפגע את קפק הסנגל. או אפילו בנות רבי עקיבא, בנות רבי, בשעה של הוועדה שלהם כבר אמרו לו שהיא מתחילה למות, ביום שהיא מתחילה להתמודד. ואחר כך הייתה קהילה פחות, והיא קראתי אותה, היא הייתה הביתה. בלי להיות שמחה ולשחרר, היא קראתי אותה, והיא קראתי אותה כל מה שהיא צריכה לקראתי אותו. ובאחר כך, שהיא נפגשת במיוחדת שלה במים. המים נפגשו בשנד. והם נחשבו שם סניק בביתה שלה שהיא הייתה בעצם קטנה למות. אבל זה מה שזאת אומרת בגמרא, שהעבודה של יהודי יכולה להקבל אותו עבור המזלות של המזלות. והרמחל נמשיך. זה כתוב בבוקר משלי, פרוברס 29, פרס 4. מלך במשפט יעמיד ארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד הארץ. מלך יעמיד להשתתף הארץ ולעבור על החלטות של האנשים. אנחנו יודעים שהרעיון של אשם הוא לבחור האנשים. זהו הוא הוציא את העולם להתחיל. והוא אוהב מה הוא הוציא, כמו אבא שאוהב את הילד שלו. אבל אפילו אם יש אוהב, זה מנדטי שהאבא יהיה קטן עם הילד שלו. בשביל להפוך אותו לדרך הנכונה שהיה צריך להתכוון לו בסוף הזה אם הוא יתן לו לעשות כל מה שהוא רוצה, בלי קבוצה, אני לא צריך להגיד לך איפה זה יקרה בסוף הזה. במהלך זה, לא יהיה אף אחד לבין, או יהיה מותאים, או ילדים, או מי יודע מה. אבל אם אתה מנסה להפוך אותו, ותמשיך להפוך אותו לדרך הנכונה, כמו שזה יכול להיות, אבל בסוף זה יהיה בגודל שלו. השם אלוקיך מהסרקה. It's written in Deuteronomy 8 verse 5. That the same way that the father is strict with the son and sometimes he's torturing him for his own good. That's how your God is strict with you. And you know, sometimes as we say, it's very painful, but it's for your own good. So the judgment, the source of that judgment come from love. כאן, במדינה, אם אתה יכול ללכת בצד הקבוצה, הקבוצה רוצה לתת לך התגובה בגלל פעולה. אחת הפעולה היא לעשות עבדה לסעדה. אתה נאה את מישהו, אתה נאה, אתה נאה. אז איך אתה יכול לתת למדינה להיות בלי עבדה? אתה צריך להיות עבדה לסעדה. גם התגובה. אנשים אוהבים לראות שאנשים נכנסים למה שהם חייבים. לפעמים ההכרעה קורית מנצח אילוגי, כמו האנטסמטיזם. לפעמים הכי טובים היה רובשקין. היו שמיכים לו לפני עשרה שנים בפריזון בפריזון שיכול להיות לפני ארבע שנים. למה הם עשו את זה? לא בגלל עבודה. רק בגלל שהם אהבו יהודים. וזו הייתה אופציה לתת להם מה שהם רוצים להיות, זהו. אבל בי-השם זה לא עובד ככה. אין דבר כזה, רציזם או רעיון ספציאלי למישהו ולתת לו יותר ממה שהוא נשכח או קצת. ההתגובה צריכה להיות תמיד אמיתית. וזה לא בגלל התגובה. זה באמת יוצא מהאהבה, בגלל הצעירות של האנחן. אפילו לשים אנחן אחת שנה בפריזן היום, לפעמים יכול לסביב את חייו שלו. איזה אנשים היו לפריזון, הלכו מבריץ, מאוד אחרים ממה שהם היו לפני שהם הלכו לבריץ. וכשהוא שאל אותם, איך אתם מקווים את האתגר הזה? הם אמרים, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לי. למה? בגלל שלא היה זה, אני הייתי מוותי. זה מה שהפך אותי לדרך הנכונה. אין אנשים הלכו לבריץ סקולריים, והם הלכו רליגיים. זה ברור שהדבר הכי טוב שיכול להיות להם. אם הם לא ילכו לבריכה, הם ימותים סקולאריים, הם ימותים סקולאריים, הם נפגשו את האמת שלהם. אז השנה או שתי שנה שהם נפגשו בבריכה, נפגשו את האמת שלהם. אז זה בטח הדבר הכי טוב שקרה להם, אפילו כשהם נפגשו, הם נפגשו ונפגשו ונפגשו, וכל אחד היה חי ונפגש. אותו עם הסוגריה, לפעמים צריך סוגריה בבריאה, זה פחות, זה מסוים, יש הרבה проблем, אבל זה מה שישחרר את החיים שלך, ואז יש לך עוד 40 שנים של חיים, אז הפחות שצריכים לתחתן הייתה באמת הדבר הכי טוב שקרה לך, ובדרך כלל אינם לא יודעים את זה, אבל אלה שיודעים את התורה יודעים שבאחר כך כל ההכנעה והצליחה שתקבלו, תקבלו על ידי אהבה שלכם, לא על ידי הכנעה. אנשים שבכל זכויות, זאת אומרת, שהם מנסים את החיים שלהם ללחוץ על התורה, ללחוץ על מדינת ישראל, לנצח את העולם, הם יכולים לקבל הכנעה גם על ידי הכנעה. כמו האנטסמייד גוהים, התורה מרצה שבאחר כך הם יקבלו את מה שהם חייבים אבל זה יהיה בסוף זה לא יהיה אדוקטורי עדיין אם הם יקבלו את מה שהם חייבים כמו אוקראינים עכשיו הם יקבלו את הטלפון שלהם לנקות 2 מיליארד יהודים בזמן ההולכוסטה ולאחר ולאחר עם אנטסמיידים מטורפים ולא נראה אף רעש או אף רגעה מה שהם עשו ותמשיכו לבחור אפזר ישראל ולכך תמיד פרו חמאס ולכך פרו כל מיני דברים אפזר יהודים, אוהבים את כל הממורים ומתנגדים אותם בכל מקום אוקראין ועכשיו כשה' נתן להם גבוהה גבוהה עם המלחמה שהם כבר ישו כמעט שתי שנים אבל זו תנגד תפקידי תפקידי, זאת אומרת, אם הם יתקבלו את עצמם ותחשבו למה ה' עושה את זה לנו היחידה היחידה שהם יכולים למצוא זה מה שהם עשו ליהודים, הילדים של ה' אם הם חכמים, אם הם טוענים או הם יחידו להיגנוב לראשות, ברור שאת ההכנעה שלהם לא תמיד יוצרו איזשהו עובר. אבל כשהגויים יקבלו התגובה בסוף היום, אחרי שהמסיה יקבל ושם ירחק את כל האנשים הפחותים מבחינת הארץ, ויוצאו למקום שהם יהיו צריכים לבחין את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים שהם יקבלו את כל האנשים רווח, זאת אומרת שהם יקבלו בדיוק שהם מה שהם חייבים. יקבל הם רצו לרעש את אנשים חייבים, הם יקבלו הרבה יותר ממה שהם רעשו את אחרים. למה? בגלל שכל מה ששם עושה הוא מסוימת למסוימת. אבל פה, בעולם הזה, כשאתם חייבים לתחתן או שאתם חייבים לתחתן, או עובדים מסוימים, אתהם יקבלו כאלה מנגינות בגלל אוהב. והמסוימת, הסורס, רעיון המסוימת זה באמת אוהב. אין מוסרו של הקדוש ברוך הוא, the ethics of Hashem, is not an enemy that wants to have revenge because of hate. It's a moussar of a father who wants to benefit his children. But from this root, we have two issues. First one is that the moussar itself has to be sweetened, not too cruel. זאת אומרת שהאנגלית יכולה להסביר את זה ולהתקבל אם זה יהיה יותר רעיון, אפילו כשאתה מנסה להתקבל את הילד, אם אתה נותן לו מנסה שהוא לא יכול להסביר את זה, הוא יכול להתקבל את זה לחיות. למשל, היו אמאות שהחלטו את הילדים מהמזרח, היו ברחוב במילה. אחרי זה, החיים שלהם לא תהיו כזאת. הם כבר הלכו לבריאות או לבריאות. הם קיבלו קבוצים ברחובות. עכשיו, כשאבא רוצה להביא אותו לבריאות, אומנם שהוא תלמיד את הלכתו, הסיבה התחילה מילים פעמים. לא יש להם חזקה באמת. הבחירה הבאה היא חזקה בבריאות, ואז הוא יכול ללכת לבריאות, ובאותו מקום הוא מתחיל להיות חזקה גדולה. עד שהוא מורד מישהו. ובכן, אתה כבר נפגע. ההכנעה צריכה להיות במיוחדה ש... קודם כל, הוא לא נפגע יותר. זה צריך להיות עקב. וגם, צריך לתת לו אהבה. זאת אומרת, כשאתה נפגע, זה נותן לך אהבה על המערכת. אנחנו דיברנו על זה בקבוצות אחרים. האהבה היא... של השם, זאת אומרת, כשאחד מניח את עיותו וראה את ההכנעה, הוא באמת יהיה מניח ולראות באמת שהשם, בעצם, כשהוא מכניע אותו, בעצם מראה לו הרבה אוהב ומרצה. אחד האמצעות הטובות היא, כשאני רק ראה את ישראל, בשעה האחרונה, הג'יהאדים החשימה היו מנצחים 1200 מיסילים, היו מנצחים 1200 מיסילים. הם נצחו בציבורים. כמה אנשים מותים? 2. 1 ערבי עבודה ו1 ארמנים קריסטיין גויה. עכשיו 1 יהודי מת. 1,200 מיסלים שהפכו במדינות ובמדינות וברחובים. הרבה מהם הפכו במים הארץ. אבל בסוף, לא אף יהודה הפכה. אף מיסל אקסדנטלי, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה יכול לראות, אתה אחת אחת, בום, ארבעה פלסטינים יכול לרא מותים. שתי מיסלות, ארבעה פלסטינים מותים. 1,200 רכבים, לא אף אחד ישראלי נפגש. אף אחד לא נפגש, אף אחד. למה? כמעט אף אחד. איזה אנשים, אני חושב שהם פרנויה, פניקה. זה גם רע. בגלל שאתה מרגיש מאוד, את הרגלות שלך, את הרחב שלך, במיוחד עם האנשים גדולים, זה יכול ללכת לרעיון גדול. אבל אנחנו רואים את המרכז, זאת אומרת, ה' רוצה להכניס אותנו לפחות ולפחות, כמו שכתוב בפרשת בחוקותאי. זה לא קוינסידנט שהמיסטורים האלה נפגשו בפרשת בחוקותאי, שהם נסגרו שהנפגשים שהם נפגשו בפרשת בחוקותאי, שהם נסגרו שהנפגשים נפגשו בפרשת בחוקותאי, נסגרו שהנפגשו בפרשת והם יביאו לך פחד ולפחד, בעלה, בחוקותאי, יפקעתי עליכם בעלה. כל אחד בפחד. אני הייתי לוקחת עם האחרון על הדרך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ כל כך הרעיון, אבל לפני הרעיון היה סיירן ואני רואה כל הכסף, זה הפעם הראשונה שראיתי את זה בעצמי, שמעתי על זה, אבל עכשיו ראיתי את זה, כמו שכל אחד מנסה את הכסף בצד, ולפעמים אנשים מנסים ללכת לצד, בשטחים, ונפגשו, ונפגשו את הרעיון, ילדים, אנשים, אנשים בשטחה, ואחר כך הם מגניבים את כל השטחה. אחד מהם נמצא בתוך הכאבה, מנסים, כי לפעמים, כשמסלול מגניב, קטעים מפלגים לכל מקום. זה מאוד נחמד, יכול להפליג ליד, יכול להפליג לרחוב, יכול להכניע קטעים, יכול להقتיל אנשים. רסיסים. אז מה קרה? כשאף אחד מפליג, ואחר כך אני שמעתי מגניב גדול, אמא שלי אמרה, זו אולי איינט דורם שהפכה את אחד המיסלים שעלינו. עשרה דקות אחרות, ראינו שהמיסל הפכה את מבחינה ברחובות, והייתה איזו ארמנית קריסטיאנית אישה. היא מותה. לא ידענו. ראינו שהאישה מותה, זהו. לא ידענו, יהודי או לא יהודי. ברור, נשארנו בטח. ואנחנו באמת ראינו את ההפכה. ומה קרה, רבותיי? מה קרה בסופו של דרך? בסופו של דרך, 1200 רכבים, לא אחד יהודי מת. אז השם מטורח אותנו, מגיע אותנו להבין למה הוא מאוד מפחד עם את התפקידות שלנו, הולך רכבים ל-50 תלמידים, כל הדרך לתל אביב, הוא היה צריך לראות את כל האנשים הטבעים בתל אביב, לרחוץ, אנשים ואנשים וגאים, איך הם לרחוץ כמו מייסים. את יודעת איך המייסים לרחוץ מהקט? הם שומעים סיירן, הם כולם מתחילים לרחוץ, כל האנשים של ה' אני מחשב אם אחד מהם באמת חשב על תשובה, על התאבדה. אולי לא. אלה הם האנשים שהם מייצרים עם פלסטינים. הם בתחילת היום בבחירה, את יודעת, והשם גם נעשה רכבת לתל אביב, זה מאוד רחוק, במיוחד הם לא נעשה רכבת לתל אביב. זה למה הממשלה, הממשלה הקודמת, לא היה כל כך מיוחד. הם חיים בתל אביב, הם לא נעשו רכבת. נתן לנטיבות, סדרות, אשדוד, לא לנצחי העולם, נתן להם רכבת. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה התגובה שלהם? ה' של היהודים מלחמת אותם אנחנו יודעים איך להצליח להצליח כשאנחנו מבחינים, נצליח את הטרגטים אבל כשאנחנו נצליח אותם, משהו יקרה הם מלחמתים את ה' שלהם אז הצליחה, למה אתם ממשיכים להצליח? אתם יודעים מה ההתגובה הייתה? אנחנו מקווים שה' שלהם יהיה מגניב במהפכה שלהם ושתכף יכול לנצח איזה קצת של המיסלות שלנו. באמת, זה ברור שהם כבר יודעים, הערבים, שהם צריכים להשתתף את השטח נגדנו. זה כמו שרשם הציין את זה. זה למה הוא עשה ישמעאל. למה היום ישמעאל? ישמעאל זאת אומרת, ה' תשמע, תשמע. יש-מע-אל. כשהיהודים קוראים למהלך של השחררות שהערבים נותנים להם, זה כשהלך יקבל את הפרעה. זה למה שהוא נקרא ישמעאל. מהיום הראשון הוא כבר מטורח את העם היהודי. זה מה שסארה אומרת. איך יצחק וישמעאל יכולים להיות ביחד? תראו לו ותראו לו. תחלו לו מהמזרח. הוא לא יכול להיות בצד שלי. זה כבר התחל לפני 3,400 שנים. אז הרמחאל נמשיך, הרמחאל אומר, אז יש לנו, אפילו אשם רצה שהאנגלית תבוא ותבוא, לתבוא מה לעשות, והוא רוצה להצליח את האנגלית או להפסיק את האנגלית לפעמים שלו. וכמובן, האנגלית לא תהיה טובה, אם לא יקבלו את זה ולא יקבלו את זה. אשם, הקריאה של העולם, לא מגניב לדבר כלום. אין לו כוח שיכול להתגלגל או להשתמש בו בכל אופן. זה רק מה שהוא רוצה. אם הוא רוצה משהו, זה ככה הוא יכול להשתמש. אם הוא לא רוצה, זה לא יקרה. אבל לא יש משהו שיכול להשתמש את השם. אין משהו שיכול להשתמש את השם. זה פרפקטי, אבל בלי אנו. זה פרפקטי עם העולם, וזה פרפקטי בלי העולם. הוא עובד על ידווי שלו, בלי איכות בכלל של אף אחד. אבל בגלל שהוא הכניס את הסיסטמה של הקורט הוא נפגש את עצמו לתפוס את הרגלות והמגלות של הסיסטמה שהוא הכניסה. כמו שהממשלה במדינת, נגיד מדינת, אחת מהמדינות העראבית, ה' מקרול' עד היום אתה לא יכול לעשות איזה דברים. עכשיו הלך רוצה לעשות את זה. אז אבא שלו אמר לו, עשה את זה. הוא אמר, לא, אני לא יכול לעשות את זה. אז למה אתה לא יכול לעשות את זה? בגלל שאני קראתי הרגל שזה לא יכול. אז אבא שלו אמר, אוקיי, אבל אתה הלך. אתה קראתי הרגל, אז אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה. הוא אמר, לא. אחרי שאני קראתי סיסטם של רגלים, אין משהו שאני יכול ללכת נגד הרגלים שלי. בגלל שאם הלך הולך נגד הרגלות, איזה מבחינת הוא מבחינה לנשים, נכון? זה למה ה' תפולג את הרגלות שהוא החליט לעשות. גם יש שני מיני סופרוויזיון, התגובה והתגובה. והמסלול והיחוד. אני אקבל את זה. יש שני מיני מיניות שהיה ה' סופרביץ את הקריאה. אחר כך, הוא מבחינת כל עבודה. והשני, הוא מבחין. הוא צריך להתקיים את הקריאה כדי שהאנשים לא יצטרפו אותה. זאת אומרת, אם הוא יתן לאנשים לעשות כל מה שהם רוצים, הם ילכו להיות רחבים, כמו בסדום ובגמורה. הם עושים דברים כזה מגניבים שהם נמצאים אינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפלואנס ואינפ ולא יש לך אהבות, ולא ידעים, וכל אחד מגיע לשבת, וזה מגניב, אז עכשיו העולם צריך להחליט. העולם לא יכול להמשיך. אז מה קרה? מה קרה? הקדוש ברוך הוא צריך להגיע, להחליט, להסתתף עם הסיטואציה, לעשות משהו מאוד גדול, בשביל שהעולם להמשיך להשתמש. איך אתה עושה את זה? הוא מותר מיליארד אנשים. כל אחד מותר, אקבל 8 אנשים. להשתתף לעולם. נוח ואחת שלו, 3 בניו ו4 אבאות, 8 אנשים מתקדמים לעולם. אם ה' לא יעשה את זה, בעוד שנה, העולם יחזור למהלך. לא יש לעולם בעולם. למה אנשים רחבים ממשיכים להכניס את הטנק עם יותר ויותר ויותר רעיונים. ותזכרו להתפקיד הזה, אי גדיש את עשייה. כל אחד יש טנק. כל אינדיבידול יש טנק שכשהוא נכנס, כשהוא נכנס לתופה, הוא צריך למות. שם דבר בכל מדינה, שם דבר בכל מדינה, ואפילו בעולם. אם הוא יגיע לתותת, העולם צריך להחליט, כל כך. אז לפני שהעולם יהיה חליט, יותר טוב שישה אשם להחליט את האנשים. בגלל שהאנשים האלה מפחדים את העולם. וזה למה, כל פעם שאתה רואה איזשהו דסאסטר אמצעי. בפיילנד, בקינה, באיראן. בום! 70,000, חצי מיליון בצונאמי. זכרתם? חצי מיליון אנשים מותים. חצי מיליון, הכי שלהם, כנראה, כולם מבחינים איידולים. נפגשו להם באיידולים, כל מיני אישות מורלית מגניבות. כל פעם שמת, אתה רואה טראגיה גדולה לעולם, שתתן להם קצת יותר שנים. ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד. גם בנשים היהודים. דמות אחת, דמות אחת, פוגרומים, הולוכוסט, ועולם אחר, ועולם יום כיפור, אלפים אנשים מותים. כל פעם יש קרדיט. יש איזשהו התחלון. וההתחלון ניתן לנו קרדיט להמשך כדי שהעולם ימצא. כי הנה המצב הטוב של העולם הזה באמת. The good situation of the world is that people will be stuck to the divine wisdom. And everyone will be busy serving the creator of the world. Serving in a way meaning following his instruction for our own good. Not that he needs anything from us. And the truth will be clear ולהבין לכל מי שרוצה, ולפחות יצאו ונצחו, וההכרעה תחליטה, ולא יהיה שום דבר בעולם שלא יהיה בגלל ה' וכל האנשים יחזיקו את כל רעיונותו וכללותו, והם כולם יהיו עם פרסונליטה גדולה. ובשביל את האבמנציה והמציאות ואת האגוה ואת האנגר ואת הטבעות ואת הטבעות ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ואת האנגר ולא פחות ולא נורמלות פיזיקה ושם מוכיח את עצמם בעולם במקום הכי גדול וכולם שמחים, אף אחד לא צחק, אף אחד לא מפחד, אף אחד לא תלוי אורחים, אנשים במסגרת גדולה וכולם אוהבים להקבל יותר ויותר ידיעה אלוהית. זה העולם האידיל. אבל כשאנשים כל יום מגיעים לרעיונות, ובשביל הזדמנות, הזדמנות האלוהית, ולא עושים משהו בגלל המאות, בגלל עצמם, והאמת נחליטה ומגעילה ומגעילה והאנוש של העולם מגדול בפעמון וההכרעה מגדולה ויש הרבה חשבון ויש הרבה חשבונים אידולים בכל מקום, הרבה מינים של חשבוניות אבל כל מהם נגד ה' ה' האמת ולגבי הרעיון, הם מקבלים את העולם. רעיון, מגניבה, מגניבה, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון בגלל זה, לא יש אימן במדינה. לא יש אימנה. יש הרבה נשימה. הרבה נשימה. אשם מנסה להחזיר את עצמו. הוא נחשב בעולם. והעולם נראה להיות נגלקטי. ובעקבות הלויות במהלך, רק. ואשם הוא לא שמח ממושגותו. תראו מה שיצרתי ותראו מה שהם היו. והאנשים היו כל כך נגמרים וכל כך נגמרים וכל כך נגמרים וכל כך נגמרים. אף אחד לא ידע אותו. אף אחד לא ידע מה זה השמחה. והאנשים טובים, הרבה אנשים עייניים ארגון שהם מאוד קטנים, הם נפגעים, הם נפגעים, אנשים לא יכולים להסתכל עליהם. זאת הייתה כתובה 250 שנים. תחשבו אם הייתה צריכה להכניס את זה היום. הסיטואציה הייתה מיליון פעמים טובה מאחורי זה של היום. מיליון פעמים טובה. אני לא חושב שהייתה צריכה להכניס כתובה היום. זה היה כבר עבודה נפגעה. מה העקב? הספק הזה נפגש הרבה אנשים כדי לעבור את העולם. מאז שהעולם נפגש עוד מיליון פעמים, או יותר. לפעמים, כשאתה נפגש כל כך קטן, פשוט נפגש. זה כמו עבודה שיש להם שני עבודים. אחד הוא לפעמים טוב, לפעמים רע. אז הוא נותן להם מוטיבציה לדבר. האחרון הוא רע. הוא נותן שהקטנטרקט שלו יהיה כדי שהוא יוצא מזווית. ולכן הוא לא קורא לו לדברים מוטיבציוניים. אז האחרון אומר, אני לא יודע למה אתה קורא לי כל שבוע ושבוע, ואתה קורא לי, ואתה אומר לי מה לעשות, מה לא לעשות. הוא הרבה פעמים גדול יותר ממני, ועוד פעם אתה לא אמר לו משהו. הוא חלום לי. אני מתייחס לאוגסט ראשון, כדי שאני יכול לצלם אותו על הראש, ולרחוץ אותו מפה. זה מה שאני חושב עליו. אתם רוצים לי להעביר להם דעות? אני לא יכול להתתן עד שהיום יבוא, ואני לא צריך להראות את זה עוד פעם. אבל אתם, אני מבחינת אתכם להשתתף פה. יש לכם דברים טובים עליכם, אז אני נותן לכם רגע, איך להתפתח שתהיהו יותר טובים. ועם הם זה כבר סיבה נפגעת. אני חושב שהעולם כבר הגיע לסיבה נפגעת. יש קצת אנשים שיכולים ללמוד את הסרטון ולמשיך להחליט את החיים שלהם ולהתפתח, כן. אבל הכי הרבה אנשים בעולם כבר נפגעים בפחדה, נפגעים בפחדת, נפגעים בפחדה, נפגעים בפחדה, נפגעים בכל מה שאתה יכול לחשוב עליו. ורמחאל ממשיך, והנה בראשית תולדתו של האדם, הנה הקריאה של האדם, סיכלותו רב ודעתו מועט. הוא לא אוכל מהגבירה הזאת עדיין, אז הוא היה כמו אדם. הוא עדיין לא היה עם זכויות. אתם יודעים, דבר נועם, כשהביבא מגיע לבית. כשהביבא מגיע לבית, הוא לא יותר יודעת. אין לו זכויות. הוא לא יותר יותר יותר יותר. הוא לא יותר י הרבה ידעה, אבל עדיין לא פרפקטית. אבל כשהוא מגיע למידה מסוימת, הוא מגיע למידה הכי גדולה שלו. אם הוא ממשיך ללכת, ללכת, ללכת, כמה עוד יותר הוא מגיע, כמה יודע יותר הוא מגיע. אבל אם הוא לא מגיע ללכת לתורה, בוועדה מסוימת הוא מתחיל לתחיל. כשהוא מתגייס, הוא מתגייס כמו שהוא היה, כשהוא היה 2-3 שנים. אנחנו רואים הרבה אנשים מתגייסים סקולריים, שהם מגיעים כמו ביבים. הם רוצים לתפקיד, כל 2 דקות הם שואלים על משהו או כל קטנה קטנה, הם עובדים על זה, הם מגיעים כמו בייבים בייבים רוצים משהו, הם מתחילים לצחוק, לצחוק, הם רוצים לתפקיד אבל התלמידים החכמים הגדולים, הם לא רוצים לתפקיד, הם לא רוצים אף אחד לתפקיד, הם רוצים רק לנסוע ולתלמיד הם קיבלו את התפקיד, התפקיד הפיזיולוגי כחלק של החיים אבל הם 100% קריסטל קליר. תראו את כל הרבים הגדולים שהצטרפו ל-90, ל-100. הם כולם מאוד מגניבים, יותר מכל פעם לפני. למידה האחרונה של הם, הם קריסטל קליר. הם לא נפגשו את המדע שלהם. אתם יכולים לדבר עם הם ולהבין את כל שם בפעמים. למה? זאת הכתובה שה' עשה את העולם. כשאתם מתלמדים הרבה בתורה, המדע נפגש. זה רק מתחיל לגדול ומתחיל לגדול, כמו לעבוד על רגל. כמו לגדול, כמו לעבוד על רגל. כשהילד מתחיל לגדול, היום שלו מתחיל לגדול עם זה. אמנם הסיבה לכל המציאות האלה היא השפעת או התברכה. בסופו של דבר, זה כולה דיון של ה' כמובן. ומה שה' מייצג לכל אינדיבידואל, זה מה שהוא יכול לקבל. נכון? אבל רעיון של זה הוא כמה רעיון אשם יחזור על כל אנשי האדם כמו שאמרנו בתחילת הסרטון, כשהתחלנו את הסרטון הראשון שהחזור על רעיון הלך של כל אינדיבידואל הוא בטח 100% בגלל התפקיד של אדם אדם חיים אז ה' יביא לו הרבה זמן וכשהוא לא זה זמן יכול ללכת והחלטה יבנה וכל ההסתכנון יבנה עם זה ההפעולה תמשכו בפרשת ה' ה' זמן על האדם או בפרשת הזמן אחריון לזמן ה' במיוחד של האדם אחרי שהשם יחזור את הליטה, האנחה תרגום שהיא נפגשת ותרגום מאוד קטן. אז כשאתה רואה אנחה אמפתית, מה היא צריכה? היא צריכה לקבל כאב כל שבוע, ולשחק, ולשחק, ולהתאמן עם כל מיני ספורטים, למה? בגלל שהיא תרגום אמפתית בשבוע. היא צריכה לנסות לקבל משהו שתעשה להם שמחה. אבל כל מה שהוא מנסה לא יכול להגיד לו שמח. אחרי יום או שניה הוא ידע שזה כל כך פשוט. זה כמו אדוויל. הוא קיבל את הפחדה אחת או שתיים והפחדה באותו דרך. הסיטואציה השנייה היא יותר טובה ממה שאמרנו בקצת היא שהאנשה יכולה להכיר את האקדמיה של השם. יש לנו את התורה של השם. אנחנו תפוסו את התורה שלו, אנחנו לא יושבים רבים, אנחנו לא יושבים הרבות של ה' לנו כמו שהייתה במות סייני, זאת אומרת, זה פעולה יותר קטנה, ואנחנו לא יושבים את הטורה להבין, כמו 2000 שנים לפני, החכמים, הם ידעו את כל התורה והדפסת של התורה, שאין אף אחד שיכול להגיע היום, אבל, אחר כך, אם אדם תהיה תלוי תורה ותמשיך לקבל ידעה, הוא עדיין מקבל רפלקציה של הלית הביתה על רחבו. והמצב הראשון, שזה עוד יותר גדול, הוא ביום בית המקדש, כשאנחנו יודעים את הקבל. כשיש לנו הטמפרול, יש לנו עשרה מירקולים יום יום, וכל אחד רואה ברגע שזה נגד הלואו של המדיאנה, אף אחד לא יכול להגיד שזה מירקול דיווין. כשאנשים רואים את זה, זה מגיע להם למוטיבציה להבין, תשמעו, אנחנו רואים את הלכות של ה' בפנים שלנו. ואז יש לפרפטים, פרפטים, שאומרים לנו מה שה' רוצה לנו לדעת. אז הם מדברים עםנו כל פעם, ניתן לנו אינפורמציה מהלך, ו... אתם יודעים, העולם הוא במקום הרבה יותר אידיאלי מאשר כשאתם לא יושבים בית המקדש ואתם לא יושבים בפרופטים. המקום הראשון, שזה הכי גדול, המקום הראשון, זה מה שהפרופטים מדברו על יום המערכה. יום של המסייאה, יום של הרחבות של המות, יום שכל האנשים הרחבים מותו ויש עדיין אף אחד של יהודים רחבים או אינם יהודים נשארים בעולם יום שיש לא עוד סייטאן, יש לא עוד אינקלינציה, אף אחד לא חי אף אחד לא צריך לעבוד כדי לעשות חיים, אף אחד מלחוץ, אף אחד יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, הכל פשוט, לא יש עולם יותר, לא יש עולם יותר רציניות. העולם מגיע לפעולה פרפטית, האנשים לא צריכים לתת חיים עוד פעם, לא יש עולם יותר, אף אחד לא מת, אף אחד לא חי, אף אחד לא יש אולציימא או משהו כזה, זה עולם פרפטי. והדעה מגיעה למטה מאוד מאוד גדולה. מלא ארץ דעה לאשם כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מגיעה למטה כמה אם ליאם מחסים. כמו שהארץ מג על כל אנשים בגלל שכל אחד שסביבתי זה נכון עם אף פעולה וזה מפעם עד ללחם זאת אומרת, תמיד ותמיד, אישה תמיד תהיה על הרעיון כל יום הוא יהיה גדול יותר ממלכת גדול, גדול, גדול, גדול וגם אחרי שה7,000 יכולו להכניע שתהיה לכם כמה זמן, לא למות. כשיהן תחיל את העולם, ותשלם את האנושים לדרך האחרון, מה שאנחנו קוראים עולם הבא, עד אז תהיה על תקופה קונסטנטית. ואז כשאנחנו נלך לדרך האחרון, אין יותר תקופה. זהו, זה הכי גדול שאתם יכולים לקבל. אבל זה יהיה רק לרחבי האנושים. לא מחללי שבת יהיו בזה, לא גיי יהיו בזה, לא רסיסטים יהיו בזה. אנשים צפרדים שאוכלים אשכנזים יכולים ללכת על זה. אשכנזים שאוכלים צפרדים יכולים ללכת על זה. מי שלא אוהב יהודים אחרים בגלל המדינה שהם באים מזה, הוא רסיסט. זה נגד השם, זה רעיון, רשעה. אני צריך לדבר על של ישיבות, של תלמידים, שלא נכנסו לתלמידים בגלל רסיזם, הם הכי גדולים. אז בסוף, זה לא כפי שיש לך רגע רגע רגע רגע רגע או להיות אישה מודדת. זה מאוד אימפריקטי, אבל יש עוד דברים שצריך להחליט מהם לפעמים, כי אם בסופו של דבר אתה לא עשה תשובה פולטה, אתה רק לא תהיה בזמנים שלהם. למשל, אם אתה משחק ערוץ של יהודים, מלווה בריבית, אתה תהיה בערוץ מאוד גדול. אתה תהיה בערוץ גדול, כי מלווה בריבית לא יחזור, הוא לא יחזור לחזור למות. הוא לא יחזור. כלומר, יש הרבה אנשים נגמרים שהם יוכלו לפסק את הכל בגלל איזו סימפריה שהם כל הזמן נגמרים, כמו הטבעים. הטבעים, כל הזמן מנסים לצחוק, להפסיק הרבה מנצחות. אנשים שעומדים על אובמינציה. אנשים שישו אידאולוגיה נגמרת. הם פרו-גיי-ריטים. הם פרו אינטרמריגה, הם פרו אבורטיון, זאת אומרת דמוקרטים. כל אחד שיש יעמקה שהוא דמוקרט, לא יש עמוקה, כי הוא 100% רשע. זה לא משנה שהוא שומר שביס, הוא 100% רחב. כי מי שאוהב ה' ואוהב התורה ואוהב השקפה, השקפה יהודית ואוהב ההלכה היהודית, לא יכול להאהב דברים שיהודי נאה וכתוב בתורה, זה הדבר הכי רע בעיניו. כשהתורה אומרת שההומוסקסיאליה היא סוגנת לתלוי למות בגרעה ולחליטה תלוי לשלום, ושיהודי קורא לזה אבאמינציה. אז זה מפגש בתורה, שאין שום דבר שהוא נאה יותר מזה. זה הכי גדול של נאה. ואתה ממלכת לציין את רכבי האנשים הזאת, זאת אומרת שאתה לא יותר טוב ממהם. אפילו את עצמכם לא גאים, הפקט שאתם פרומותים מה שהם עושים, או פרוטקטים מה שהם עושים, או נכתבים מה שהם עושים, עם מניחה, וזה לא מרחק את המחלטת שלכם, שהם נגמרו בלחמת את הקריאה של העולם, ואת הלכות הנצחה, מראה שאתם לא משנה יותר מכם. לא משנה. אתם יכולים להגיד, רגע, רגע, הוא עוקב על אהביו, ובכל זאת, אם הוא יש אנשים עם אנשים, זו פנלטה למות וקט. אני לא עושה את זה. אני לא עושה את זה. אני יש לי אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אז זה מגבירה טובה? התגובה היא אבסולוטי לא. אתם לא יושבים את המחשב שהם יושבים. הם מגיעים למחשב שלהם. אתם לא יושבים את המחשב הזה. אם הייתם יושבים את המחשב הזה, אתם יעשהו את הזה. הקבל שזה לא מגעים בעיניים שלכם, מידע שאתם לא משמעים יותר מכם. היחידה האחרונה היא שאתם שנים נכנסים למחשב הזה, אתם שנים לא מגיעים למחשב הזה, אפילו אם ה' יש. הוא לא יכול להתאם, הוא מגיע. ואתה, כך שאתה לא יש לך דרך לזה, אתה לא מגיע. אבל אתה מקבל 100% מהתגובה שלו, זאת אומרת, אם הייתה לך את הרעיון הזה, אתה גם יצטרף את התגובות שלך. זאת אומרת שאתה לא משהו יותר טוב מזה. כל מי שנותן לזה, או פרומוט, או מזמין, או כל מה שהאנשים עושים, כמו שאתה יכול לראות בתל אביב או במקומות אחרים בעולם, הם נכון כחליטים כמו אותם, ויכולים ללכת על החיים של המוות או ללכת על הלכת לאבות, כי מישהו שבשביל זה לא יש סיבה בכלל להגיד את זה. אז מה שאתה תעשה? אתה צריך להתעורר את ראשיתך. אתה צריך להתעורר את ראשיתך מכל ההסתגרות והמצטערות הליברליות שהם אמרו לך בתל אביב, ובאוניברסיטה, בקולגה, באוניברסיטה, נחליט את כל הדורטים שם, נשכח את כל מה שתלמדת שם, ונחליט את המדע שלך למה קוראים לתורה, כי התורה היא אמיתית, היא לא תהיה אבסולטית, היא לא תהיה חדשת, זה לא יכול להחליט אף אחד מהמגבים של התורה לא יחליט להחליט זה אחד מהעקבים 13 של היהודי התורה לא יחליט להחליט אף אחד מהמגבים של התורה לא יחליט להחליט אנשים נגמרים אנשים שחליטים כל הזמן להחליט להחליט אנשים שחליטים שהיום 40-50 שנה הם לא יחליטים להחליט אני אתן לכם דוגמה בישראל עד 1970, זה היה רעיון להיות גאי, הייתה ללכת לבית. עכשיו הם עובדים על כל מה שיכולים להשתתף את כל הילדים לגאים. ואם מישהו יגיד משהו אפל גאים, הפוליסט יצא לביתו. הם מוניטורים את הטלפון שלך. אם ביום שהם עובדים על פרדה, אתה מנסה להכניס אותם או כתב משהו, שתי דטקטיבים יצאו לדור שלך, כמו ק.י.ב. תביאו לנו את הטלפון שלכם, תביאו לנו את הטלפון שלכם, אנחנו רוצים לבחור את זה. אתם מבחינים ללכת לפרדה? כן. למה? אני רוצה להתמודד אפרק את האנימלות האלה. אתם בפרדה. אנחנו נפגש אתכם אחרי הפרדה. או אנחנו ניתן לך את הטלפון שלכם ואת הלפטופון שלכם בשנתיים אחרים. אתה יכול לבוא לפריזון, ואנחנו ניתן את זה לך. זה מה שהם עושים. אז היום הם עושים כל מה שהם יכולים להשתמש בהם. מה קרה? אין יותר מורלדה. אפילו בארה״ב זה היה רעיון. בארה״ב זה היה רעיון. היום זה נכנס. רק בגלל שהאנשים היו נכנסים כל כך ונכנסים לדבר כזה, זה לא אומר שיהודה תחליט את רעיון שלהם. ה' לא מנסה לעבוד על מוזים או פאשן או מה שאנשים רוצים הוא אומר אני ה' לא שניתי אני ה' לא יחליט להחליט אני הייתי פרפקט ושתהיה פרפקט ושתהיה פרפקט תמיד ולא צריך כל מיני ממלכות אני לא פרופסור שכל שנה צריך מלכות חדשה וחליטה חדשה, או חליטת הווירוס. אתה מבין? זה אנשים. חליטות, אנשים, דברים. רמחאל ממשיכה. אחר מכל זה, בגלל הגוף והמצב, יש יותר דברים לתוך האדם. שזה כל-כך ספירטואלי. גודל, מטריאל, זה פיזיולוגי. אבל יש קונספט של ספירטואליה. המיוחד של הגדול של האדם לעולם הוא כל-כך קונקטי לספירטואלים במהלך העולם. את העבודות שלו תעשו כוח לגבים שם והמדינה העלית תרשם אנרגיה פוזיטיבה למדינה הזאת, אז זו דרשת שתי דרך כל מה שאתה עושה, תרשם סיגנל טוב שם, ואז יוצאו דברים גדולים. אם אתה עושה דברים מגניבים, תרשם סיגנל מגניב, ותרשם דברים מגניבים. הסול היא תמיד קונטנטית עם העולם העולמי. והנפש, שזה החלב בגלילה, הוא הדבר הספירטולי בגלילה, זאת אומרת, בגלילה הפיזית. אבל הם קונטנטים. החלב והגלילה הם קונטנטים. זאת אומרת, כשהחלב יצא מהגלילה, הגלילה לא יכולה להשתתף בגלילה. אפילו אם הגלילה לא היא החלב, הלחם נקרא נפש, הלחם נקרא נשמה מה ההקה בין הלחם ללחם? הלחם הוא פיזיולוגי, הוא נפש, יש מולקולות בין, הוא מגניב אבל זה חצי מסוים, זאת אומרת, זה הלחם שקבל את הלחם בגלותי המדינה היא שהלחם לא יכול להשתתף בגלותי, כל הלחם נפש אז זאת אומרת, כמה יותר הלחם נפש כמה סול נפגע, סול זה כמו גס, גס רעיון, וזה נפגע ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, עד שהאנשים יפגעו ויותרו. אז מה אנחנו יודעים? אנחנו יודעים שאם אנשים לא יקבלו נפגע בלחם, נפגע בלחם, אז הם לא יוכלו לסביב. זה מאוד מעניין. אפילו אם אתה יקבל בלחם מאחד אחר, זה יקבל לסול שלך בגוף. אבל לבלות שתקבלת מישהו אחר, צריכים להיות מיוחדים להתקבלת מהיהודי שמר שבת ולאכול אוכל קושר. אם תקבלת מהיהודי לא-יהודי, או מישהו שאוכל פיגים ודורגים או מי יודע מה אחר, או של יהודי שמחלל שבת ואוכל אוכל לא-קושר, זה יכול לעשות דמיין לשלם. זה למה בישראל יש בנק קושר מיוחד, בנק קושר מיוחד, לאנשים רליגיים, אתה קיימה קצת, ואם תהיה צריכה לבניה, תרצו קושר לבניה. בלוד שקוראים קושר של אוכל קושר, כי תזכרי, איך קוראים לבלוד? מה שאת אוכלת. אם את לא אוכלת משהו, את לא אוכלת בלוד. אז מה שאת אוכלת זה אוכלת אוכל קושר, וזה עושה אוכל קושר. אז אם יש אוכל קושר, זה הולך לאוכל קושר, זה פנטסטיק. מה שאת עושה כשאת לא אוכלת אוכל קושר? את לא מתחילת למות. אז את קוראת בלוד מכל אחד שהם יכולים לתת לך, ברוך ה' אלוהינו מלך העולם של הכל נהיה בדברו. אבל, אלה דברים שהם ברור מאוד אימפורטנטיים. הנפש, מה שאנחנו קוראים לנפש, הנפש יש בנושאים ובנושאים שונים. זה כמו קטנה. אתם יודעים שיש לך קטנה, קטנה מגניבה, כל קטנה מתקבלת לקטנה האחרונה? אז זה מאוד מעניין, כי הנפש של האדם הוא כמו קטנה, זו קטנה פשוטית של קטנה. מה זאת הקטנה הזאת? יש לך חיה, לא, יש לך יחידה, יש לך חיה, יש לך נשמה, יש לך נפש, ויש לך גוף. זה כמו קטנה. אם אתה קיבל איזה קטנה, זה אוכל את הקטנה הזאת. אבל כל קטנה היא קטנה יותר קטנה מהקטנה האחרונה. לפעמים, קטנה יכול להסתכל על ידי זמן קטן, ולאחר כך היא יוצאה. לפעמים, אדם מגיע ללב יותר ואחרי זה מגיע ללב יותר. זאת אומרת, חלקם מגיעים לו, ואחר כך מגיעים לו. זה מה שקורה לנו בשבת. בכל שבת שאתם קבלים, יש סוג לנשום שלכם. נשום אחר, תוספת נשמה, מגיע מלאה. זה למה בשבת אנחנו נשמעים מאוד טובים במוזיקה הישראלית. מוצאי שבס, כששבס נחתן, זו פיצה של רוח שהתמודדת לרוח שלך, חי. זה למה אנחנו עושים בהבדלה, בורא מיני בסמים, ואנחנו נשמע נחתם טובים. למה? הנחתם נחתם, רוח שהתמודדת לרוח שלך. נחתם טובים, זה אוכל של רוח. רעיון רעיון זה רעיון רעיון ללחם זה למה שהאנגלית לא יכולה ללכת למקומות עם רעיון רעיון זה למה כשיש לך אנימול מוותי זה מתחיל לרעיון רעיון כל הדברים הנגטיבים יש להם רעיון רעיון רעיון כל הדברים הנגטיבים של האנגלית הם תמיד נחמדים. חלק של האנשים שהם ראו נחמדים נחמדים. כל מה שנחמד נחמד זה נגטיבי. אין משהו שנחמד נחמד ואתם יודעים שזה עבודה פוזיטיבית בעולם. ורמחאל ממשיכה להסביר את זה. של החלטה, החלטה האקסטרית שקורה על שבת וחיים על מוצאי שבת, החלטה לא מרגישה שום דבר על זה. אם תסתכל על החלטה שלך, החלטה היא נכנעה. אם אתה מזלג, אתה מזלג. אם אתה לא מזלג, אתה לא מזלג. אם אתה מפחד, אתה מפחד. אם אתה לא מפחד, אתה לא מפחד. התאר של החלטה והחלטה של החלטה, החלטה האקסטרית, היא לא מפחדה על החלטה בכלל. אבל זה מפלג את הנשמה. זה מפלג את הנשמה שלך. וכמו שאנחנו יודעים, הספירטואלית של אנשי האדם היא חלקה לנפש, רוח, נשמה, חיה יחידה. חמש חלקות מختלפות. הנשמה, הנשמה העליתית, אפילו אם היא מנצחת להיות בתקופה, תהיה תמיד קונטנטי במהלך העולם. אתה לא מרגיש את זה, אבל את הנשמה היא כמו WIFI, היא קונטנטית. את הלך שלך קונטנטי במהלך העולם. אפילו אם הביתה היא אמיתית של הלך שלך, היא לא יכולה להבין ללך שלך קונטנטי במהלך העולם. זה מה שחזל אומר, לפעמים אתה לא רואה את זה, אבל נשמה שלך רואה את זה. אני אתן לך דוגמא, לפעמים אתה חושב על מישהו, ובחזרה הוא מנסה ללכת. אני זוכר שהייתה פעם כשאני רואה את זה כאן, ובכל זאת, אתה רואה מישהו שאני לא ראיתי בעוד עשר שנים, הוא בא למידה שלי. עשר שנים אני לא ראיתי אותו. במידה של הלוקחה, הוא בא למידה שלי, ואני התחלתי לראות אותו. וחצי דקה אחרי זה הוא הלך לדור. אחרי עשרה שנים אני לא ראיתי אותו. מה שעושה שהמדע שלי חושב על הוא בקרוב, נשמה שלי כבר ראיתה שהוא הלך בקרוב. אני כמובן לא הייתי יכול לדעת את זה, אבל הנשמה ראיתה את זה. הרבה הרבה פעמים אתה חושב על מישהו ובקרוב אתה רואה אותו. לפעמים אתה מגיע ואתה חושב, וואו, אני מקווה שלא יש פוליסיה, וחלק אחר פוליסיה אחריו. כמה פעמים זה קרה? הם נראו מאוד. את הנשמה כבר ראיתה את זה, אבל לא ראיתה עדיין. כשנשמה ראיתה את זה, זה מפלג על רעיון שלך לדעת על זה. אתה מתחיל לדבר על זה, ואז זה מתחיל להיות חקר. בואו נקרא לגמרא. גמרא, תגיד. שאתה יודע, אף על גב דהיו לחזה, מזלה חזה. אפילו אם אתה לא רואה את זה, מזלה, זאת אומרת שהמלך שלך רואה את זה. ואז זה ילך לברם שלך ויישב איזו אימציה של מה שהנשמה שלך ראית. כשאחד נפל, הגוון נפל. הרעיון הוא גם רעיון, אתה לא מקבל ידע, כשאתה מבין, כשאתה חי, אתה שומע דברים ואתה מלך במינות, אתה מלך על מי שהיה כאן, מי לא היה כאן, אתה מלך על קצת דברים במקום שאתה, אתה שומע דברים, אתה אנליזה, הרעיון שלך תמיד עובד, זה סיסטם שתמיד עובד, כשאתה הולך לשלום, אתה לא עוסק עם כלשהו, אתה לא שומע כלשהו, אתה לא אנליזה כלשהו, רעיון שלך עושה פעולה של רעיון עכשיו. מה עושה? רעיון שלך עושה. רעיון שלך, שזה חלק מהרעיון, תמשיך לעבוד אפילו כשאתה נפגש. זה עושה כשאתה נפגש, וזה עושה כשאתה נפגש. וזה כתוב כל מיני כתובים, כל מיני אימג'ים שאתה רואה. כשאתה מזמין בבוקר, יש לך זכויות של מה שראית במחשב שלך כשאתה הלכה לנסוע. לפעמים, הרגע שאתה רואה כל הדברים הזה, זה כשאתה אוכל אוכל שמוצר גס, והגס הולך לראש, לפעמים כשאתה קטן, אתה קטן, וזה יוצא. כשאתה נפגש עם המות קטנה, אתה לא קטן, כי אתה נפגש. ומה קורה? זה יוצא לראש, וזה נפגש על קצת חלקים של הרעיון. וכי המשפחה היא ברעיון, ויש לך כל מיני אימג'סים שם, זה נפגש על קצת חלקים של הרעיון, שאתה לא רצה להפגש. ובדיוק, אתה רואה דברים, שראיתם היום או אחר כך ברחובה, זה קורה לך בתחילת הלילה, בתחילת הלילה. אנשים שאתה מדבר עליהם, אנשים שאתה ראה, אנשים שאתה ראה. אז, במיוחד, אתה רואה את זה בשבת האחרון, כשאתה אוכל הרבה אוכל בבוקר, במיוחד אוכלים ואוכלים מפחדים וכל זה. כשאתה יכול ללכת לנסוע ב-1 או ב-2 הלילה, אתם מתחילים להשתתף את כל האירופה שהייתה לרעיון, וזה נותן לכם כל מיני מפחדות. הדרומות, במיוחד, מפחדות מפחדות של אנשי רעיון ברעיון שלהם, לפעמים מגיעים מהגוף, כמו שאמרתי, עם האצבעות, ולפעמים מגיעים מהרעיון. השלום תלוי את זה כמו שאנחנו רואים, כמו שאנחנו כתבים. לפעמים, הדרום יוצא מהקהל ההולי, זאת אומרת, מלאה, הם נותנים לך את הדרום הזה. זה משנה על משהו שיכול להקיים לך, או למדינת, או לעולם, או למישהו שאתה יודע. זה יהיה דרום באמת. נכון. אם הוא יוצא מהסיטרה האחראה, זאת אומרת שסייטאן מפריע לך. זה למה זה מאוד קשה לדעת אם הדרום באמת או לא וגם אם הדרום באמת, הוא מגיע מנצח פוזיטיבי, תמיד יש משהו ארוך בזה. זה מה שכתב חזל במסכת ברכות, פאג' 55. לפעמים הם מגיעים לאנג'ל ולפעמים הם מגיעים לדמיין. כל זה, הדרומות, תמיד מייחסים עם אימגזים שהם נמצאים במחשב שלך. זה למה הגמרא אומר, אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אפילו אם יש לך דרום שהוא מיני-פרפסי, בדרימאות תהיה מיקסטוריה של דברים פלסטינים שהם מגיעים מהמחשב שלכם, שהם נמצאים בכל מיני אימגנציות, ובדרך כלל מישהו תהיה בדרימאות, ואתה לא יודע מה היחס הזה עם הדרימאות. הדרימאות היא אינפורמציה שיש להם משהו שיכול להקיים, אבל למה החברה היא בדרימאות? בגלל שהחברה ראיתה אותה לפני שתי יום, וזה נמצא. איזה רחבים הם פרופסים כמו הפרופסים שהם היו צריכים ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל למשל, הוא יכול להתגלגל את המרכזים והמידים של הלוחמים של המדינה. האנשי יוכל להתגלגל את המידים האלה. השם הבין שאחד מהגבולים בעולם זה שהאנשים צריכים לקרוא את עצמם ולפגוש אותו. אתם תעשו להם להיות קטנים בי, לתפקיד בי להיות המסטר שלהם, לדעתם שאין להם משהו אחר. כמו שכתוב, זה שמי לעולם. זה שמי שלי תמיד. וזה השם שהקבל את עצמו. אבל אשם לא יש רק אדם, הוא יש הרבה אדמים שונים, וכל אדם יש מרצה שונים. יש אדם של קרדיט, יש אדם של מרצה, יש אדם של אדם קרדיטי, זאת אומרת, בזמן המלחמה. יש אדם שונים. כל אדם יש אינפלואנסים שונים בעולם. כשאנחנו נכנעים את הנמות האלה, את כל הנמות יביאו לנו איזו שמה, איזו שמה רוחנית, כמו שכתוב באקסדוס 20, ברץ 20. בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך. בכל מקום שאת הנמות שלי נכנעים, I will come to you and bless you. Meaning, קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת. Hashem is close to those who call his name. Meaning call him to help. But for real, not just because they have to read it in a book. Because it's time to pray. When they scream with their heart and with their intention to Hashem, וככה הוא יצא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת יש להם הרבה כוונות, כשהם נותנים ציצי, יש להם כוונות, כשהם נותנים פילין של היד, יש להם דברים מסוימים, כשהם נותנים היד, יש להם דברים מסוימים, כשהם נותנים ארבעה ארבעה, יש להם דברים מסוימים, כשהם נותנים פילין של היד, יש להם דברים מסוימים, כשהם נותנים פילין של ארבעה ארבעה, היד, יש להם דברים מסוימים, כשהם נותנים פילין של היד, יש להם דברים מסוימים, כשהם אתם יכולים לראות, רב נותנים עדס, כשהוא מים, הוא יש לו כל מיני ייחודים, רב נתנאלי בלוס אנג'לס, וכמה אחרים מקובלים, פיל אתם רואים ברגע שכל מה שהם עושים, יש להם ייחודים מיוחדים, אפילו בסידור הרשש, יש להם מיני, מיני, מיני כוונות, ואת הזה כוונות, ספיריטואל אפקט וספיריטואל אינפלואנס לאדם האדם. בטח, לא כל אחד יכול להיות קבליסט. אם אתה חיים בחיים של אבאמינציה, אתה אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל ואז זה עושה פרמיננטי אוכל דמייג לשלם. אם תמצא ותמצא בקבלה, זה יכול לעשות את הסיטואציה קטנה לך. כדי שתלמד קבלה, אחרים אומרים שאתה לא יכול לאכול גבול, כי הגבול מביא את הצהריים לגבי. אז הקבליסטים אוכלים גבול רק בשבת, הם לא אוכלים גבול יום יום. והם עושים תיקון חצון, הם יכולים למקווה, הם מנסים לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לא כל אחד יכול להיות קבליסט. אתה צריך להיות 40 שנים, אתה צריך להיות מאוד מוכן בתורה, אתה צריך לחיות את החיים הכי ברכותיים, להיות מאוד במיוחד במה שאתה רואה, במיוחד במה שאתה שומע, במיוחד במה שיצא מהמותך. זה חיים מאוד קשה. זה לא כל כך פשוט. אבל אם אתה חיים את הזמן הזה, ברור שאתה במדינה אחרת. והקהילה שאתה צריך להשם היא במקום שונה. אני ראיתי כמה קבליסטים כפי שהם נגמרו להשם, ואת הליטה על ידה שלהם. ברור שאתה יכול לראות שלא יש אנשים רגילים, אבל כדי להגיע למקום הזה, יש רגלות. ואתה צריך ללכת לדברים ספציפיים. והרמחאל נמשיך. הוא היה אחד מהם, בגלל זה. אחד הכי גדולים קבליסטים שעברו, הוא רבי משה חיים לוצאטו. והוא אמר, האינפלואנס שתבחר לך, הוא בעקב בנמים שאתה ממלכת. כל נם מביא אינפלואנס אחר, אינפלואנס פשוטי. השם קבל איזשהו מסגרת ומקומות. אפילו אם יש אינפלואנציה מגיעה מהנמצאים האלה, יש רגל למה. ה' היה צריך לסגר רגל. ויש גם תולדות. מה שתבוא אחרי שתקבל את האינפלואנציה, כשמנסה את הנמצאים האלה, זה יעבור על משהו אחר שתבוא. על התקבל של הדברים שהם מתקבלים, זאת אומרת, רגל חיים, יש גם רגל. אתם יודעים, זה קשה להבין. תנסו כמה שיכולים. בסופו של דבר, האינפלואנס של אשם דקרי שמישהו יכול לקבל, יביא אליהם שתקבלו את זה. איזשהו שלהם יהיה מסוימים לרוח הנצחה. רוח הנצחה. איזשהו שלהם יביא אליהם לרוח הקודש. רוח הקודש, זאת אומרת, שיש לך איזשהו מיוחד. אתה יכול לראות דברים שכמובן, אתה לא יכול להכיר. אין דרך להכיר אותם לבנים. לפעמים, הרוח הקודש בא ולכך, ולפעמים, אנשים מגיעים לגבות כזו שיש להם כמעט כל הזמן רוח הקודש. סטייפלר, אבא של רבחיים קניאפסקי, הוא הצל. כל יום, כמעט כל יום, היה רוח הקודש. אנשים היו מפחידים ללכת לביתו ולראות את הראשון שלהם. כל אחד נפגש את הראשון, כי הוא ראה את הראשון שלך והוא התחיל ללכת לבנות או להגיד לך, זה יחדיף אם אתה רוחי או רוחי. וזה היה כל יום. לא משנה כמה, אתה תמיד בא אליו והיה רוח הקודש. וגם את כוחותו הייתה גדולה יותר מאחורי אנשי הולי, יותר גדולה. למשל, הוא יכול להגיד לך אמן, והשם גורמנטי להגיד לך אמן. כמו הסיפור המדהים של הוועדה, שהחתן לא נפגש. אני אצליח להגיד לו על הטלפון, ולכן לא הייתה טלפונים כמו היום, כשאף אחד יש טלפון בשלב שלו. היה קשה להתקשר לטלפון, הוא התקשר לטלפון של אבא שלו. כבר שעה וחצי לאט, אף אחד מחכה, איפה החתן? הוא אמר, אני לא מתייחס, אני החלטתי לא להתקשר לטלפון. הרבי אמר לו, אתם חושבים שתוכלו להתייחס עוד פעם? אחרי כל מה שאתה עשה לדבר הזה? הוא אמר, לא, אני יודע שאני לא יכול. אני כבר מזכירה היום לאמריקה. אני חיוב לישראל. אני יודע שאני כבר נגמר. הוא לא ידע מה לעשות, הוא הלכה לסטייפלר, זה היה חלק מניברק, הוועדה. הסטייפלר אמר, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד שהם יקבלו את הכי טובה שיש להם ואת הכי טובה שיש להם ואת הכי טובה שיש להם ואת הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את הכי טובה שהם יקבלו את כן, אני אוהב אותו. הכי להחליט ממלכה, היא יביאה אותו, למה לא? הם קראו טובה שהם את אבא שלו, הם באים עם טקסי, הם עשו חרופה עד 10.00, במקום 7.30. והרבי אמר, 10 שנים, אני תלוו את המשפחה הזאת, הכי טובה, הילדים, הכי מגניבים, הכי טובים בישיבות. כשהוא אמר את הסיפור, זה היה 10 שנים אחרי. עכשיו, זה כמעט 30-40 שנים אחרי. למה? כי זה מנהל גדול. אם הוא אומר את זה, אין סיבה שהיה שם יחליט להחליט את הדבר שלו. אבל איך הוא הגיע לדבר כזה? זה לראון תורה לאחר פעולה של אנרגיה. כל יום, ככה. עם הרעש, עם התאמה, לראות את העיניים, לא לראות את משהו לא מודס. כשהוא היה ב-90, הוא קיבל גלגלים. אחד מהמלכים אמר לו, רבי, אנחנו יודעים שלא יש ספרים אם לא הייתה ספירה ראשית. הספירה היא התגלגלות לספירות. איך יכול רבי כמו הרב קיבל גלגלים? הסטייפלר אמר לו, כי ישר אני מבחינת עבודה חדשה ולפני כמה דקות, אני ראיתי במהלך הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, הטובים, למה? וזה מעניין. יש הרבה רבים ב-90 או אפילו ב-100, ואין אחד מהם היה רגל ראוי. היום, אנשים רבים מ-40 ועד, מתחילים להתקשר לרעיון. במיוחד עם הדברים האלקטרוניים של היום, הם נגמרו את העיניים. הרדיאקציה או כל מה זה, השחררות של השחררות נגמרו את העיניים. יש אנשים, רב שטינמן, 100 שנים, לא יש לו רגלים לראות והרבה אחרים, נכון? כל כך לראות את עיון שלהם מה שהם לוקחים או מה שהם לא לוקחים. אז מה שאנחנו רואים על העיר הבוטאי, יש עוד רגל שאשם רגל הוא שהאנגלים, כל אחד לגבי שלו, יש כוח לנסוע את המשחק כמו שהיה אשם נותן להם אותו. הם עובדים לגבי המנהיג של אשם ובמנהיג שהוא נתן, זאת אומרת כמו רובוטים. הם תמיד יתכולו להתכוון באוויר אשם. הם לא עובדים על עצמם. הם לא יודעים שהיום הם יכולו והיום הם לא יכולים או שהיום הם יכולים והיום הם לא יכולים הם תמיד יפגשו באותה אופציה. בטח אפילו אם הם יכולים להפוך לפעמים יותר גדולים ממה שהם פרוגרמתיים להפוך, זאת אומרת, הם יכולים הזכרון הזה יתקבל רק כשהם יקבלו אורדה ברוך השם כדי לעבוד זאת אומרת, יש רכבי הטבעות למשל, יש אנגל רפאאל רפאאל מגיע לרפואה רפאאל רפואה, הוא האנגל איזשהו רפואה לא מגיע אם לא יש שם יעבור ספציפית לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את אותו כדי לגרום את או סקיולר, הילד של פוליטיקאי מיוחד, קיבלו את זה. קיבלנו את זה. ואחר כך, האנשים שהם קיבלו את זה, מותרו בתוך עשרה או שתיים. הם לא היו עם מה שהם היו היום. אז הוא כבר ראה את יום שלו באותו זמן, בחירות שלו. הוא התחל ללכת לראות רבי שאולי יצטרך לו והוא התחל לראות רבי ספציפי והרבי אמר לו אם אתה אקבל את עצמך 100% להשתתף בשבת ולהגיע לישיבה ולהתחיל ללמוד תורה כמו שאתה מלכות ותלמוד תורה, אתה לא ימות ואולי ה' יצטרך לעשות מירקל ולהחליט את זה מהר. הוא אמר, רבי, אבל לא יש חברה לזה. אשם יש סביבה לכל משהו, אם הוא רוצה יהיה לו סביבה. הוא נכנס, הוא התחיל ללכת ללכת לישיבה, הוא הלך ללכת לישיבה, שלושה חודשים, הוא הלך לתסט עוד פעם, הם לא נמצאו את זה בחים, הם עשו עוד תסט, הוא לא הייתה שם, אמרנו, אנחנו לא יודעים, אולי זה הייתה תוצאה ארוך, אנחנו לא רואים משהו, והרבי אמר לו, תשכחי, תשכחי ללמוד, כמו שתמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ הוא נולד, זו הייתה הזאת שהוא נולד הוא יצא חי? נכון שהוא יצא חי עד היום אם השם רוצה, ה-HIV תהיה איידס או תהיה ה-HIV ל-30 שנים איזה אנשים יקבלו את זה והם עובדים עם זה, כמו את ה-Basketball Player מג'יק, כבר יש לו את זה ל-30 שנים וזה נראה לי כמו ליון אתה יודע? זה עדיין עובד כן, היום יש כל מיני מדיקציה יותר טובה, וריקים יכולים להצליח את זה. אנחנו יודעים את כל זה. אבל הוא היה בעצם חיים כשלא הייתה מדיקציה. בהתחלה, הוא היה אחד מהאחרונים שקיבלו את זה. אחרי שקיבלו את זה, סוגים אחרים קיבלו את זה ומורו בתוך שנים. אבל הוא נשאר. מה היא הרצינה של ה' להשתתף אותו? אני לא יודע. הידיעה היא שבאחר כך השם יחדיף אם ה-HIV יתכול להיכנס ל-AIDS או לא. הוא יכול להשתמש ב-HIV. והיום ראיתי שהם יותרו איזושהי מדיקציה שתקח את זה מהטסט לבניים. אתה יכול לעשות טסט לבניים, אבל זה לא מראה אותו, כמו שאתה תקח את המדיקציה הזאת. וזה גם יגיע לדברים אחרים שלא יודעים את זה. זאת אומרת, כשאתה עושה את זה כל כך פחד, זה לא מגניב. למה זה מאוד אימפורטנטי? בגלל שבאותה אנשים, או אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או לשחרר התקופה שלהם והתקופה, הוא מבנה את המדיקה הזאת, שהיא בעצם כמעט לא מיוחדת. הבעיה היא שהאנשים צריכים להחזיר את המדיקה הזאת כל יום, אני חושב. אבל, רק כדי להראות לכם שבאחר כך, כל מה שיהיה עבור ישראל, זה כל מה שהיה בקבוצה ובאחרים שהאנשים עושים. בואו נמשיך. כלומר, האנג'לים הם רובוטים עם מוד אקספציוני, יש מוד אקספציוני. כשאשם יצטרך להם להשתמש במוד הזה, הוא יעבור להם את הזכרון הזה. אחר כך, הם לא יכולים ללכת ללא או לראות אחת מה שהם פרוגרמנטים לעשות. יש שני רוצים לספק הזה. הראשון, כשאתה מדבר על אשם השם, אוטומטמיית אתה מקבל אינפלואנס טוב עליך. אם אתה תתכוון לתפקיד או לא, זו שאלה אחרת. רק כשאתה מדבר על תהילים, אתה מדבר על תהילים ומדבר על אשם השם, האשם, האשם, האשם, האנגלית. כל פעם שאתה מדבר על אשם השם, אינפלואנס טוב יצא לך. והשני, הוא מנצח האנג'ל, כשמנצח את ימי השם, לעשות עבודה יותר גדולה ממה שהם עדיין עושים. כמובן, הם מקבלים את ימי השם. אף אחד מהם, אף אחד, ואומנם אין שום אחד מן העניינים האלה מוחלטים לכל רצונו של האדם. אלא מוגבלים בגבולים ובתנאים משוערים, עד איך אני אגיע יכול להשתמש בהם. כמובן, יש מסגרת. זה לא מסגרת. וכשהוא יהיה מוצלח וכשהוא לא יהיה מוצלח, לפעמים יש תרעיון. אתה עשית את מה שעשית ויש תרעיון במהפכה. לפעמים המהפכה באה ברגע. אז הקדוש ברוך הוא יכול להתעריף ולהחליט אותם דברים שהאנגלים צריכים לעשות או להתעריף למה האנגלים צריכים לעשות, זה יחיד על הדבר. זה יחיד על התפתחות שלכם, זה יחיד על הפרעה שלכם, זה יחיד על שאלתכם, זה יחיד על הרבה דברים. הראשון שצריכים להגיד כשאתה מדבר על אשם של השם ומציג את ההנצלות, יותר קרוב לאשם של השם במהלך שלך, במהלך שלך, אתה נמצא באשם, זאת אומרת, אתה מלך הרבה תורה, אתה לא מנסה לעשות רעיונות, אז כשאתה מדבר על אשם של השם, זה ברור שזה יש פעולה גדולה יותר מאחורית ממהלך שלהם, שעושה דברים מגניבים כל יום, וגם מדבר על אשם של השם. יש אנשים ככה, הם באים לפרש, כל האנשים המודרניים שהם 80% סקולריים ו-20% רליגיים. הייתי עכשיו בפליטה, בצעד הראשון, והיו כפיים כאלה בידי. אחד מהם היה יעמקה, כמו המפרש הראשון, בצוות של חמירה. אותו אישה הייתה חצי מגניבה. והם, מה שהם קוראים בישראל, דתי לרומי, אורתודקים מודרניים זיינים. כשהלוואי נותן לך הברקפאסט או לברקפאסט, אתה יכול לברקפאסט קושר בדאץ, נכון? הכי גדול של קשרות. אז הלוואי ראה שיש לו קשרות קשרות. היא נותנה לו בדאץ. הוא אמר, לא, לא, אנחנו רוצים הקשרות. אני חושב על עצמי, למה בעולם, אם הם נותנים לך הכי גדול של קשרות, למה אתה נותן להם ואומר, אנחנו רוצים הקשרות? איזה אנשים מודרניים, זה כמו שהם. אבל למה? אני מבין שאם צריך לעבוד קשה לתת קושר, אתה מודרני, אתה לא מבקש. אהלן, אני אמשיך עם כל מה שיש לך. אבל אם הם כבר עובדים לך את הבדאט, עברו את זה וקיבלו את הרגולה. אני מנסה לדבר, אולי הם מגניבים ואני רואה שהם מגניבים גם. מה הרזון? הרזון הוא שהם אנשים סקולריים עם קטנה קטנה. קטנה קטנה. מה זאת קטנה? הם היו לפגוש. הוא שאל אותי, אתה יודע איפה אני יכול לחזור את השול במנהטן? בשבת. אז זה כבר משהו מתחיל טוב. בשבת הוא רוצה ללכת לשול. אני אמר לו איפה אתה יכול להיות? באותל פה ושם. אני נותן לו כמה שולים בארץ. אני אמרתי לו, פשוט גוגל וראה איך הם מתחילים לפגוש. אני לא יכול לדעת את זה. יש לך אחד בפריסה, יש לך אחד במיטה, יש לך את זה, יש לך את זה. הדעה היא שיש אנשים שהם יודעים שיש אשם, שהם יודעים, הם חייבים לתורה, הם חייבים למדינות, הוא אמר לי סיפור שהם הלכים לסקיה איזשהו מקום, לסקיה, אני לא זוכר איפה הוא אמר, איזשהו מקום באירופה, אוסטריה אולי, אני לא יודע, מקום לסקיה, ואחד מהחברים נפגש מלמעלה שם, בגביה שלו, והוא היה במדינה קריטית, והם עברו מריאלי לברם שלו והיום הייתה מריאליה בברם, והדוקטורים הבאים ספציאליסטים והם אמרים להם, יש 1% הזכות לנצח זכות. 1% הזכות. אז התחלנו לראות אילי, אני וכל החברים, נפגשנו, נפגשנו, קראנו לרבים בישראל, ואחרי שלושה שבועות, ביחד עם כל האדם, הוא התחיל לתוך קונצ'ס, היו הולכים אליהם לישראל, פעמים יותר, והיום הוא בסופו של דבר. הוא היה 45 שנים, עם ארבעה ילדים. הוא הגיע. אז אתם רואים, הוא חושב במיראלים. הוא מדבר על השם, השם עשה מיראל. הוא חושב במשכנון של דבר. הם מביאים לו גלעד קושר מיל, הוא אומר, לא, אני רוצה את הרגולה. קשה להבין את זה. קשה להבין. אז רבותיי, הרמחל אומר שאתם צריכים דבקות, זאת אומרת התחתנות ל'השם. התחתנות היא במקום שני. אינים אנשים מאוד התחתנים ל'השם, כמו רב דב קוק. פול התחתנות ל'השם, אין עבודה. ויש אנשים אחרים, שרק לא יש להם התחתנות. אז ההתקדמות היא מה שנגיד, כשאתה מנצח את ימי השם, איך הרבה ההתקדמות תחזור לך. אז זה רמחה על זה, וכל משאיר בעניין בזה, הצלח הדבר ביד העושה אותו. כמה שאתה עושה את זה, כמה הצלחה שיש לך. אם אתה לא שומע או לא עובד או אתה לא מיוחד, זה יהיה קשה לך לקבל את ההתפתחה הלכת. והערכה השנייה שאמרנו, ההתפתחה הזה לא מיוחדת. זאת אומרת, אף על פי שלא יניח מי אותו עוזר לו אם יימצא כי הנה אחרי שהוא שם בסגולת השמות האלה שהוכיחו המלאכים בהזכרתם הנה שווו גם הם ככל הכלים הטבעיים שהפעל בהם ומשתמש בהם כפי רצונו. היא משתמש בהם בדרך שמוסם קראוי. זה מדבר מאוד קשה. בואו ננסה להבין מה הוא קורא פה. רעיון שנייה, הזו המקומה היא זה לא רלוונטי. זה לא רלוונטי. אבל אם מישהו אומר את האנגלית, את כל האנגלית של ה' בשביל לצלם את האנגלית האלה. אז ההפעולה תהיה בצורה נטרלית, כמו שאנשים רגילים, כי אין התקוות, ולא יש מערכת גדולה, ואתם פשוט לא עושים את זה, אז תהיה פעולה קטנה קטנה. אכן הדבר ברור, it's obvious, שאינו ראוי ועגול להדיעות שהשתמת בשרביטו של מלך. It's obvious that an ordinary person הוא לא יכול להשתמש, הוא לא מוכן להשתמש בקין של הקינג. חש וראש היה קין ספציאלי. אם הוא רצה שיש לו אימא של כל אימא שלו, הוא יצא עם הקין שלו, והיא תחזירה את הקין. וככה היא עכשיו נבחרת להגיע אליו היום. זה עם אסתר שהייתה בגרדן, חשברו סוער, השם עשה לו, אתה יכול לראות, קאקטטוור, הוא נותן לה את הקין, היא קיבלת אותו, ועכשיו היא נבחרת, זה כמו שהוא היה, סימילר לשם, השם יש קין שלו, לא כל אחד יותר יכול ללחוץ על קין של הקין, צריך להיות מישהו ספציאלי, נכון? זאת אומרת, אנשים שרוצים פרעה, שרוצים להשתתף את החוקות, שרוצים להשתתף מה שקין אומר, הם לא יוצאים את הספציפות הטובות שיש להם. אז כמו שהכי רבים אתם, כמה קרובים אתם, כמה קרובים אתם, כמה תוכנית יש לך להשתמש בנמות רבים. אם אדם נכון, ומפחד, והוא השתמש בנמות, לא רק הוא לא יעזור, הוא גם יהיה נפחד בגלל זה. זה למה היום זה מאוד נחמד לקחת אמולטים מכל מיני אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים אמולטים היה אחד כזה בברוקלין, רעיון רעיון, שהצפו עשרות או אולי אלפים של בוחרנים, פרשנים ועוד אנשים נאיבים, שהייתה בקבוצה שלו לצלם כל מיני דברים, והייתה בקבוצה שלו לצלם כל מיני דברים, והוא הייתה מגניבה גדולה, והוא היה אדם שקופה עליות בשול ולא קבוצה. הוא היה אדם שקיבל 20,000 דולר מהאדם לקבל לו ספר תורה, להשתתף את המONEY ולא להשתתף את התורה. הוא היה כאילו אדם של באבא. והוא קיבל את הרבה אנשים. ומה קרה? ה' קיבל אותו. הוא מת ילד. אני גיברתי לו, כמה שנים לפני, אני גיברתי לו, הוא ושם שלו, הוא לא קיבל את ההכנעה והשם אמר לו, למה? אתה משחק עם נמצאים, אתה כתב נמצאים ואתה מנסה את עצמך, אתה רשע מרושע. מה קרה? יש רגל למה שהשם יכול להסתכל. והנה אחרי עוד גזרת חוכמתו, שיהיה בעולם טוב ורע, השם החלט שהעולם צריך להיות טוב ורע בעולם. תמיד, טוב ורע. לפעמים הם מתחילים. לפעמים הם נחלו, אבל תמיד זה טוב ורע. היה סידור שימצא באמת הרב בכל המדרגות שאפשר לו להימצא. ותהיה עבודה לאדם שימנע ממנו השליטה והפעולה בכל ברכיו ומדרגותיו. Meaning, the good come from Hashem and the bad come from whom? Also from Hashem. אבל למה הייתה נקראת נקראת? למה נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת נקראת אז אדם צריך לספרד את הקטע כדי להחליט את זה כמו שיכול עד שהוא יחליט את זה בלתי. זאת מה שאתה רואה בתורה, אם יש לך רע, תחליט את זה. זאת מה שאני מקווה שתעשה. וגם יש עוד רעיון למה הקטע נפגש, כי אם לא יש לך קטע, אתה לא תרצה את הטוב. איך יודעים מה זה טוב? אם הכל היה טוב, הם לא יראיתו כל משהו במהלך. כשאתה רואה כל כך הרבה רעיון בעולם, כל כך הרבה רעיונות, כל כך הרבה אנשים מגעילים, כל כך הרבה אנשים מגעילים, כל כך הרבה אנשים מגעילים, כל כך הרבה מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, מפחדים, ורפורטורים בבריאלים שהם מרדכים מסויים וכל כך הרבה גאים ומנטלי חייבים אנשים בעולם ואנשים שחייבים להחליט את השקל שלהם ואנשים שעובדים עם ארוחים וכל כך הרבה מחללים אידאל וכל כך הרבה מחללי שבת ובכל זאת אתה רואה איזה דיימנט שחייבת גדול, צדיק גדול, ממלכה גדולה גדולה, אינספקטי קידוש השם. עכשיו אתה מכיר את זה, את האנחה הזאת, לגבי הכי גדול. אם הוא היה מבקש שתהיה לך עבודה, אתה תקבל את זה. למה אתה כל כך שמח? אני אוהב את המשכנות לספק את האנשים הקבוצים. כל האנשים הקבוצים הייתה מילים אנשים שקוראים להם להיות שמש. קוראים להם, בבקשה, תקבל אותי, אני אעשה כל מה לך, רבי. תתן לי להיות איתך. בואו אני אקבל אתכם בואו אני אקבל אתכם בואו אני אקבל אתכם למה? בואו אני אקבל אתכם בקרוב אני שמחה כשרבי כדורי היה כמעט 100 הוא התגלגל עם אישה של 35 שנים היא רגילה אישה של 100 שנים? כמובן לא מה הייתה הטובה של התגלגל? שהיא יכולה לצלם אותו התגלגל נתן להם לצלם אותו לצלם אותו לצלם את היד אם זה לא התגלגל הוא לא יכול לצלם אותו זו הייתה השנייה, כמובן שאני לא יכול להיות איתה אינטימתי. זה פשוט לבחור, אני צריך להשתתף את השתי הכתוביות לבחור. זה 100 שנים. פשוט לראות, פשוט להשתתף. היא רציתה רק לבחור את הצדיק, הקבליסט הכי גדול בזאת זמן בעולם. בגלל שהיא הייתה חכמה, שהיא ידעת שאני אבחור לו כמה שנים עד שהוא ילך לאבות. ובעולם הבא, אני יהיה את אבא שלו. הם יביאו את זה לבחור. זה יפה להיות אבא של רציון כל מה שהוא מקבל הוא מקבל 100% אז רבותיי אנחנו מבינים עכשיו למה ה' עשו את האבות ואת הבת של כל דבר טוב שעשה אשם הוא בטוח שבצד האחר יש משהו רע בפילד הזה. וזה מה שכתוב גם את זה לעומת זה עשה אלוקים. זה כתוב בבוקר של קהילת, קינג סולימן, ספר 7, פרס 14. זה וזה, אחד אחד מבחינת האחר שעשה אשם. של כל פוזיטיב הוא עשה בטוח שיש נגטיב לתפול את הרכב הרחב. זה למה יש לך תמיד 50-50 ללחוץ. אבותיהם יהיו מגניבים. ואתה צריך להחליט על הטוב. יש רק אחד שהטוב יותר גדול ממלכת. מה זה? שהטוב שהטוב היה הראשון שיהיה בעולם. כשהשם הוציא את העולם, הטוב הוא נטרל. רעי הטוב, והטוב של הטוב, כאדום ונצחי, היה עדיין לפני שהעולם היה נצח. והרע, הבד, הוא נצח רק עם העולם, לא לפני, כשהעולם נצח, וזה יהיה נחשב כשהמשיח יצא. זאת אומרת, יש לו קצת תקופה. מהזמן שהעולם נחשב, עד היום של המשיח. אחרי שישחט השטן, כל הקטע ימות עם הם. זה מה שדה דגמר אמר, השטן ישחט את השטן. כשסייטאן מותה, זהו, כל כוח האלוהי של העולם יהיה החליט. אבל הטוב היה תמיד כאן, זאת אומרת, עדיין לפני שהעולם היה כאן, ותהיה תמיד. אין סוף לטוב. זה אינטגרל, עם אשם האמצעות. החלטה הייתה קצת קצת עשרות שנים, וזהו. והנה על פי הדרך הזה, the same way that HaKadosh Baruch Hu made for the human being a way to achieve this enlightenment, and wisdom, and the holy vision, even above the laws of nature, the physical nature. The same way Hashem gave power to the opposite side, what we call the Sitra Acha, שהאנגלית יכולה לקבל גדולה גדולה וגדולה מגניבה עבור הלוחות המדיניות להגיע לנקודה המגניבה הכי גדולה. מה אמרו הגמרות? שהגמרות באיג'יפי הגיעו לנקודת 49 של הנקודה, תומה. זאת אומרת, אם הם יגיעו לנקודה 50, שהיא הכי גדולה, אין להם חלק מזה. זה למה ישראל צריך להצליח להחזיק אותם לפני שיש להם איזה חזק. חזק פרמיננטי. והוא עניין תאומת הכישוף. מה הכי טוב בעולם? הכישוף. או להתקשר עם המותים, ללכת לסמטרי, לדבר עם אנשים מותים, להתאר את עצמך, להתאר בגרעה ולעשות כל מיני דברים כדי לקבל כל מיני אינפורמציה מהמותים המותים, זאת אומרת, המותים, כמו שהתורה הכרעה אותנו מזה מאוד. של שלושה מהממסורת 613 יש לנו 365 חיובים של שלושה מהממסורת 365 חיובים, שלושה מהם מתחילות לא להתקשר עם המותים שלושה מותים להתקשר עם המותים, כל אחד מהם חיובים מותים מי שעושה את זה מתחיל להתקשר עם המותים ויש לו חיובים בביתו ובשבילו איזה אנשים מייצגו כוחות וכוחות בירושלים, וזה קורה מהשיטרה אחרה מצד אטומה, לא מהשיטרה. זה למה צריך להיות מאוד מיוחד, לפעמים אתה יכול ללכת לאיזשהו מיוחד, והם אומרים לך, תעשה את זה, תעשה את זה, זה יכול להיות שיטרה אחרה. זה יכול להיות מאוד נחמד לך, אתה צריך להיות מאוד מיוחד. הדבר נמשך מאותם כוחות הרעה, as we mentioned in part one of the book, chapter 8, meaning the fifth paragraph, that Hashem allowed such a thing that with black magic people will be able to reach all kinds of abilities, also against the laws of nature. אני זוכר, אני פעם אמרתי לחברותיין ישיבה, לפני שהוא הלכה לרליגיה, הוא הלך לאינדיה. הוא אמר לי, אתה לא תאמין מה שראיתי. ראיתי אינדיאן, מגישי בלאק-מאגי, אינדיאן, שהוא נפגש בקו, נפגש סורד על הארץ, ונפגש אדם על סורד, הסורד על רגלו, האנגלית מתקבלת ככה, לילה, אני לא יודע, להיפניצה, אני לא יודע מה הוא עשה והאנגלית יש ארבעה ארבעות בגליבה שלה והכל שלה נתקבל ולא מתקבל או שבפלוטה הם עובדים על מיני דברים והם לוקחים את המצב של הקוברה קוברה, אחת של האנגלית הכי נחמדה והקוברה נחמדה או אם הם קיבלו יוגרט ואני בואו את זה לגבי הסטטיום והוא מגיע את היוגורטין. כל מיני דברים אשורים הם עושים, מגיעה שונה. וככה הרבה מגעים רחקים בפעולה להם. אני ראיתי אפילו קודם באינדיה תביאו להם ברכות, אתם ראיתם את הווידאו? כשכל האינדיאנים יפגשו את הראש, והמונקי יפגש את הראש, ואחרון, והמונקי, ממש, הוא אוהב את העבודה. יפגש את הראש, מי שברח, אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברח את מהראג'ה, אינדי, בונדי, גנדי. אתם צריכים לראות את הווידאו. איך המונקי ידע איך לעשות מי שברח. ולטרן אותו. כל הזה בלאק-מאג'יק, יהיו לדברים גדולים אחרי זה. אם אתה משתמש בזה, אנשים שעושים את הזרחה האחרונה שלהם יהיו מתחילים ביותר בחרות, והאנשים שבאו אליהם יהיו מתחילים כמה כך, אולי לא כמה כמו שהם עשו, כי הם עשו את זה אלפים פעמים, אבל זה מאוד מאוד נגטיבי, והאנשים צריכים להיות במיוחד עם זה. זה כתוב בתורה שיהיה ה' אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם בסופו של דבר, רבותי, אני זוכר מה שאני אומר, כל יהודי רליגי, שבא לאוניברסיטה, לא תמיד יהיה רכבי. אפילו אם הוא עושה טובה כמובן רליגי, הוא יכול להיות עשרה פעמים יותר טוב. העקבות שהגיעו לפעמים באוניברסיטה, כבר עשו דמיין פרמיננטי לשלם שלכם. מגניב גדול על השלם. זה למה כל ההרטיקים הם אנשים שהם הלכים לאוניברסיטה. אתה לא תחשב בהרטיקים בין אנשים שלא יש להם תלמידת אקדמית. כל ההרטיקים וכל ההרטיקים הם גדולים מתוך האוניברסיטה, במיוחד בארה״ב, בישראל ובאנגלית. זה מה שהרטיקים הם באים מהם. אוניברסיטת תל אביב, בר שבע, טכניון, ארוורד, קולומביה, יעל, אוקספורד וכל האוניברסיטות האלה. כשאתה כאן כבר, פשוט תפסק את רציון שלך. זה למה אני מדבר על כמה אותם אמורים, בגריד, שהילדים שלהם יכולים לעשות כמה עשרה אלף אלף דולר כאן וכאן, הם מגיעים לנצח את רציון שלהם, כדי לשים אותם אל תל אביב. תראו מה קרה לרביים המודרניים האורתודוקים שהם הלכו לאוניברסיטת רליגית במנתן. אף אחד שלהם נכנס כמעט לנפידל. תראו את השחרר שקוראים להם. תראו איך הם משחקים ביחד עם חזל. תראו איך הם מנסים לדמות קצת גמרות. תראו איך הם מדברים, כמו אם הם דוקטורים מאוד חשובים. הם לוקחים את רבים גדולים גדולים עם הזכרות. אינטרספקט. אפילו כשאתה אומר להם, בואו נלך לרב חיים קניאפסקי, תקבלו ברכה, הם משחקים. אני הולך, אני הפרופסור, נלך לרבי, לתקבל ברכה. הם משחקים. אתה מדבר עם הם על סרטן הלכות, אהה, זה לא רלוונטי היום. יאללה, תהיה עד כאן. הרבה מהם לא חייבים שתהיה חיים למות. הם הלכים לאוניברסיטה, הם רעשו את הרעש. הם לא חייבים לדבר על ידי המסיה, הם לא חייבים לזה. הרבה מהם עכשיו אשכחו את הגויים יותר ממה שהם אשכחו את יהודים. למה? בגלל שהם נסגרו בים לפני חמש שנים. הם אשכחו את הטכנולוגיה שלהם, הם אשכחו את התלמידות שלהם. זה הכל נמצא ברחוב. הבעיה היא ככה, כשאתה שמים מים פשוט לטנק, ומתחילים להשתתף מול מול, זה תמיד מול מול מול. הבעיה היא שכשהשחררים נכנסים, כל מיני שחררים שחררים, או מול, או, אני לא יודע, שחרר עולם נכנס לטנק האחרון, מהרגע הזה זה לא משנה. תמשיכים להשתתף מול, להשתתף מול, כל המול נכנס. זאת אומרת שכל המידע שקיבלתם כשאתה הייתה ילד או קטנה בישיבה, אחרי שקיבלתם כאן וקיבלתם את כל ההרסים, ביחד עם כל האנשים הפחדים, וכל הילדים שהם לא מפחדים, וכל האנשים הפחדים, וכל הפרופסורים האתייסטים, שהם אחת אחת פחדים, זה אנשים מאוד פחדים, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, שקיבלתם את שם שלהם, לא רק יהודים, אלא גם גוהים. גוהים צריכים להיות גנטים עבודים. לבנות באוניברסיטה עושה להם היריטיקה. כל המלחמים אפל הדיוקטוריה יוצאים מהאקדמיה. אנשים שלא יוצאו ממלכות אקדמיות לא נפחדים של ה' כמעט כל מהם דיוקטוריים או מלכות. כמה תלמידים יש להם, כמה הם נפגעים ברליגיה. תסתכל. אתה לא צריך להבין אותי. תסתכל על הסטטיסטיקה. תסתכל על הסטטיסטיקה. הלכה לאנשים עם קטנה ימאקה מהאוניברסיטה, תראה איך הם נפגעים. הלכה לישיבה אורתודקטית ותראה את הילדים איך הם נפגעים. אתה יכול להגיד את ההחלטה. תראה איך הם נפגעים, תראה איך הם מדברים, תראה איך הם נפגעים, תראה איך הם נלמדו תורה. אני זוכר, אחרי שהלכתי לנס וגאס, ואני עושה שבתון איזשהו מקום. ובסעודה שלישית, הם הביאו איזשהו רבי אמריקאי, שוב, אתם יכולים לראות, מבחינת האוניברסיטה. אפילו כשהוא בא לדבר על הפרשה, הוא מדבר כמו דוקטור. אתם רואים שוב, הוא לא מדבר כמובן רליגי. הוא מדבר כמובן כהיסטורי. כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כמובן כ אתם יכולים לראות ברגע מהפעילה שהם מדברים. אתם לא צריכים יותר מנת לראות את ההריטיקה. אתם יודעים כבר מה להיות מבקשתם מזהו של אנשים. אז, אתם יודעים, כל גדולי ישראל, אם אתם אומרים להם שיש רבי שהלך לאוניברסיטה, אף אחד מהם לא רוצה להגדיש אותו. לא, אבל הוא לא נגדיס עכשיו, הוא דיפרן, תשכחו על זה. הוא אינג'יניר, הוא זה, הוא זה. אנחנו לא מפחדים על החלק של האינג'יניר. או על החלק של הדוקטור. אנחנו מפחדים על יודעות שהוא היה שמתים שם לפני 5-10 שנים עם הזה מיוחד של אנשים. בואו נתקדם את כל המחשבות של האינג'יניר. אומנם הוא יצא כשהמשיח יצא. זה יהיה סופר גדול. אומנם. מישהו יתן לך סעודה בדץ בפלאן ואתה שואל על רגולר? מאיפה זה קורה? מה היה האנגלית? עבודה. מה הייתה אמא שלו? גם אקדמית. מה מוטיבק אותה בחיים? התלמידות התלמידות. זה מה שהם נמצאים במהלך שלהם. התורה היא עובדה טובה. עובדה. אתה יודע, כמו שזה לא מסוים אותנו. לא צריך להגיד את הסרטונים שהם רואים סרטונים מגניבים ברוך ה' הייתי בבוקר, לא צריך לראות, לראות מה הם רואים. כשהוא אמר לי, אני רואה את המסגרת שמיימה איך הטלפון מגניב. אני רק אראה לכם שהוא סיימן בצד הרבי ו רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון אין לי רשפטיה, אין לי רשפטיה למישהו, אין לי רשפטיה, אני יכול להגיד לך מה שאתה חושב. זאת הקהילה המודרנית, אני אוהב את הקהילה הזאת כל כך הרבה. מודרנית, מודרנית אורתודקסי. עכשיו יש להם קודם קטן, קודם אורתודקסי. זאת אומרת, אנשים, גאים, כולם, כולם חזקים. מי הוא החזן? חדשות רחבות, פוניטל, ימאקה קטנה יחדית, יצא מהמסגרת, ישראל יושב בביתך, הוא יחזק בקרוב, מי ידע את התורה? רבי צן עם קרליאר ומיני סקרט ועיילים והיום הרשם אל משה והר סינגאג זה כזה פה באמריקה, פה בקווינס אני זוכר שבשנת 1989 אני בא לבית הזה אני באתי באוגסט וראש השנה הייתה בתחילת ספטמבר תסתכל על הקלנדר, מאוד קצת אחרי שהגעתי במנהטן ראיתי אחד מהחברים הכי טובים שלא ידעתי שגם הוא בא לניו יורק. עד היום הוא חי בקווינס. אנחנו בשבילו באים בשנה הזאת. ראיתי אותו במנהטן, מיליאנים אנשים. ראיתי אותו במנהטן. מה אתה עושה פה? אני התחלתי פה. אני גם התחלתי פה. נחשפנו עד היום. ברוך השם, אני הייתי מבין שיהיה לו רליגיוני, ולאותו, ולמצוא שידוח שלהם, הם יש הרבה ילדים, ברוך השם, כולם רליגיוניים, זה נהיה טוב. אז אני שאל אותו, סון, איזה ראש השניים, כיפור? אנחנו חייבים כאן בקווינט, בשנינו. בואו נסתכל על סינגאג. אז אנו שואלים לאנשים, אתם יודעים איזה סינגאג יש? הם אמרו לנו איזה מוערער, מגניב. אנחנו באים כאן ביום כיפור, שתי ישראלים, 21 שנים, אבותינו. הלכנו למקום, אנחנו לא רליגיוניים בכלל. הלכנו, נשארנו שם לפני חמש דקות, ראיתי מישהו על פיאנו, מיקרופון, אמרתי לו, משהו לא נכון פה. רבים ורבים, רבים עם רגלות כאלה, מאוד ארוך, זה נראה כמו בית, אני אומר לו. הוא אומר, כן, זה לא נשמע טוב. זה יהיה סינגארט על יום כיפור. שתי חילונים פוליטים, לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם על הרליגיה. אנחנו היינו שתיים דקות שם, אני רציתי לגמר את זה, כשאני רואה את האנשים הרחובים האלה. פה, פה, קצת מילים מפה. חשבו עכשיו, כשאתם יודעים את התורה, כשאתם יודעים את האמת, אני אפילו יכול לתת כמה פעמים. מיקרופון, פיאנל, קולני, דרייק, סינג גרלי, אתה יודע? לא רק במנהטן היו מנהלות רפורמיות, אלא גם במלכות, אבל בראבצן יש גויה קוריאנית, שהיא לא אפילו יהודית. אני לא מזמין, יהודי או לא יהודי. זה למה אני אומר, אף אחד שלהם לא יש סטטוס של יהודי. כל אחד שאומר לך שאני יהודי רפורמי, אתה יכול לראות שהוא לא יהודי 100%. למה הם מנסים להסתכל על 220 שנים? אתה יכול להתמודד על יהודיתה שלהם? אתה לא יכול להתמודד על זה. איך אתה יכול לדעת מי הייתה אבא שלהם? יוספאלי מריאגוי. או אבא שלהם מריאגוי. מי ידע? מי ידע? מה זה הגניאולוגיה שלהם? אין דרך להתמודד על זה. של אירופה הם כבר גועים, לפני שהם באמריקה. כשהם באים פה בשנת ה-18, הם כבר באים עם גועים, גועים לגועים. אחרי 12 גנריאלים אתם יכולים להגיד על יהודיתם? אין משהו כזה רפורמי יהודי. כל הרפורמים הם גועים. אם אליהו הנביא יביא מחר, הוא יכול להגיד על רפורמים ולהגיד שאתם באמת יהודים. אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים להכניס את כל הגויים. אנחנו מפלגים את הגבוהה. אליהו הנביא יגיד לנו, טוני, אתה יהודי. איזיק, אתה יהודי. מרי, אתה יהודי. לכולם, אתם לא יהודים. אליהו הנביא יגיד לכם, מי יהודי ומי לא. עד כאן, יש להלכה. זה לא עושה בחסקת גויים. סוף. זהו. וממש לפני שהכניסנו, כשנחלנו ברוך השם את הספר הזה, השם נתן כוח לנצחות. בשלב לנצחות נחתית, אנחנו רואים בתורה איזה דקות לזה. החרטומים של פרות נחשפו את הטבעות שלהם והם נחשפו לנצחות. מי נתן להם את הזכות הזאת? הנצחות שהם פרקטיסטים. כוחות נחתית. בילאם, בילאם חיים עם דונקי, כמו אימא שלו, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, מנגן, שזו מנ איזושהי מגישה אינפואלית יכולה להתגלגל את הלוחות הנצחות כמו שהאנשים הקבועים כדי להתגלגל את הלוח החלטה. בסוף, מה יקרה אם מישהו יכול להתגלגל אותך מגישה? אם אשם חושב שאתה צריך לתספר, המג'יק יעבור ואם אשם לא חושב שאתה צריך לתספר, זה לא יעבור. אז אפילו המג'יק הארץ הזה יש מסגרת. זהו דבר, אם אתה יכול ללכת לרבי רבי והוא יעבור לך ברכה, אם אשם רוצה שתהיה ברכה שלו, שזה יעבור לסיטואציה שלך, זה יעבור לברכה. אם אשם לא רוצה שאתה חי או אשם רוצה שאתה תהיה חי עם כל ההשפעה לצדיק, אשם לא יתן לך להשפעה לסביבו. זה הדבר השבה. למרות שיש להם כוח להחליט את החלטה, העולם האחרון תהיה תמיד אשם. אז רבותיי, כך כשכוח האנגליה יכול להחליט תמיד, ובמקום מיוחד, הלווים של הנצחה. והאנגלים שרואים את המשחק יכולו לכתוב אותם דברים ולכתוב אותם לגבי אדם וזה יחליט להחליט את כוח האנגלים שהם צריכים לעשות דברים מסוימים בגלל הדברים שהם מגיעים לדברים מסוימים, אבל לאחר כך הסיטואציה יכולה להיות הרבה פחות. היום, אני מגיע כאן, היום הרבה אנשים כותבים לי מה אני צריך לעשות? מישהו נכניס קרס לשם שלי או לי, כישופים, קרס. הם קיבלו רגעי שלי, הם קיבלו את זה, הם נכניסו דול עם ארגון בעיניים שלהם וכל מיני דברים. אני רוצה להרחיף כל האנשים ולהגיד לכם שהכחות האטומה היום זה בעצם אינספור, כמו שהכוח של הלכות היא מאוד מסוימה במהלך הזה. הדברים שיכולו להתקדם 50 שנים, כשצדיקים מסוימים מיראלים ברגע, כמו לקחת אותו בטוחה ולשאול אותו להתקדם ולהתחיל ללחוץ, וזה קרה. אנשים ראו את זה. אתה לא יש לך אנשים כזה היום. או כל מיני דברים אחרים שהגמרה מסכימה בזמן העריאה הקדושה. הלב הזה של הלכות לא יותר, ארגוע, בעצם. ולכן כוח האפשרות נגמר דווקא. ולכן אל תפאנק. לא ללכת לבבוי ספציאלי לרחוץ את הכישופים ואת העינרה שלכם, הם ירחקו אתכם ותרחקו את איכותכם, ובאחר כך, אתם באמת לא צריכים אותם. כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ במרחק, וה' ירחק אתכם מכל מיני זרועות ועינרה, וזה כולם. לא תעשה משהו שקורת זמן וכל מיני שרלטאנטים יקבלו את המנטלית הנאיבית שלכם, במיוחד כשאתם בפחדה ובפחדה, מישהו יכול... בגלל זה, איזה אנשים לא ידעו על זה. הם יכולו ללכת למיני אבאים, והאבא אומר להם, יש לכם קישוף עליכם. זאת הטריקה. להפתיע עליהם, להגיע להם בפחדה. ואז, אתם יודעים, אנחנו כולנו יש לנו יום רעיון. אחרי שהאבא אמר לו, אנחנו צריכים תיקון מיוחד לך שיכול לצלם לך 12,000 דולר. אנחנו יכולים להחליט אותו, אני אקבל 10 אנשים, אנחנו עובדים על דברים, יש לנו קויינטים מיוחדים, וזה וזה וזה. תחשבו על זה. עכשיו מה קרה? אתה כבר פרנואי, אתה יכול לבית, ולמרחוק הלאחרון, אווו, זו ה'מגניבה' לבית. הרבי אמר לי, יש לי קישוף. אתה נפגשת את הילדה, והיא אמרת, לא, אני החלטתי לא להתפתח. אווו, זה הקישוף. רבי, כמה זה? זו תפקידה, אתה יודע, זה 15 עכשיו. 15 עכשיו. איזה אנשים הם מגניבים, מה אתה יכול לעשות? במיוחד כשזה מגיע לסטרס ולפחות, זה מאוד פשוט להגיע לסטרס ולפחות. אז אני מבטיח לכם, אל תלכם לא ללכת לאף אחד מהאנשים שהם קאבליסטים, כי האנשים הקאבליסטים באמת לא תשאלו על זמן. אבא סאלי ישאול לך עוד מילה אם תצטרך לעבודה? לא. אבא בן ציון אבא שאול ישאול לך לתת לו משהו? לתת לו עבודה? לא. כל אחד שהיה קבליסט באמת, חכה את עצמו. רבי יעקב העדס הוא קבליסט גדול. אם תתך לו עבודה עם כל מילה קשה, הוא לא יקח את זה, הוא לא רוצה את זה. זה לא משנה, 10,000, 50,000, הוא לא רוצה את זה. הוא לא יקבל את זה. אבל רבי אנחנו רוצים שאתה תפקיד כל יום על זאת הילדה, היא חליטה, אני אפקד עליה כל יום. לא, אבל האמא תרשמת לך המערכת, אני לא רוצה את זה. תגיד לה שאני אפקד בדווקא ככה בלי זמן. נכון. אז אני רואה שהיום יש הרבה כאלה קבלה סנטר. אההה, זה פלוטין. קבלה סנטר זה קולט. אבל הם יכולו ללכת לאנשים יהודים, לאנשים בזרחים, לאמא, לביתה. מי הם יכולו ללכת? לי? אני חושב שהם לא יכולים לקבל כמה דברים. אתם יודעים מה הם יקבלו? הם יכולים לקבל אנשים נאיבים, והם מניפולים אותם, ידעים שהם לא יודעים. זה מאוד פשוט לקבל אנשים נאיבים, אנשים נאיבים, ולהשתתף רעיון במיוחד שלו, ולטיפול את איכותו בבנק שלו. קבלתי אחה פרסיונית, אחה ואיחה, עשרה וחמש שנים לפני, שהיא קבלתה הרבה דברים לדבר הזה, קרוקס, קבלה סנטר. שבע שנים שהיו שם, הם לא ידעו איך לעשות ברכה על קקה. ברכה אחרונה. הרב היה חדש, ימאקה חדשה, הולך ככה, יש לו סידור של אריאל קדוש. אמרתי לו, מה כל הדברים הזאתים שאתה עושה? אמרתי לו, אני הולך לקבלה, אני פרשתי כמו קבליסט. אמרתי לו, לפני שאתה הולך לקבלה, אתה פשוט אכל קקה. מה ברכה שאתה עושה על קקה, כשאתה מגיע? זה לא ברקה, הוא אמר לי. אני אגיד לו, אז מה? אתה לא עושה ברכה אחרונה על קקה? לא, אני רק עושה ברכה על ברקת המזון, על ברקה. אני אגיד לו, 7 שנים אתה הולך שם ואתה לא יודע מה הם מבחינים בבית הראשון? הילדים בבית הראשון יודעים מה ברכות לעשות על הכל. אתם לא יודעים? זה כשאני מתחתן את עיניים שלהם. ותחתן אותם שם, וברוך השם, הם קבלו ארוחה היום. אבל הדמות, זה קבל, בלתי נמצאים סינגליים. אחר כך שלהם. הם היו גדולים. בצאר, הם היו ב-30. 25 שנים אחרנו. הטבע של הקולטים נמצא. אם אתה חי בקולטה, זה מאוד קשה להוציא את זה. מאוד קשה. אפילו בג'ודיזם יש קולטים. אתה צריך להיות מאוד קורס. אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מיוחדים שלא נפגש באחד מהקולות האלה. בעזרת ה' אנחנו נחליט את החלטה השביעה היום. במקום השביעה אנחנו נמשיך עם החלטה האחת. ברוך ה' אנחנו נצטרך לזה. אני מקווה שבדרשת ה-12 תמיד זה יקרה, אני מקווה. כי זו הדרך שהפכנו. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. רבי חנה.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
