The Way of God Series (Luzzatto) #1

Good evening. This lecture, בעזרת השם לרפואת דניאלה אהרון בן רות ודבורה אלישבר בצרה and רפואת שלמה רפאל בן מזל ורפואת לאה בת מיריאם אושרת תהילה ברכה בת ציפור החנה מיימון וגם להבדיל לילוי נשמת אלגריה בת צול ולילוי נשמת פרנק בת מיריאם אנחנו מתחילים היום בעזרת ה' סריז חדשה זה יהיה כל מונדה אחרי שהרבה אנשים שואלו לפעמים שאני צריך לעשות סריז יותר כמו שאני עשיתי לפעמים ו זה יכול להיות כמעט טוב כמו כל האחרים שהם היו ממש מאוד מאוד אימפורטנטים וחליטו את החיים של תשעים ותשעים אנשים אני רוצה להחליט את המשפחה שלכם במיוחד שאתם הפגשו אנחנו קראנו סריאל על פאטו דה ג'אסט ברמחל ופרקי אבות, כל פרקי אבות כל תריאג מצוות, 613 קוממנטים את כל תלמוד, כל אגדטות של תלמוד, גם פרק 1 של פסיכולוגיה של המדע, שזה סריאל על המחשב ועל המחשב, ואיך המדע עובד אחר כך, ביחס לתורה. ואז אני קראתי סריאל אחר, שזה פסיכולוגיה של המדע, שידוכים, סולמייטס, מריג'ס, שזה, אתה יכול להתקשר לזה, ו... זו הייתה אחת אחת, אני כבר מזכירה. אורחות צדיקים. אורחות צדיקים, אולי הכי טובה, דרך הצדיקים. זה מבנה על הכי חשובה, מוסר, בוקר האתיק, שהיה כנראה כמעט 1,000 שנה, דרך הצדיקים. כמו שאתם יכולים לראות, הסיריאלים האלה הפכו הרבה הרבה אנשים, החלטו איך הם מפגשו, החלטו איך הם... להשתתף עם אנשים, וכמובן בנושאים שלהם, ולאחר כך זה יהיה כמו טוב כמו כל האחרים. רבי משה חיים לוצאטו, דה רמחל, הוא חי עוד קצת מ-200 שנה, בפדובה, באיטליה. הוא כתב הרבה, הרבה בוקרים, הרבה שלהם היו נפגעים. אף אחד לא ידע איפה הם. ‫הרבה שהם נשארו ‫הם כבר נגמרו גדול על העולם. ‫הוא לא נגמר אפילו ל-40 שנים, ‫הוא נגמר ל-38, 39 שנים. ‫הוא גם נגמר דיימנט. בצורה פרימטרית של היום, כמובן הוא לא היה כזה סופיסטי כמו היום, אז הוא קבל כמה דיימנטים בשביל חיים שלו, ועם זה הוא היה יכול לכתוב קצת כמעט 100 קטעים, אשר הרבה שלהם היו פחות. עבודת השם שלו הייתה מעלות שאלות, לא הייתה שאלות להסכים את מיוחדתו, את מיוחדתו הישראלי, יותר מכל האנג'לים. ‫בדרך כלל של חיים, ‫אנגל של קשמיים, ‫הוא מדבר עם הם כל יום. ‫הוא היה גילוי, ‫הוא היה מאוד יום, ‫הוא פשוט לא היה עם רגל. ‫אתם יודעים, ‫האיטליאנים, ‫רק כמה מהם לא יש רגל, כמו המקסיקנים. ‫הם מאוד, מאוד קטנים. ‫והרביים שם, ‫הם היו מאוד מפחדים. ‫הם אמרו, איך יכול מישהו יום ‫כך שאתה להגיד ‫שהוא יש אנגל? ‫מי אתה חושב שאתה? אנחנו מנסים אתכם ללמוד קבלה, אתם צריכים לציין אתכם להתחיל עם זה. בעצם זה מה שהם קוראים היום כמדהים. היום אף אחד לא יש איזה מדהים עלו או על עבודו. הוא בעצם אחד הגדולים הכי גדולים בג'ודיזם. ובספר הזה, דרך השם, ‫הוא רגל של חיים. ‫זה מאוד סימילי בהרבה חלקות ‫של דרך הנכון, ‫מסילת ישרים. ‫אז תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ‫תמיד תמיד תמיד תמ הרמחל מתחיל שהאנגלית צריכה לדעת על דברים בשלב, במהלך הנכון. המהלך, במהלך המדע, זה משהו קריטי, זה מאוד מאוד מיוחד. כמו בגרדן, יש לך גרדן, והוא מתחיל לסקורים. ויש מקומות, יש רכבים, יש סקולים, כל מה עם החלק הזה. אז אדם צריך להיות מבין שבמדע שלו, השאלה לא תמקד כמו סלט. אחד הדברים שקורים היום, שהרבה אנשים יודעים, אבל זה לא מבין את המדע שלהם. לגבי זאת, זה גרם להם הרבה מפתעות, ולמצוא הרבה ארגוניות בעבודת ה' אז הרמחל מבין דוגמא לגארדן, שהיא יפה, שהייתה תקשורת, ובמהלכות קצרות ובמהלכות אחרות וכמובן זה יותר טוב כשאתה רואה שכל מה זה הורגניזי, כשבפנים הכל נגמר, הכל נגמר בדרך אחרת, כמובן לא יש לך משהו שאתה יכול לראות, נכון? אז זה אומר ש... כל אחד שיש אימציה, כמו פניגה, במיוחד שלו, אם אתה רואה את הפניגה, הוא יודע מאוד ללכת לתחום של זה, להבין את רעיונו של זה. אבל, אתה יכול לראות, זה... איש עם אינטליגיה, הוא לא יודע, הוא לא ידע מה זה עובד, הוא לא ידע את רעיונו של הדבר, הוא לא ידע את רעיונו של הדבר, הוא כמובן לא יכול להבין את הרעיון בעבודת השם. בסופו של דבר, כשאנשים כשאחד יכול להכיר שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יכול להכיר יודעת שהיא יכול להכיר שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא יודעת שהיא שהיא יודעת שהיא שההיא יודעת שההיא יודעת שההיא יודעת שההיא יודעת שההיא החלטה יודעת שלהם להיות תלמידים, שההיא שלהם להיות תלמידים של תורה, הופכה גדולה. אבל כשהדברים מתייחסים במיוחד שלו, יודעת כמו בפנימה שהה היפה, אז החלטה שלהם ללחוץ ולתלמיד ולפעול את עבודת השם, הופכה גדולה. לפעולת האנשיה ולפעולה שלו, כלומר, אתה יכול לדעת את כל הדברים שהישראל קראת, אבל זה אי אפשרי לדעת כל דברים קטנים של מיליארד דברים שעשה ה' והם כולם מתחילים ביחד. אין אדם שיכול לדעת ככה עולם, ככה קומפליקטי עולם, עם כל הסיסטמים שהם כולם מתחילים ביחד לדעת הכי קטנים. זה לא יכול, אתה צריך לחיות אלפים שנים לדעת, ועדיין אתה לא יכול לדעת את המשפחה הביתית של הקריאה. אז מה, אם זה המקרה, מה באמת זכויות האדם זה ללמוד את הגבולות הגנרליות ללמוד את הגבולות הגנרליות אחרי שהאדם ידע את הגבולות הגנרליות של איך אשם, ה' עושה את הקריאה אתם מתחילים לעבוד אוטומטיוקי במהלך שלו ואת הדברים מתחילים לעבוד אני קורא לבוק דרך אשם, דרך אשם בגלל שזו רגלית גניבה של ה' שכירה אותנו בפרופאים שלו והתגלגל אותנו בהיסטוריה שלו, איך הוא מנגין הקריאה וכל האנשים שהם קריאתי. אני דיברתי את הקריאה לתשתה אחרות. הראשון מדבר על הקריאות, ריאליטה ולכתוב בתקופות שלהם. השני הוא הממשלה של ה' לכל תקופה בקריאשון. השני, מדבר על התוכניות, התוכניות שהיו נותנות לאנשים בי-ה' ואיך היו מתייחסים בעולם. והשני, זה השביל האמת, עבודת השם של האדם ואתם, אחי, כל מי שחושב בשביל ה' יצטרך ללכת לכאן והשם יהיה עם אתכם, הוא נתן את עצמכם לראות, את עצמכם לשמוע את כל המשמעות והביטחון של ההיסטוריה אז הראשון, כשאומר על ה' הוא על האקסיסטנציה, כל אדם צריך להכיר ולהבין. זכרו, פעם אמרתי את ההחלטה בין התלמידות לתלמידות ולהבין. להבין זה 100%. כמו שאתם רואים, מה שאתם רואים, אתם יודעים, הם פה, השנדליארים, השעורים, זה תלמידות. אתם לא אומרים, אני חושב שיש שנדליר או אני חושב שיש רגל ירד לא, אתה יכול לדעת בגלל שזה 100% ידעה אז אתה צריך לדעת ולאחר כך גם לבנות מה ההחלטה בין לבנות ולדעת? לדעת זה 100% לבנות זאת אומרת שכל מה שהוא אומר עכשיו שאני יכול לדעת שזה יכול להשתמש כל מה הוא אמר כל מה הוא אומר שזה יכול לעשות לאנשים בגלל מה הם יכולים להשתמש זה בטח יקרה ואם נתן לנו פרופסיה טובה אנחנו יודעים בטח שזה יקרה זה נקרא בליבים אני חושב שמה שה' אמר הוא יקרה, זה מה שזאת אמונה מי שואל מה ההחלטה בין ידיעה לאמונה? האמונה היא שאני יודע מי שאני מגיע לזה, זו מנגינה עכשיו כשאני יודע שמי שאני מגיע לזה לא יכול להשתתף ולא יכול להשתתף ולא יכול להשתתף את האנשים שצריך להשתתף ולהשתתף אוכלות וכל מה שאני רואה ואתה רואה בכתוביותו, מפה אני מלמד שזה בדיוק מה שיהיה קורה, אפילו אם הוא עדיין לא נראה ככה אבל אני יודע שהוא לא יכול להתאכל אף אחד והוא לא יכול להתאכל על אף אחד וכל מי שמע אתכם ומתקדם את ההדבר שלו הוא יצטרך להתקדם את הגבוה הגדול שהוא פרסמת, זה נקרא אמונה אתם יודעים אם הצלחן יחליף או לא? אני חושב שזה יחליף מה עושה שאתם חושבים? האנגלית שלי כבר נותנת 100 צלחנים, כל מהם נכנסו, זה עדיין לא יודע, אולי 101 יחליף, זו תמיד היכולה, איזשהו ארגון טכנולוגי או משהו, אבל זה גבוה גדול של אמונה אתם חושבים שהצלחן הזה טוב? אני לא חושב, למה? היא נותנת לי 100 צלחנים, 80 שלהם יחליף אה, אז עכשיו הלבל שלי של האמת באנחה הזו הוא מאוד מאוד קטן. אם אנחה אומרת, אני אעשה משהו, אני אעשה מחר, אני אביא לך, אני אביא לך, והוא לא פרסום על שאלות שלה, כמה הוא פרסום עלך, כמה אתה ידע שזה לא אנחה חייבה, כי התורה אומרת, את מוצאה שפתחת תשמור. אתה צריך להשתתף מה שקורה מהמדבר שלך. זהו, אנחנו צריכים להיות מאוד קטנים, תמיד להגיד בלי נדר. למה? בגלל שאתה לא צריך להגיד באמת שאני אגיד את זה בגלל שאתה כבר נפגש משהו שכבר נפגש בשיטה שאתה צריך להשתתף את הנפגש שלך וזה קבוצה גדולה שיש לכל מיני אנשים אני אראה אותך לאחר, אני אראה אותך למהלך, אני אשים אותך, אני אשים אותך, אני אשים אותך את כל הדברים שהאנשים אומרים הרבה פעמים הם לא נפגשו את העולם או אפילו אם הם נפגשו את העולם הם לא נפגשו את הזמן של העולם כמו שאתה אומר, אני אשאר לך ב-2 ב' ואתה מראה ב-4, אתה צריך להיות מאוד מיוחד. אז זו הידעה, או אתה לא מראה בכלל, או אתה מראה ביום הבא, או אתה מראה ביום אחר, או איזה שהקל יכול להיות. אז אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים עם זה. אז אתה צריך לדעת ולהבטיח שיש איתו הראשון שהייתה לפני אנחנו ולפני העולם. הוא הראשון, הוא... הוא אלמותי, הוא אלמותי, הוא הבנה, הוא הבנה את הכל, כל ריאליטה שאתה רואה היא קורית ממנה והוא הוא הקריאטור של העולם גם אתה צריך לדעת שאתה רואה את האנטיטי אנחנו נקרא להם דיאקטי אשם אבל כאן, לפני שהוא ילך אל אשם הוא מבחין לוגיקלי איך התחילה הכל זה מצוי, זאת אומרת, אינטיטי קהילה יתברך שמו בלס בי אונים לא אחד מהקהילים לא אחד יכול להבין מי הוא באמת בכלל לא משנה כמה מיליונים של שנים אתה תלמיד אתה עדיין לא תכניס 1% של מי הוא ה' ומה זו היכולה שלו ואיך הוא עושה את הכל אנחנו יודעים מאוד קצת וכל מה שאנחנו יודעים נותן לנו כולכלה כדי להיכנס לצד רציון או לצעד רציון אנחנו יכולים להיכנס לצד רציון וזהו, הוא נותן לנו כמה יכולות מיוחדות אנחנו נותנים לצעד רציון אנחנו נותנים לצעד רציון אנחנו לא נותנים זמן, אז יש הרבה סיבובים. אפילו מישהו שמאוד מגניב, ברעיון שלו לא יש סיבובים, הוא זוכר את זכויות פוטוגרפיות, הוא מנסה ללמוד, הוא זוכר, ברעיון שלו מאוד קטן, הוא מנסה ללמוד כל קטן קטן, אם הוא מנסה ללמוד מיליארד שנים עם את הזכויות שלו, עדיין הוא לא ידע 1% מי הוא ה' And that's to open the eyes to a lot of fools that think that by learning a few years in yeshiva they already know the way of Hashem. It's baloney. There's no way to know. We can only understand certain things in a very limited way. אין עמיתת מציאותו מושגת זולתו כלל. No one besides him knows who he really is. And about his existence, we will never know enough. אבל אנחנו יודעים שהוא מיוחד, הוא מיוחד, יש לו אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, אין-לימיטציה, לא 99.9% אי 100% בכל חלק של החיים לא נמצא בו חיסרון כלל איש לא נפגש ממנו אנחנו יודעים את זה מבחינתו מלכת למלכת של אבותינו ושל הנשיאים ועל יכולת המדינה היהודית להבין את זה כשהם נמצאו במלכת סיני, מיליונים מהם וכל מה שהם הכירו במהלך הזה, במהלך הכי מוסלמי שכם יכולים להצליח במהלך הזה. ואז הם הכירו את זה לילה אחרי לילה, עד שהיה פובליקטי בכל מקום שאתה הולך היום. כמו שמושה רבנו עליו השלום, מוסיס, הכיר לנו מפי הגבורה של ה' פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. Be careful. לא לפגוש מה שאתה רואה. אני רוצה להסביר את ההחלטה בין המדינת היהודית ל-80,000 רליגיות וקולטים, החלטות פשוטות שבאו לאחר. מה ההחלטה הראשונה? יש הרבה החלטות, אבל מה ההחלטה הראשונה? שכל הרליגיות והקולטים, יכול להיות איסלאם, יכול להיות קריסטיאנטי, יכול להיות בודהיזם, זה קהילה של אחד שבאנו וגדלנו את הקהילה. עכשיו, אחד מהר ראה מה הוא קורא, מוחמד בא וראה אנג'ל גבריאל, ג'בריאל, כמו שאראפים קוראים, בתחרות, והוא עשה לו רבי, והוא נתן לו את הקוראן. עכשיו, ההיסטוריה היא אינטרנטית בגלל שהיא מפורטת כל מה שקוראות בתורה, והתורה היא 2,000 שנים לפני האדם והתורה, אחרי הפגישה של הטמפל השני, התורה אמרה שלא יהיו עוד פרופטים. הפרופט האחר היה מלאכי, מלאכי, 2,200 שנים לפני, אז מוחמד היה כמעט 1,000 שנים אחרי. הראש הוא לא יהודי, השני הוא אינטליגטי. אמרת לא יודעת איך לראות ולא יודעת איך לכתוב. כמו שהם אומרים, הערבים נגמרו. ומה בעולם יהיה שה' יביא ערב, לא יהודי, לא ילך תורה, לא ילך ישיבה, לא יכול להשתמש בנושאים, לא יכול לראות ולכת, וזה מאוד ארוך, וזה יכול להשתמש בנושא של העולם. זה נגד כל הרגולות וכל הדברים שהתורה מדברת עליהם קודם. אתה יכול להשתמש בהם באף אחד מהנושאים שהיו כאן לפעמים, שהוא עליו אוהב, והם נמצאים בקוראן. אבל אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים רק על דבר אחד, איך יכול אדם לבוא עם אף ארגון ולהגיד שיהיה לו בוקר? למה יהודה יעשה את זה כשהוא נתן לנו את התורה, אני הייתי בצד מיליאנים של אנשים שהם כולם ראו את זה? 100% מה שקורה כשהם שמעו את הקהילה של ה' ומושה אמר להם אתכם שמעו שאני מדבר עם ה' ולא אחד יכול לקבל את הרליגיה אלא אם זה היה 100% נכון בפנים שלהם בגלל שמישהו לא יכול לקבל כתוביות ולהתקבל ברליגיה של מישהו שקבל שאני שמעתי אותו מדבר עם ה' אם אני לא שמעתי אותו תהייתי להתקבל? אני אצלח אותו מפה. אז זה לא לוגיקל שמישהו יצא לעוד 3 מיליארד אנשים במונת סינאי ויגיד להם, אתם ראיתם את האקסדוס של אי-ג'יב ומה שה' עשה לכם, אתם שומעים שאני מדבר עם ה' אני פרופט שלכם, אני משה בן אמרם, אתם שומעים את התורה בגודל שלכם. והם מתחילים לראות את התורה, והתורה כלוהי היא עליהם. כל מה שקרה להם בשנים האחרונות. אם אחד הדברים לא היו מסוימים, אף אחד לא יכול לעבוד עם כתוביות כאלה. הטסטמנט הישראלי גם מתחיל עם הסיפור של אמא שהייתה אמציה. למה? היא הייתה צריכה לסביר את החיים שלה. אמא והתנאי שלה התגלגלו, היו חופיים קידושיים. התגלגל לא נגמר בגלל שלא הייתה להם אינטימציה עדיין. זאת הייתה התגלגלה שלהם בעולם האחרון. הוא הלכה לספק מילה לעבודה, הוא ראה שהיא מגניבה, ואחר כך הוא שאל אותה מה קורה פה, היא אמרה, ה' בא לי לרחוב ועשה לי מגניבה ואנחנו הולכים להבין סביב מיוחד, אם הוא יכול להכניס אותה למערכת, היא תקבל תקבלת, ככה נגמרת אמא, זה תקבלת, זה לא שחק, אז מה יקרה? הוא נפגש את החיים שלו, אז הוא נפגש את החיים שלהם, הוא נפגש איתה, ג'ייסי נפגש, הוא מת, 7 שנים אחרי שהוא מת, הם התחילים להסתכל עליהם, כל הסיפורים, אף אחד לא ראה אותו, זה היה 4-5 גילים אחרי, אף אחד לא ידע איך הוא נראה, כל הסטטויות שאתה רואה בעולם, זה הכל בלוני, בטח הוא לא היה רגע רגע כמו סטאר רוקנרול, בגלל שבחורות, 2000 שנים, אף אחד לא היה רבי יהושע בן פרחיה זה אם אתה תהיה נזיר כמו שמשון שמשון כנזיר לפני שהוא נפגש השם אמר לאמא שלו צללפונית הזה הילד הוא רק מבית הוא יהיה עם רגל ילד הוא לא ייאל ולא יאכל רזן זה בוודאי הסיבה, זו חלוקה למועדות אבל אחד מה שאנחנו יודעים זה שהאנגלית מגניבה על ארוכים אנשיים אבל אנחנו לא מגיעים אליהם אם אתם רוצים לראות את זה תראו את הדבר שלי עם פרופסור קריסטיון אנחנו מדברים רק על הקהל שהקהל אחד בא ואמר שהיא הייתה בהתגלגלות. אותו דבר עם בודה. 2,400 שנים לפני, הוא בא ואמר שהוא ראה את החיים. אני הייתי בהתגלגלות. כמה אנשים ראו את זה? לגבי בודה, הוא היה אלון. לגבי מוחמד, הוא היה אלון. לגבי מרי, היא הייתה במנגינה. היא הייתה אלון. יש הרבה, הרבה קורסים כזה, שאנחנו לא רוצים לרחוץ זמן, כי זה מרגיש. נתחיל עם 50% דווט. זו היסטוריה של אחד, זה יקרה או לא. למה אני צריך לתקן את החיים שלי לסטוריה שהיא כבר מ-50% דווט? היום יהודים, זה ממש אחר. ראשון, הם הרבה לפני, הם 1300 שנים לפני הקריסטינות. ו2000 שנים לפני האסלאם. ו900 שנים לפני הבודהיזם. ורבה לפני ההינדואיזם. ורבה לפני קרישנה, וככה הרבה מילים של קולטים ורליגים שהתחלנו הרבה אחרי. וכל אחד ידע על היהודית, שהיהודים קיבלו את התורה במונת סייני. הקריסטינים והמוסלמים מדברים על התורה ברליגיה. זה בתהליך החדש, וזה בקוראן. זה באמת מאוד מעניין. כל ערב רליגי בעולם היום שאתה מדבר עם, תשאלו אם היהודים באים מאחור איג'יב, והם קיבלו את התורה של ה' במדינת סייני, בפנים של מיליונים מבצעים, אנחנו נאמן את זה. כל רליגיי קריטיינים שיודעים על הרליגיה, שקרו את התקווה החדשה, יתכוון את זה גם. האחרון שנגיד את זה, הם יהודים, יהודים סקולריים. לא בגלל שהם רבים, אבל בגלל שהם לא יודעים על יהודית. הם לא נלמדו, הם לא ראו את התורה, הם לא ראו את רשיעים, הם לא ראו את הפרופטים, הם לא ראו את תורה וסיימנס שלי. אם הם ראו את תורה וסיימנס שלי, יהיה להם קריסטל קליר. יש את ה' הוא נתן לנו את התורה, הם נכנסו לתורה, יש את החיים אחרי זה. הטורא נפגש ככה שזה מטריד אתכם כל הזמן. החיים נמצאים במיוחד ובפחדה, זה יחיד מה שאתם תלכו לבנות במהלך השחרר שלכם. זה כל כך ברור. אחר כך כשאנשים רואים את זה, הם מתחילים להחליט. באמת, יש לי אחד אמריקאי, עשרה וחמש שנים, בפעם האחרונה, ולעשרה שנים, אני אבקר לו לראות. הוא היה רליגי כשהוא היה יום, ואז הוא היה עם איזושהי אתגר בישיבה, ואז הוא הלך לרליגיה. עשרה שנים הוא לא קבל משהו. הוא היה כל כך מגע. ובדרך כלל, כשאני הגעתי לו ואמרתי לו, למה אתה לא רוצה להחליט את החלום שלך? כמה זמן אתה רוצה לחיות כמו ספישי במהלך? אתה אנשי האדם, אתה יהודי, אתה מגיע ממהלך החלום, ואתה יש מגע במהלך החלום. לא להחליט את זה, זה לא מחליט את המנצחת שלך. ואחר כך הוא אמר לי, אני לא רוצה לעשות את זה, בגלל שאני באמת לא מאמין בזה. אז אני אגיד לו, עד עשר שנים אני מבקש שלך לראות תורה וסיימנס. אתה לא יכול להתעריף ארבע שנים של החיים שלך, לראות אם אתה נכון או לא. אתה מגניב להתעריף את כל שלך למהלך, רק בגלל שאתה מגניב? תראה את זה, עשר שנים, הוא נפגש. כמה פעמים קיבלתי, אחר כך הוא היה עם קריסיס, קבוצה גדולה, פרסונלית, לפחות אנשים מבינים את הדרך החזרה, ובאחר כך הוא הופך לי על הקבוצה הזאת, עם עולמות, ואחר כך, אמרתי לו, אוקיי, תשמעי לי עד עכשיו, במהלך אני רוצה שתבואי לראות את הסרטון. הוא ראה את הסרטון, ברוך ה' היו מגניבים לרליגיה כבר בשנה, קיבלו שבת, אוכלים כושר, קיבלו ברכת המזון היו מגניבים לרליגיה כבר בשנה, קיבלו ברכת הוא נתן לי הרבה תודה על הסרטון, אבל באמת האמת היא שאני לא חייבת המזון היו כל כך הרבה תודה. מגניבים אני רק אמרתי לאנשים מה שה' נכנס לתורה. לרליגיה זהו, כבר אני פרסמתי את זה בצורה טובה, עם קצת וידאו, פטרות ומדעים, בשנה, מדעי מדעים. אתם יודעים, אבל הנושא הוא שכל שאתם צריכים לעשות זה זה לראות את הסרטון. בעברית, בפרשן, באנגלית, ברוסיה ובספנית, יש את זה בהרבה מדינות. למה אתם חושבים שזה הולך לפעמים לכל מיני מדינות? כי כולם ראו את זה, ורצו שהם גם לראו את זה. אנחנו אפילו מנסים להשתמש את זה בחינוך, אבל בגלל שיש להם כל מיני דיאלקטים שונים, נחשפנו בתחום. אין סוף לזה, אבל יש לו את זה במדינות גדולות. וכל מי שרואה את זה, אם הוא יש 5% של האנסטי, ברגע, הוא נגמר שאני הייתי רגע כל הזמן. אתה נדבר לי בלא דעת. למה ה' עשה את זה בכך שבכל גנירה, אם תהיו סקפטים, אחרי שהם יראו את הדברים האלה, אם יש להם קטנה קטנה, הם ידעו 100% שהתורה שלנו לא יכולה להיות כתובה באנשים. רק הקריאה של העולם הייתה מוכנה לכתוב כזה בוקר. וזה מה שרמחאל כתוב פה, שזה המצוי, התברך שמו, זה המשכנע שהיה תמיד לפני. עכשיו, איזה אנשים שואלים, תגידי שניים, המצוי שלי, אם אתה יכול לתחתן את זה, את הדבר הביטחון, זה מגיע ל... כן, תודה. הרבה אנשים, כן, הרבה אנשים שואלים שאלה טובה מאוד, אבל היא גם שאלה מגניבה מאוד. איך זה יכול להיות טוב ומגניב במהלך? כשזה יוצא מאחורי אדם, זה נראה מאוד מגניב. אבל רק אם הוא ידע איזה דטייל, הוא ידע שהשאלה זו מגניבה. למשל, כמה פעמים אמא יש ילד קטן, חמש שנים, ארבע שנים, או שלוש שנים, ששואל אותה, אמא, מי גדל? אני בטוח שאתה שמעת על זה, נכון? זה ילד מגניב. במהלך שלו, הוא ידע שכל הקריאה יש קריאה. כל מה שהיה מייצג עם אורדה, סימטרית, תקופה וחברה וכל מה שאתם יכולים לראות, מישהו מייצג את זה, ברור שיש לו מייצג. עכשיו, כשהוא ילד קטן בתל אביב, הם כל הזמן אומרים לו, אשם, אשם הוא פה, אשם הוא שם, אשם הוא בכל מקום, אשם הוא רואה, אשם הוא מייצג, אשם הוא עומד, אשם הוא מניח, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, אשם, א� בוודאי הוא אומר, אוקיי, אבל מי גדל את זה? זו שאלה מאוד טובה. זה רק טובה כשאתה ילד או גדל אינטרנטי. למה? בגלל שהם לא מבינים את ההחלטה בין המיוחד. וספיריטואלי. כל אחד שימח את ההחלטה בין השתי הטרמולוגיות לא ישאל את השאלה הזאת ולא יתכוון שזה מפורסם. מה ההחלטה בין הספיריטואלי לספיריטואלי? מאוד פשוטה. כל מה ספיריטואלי יש בקרוב ובסוף. כל מה שמישהו פרסמת ופרסמת, אחד יום יחזור עם הלכה של הנצחה, אין משהו יחזור תמיד. אז מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את זה, מישהו מייצר את הייתה מייצרת בקריאטור כדי להשתתף בשלב הזה, בשלב הזה, זה, בשלב הזה, ובכל מישהו זאת, הוא עושה החלטה של איך לעשות את זה, כשהוא עושה את זה, איפה הוא עושה את זה, ולכמה זמן הוא עושה את זה. אבל כשהוא עושה את זה בשפירות, לא יש רעיון וסוף. בגלל שהזמן נמצא רק כשהמצב נמצא. אם יש מטריאל, אתה יכול למשך זמן. אם לא יש מטריאל, אתה לא יכול למשך זמן. זה מה שאמרה אלברט איינסטיין, המדעי הגדול. אנו לא צריכים את המשפט שלו. אנחנו כבר ידעים את זה מזמן קיבלנו את התורה. הדבר הראשון בתורה, בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, בראשית, זאת אומרת, בתחום. דה רמבן אקספלין, מה זאת אומרת? במהלך, קריאה ממלכות. אחרי שהגלקסים והשארים, הארץ, השם, הכל נכנן, אחרי שהתפקיד של כל השארים התחלת, אתה יכול לממשל זמן. זה למה ביודסטיקה, כל מילה, יש את התגובה למלחמה. אנחנו מסכימים 30 ימים על הדבר, בגלל התגובה למלחמה. היום יש לנו קלנדר, אבל בשנים האחרונות, לפני שהם עשו את הקלנדר, זה כמו שאנחנו החלטנו את הראשון של עוד מילה, וכשהיום יום כיפור יהיה ופסח יהיה, זה כל בגלל התגובה למלחמה הארץ והמלחמה, הסיסטם והשם, כולו יוצרו זמן. פעם, לא הייתה משהו יוצר עדיין, היה רק ה' בעולם. עם אותו אקדמי, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא הייתה שם, לא מבחינת הטלוויזיה, הייתה הדרום הכי דווקאי בסיינטפיקה הוא 9 שנות. 9 שנות. כל ההתקדמות של מה שאנחנו קוראים דרום או ארוחה, אפקטו אותנו ל-9 שנות. אם זה נכון, כשאחד מזמין, אתה שואל לו מה קרה? למה אתה קרח? למה אתה קרח? תקשיר, זה רק רעיון. הוא מתכנן לספר סטוריה של שש שבועים. פגשתי בארץ, הייתי שבוע, הייתי אוהב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי מגניב, הייתי היו אלקטריקטורים אותי, כרסים את אמא שלי, מגניב, מראים לי כל מיני דברים, משחקים עם רעיון הי שלי, אתם לא יודעים, כל יום היו מנגנים אותי, כרסים אותי אמא אמרה לו, סליחה משה, אתה הלכה ללכת ללילה? אתה הלכה ללילה ב-12 או ב-5? 5 דקות, זהו, אתה לא עדיין התחלת את הלילה המובנה שלך. איך בדיוק 6 שנים של דברים עם התפקידות, עם חולות, הלכת מהארץ ללבנון בלבנון, זה פעמים בארץ. איך כל זה נפגש בעוד פעמים לפחות מ-5 שנות שאתה נפגש? התגובה היא שהתורה מבחינתנו שכשהאנגלית יכולה ללכת לנצחה, האנגליה יוצאה ואי אדם לנפש חיה כשאדם נהיה אנשי חיים והתורה מגידה שהוא יכול עכשיו להראות, להבין, להניח, להזכיר, לדבר, לשמוע, זה כל דברים פשוטים. אז כשאדם נפגש, את האנשי יכולה ללכת למדינה העברית. כשהאנגלית יוצאה, הוא יחזור, זה מה שאומרים בפעם הראשונה בבוקר. אני תודה לך, הלך, שחזרת בי את האנגלית שקיבלת, ואני יכול להחזיר עוד יום. איזה אנשים יפגשו, והאנגלית לא יוצאה, ובפעם הראשונה, אנחנו יודעים שהן מתי. אז החיים מגיעים אם הלחם יש בגלגל או לא. אחרי שהלחם יצא מהגלגל, יש לי סרטון של חיים אחרי המות. מאוד מרגיש, זה סרטון של שתי שעות. אני מראה אנשים שמות, הם חיים, יהודים, לא יהודים, אנשים שיכולים לזכור את החיים שלהם, ההיכנסות, עם כל הדקות סיימפריקטיות. אחת דקות אחרי האחת, אחרי שתראה את זה, אתה יכול להכיר שיש גלגל ולחם, שהלחם לא היה פה לפעם הראשונה, הוא היה ההיכנס, ואז אני מראה בתורה, שהתורה כבר מדברת על סולים ועל חיים וקבאלה מדבר על זה ולמה ה' עושה את זה שהסול יחזור מפני אחד לצד אחד ותהיה נתן עוד פעם ותהיה נתן לצד של ילד ותהיה נתן לצד אחר במדינה אחרת או במדינה אחרת כל זה כמובן חלק מהקריאה ומבחינה של ה' עכשיו, כשאנחנו לא הגענו ללכת ללכת ללכת למה הייתי ללכת כמעט 30 שנים אני רק רוצה לתת לך פרסומת בסרטון הראשון של הסרטון, לנשים שעדיין מפחידות לתת להן הטוולים כאילו להתחיל להקבל את התגובות שלהן. מה העניין של להגיד לנשים איך ה' רואה את העולם, ואיך הוא מפחיד את זה, כשהן עדיין יש שאלה אם יש להם ה' או לא. ואפילו אלה שמחים, והם יודעים שכל מה שקורה בעולם לא יכול להיות קורה בגלל תרופה רחוקה בגלל שאין דבר קורה בגלל תרופה רחוקה רחוקה, כל מה שיישב במצגה, כמובן, היה מייצג בגלל מישהו. אז אנשים יותר חכמים מאלה שקוראים שהעולם היה מייצג בגלל עצמו, אני לא יודע מה הלוגיקה שלהם, אבל אנשים יותר חכמים, והם חושבים שיש קוראי, זה עדיין לא יותר. כי הם אומרים, מה אתה חושב? אני מגניב? בטוח שאני יודע שיש קריאטור אבל מי יכול להגיד שהתורה של היהודים היא מהקריאטור הזה? אולי הליגיון היא חברה חברה, אנשים חברים, אולי אנשים עשו את זה אולי כל הפרופטים הם מגניבים אולי הליגיון היא טראפיה לנשים להבין על משהו שלא נמצא באמת אז יש קריאטור, אולי הוא קריאטור את העולם למה אני צריך להגניב? הוא קריאטור מה זה יכול לעשות עם אני? מה זה אומר שאני צריך לתפוס בוקר? זו שאלה מאוד טובה. השאלה היא, אתה יכול לבטיח אם יש בוקר דיווי או לא? אם אתה לא יכול, אז אדם יחזור לדעות בעולם שלו. הוא רוצה להבין, הוא מבין. הוא לא רוצה להבין, הוא לא מבין. אבל כשהוא רואה תורה ומדע וראה כל הבטיחות, אז הוא ידע. הוא לא מבין, הוא ידע שכל זה נכון, ושיהודה היא היחידה הנכונה. ועכשיו הוא מלמד איך עושים את המדע של החיים. עכשיו, עדיין לא יש סיכוי שזה יהיה נכון, ושומר שבת, ולאכול קושר ולשים תפילין. עדיין לא יש סיכוי. בגלל שיש אנשים שאומרים לי בעוד שנים, אתה הוכח לי את הכל, אני לא מגניב עדיין, זה קריסטל קליר, אבל אני לא רוצה להחליט. אני מבקש מהסיגרת שלי, מבקש מהפורק שלי, אני חיים עם אישה לא יהודית, אני לא רוצה להחליף אותה והם באים ואומרים, מה שאתה אומר, זה נכון, זה לא לי. אחרי כמה שנים, אני לראה את הלסון שלי. כשאחד מגיע לי להגיד אם התורה היא באמת, אם היא דיווין או לא, אני שואל אותו בהרצאה. אני לא יש לי זמן אקסטרה להחליט. אז אני רוצה לשאול אתכם אם אני אקווה לכם בלי דווקא, לא בלי דווקא רציון, בלי דווקא שהתורה היא אלוהית 100% מהקריאה של העולם, שתראה אתכם ומקריא אתכם כל דקות של החיים שלכם, ואתם הולכים לתקווה ולשחרר אתכם כשאתם מותים. אחרי שאני אקווה אתכם 100%, אתם יחליטים להחליט או אתם אומרים לי, אה, זה קשה לי, אני עדיין לא רוצה להיות רליגי. אם הם אומרים, לא, אני לא חושב שאני יכול להחליף, אני לא רוצה להחליף, אני לא רוצה לחסר זמן שלי, למה אני צריך לחסר זמן שלי? מה העקבון בקבוצת אותו כשהוא כבר מבינים לי שזה לא יכול לעשות איזה חלוץ בשבילו? אבל לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, זה עבודה סיריאלית. לגמרי, אני לא רוצה לגמרי, להיות קרימנל בלעדה. לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמ אז הם מתחילים להחליט. בהחלט, אף אחד לא מתחיל להחליט בלעדה, זה פרוסס שיכול לתת הרבה שנים, אבל לפעמים, כשהוא מבין, הוא מתחיל להבין שהמחשב שלו מתחיל לתחליט. עד עכשיו, כל מה שקורה, קורה. מה אני חושב? אתם חושבים על רליגיה? לא. אתם חושבים על מה יקרה כשאתם מותים? לא. אתם חושבים שמישהו רואה אתכם כל דקה? לא. למה אני צריך לחשוב על הדברים האלה? אחרי שהוא ידע על זה, לא יש התגובה, בגלל שהמחשב שה' עשה לנו, הוא היה מייצר לרחוץ אותנו. זה כאילו מלחמת בטחה. כשמכניסת המכניסה, המכניסה מתחילה להתגלגל, והיא קרקעת. כשאתה מתחיל לרחוץ מלחמת בטחה, היא קרקעת. למה? זו מלחמת. מה זו מלחמת? תתעורר לפני שתהיה לך קטן. אחרי שאתה מת, אתה לא יכול להבין אחרי זה. אתה יכול רק להבין עד שאתה חיים, וזה כבר מירה גדולה שאחרי שאתה סקולר ומתחיל לתחתן את כל החוקים של התורה, אחרי 40, 50, 60 שנים, הקריאטור הוא כל כך מרצוני ומצדיק לתת לך הזכויות להבין ולהכניס את כל החוקים שלך, שהם לא נשמעים עדיין בפיילם שלך. זאת דברה מאוד נובלית. הוא לא היה צריך לעשות את זה. הוא יכול היה להגיד לנו, אתה תפסיק את כל מה שאתה עשית בגלל. אחרי שאתה תפסיק את זה, אתה תקבל את התגובה שלך לגבות טובות שאתה עשית. אבל למה אני צריך להכניס את המערכת שלך? בקורד פה בניו יורק, הם יכולים להכניס את המערכת שלך רק בגלל שאתה נכניס לבחירה, אתה מוכן להכניס לבחירה ולהחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחל אם תבואי לפני הקבוצה במנהטון ותגידי, קבוצה, חייבתי גבוהה, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגבות, חייבתי לגב אבל מזאת אני אשמח מאוד, הקהל אמר, קדימה חברה, אתה צריך לעבוד על כל האנשים שאתה מנסה להשיג וכל הזמן שאתה מנסה להשיג, אתה צריך לראות עשרת שנים בפריזון, וכשהוא יצא, אמחנו שתשכחו את הקהל. אין קהל שיכול להשיג עשרת שנים של קרימנל רקורד רק בגלל דקלרציה יפה. אנחנו מרגישים שישהם מוכן לתת לנו הזכויה להרחיש כל מה. בוקור הוא יכול לתסט אותנו. אבל כשאנחנו באמת קוראים את המאמצים שלנו ואת המאמצים שלנו, בקרוב, בקרוב, בעקבות יום כיפור, כל מה יהיה להרחיש, והאנחה יכולה ללכת מהמנהל של אנשי זכוי, לאנשי זכוי חדש. אז הרמחל נמשיך. דה רמחאל אומר, את הדברים שהייתם רואים, משה בא למדינה ואומר, אני לא אומר לך סיפורים שקרו לתוכם או לתוכם האחרים, אני מדבר איתך בשפיים על דברים שהעיניים שלכם באמת ראו. אז אתם הוועדים שה' אמר לנו. אתם הוועדים שהוועדו את ה' רצי' ונפגשו אותנו והאג'יפים נפגשו. אתם הוועדים על ה-10 ה' באג'יפה. אתם הוועדים הכי טובים לתורה. כי התורה, חצי שלה היא עלכם. ועל מה קרה לכם. אם יש משהו בתורה שלא קרה לכם, Speak about it. But if you don't speak, if you don't contest what's written, that means you all confirm it. If you confirm it, we have no problem and no disagreement. And then you have to inform them to your children and your grandchildren. This is Deuteronomy 4 verse 9. אומנם גם מצד החקירה במופתים הלימודים אפילו כשאתה לוקח כל המרכזים שקורה בתורה אפילו עכשיו, כשאתה חושב על זה היום, אחרי כל כמה שנים, זה נשמע 100% כמו פריטיילים מאוד קשה להבטיח שהמשהו כזה יקרה, אפילו אם הייתה מרכזים גדולים הייתה מרכזים גדולים אבל זה לא כמובן כמו הסיפורים של התורה אני יכול לתת לך דוגמה של מירקל בלעדה שבמדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא צריכים במדע שלי, אתם לא צריכים להתכוון, במדע שלי, אתם לא זה צריכים שעבר 25 שנים בעולם הווסטרים, להתכוון, בסוכות, חול המועד בסוכות, 20,000 יהודים בתפילת חול המועד במ� הייתה ברכת כהנים של מוסף 150 כהנים, ברכה לקהילה 20,000 אנשים, אנשים, ילדים, עוד אנשים הערבים היו מפריעים רכבים בברלות, מילים ברלות מלאים ברכבים, אחד מהם בזמן של מלון בזמן של ארגן, לא קטנים קטנים גדולים מפריעים ברלות, מילים ברלות מלאים ברכבים בשבועות כדי להצליח לנצח יהודים שם. אתם רואים את זה בוודאי. כשאתם רואים את הוודאי, אתם יודעים בדיוק מה שאני אומר לכם. זה בדיוק מה שהקרה. במידה של הפרשות, ממש קרוב לאחר, מילים של רכבים, רכבים גדולים, היו פלגים מפה בקוטל, זה איזה מקום שהארבים היו. על כל ראשי האנשים. 20,000 אנשים התחלו לרוץ, אנשים מתחילים, מגיעים, כל אחד מנסה לרוץ, לפני שהוא יקבל רכב על ראשו ונחתו. לאחר כך, אתה רואה את הרכב הווסטר, אתה לא יכול לרוץ אף פעם, בלי לרוץ על רכב. היו אלפים רכבים, אלפים. עכשיו, אף אנחן מותה, עכשיו, אף אנחן נפגש. עכשיו מישהו מותה, עכשיו מישהו מותה, לא מותה בדיוק, אף אחד לא מותה ממלכת על ראשו, אתם רק ראיתם עכשיו במירון מה קרה, אנשים התחלו לדבר, 45 אנשים מותים, בסטודנטים, בסטודנטים בסוקר, לפעמים הם ממלכים עם הפוליס, אנשים ממלכים, כל הסטודנט החלטה, 100 אנשים מותים בפעמה. בעוד שנה, זה היה מירה בלעדה, 2 דקות לפני שהם התחלו להתחלות לתחלות את הרכבים 2 דקות לפני שהם יתחלו להתחלות את הרכבים 10 דקות לפני, אני לא יודע מה יקרה זה מירקול אחד כמובן, זה מירקוי חדש. עד היום אף אחד לא מבין איך עדיין אחד הם מותים. אתה יודע מה זאת? אתה מקבל רכב על הראש שלך, מפה של מלון, אם הוא יחזור על הראש או על הראשון או על הראשון שלך, אתה מותה על המקום. תזכרו, אנשים כמו סארדין, אתה יודע מה זאת 20,000 אנשים בקוטל? אתה לא יכול להתחיל, אתה לא יכול להתחיל את הראשון, אתה יכול להתחיל את הראשון, במיוחד כשאף אחד רואה את זה. אנשים מתחילים להתחיל, ילדים, עוד אנשים. עכשיו, אף אחד נפגש. זאת מירה גדולה. זה לא יכול להיות רחוק. אני אתן לכם עוד דבר. כשסאדם חוסיין נפגש שתי פיסקאד מיסלות בישראל, 21 שלהם נפגשו באושן 39 שלהם נפגשו על יד ישראל. רק אחד מולך מהנפגש הרחבי, לא מהנפגש הרחבי, מהנפגש הרחבי. עכשיו, אחד מולך מהנפגש הרחבי. הנפגש הרחבי הוא מישל השול. תראו איך גדול השול הוא, מפה לדור. והוא מאוד מאוד רחבי, נראה כמו אירופאי. לפעמים אתם רואים שהירוניים יש להם נפגש הרחבי על סמי-טריילר, הוא יותר גדול של כל הטראק. משהו כזה מפליץ למילים ומגיע בתחום תל אביב, בשכונת התקווה, בדני, אפילו בלי אקספלוסיף, רק מלחוץ פעמים, הוא יכול להיות מלחוץ למילה אנשים. מישל כזה פל על האמריקאים בסעודי ערביה בתחום התחום, 125 אמריקאים מותים על המקום, בתחום התחום. זה נפגש כמה שנים בתל אביב, רמת גן, ובדרך אחרות. אף אחד לא מת, אבל זה לא המירקול הכי חשוב. עשרה שנים לפני, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, הסטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל אבל האמפלוגים נפגשו הישראלי, סטייל הישראלי, סטייל להחליף ה למקום החדש. איכות הממשלות, זה לא מגניב, זה מגניב, אנחנו נעשה פרקה. עד עשר שנים הם מבקשים מהם להחליף למקום החדש. אנחנו לא יכולים להתחיל, זה לא בטוח. זה עובר גס למיליון ישראלים בעולם תל אביב. זה לא בטוח, אתם צריכים להחליף למקום החדש. אחר כך, הם נגמרו להחליף למקום חדש. אחת השנה, לפני שהפלגה של סאדאם חוסיין נפגעה, נפגעה את הטל אביב, ונפגעה עליו, ונפגעה. אם הם לא תמיד יחזרו לפני שבוע, קודם כל, יש לכם עשרה מלחמות מוותים במקום, במקום, ואז כל הגס של תל אביב יפה ויפה עשרות אלפים או עשרות אלפים מבחינות ומבחינות. זה יחזור את כל... אני צריך להגיד לך מה קרה כשכל הטלווידים נמצאים בפיירה וזה מתחיל לרחוץ בכל תל אביב? זה יהיה אחר שלנו. קטן מאחר לטלווידים נוקליים. אז אחרי 10 שנים, הם יחזורים אחת השנה לפני זה. ב-11-9, הייתה קבוצה של חיילים, קבוצה של חיילים ישראלית, הייתה 300 חיילים בטווין טווארס, במשפחה מאוד גדולה אחרי שהם היו כאן עד דקות, אחת השנה לפני 11 ספטמבר הם הלכו לניו ג'רזי זה גרם הרבה אמריקאים להגיד שהישראלים היו אחרי 11 ספטמבר, זה לא יכול להיות קווינסידנט שהשנה לפני 11 ספטמבר, אתה גבירה גדולה עם 300 תלמידי ישראלים הישראלים הלכו מהחברה אחרי דקות וכמובן, אנחנו יודעים שמה שמשחרר אותנו הוא יד של ה' גם הייתה סליחות כל היהודים, אלף אלף יהודים עובדים בספטמבר 11 במיוחד הם יצאים בשבוע 9, הם צריכים להיות שם אבל בגלל שזה היה ביום של אלול ויש סליחות אחת אחת, כולם באים 40 דקות לאחר מכלום, בגלל שאתם לא יכולים להגיע לעבוד אז כל היהודים כל היהודים הרליגיים שבאים לסליחות, שהם היו מנצחים למות בזה, הם היו נפגשים רק בגלל שזה היה יום של אילול. אז אנחנו רואים הרבה מירקלים היום, כמובן, אנשים יגידו ויגידו שזה קוונסידנט. אנחנו, החברים, יודעים שזה לא קוונסידנט, זה כל יום של השם, אבל זה עוד פעם, זה לא הטופק. אז הרמחאה ממשיכה. כל ה... מירקולים שהם מנצחים בתורה או בפרופטים, כל מהם יכולים להתאם ולהתאם, כמו שאנחנו רואים בעצמנו, במיוחד על הדעה של המדיאנה, ועל דעות המדיאנה ועל דעות אחרות. אנחנו לא נעבור על זה עכשיו, אבל נעבור על כמה דעות. האנחה צריכה לדעת שהקריאה הזאת אתה יכול לראות שזה דבר מנצח, זאת אומרת שלא משהו בקריאשון הזה יכול לרחוץ בלי שם את האמצעות שלו כל הדברים של האטומים, כל דבר בקריאשון הזה מנצח. יש אנרגיה בכל דבר במהלך, אפילו קצת עבודה כאן, כבוד או שעה, אם אתה יודע קצת על הפיזיקה, זה לא באמת מיוחד. עכשיו אתם רואים בילדה יפה, 100 פלורים במנהטן היא עדיין שתהיה שם ל-100 שנה כל הבילדה הזאת, המסה שלה בפיזיקה היא קצת קטנה מה שעושה את הבילדה הזאת לבית בפני עצמנו? ולכל העולם? מה קורה? אם אתם נחליטים את התחום של האטומים כל העולם יהיה קצת קטן מאשר קצת מלון כל העולם מה שעושה את העולם כל כך גדול, יפה, גדול מה זה כל זה? זה מערכת אטומים מאוד רחוקה אני אדרך לך דוגמא אם תסתכל על הטלפון הטלפון מתחיל לתחתן, הטלפון יש ארבעים ארבעים כמו תקופה פלוס כשזה מתחיל במהלך, אתם רואים שהארבעים ארבעים מתחתנים כשאתה מקבל את זה בספידה מאוד רחובה, זה נראה כמו סירקל פול. אתה לא רואה ארמות פול, זה נראה כמו סופס גדול. מה עושה שאתה רואה עכשיו איזשהו דבר רחוב? זה מומשך כל כך רחוב, שאתה לא רואה באמת את האמצעים בין הארמות, כי הם מומשך כל כך רחובים, אין מצב שאתה רואה את האקסיסטנציה שלו. ‫החלוקה של האטומים ‫היא מיליארד פעמים פעמים יותר. ‫אז האטום יכול להחלוק ‫לכך ולכך, לכך ולכך, בלתי פעמים, ‫בדרך כלל, במיוחד, במיוחד, במיוחד. ‫לתת לכם אלושון ‫שזה באמת מיוחד, ‫המשפט הזה. ‫אחר כך כשתקחת את האנרגיה ‫שתקחת את כל האלקטרונים ‫והאטומים בקריאשון, ‫כל זה, המסה של זה, ‫זה יכול להיות ‫בסופו של דבר שלא מיוחד. ‫מאוד מאוד קטן. אז לא יותר סיבוב לדו-עולם להשתתף בלי תקופה קונסטנטית של האטומים. מי מומשל אותם? מישהו צריך להשתתף אותם, אף אחד לא מומשל בלי אנרגיה. אפשר לשאול את השם גם. מי מוציא גס בשם במהלך של 15 מיליארד דגרים, במהלך של השם, שהם כבר עובדים עד אלפיים שנים בלתי תחת ולא נגמרים. כל עולם אחר צריך לאכול משהו שיישב, עולם, פפר, משהו. מה מוציא גס בשם? גם... טריליאנסים של גלגולים, עשרה דוגמאות. אחת מהן מיליון פעמים גדולה מארץ, וכליהן מתחילות לתחילות. גלגולים עם מיליאנסים של גלגולים מתחילות, וגלגולים אחרים, וגלגולים מתחילות, ועכשיו אחד מהם מתחיל עם האחר. ומכל האפקציות בעולם, תראו את הארץ שהיא גלגולה מאוד מאוד קטנה, כפי כל הגלגולים האחרים, המקום שהארץ יכולה להיות מקום שלנו כדי לחיות, זה מקום שהיא הייתה מקומית. מהמקום של אופציון, יש רק אופציה אחת שיכולה לתת לנו את החיים. למקום הארץ במידה נכונה של השם. אם היינו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק אבל המקום שבו הקריאטור נמצא את הארץ הוא המקום בדיוק שלנו להתקשר למידה של הטמפרטורה שאנחנו יכולים להשיג לא כל כך קל ולא כל כך קל אם אתם משתמשים במיוחדתכם יש אינסופים אינסופים ויש רק אין אופציה שיכולה להתקשר לאדם וזו האופציה שהפכה למה אתם חושבים שזה יכול להיות רנדום? אתם יודעים מה זאת אינדלס? טריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס וטריליאנס עד שנה הבאה, טריליאנס מולטיפלי בטריליאנס אופציות, איפה להשתתף את הארץ? ויש רק איזה אופציה להשתתף אותה במקום נכון, זאת איפה היא הייתה השתתפת. אז אם אתה יכול לדבר על זה כמו שכל מה זה מייצג אז אתה מתחיל להבין שאין שום דבר שישב אפילו אחת דקה בלי הקריאטור הזה שלא נאמין. אז רמחאל תמשיך, עוד צריך שידע, שגם אחד צריך לדעת שהקריאטור של ה' לא מייצג על כל שום דבר. הוא לא יש לו איזו קריפה, איזו איכות של איכות. הוא לא חייב, הוא לא חייב לדבר, כמו האדם שהכתוב בבוקר שלו, שה' חייב אותנו. זה הכל חייבת, זה חייבת לדבר על זה. הוא הולך מבחינת עצמו, זאת אומרת, אף אחד של הדברים שהצליח להשתתף, היו בשביל חייבתו או בבקשה שלו. הוא לא צריך משהו מהם, הוא היה פרפקט לפני אותם, ותהיה פרפקט כשהם הולכים להשתתף, ותהיה פרפקט אחרי שהם יפגשו. אף משהו לא יכול להפך את הטובה 100% ואתם צריכים לדעתי שהחלטון הזה לא יש לו איזה קבוצה, זאת אומרת, זה לא סיסטם, אחד קבוצה לאחר, שני, שלוש, ארבע, כמו שבמקרה יש לך מילים קבוצות קבוצות במלחמה רולקס, אתם יודעים כמה חלקים יש לך? רולק סוואץ, אתה קבל 20, 30, 50,000 דולר. כמה חלקים יש לך בינתיים? מי יודע? חלק מאוד קטן. 220 חלקים. אני הייתי עכשיו בפלורידה בשבתון, אני הלכתי מפרסדה לסונדה. הייתי מחזיקה עם מישהו בפורט לודדל. הוא עדיין היה במיימי, ועכשיו הוא התחיל בפורט לודדל. מה הוא עושה בפרופסיון הזה? מבחינת שוויץ. ריצ'ר מיל, רולקס, פאטק פיליפ, היו שוויץ שהם עשו מיליאנים דולר, אנשים מביאים להם למבחינת. אמרתי לו, שוויץ כזה, מיליאנים דולר, והם מגיעים? הוא אמר, אבסולוטי. הם יכולים לגעת מלמוד, מלמוד נכנס. אמרתי לו, אני חשבתי שהם עושים להם סיל ומלמוד. אמרתי לו, כן. אבל דברים יקרו, לפעמים פרשר, לפעמים קרקעים, מגיעים מלמודים, הפרשרים מתחילים או לפעמים הם מקווים את הגלס ברוק או משהו כשהם מקווים את זה, כשהם מקווים את הדברים, הם מקווים את זה קצת קרוקד, ואחר כך זה פרשר חלקים אחרים הוא נותן לי דוגמא, ואז הוא מראה לי איזה וידאו, איך הם קחו חלק מהרולקס. אחרי שראיתי איזה וידאו, אני תמיד שואל את עצמי, למה הם ירחקו את האנשים עם כאלה מרצות? למה צריך לתת עשרה אלפים דולר לרולקס? אחרי שראיתי את הטובות של איך הם מייצגו כאלה רולקס, אני הייתי מאוד מלמד. אני הייתי מלמד. ‫הייתי חושב על עצמי, ‫מי היה הראשון ‫שחשב על עצמו ‫לקבל 220 דקות, ‫סקור, דיסק, ‫מצב של מון, ‫פלאטה, כל מיני ספרים, ‫ולהבין איך להשתמש ‫בדברים כאלה, ‫כדי שזה תעשו עבודה עד דקות, ‫ולהבין את הזמן. וכמובן, מי הכתוב את זה? זה מבחינת כתוביות, באמת, מבחינת כתוביות. ולכתוב את זה, זה נכון כמובן. אני שואל אותו, זה לא יקרה שתקח את זה ואתה לא זוכר איך להכניס את זה? זה כל דברים מקוסופיים, אתה צריך את הטלסקופים האלה. והוא אמר לי, וזה יקרה הרבה שנים ללמוד. הוא לומד את זה מאבא שלו, שזה אקספרט בעולם. אבא שלו הוא אחד הכי גדולים בעולם במגרסם את הסוויסטים האלה. רק כדי להראות לכם איך מגניבה זה. אבל עדיין כמגניבה שהסוויסטים האלה היו, זו קומבינציה של הרבה, הרבה דברים, שהאחרון בלי האחרון אין עבודה. אם אתם יקראים איזשהו סקור או איזשהו ספור, כל הסוויסט לא יעבור. אז זה לא עבור 50,000, זה לא עבור אפילו 1,000. למה? בגלל שאחד הדברים של ה-220 נגמר את ה-219 חלקים אחרות בלי זה. את הזה גם בקטנה. אם אתה קח אחד הטלפון, הקטנה אין עבודה. אף אחד לא יעבור לך על הקטנה, רק בגלל שהיא יפה ומגניבה, היא נפגשת אחד הטלפון. ולא יודע להשתתף טלפון. אז הדעה היא שיש הרבה מגניבות בעולם, אבל הן כל כך קבוצות של הרבה-הרבה סיסטמים ביחד, אפילו האנשי. רגל, רגל, רגל, אתם יודעים, סיסטמי הרגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, רגל, טריפלד ודרוליקס. רגל, ר אוקיי? אז הדעה היא, רבותיי, עם השם, יש לא קומפונטים. אף אחד לא יצא ביחד עם שני פרטנים, מיקס, אני בלי אתם, הוא חלום, אתם בלי אתם, אין שום דבר כזה. יש איזו אנטיטית שהייתה תמיד כאן לפני. גם צריך לדעתי ש... לגבי הקהילה שהוא לא נמצא ביחד, והוא תמיד היה אחד, הוא יש בכל מושלמות שיכולות שלו. בכל מושלמות שיכולות שלו. גם בנפש, בספירות האדם, יש הרבה, הרבה כוחות אחרות. אף אחד מהם הוא מדהים בעצמם. כמו המשפחה. והמפחדה, אבל אחד לא מפחד עם האחרון. המפחדה שלך היא איזו סיסטמיה. כוח שלך זו אחרת סיסטמיה. אתה יודע, מיוחד, מיוחד, כל סיסטם שלך הוא סיסטם של עצמך כמובן, הם כולם מתקשרים, אבל אחד לא יחזור מהאחרון למשל, אתה רוצה, זה לא משנה אם יש לך זכויות לזכור או לא אתה רוצה, זה לא יחזור לזכויות שלך זכויות שלך לא יחזור לזכויות שלך סיסטם שלך לבחור מה לעשות, זה סיסטם אינדיפנטי כמו שאמרנו, אשם לא צריך פעמון בגלל שהוא לא היה עם פעמון קטן. הוא היה פרופטי מהתחלה והוא היה תמיד כאן. זה קשה להבין, בגלל שאנשים במדע שלהם לא יכולים להסתכל על דבר כזה שלא היה בהתחלה. בגלל שכל הקריאה הייתה בהתחלה. לדרך כלל, הסיאנטיסטים נגמרים עד דקות על הארץ. איך התחלת הארץ? הייתה זו גבוהה גדולה כמו איזה קריאה או היא הייתה קריאה של ה'? הארגון היה, איזו חברה אומרת שהארץ הייתה תמיד פה ואיזו חברה אומרת שהארץ הייתה מייצרת בוודאי איך היא הייתה מייצרת? יש עוד ארגון על זה אבל עכשיו יש דבר סיאנטיסטי בין הרבה סיאנטיסטים, הרבה שלהם לא יהודים אם העולם שלנו היה מייצג במישהו או הוא היה תמיד כאן, איני סיאנטיסטים קוראים, הוא היה תמיד כאן, תמיד, לא יש דרך להתחיל, איני קוראים, לא יש דבר כזה, הוא היה צריך להיות מייצג בגלל שזה מיוחד והוא הופך. כמה שנה הוא הופך? מיליארד שנה אחת, מיליארד שנה אחת, מיליארד שנה אחת, דברים אחרים. עכשיו הם כבר מודדים שהעולם הופך. איך הם מודדים? הם הפכו את היחידה להחלוץ. הם ראו שאת הארץ תמיד חייבת. היא חייבת. כל עשרה שנה היא חייבת יותר ויותר ויותר ויותר. משהו שהיא תמיד חייבת במהלך האחרון משהו שמתחיל להתקדם, להתקדם, להתקדם, כמו שתי רכבים, להתקדם, להתקדם, להתקדם, להתקדם, ואז אם אתם הולכים ללכת, להתקדם, להתקדם, הם מתחילים להתקדם עד שהם יצאו לדעת אחת. זה מה שהכל התחיל. זה מאוד מאוד מסוימת למה הקבלה מבחן את הקריאה של העולם. שהייתה עולם, אבן השטייה, ה' קראתי אותה והיא התחילה להתקדם עם האנרגיה, עם האנרגיה ה' להתקדם, להתקדם, להתקדם, עד שה' יקרא, כולם! ההתקדמה הקראתיה התחילה. אז היא התקדמת להתקדם במהלך מאוד מאוד מלאה, מהזמן שהיא הייתה קראתה עד עכשיו. זה למה במזוזה כשנכנסים נכנסים לשין, ד' ויהוד מה זה? שאמר לעולמו די מה זה שין? שאמר די זאת אומרת דווקא זה קונצפט של חלק מהמדענים שבאמת משתמשים בצורה שהתורה מספרה על הקריאה של העולם נמשיך כאן ו... הידיעה הזאת, הזכות להבין, היא מאוד רחוקה מהזכות שלנו, מהמחשב שלנו. אנחנו כמעט לא יודעים לדמיין את זה נכון, בגלל שהמחשב שלנו רק יכול להבין דברים מסוימים בצורה נטרלית, לגבי החוקות של המדינה. המחשבים שלנו, יש לנו חמש מחשבים שונים, נחשב וליצור פיקציורים ברעיונות שלנו בגלל כמה כוחות שהקריאה נמצאת אותנו עם. האקסיסטנט של ה' זה יותר מכל מניחה. אנחנו לא יודעים להבין אותו, להראות אותו, להשמח אותו, להשתמש אותו, להבין איך הוא מפגש עם העולם, איך הוא רואה, איך הוא מפגש כל הטרנזקציה. אנחנו לא יודעים את זה. סימילר למיוחד שלי בלילה, אני הייתי עם מיוחד קטן, כשהייתי עושה 10,721 מולטיפילה ב-15,720, נכון? מה זה מיוחד קטן? שו אי. מה זה אי? זכרון. אני לא יודע לדעת כך... אני לא יכול לדעת כך הרבה. שואלו לי 6x7. אז רעיון של הקלקולטור היה מסוים, וגם רעיון שלנו, הוא לא יכול להבין את האמצעות של ה' ואיך הוא רואה את העולם. ולכן, כשאנחנו רואים דברים בפרפטים או בתורה, אנחנו לא יכולים להתגלגל במהירות של ה'. איזשהם של הדברים שהם נמצאים שם, זה לא אומר שזה נמצא לנו גם. כל הקריאות, כל האנשים שהם קריאותם, הם כולם מסוימים. אבל ה' לא יש מסוימים. זאת אומרת, הדרך שהיום אנחנו חושבים, זה לא הדרך שהוא חושב. הדרך שהיום אנחנו מזכירים דרך, זה לא הדרך שהוא מזכיר דרך. הדרך שהיום אנחנו מרגישים דרך, אמושיות, רעיון, זה לא הדרך שהיום הוא מרגיש. הרמחאל אומר, כשאתה מעשה בתורה, ה' נפגש בנצח ונחשו אותם, אתה הפרסמת כאנגר כאנגר של אנשי, אם מישהו יפה לו, אני אותו, אני אצלח אתכם, איפה אתם? זה לא עובד ככה, דווקא כשאתה רואה שאשם מפחד בגלל מישהו שמות או משהו כזה, אתה חושב, מה זאת אומרת מפחד? הוא כנראה יושב מפחד בבית כמו שאני הייתי בשנה האחרונה כמו שהייתי קריאה או שהלדה הייתה קריאה לפני שבועות אחרי שהיא פגשת את הילדה, כמובן. אז חושבים, אשם הוא גם פגש שפגשת את ילדה קטנה. אבל הוא עומד וקרח כמו איזו אימא, מרחק, אולי הוא צריך גם מרחקים לרחוק אותו, אולי הוא לא יכול להיות מרחק מרחקים, זה הכתובה שהם משתמשים, הם חושבים שכל מה שאנחנו מרגישים וכל מה שאנחנו מעשים הוא בעצם כמו אנחנו זה למה זה מגיע הרבה אנשים להשתתף, כמו סנטה קלאוס, הוא כתב כל בוקר בעקבות אדוניות, מה זאת אומרת אדוניות? הוא מבין, כמו ילד קטן, חושב שכמו אנחנו חייבים, וכמו אנחנו עושים דברים בגלל שהם צריכים, או אנחנו מביאים ילדים לעולם בגלל שאנחנו לא רוצים לשתתף בלי ילדים, או אנחנו מקבלים כל מיני דברים כדי להשתתף אותנו ולתת לנו רעיון, אז זה למה ה' בגלל שהיה אלון, מזרחי, קרחי, אני לאלון, אולי אני אקרא אדם וניב ומאז אני אקרא כמה מיליון אנשים ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני ואני אעבור ואני ואני אעבור ואני אעבור אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ואני אעבור ו כל הזכויות כשאחד רואה את התורה והוא חושב, אשם נפגע, אשם נפגע, אשם נפגע, צער השכינה, כל הזכויות, הרמב״ם מספר שהצליחה לדבר עם אנשים היא בשפה האנושית. אתה צריך לדבר עם אנשים בשפה שהם יכולים להתקשר לזה. איך אתה רוצה לדבר עם אנשים בשפה שהם לא יכולים להתקשר לזה? למה אתה רוצה לדבר עם אנשים בשפה הגדולה? בשפה של האנגלים? אנחנו לא יכולים להבין, אנחנו לא מייצגים להבין. אז כשישהם מדבר אצלנו, הוא מדבר אצלנו בתורים שהם יכולים לנו להבין מה לעשות ומה לא לעשות. כמו חראה, פי בחם, אני אשכח אתכם ואני אשכח אתכם מפה של הארץ אם אתם יכולים לעבוד עם אידל. זה לא מה שאתם חושבים על מישהו שיש לו אשכחה והוא יכול להשיג אתכם עם אשכחת המסכמות. זה מעניין של אשכחה. אבל למה הוא מדבר על חראון אף, זאת אומרת כמו שחראון יוצא מלאך כשאתם אשכחים? התגובה היא בגלל איזה מדבר אחר שאתה מנסה להבין כדי להפסיק את המקומות שלך. אתה מנסה להתאחר לאידולים שעשיתם בבית, וזה מגבירה גדולה מאוד כדי להיות אידול, כדי לתת קרדיט למישהו שלא יהודי, או כדי לתת קרדיט לאלוהים אחרים, זה המקום השני של המקומות. אם מישהו צריך לדעת שאתה לא עושה את זה בגלל שאתה משחק עם פייר, איך אתה יכול להסביר אנשים במהלך שתבין? התגובה היא שאתה יכול לעשות אותי מגניב מאוד ומגניב מאוד. אני אשמח מאוד מהחלטות שלך. ונוח מצא חן בעיני השם מה שעשה נוח רציון הוא מבחין מה שעשה אברהם אבין או אברהם אוהב אשם זה כתוב בתורה אברהם הוא אבי אברהם הוא אוהבי אני אוהב אברהם אפילו בגלל אוהב ואוהב של אשם זה אוהב ואוהב אחר כמו שאנחנו יש לנו אוהב ואוהב שלנו הוא מבחין בגלל גיין פרסונלי כל מה שיש לנו בחיים, כשאתה יש קשר עם אדם מה שעושה שאתה אוהב את האדם? א, מה שאתה מקבל ממנה, אוהר או מה שאתה לא מקבל ממנה. אם הם נותנים לך הרבה דברים קשה, והם נותנים לך, ונגמר לך, אתה מתחיל להתאהב אותם. אם הם נותנים לך אוהב, ונותנים לך, אתה מתחיל להתאהב אותם. עם ה' הוא משנה, הוא גדול. אך הוא מדבר עם אסנתורה בשפה שאם אתה תשמע אותי אני אוהב אותך ואוכל אותך ואם אתה יכול לנסות אותי אני אוהב אותך ואוכל אותך כן, בגלל שאין דרך אחרת לנו להבין אבל זה מעלית כל הדברים האלה שאתם צריכים לדעתי, אין דרך לנו להבין אבל זה מעלית כל הדברים האלה, אל תעשו את המשטעים שהכי קטנים עושים, להשתמש The words of the Torah to human language when it comes to Hashem. Hashem is not human. He wasn't created and He was not designed by someone who put limits on Him. דרך כלל זה כתוב בתורה כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכיי. תחשבותיכם לא מחשבותי. תחשבותיכם לא מחשבותי. להשיג אותי לך זה כמו להשיג עולם לעולם. עולם יכול לרחוץ אחת פעמים בכל יום. בטח. בטח לרחוץ. אני לא יודע, 3 שעות. איגל ב-3 שעות יכול ללכת מניו יורק לפלורידה אם אתה מספר איגל עם איגל, כמובן שזה לא מספר אתה יכול לעבוד בין איגל עם איגל או בין איגל עם איגל? זה שני ליגים שונים שלי והצלבות שלך לא צריכות לספר את זה אותו דבר על הרעיונות ועל דברים אחרים הקרמחל נמשיך רמחאל קוראים לזה, כשאנחנו רואים משהו שקוראים לו, קוראים לו בצורה. בשביל כל הדברים הקטנים שהם נפגשו, כל דבר בעצמם בקריאשון, הצליחה היחידה שהייתה להגיד, אם לא הייתה תורה, אם לא הייתה תורה, אם לא ידענו שהם נפגשים, איך היינו ידעים שהאברהם נפגש? האברהם ידע שיש נפגש לעולם, אבל הוא לא היה נפגש. אם אברהם היה יכול לעשות את זה, זאת אומרת שכל אחד מהם גם יכול היה לעשות את זה. אבל השאלה היא איך? התגובה היא, פעולה פשוטה. כל הקריאה היא מסוימתית. והציגה היא מסוגלת, ומסוימת, ומנהלת, ורעיון, ומערכת. זאת אומרת, שמישהו החלטה לך איך להיות. גם בנאדם, אינים נפגשים יפה, אינים נפגשים ארוך, אינים נפגשים קטנים, גדולים, גדולים, גדולים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נפגשים, נ את הלילה הזאת שאתה רואה עכשיו בלב עם מיקרוסקופים עם הספרים שהם מתחילים לתחיל בזה אתה רואה נוס גדול או נוס קטן גדול או נוס קטן גדול נוס גדול נוס גדול נוס גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול ג מישהו ליצור כל זה, אנחנו צריכים להגיד שזה מישהו שלא יכול להיות מסוים, כי אם הוא היה מסוים, זאת אומרת שמישהו גרם אותו, ומסוים אותו, ואז אנחנו נמשיך לטרול, אז מי גרם את זה מישהו, ומי גרם את זה, עד שאנחנו נגיע לאחרון שמישהו היה פה לפני כולם, והוא לא יכול להיות מסוים, בגלל שאם הוא מיוחד הוא לא יכול ליצור כאלה דברים זה אפילו בלי התורה בגלל שאנחנו לא צריכים את זה כי יש לנו את זה הכל כתוב בתורה, ה' עשה את זה אבל אברהם הגיע לכתובות שזה לא יכול להיות שמי מיוחד היה יכול לעשות כאלה דברים זה לא יכול להיות גם צריך לדעתי שבנפש ספיריטואליטי של האדם, יש להם הרבה כוחות שונים וכל אחד מהם, כמו שאמרתי קודם, הוא אינדיפנטי וגם אתם צריכים לדעתי ש... אם מישהו תשאל אתכם, אבל למה ה' עשה את כל זה? אנחנו יכולים לתת עשרות התגובות אבל ההתגובה האחרונה היא כי הוא רצה את זה ככה ואנחנו לא יודעים למה הוא רצה לעשות אדם ואישה למה הוא רצה לעשות כל כמה גלקסים למה הוא רצה לעשות את העולם בגלגולה אנחנו לא יודעים למה, רק הוא יודע למה. בעולם הבא, אנחנו יכולים לדעת יותר, אבל עכשיו אנחנו לא יודעים למה. אנחנו נמשיך. המרכז של הקריאה. למה עכשיו אנחנו מתחילים להבין בצורה מסוימת, כמו שהה' יתן לנו להבין מה הוא הטלוי של הקריאה עדיין צריך לתת לנו איזו התגובה אנחנו לא נבין את כל הסרטון, אבל תתן לי משהו, תתן לי טיפ עכשיו הרמחה מתחילה להסביר, הטלוי של הקריאה היה להשתתף מהגדול שלו לאחרים הבית של כל הטובים, הטוב הפרקטי המושג המרכזי צריך לתת מהגדול שלו לאחרים, כדי לעשות אותם שמחים ומגניבים, בגלל הטובה, לא בכל זאת. לא להשתמש בזה, אווו, הוא היה צריך, הוא היה לבד, הוא היה דפוס. אז עכשיו, כשאנשים יש ילד, והוא נותן לילד אייס קריאם, והילד מנצח מהשמחה, האמא קריאה עולמות של רוח. זה למה הייתה צריכה ילדה. לא. בבקשה, אל תכניסי כזאת, בבקשה. המשפחה היא, המלך של ה' הוא, אני יש לי כל כך הרבה לתת, ולא מישהו לתת את זה. בואו נציין אנשים שיכולים להצטרף בהם ללמוד אבל אם אני אצטרף בהם בלי שהם יקבלו את זה, הם יקבלו תלמיד תלמיד זה חלק מלחמה תלמיד זה חלק מאוד מיוחד, חלק צריך בשביל שהאנשים יקבלו מלחמה של אנשי נכון בלי תלמיד, אתה לא תהיה נכון אין דרך, בלי זכויות ובלי זכויות, אף אחד לא יכול להיות עורך. זכויות, אתה נולד עם, אבל אתה צריך להתפתח את זה כל יום. יש דרך לתפתח את הזכויות שלך ולהבין הרבה דברים שאתה לא יכול להבין לפעמים. כמה שתלמדים, כמה שתגרם. כמה שתלמדים קטן, כמה שתפחד. אז אני רוצה להשאיר מהטוב שלי כדי להציג אחרים כשאין משהו פרפקטי כמו הוא כל מה שרואים בעצמם כמו פרפקטי זה אילוזיון אם תראה משהו שרואה מאוד פרפקטי זה רק אילוזיון כי לא משנה מה שתקבלו ותנסו להשיג את זה ל'ה' זה יהיה צחוק אתם קוראים לזה פרפקטי? זה נחמד עם הלכה נחמדה, כשאתה רואה אנשים חכמים ואתה מתחיל להתמודד איך גדול הוא הוא, אני לא ראיתי אף פעם אנשים חכמים ככה כך זה ישאר רק עד שהווילנגאון יצא לביתה אחרי שהווילנגאון יצא לביתה, זה אנשי פרפקטי שאתה מוכן להתאמן נראה כמו מונקי ביחד עם הוויל נגאון ואם הייתם בגרבה עם הוויל נגאון הייתם מפחדים מבחינתו לדעתו שלו אבל אם הייתם נכנסים הוויל נגאון לרמב״ם הייתם אומרים לו רבי עם כל המבחינתי שיש לי חברה אחרת ואם הייתם נכנסים רמחל לרמב״ם בצד רבי עקיבא אתה אגיד לרמב״ם, כמו שאני אוהב אותך ואני אוכל לדבר, מהנבחרת שלך ושל חדשתך, אני ראיתי רבי עקיבא, סליחה שאני ממשיך קלאס. אין משהו לספר. וכמו שרבי עקיבא היה, כשאתה שם לו בנק של משה רבנו, הראשון הראשון שעשה את זה, אני הלכתי לשמיים ובאתי אליי. הוא אמר לרבי עקיבא, את יודעת, כמו שאני אוהב אתכם, אתם הכי גדולים שיש לכם עד עכשיו להיות ביחד עם משה בבית, אני לא יכול לתחתן על איזושהי הזכויות ואם אתם עם משה ואז אתם יכולים להבין כל שם על ה' בואו נראה, הוא יתקן לכם איזושהי זכויה להבין כל שם שאתם יכולים לדעת עליהם. תסתכלו על משה אחרי זה? אין משהו לספר. אז הידיעה היא שכשאתה חושב שהוא פרפקטי והיא פרפקטית והזה פרפקטי והזה פרפקטי אף אחד לא פרפקטי, יש רק אחד פרפקטי, זה השם, טוב? תמשיכו, זה רמחן. והוא תמשיכו ויגיד, אך השלמות, השלמות הראשונה, הדבר הכי פרפקטי והמאוד 100% פרפקטי, זה הוא, זה השם. בגלל שהוא רצה להשאיר את הגדול שלו לאחרים זה לא יכול, זה לא יכול להיות מסוים לתת מאוד קצת מהטוב שלו מה העקב? אני יש לי אינסופי טוב להשאיר ואני אשאיר מישהו קצת? אם ביל גייץ תשאיר לך קצת, אף אחד יודע את העקב של החסד? אפילו אם הוא תשאיר לך 20 דולר, אף אחד יודע את זה? אם מלחמת ברחוב נותנת לך 20 דולר ממה הוא קבל היום, הוא נותן אמירה. אבל אם כל המיליארדים על החברה, נותנים לך 100, 500, שם עליך, זה מה שאתה נותן. אז ברור, אם ה' יש לנו איזושהי גדולה לתת לנו, למה הוא נותן לנו רק פינאטה, או קטן יפה, או רגל יפה, או יפה רומנית. זאת שיחה. כל אלו הדברים, במיוחד עם כמה הוא יכול לתת לנו באמת, זה שחק אלא ביותו מתיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו ביותו הוא לבדו יתברך הטוב האמיתי לא יסתפק חפצו הטוב אלא ביותו מענה לזולתו בטוב הוא עצמו שהוא בו יתברך מצד עצמו השפה היא מאוד קשה כל מה שאני אעבור לך אם אתה קבל 1,000 ישראלים מהאוניברסיטה, 1,000 דוקטורים ופרופסורים, ותביאו אותם כאן לבית, אם אחד מהם יתכול להבין חצי מה שאני אערך, זה יהיה מפחד גדול לי. קודם כל, הליגה היא מאוד דיווין, היא גם מאוד קטנה, והיא מאוד סופיסטיקית. כדי להבין את הספר הזה, צריך לקרוא אותו לפחות 5 פעמים. זה לא יותר לראות אחת פעמים. כל פעם שאתה רואה את זה, אתה תראה דברים שאתה לא יכול להראות לפעמים. אם אתה רואה את זה 20, 30, 40 פעמים, אתה עדיין תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד לפעמים אתה צריך לראות את זה עוד פעם כדי שאני יכול לתרשם את זה לדבר, במיוחד באנגלית, שזה יותר קשה מאחורי עברית. אז יש לי שתי פעמים להתרשם במיוחד שלי. ראשון, להתרשם את השפעות לעברית, ואחר כך להתרשם את זה לאנגלית. זה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת שקורה ביותר עצמם, שהוא הטוב באמת, זה טוב, זה פעולה, שזה פעולה, שזה שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, שזה פעולה, פעולה, שזה פעולה, פעולה, שזה פעולה, פעולה, שזה פעולה, סימילר למרכזים שזה פעולה, פעולה, שזה של הטלפון. אני ראיתי שאחי שלי בישראל, הוא מרקזים אקססורים לטלפון. הוא נתן לי מרכז לטלפון. זה יקרה כל יום, עד שהטלפון יצא ל-100%. אני אגיד לו, מה מרכז זה? אני עובד עכשיו שלוש שעות, והוא הלכה מ-9% ל-40% זה לא משתמש הוא אמר לי, כי זה רק 2 אמפריארים, בואו נתן לכם 8 מה זה? קח את זה, 20 דקות, 100% מה ההחלטה? הוא אמר לי, זה משתמש רחוק זה מצד הכניסה, זה מצד הכניסה הראשונה. אז כמובן, הקונקציה בין הטלפון והכניסה, זה מה שמוצר את הטלפון לצלם את האנרגיה והפעולה שהיא צריכה להפעול. בלי הכניסה, הטלפון אינספור, בלי השם, האנש אינספור. איך אתה קונקצייה לשם, בצורה נקראה או בצורה נקראה, שם דבר אלקטריקטי, אם יש לך קטנה קטנה, רק קטנה קטנה יכולה להתקשר או להתקשר, אם יש לך קטנה קטנה, מה אתה קורא? קטנה קטנה, אז זה יכול להתקשר מאוד פשוט, אבל אם יש לך קטנה קטנה, זה ייקח לך חמש שעות להתקשר את הסרטון. אני אתן לכם דוגמה, כשאני הולך לישראל ואני עושה שעות דוקטורטים ככה, זה ייקח שתי יום גדולים, כדי שהשתי שעות ייתן להחליף מזה לאחד שלי פה בניו יורק, שיכול להכניס על ידיו. האינטרנט בישראל הוא כל כך מלאם, אפילו אם זה המדינה הכי חדשית במהלך העולם. בגלל איזה שבוע, האינטרנט העברי שהם נותנים הוא מאוד מלאם. כשקראתי להסתכל, אני חשבתי, אולי זה משהו בבית אמא שלי. אני אמרתי, אני רוצה את הקבוצה הקבוצה הקבוצה הקבוצה, אז זה היה הקבוצה הקבוצה הקבוצה. זה יקרה שתי ימים לתחיל לדבר שתי שנים בניו יורק, זה יקרה לי 20 דקות. 20 דקות? כן, 20 גיגאבייט, 20 דקות. בישראל, שתי ימים. היא אמרה, וואו, אם הייתה לנו רק כזאת רעיון, אני יכולה לספר כל כך הרבה קבוצות? זה מה שאתה חושב עליה. אז אני ממשיך איך הרבה זכויות במשך שנה, כפי שזה היה 40 פעמים פעמים. קשה להבטיח. וזו מדינה מעברת. היא אמרה, לא, אנחנו עובדים על עבודה חדשה, זה יהיה בגרון, זה יהיה מאוד פעמים. תודה, בואו נתקע בזה, אולי משיח יצא יותר פעמים. למה אני עושה לך את האמצע הזה? ברור שאתה רואה, כמובן שאתה רואה שהקונקציה מניחה איך הרבה אתה תרצה לקבל וכמה פשוט זה יביא לנו לידע, עכשיו, איך אתה מקבל את הגדול הזה מאשר אתה עדיין בעולם. תזכר, כשאתה מתחיל לעולם הבא, אתה לא יש לך את הגוף ואת השחר וכל הממשלות הפיזיקות. השלום הוא פשוט, 100% דיווין והשלום יכול להוציא מאשם במקום הכי גדול של התקשורת אבל אנחנו עכשיו מדברים על העולם הזה יש לנו שני יהודים אחד חיים, מגיע ומדבר ככה כמו ארוחה אין שנה בין הם וללחוץ או ללחוץ ואחד הוא במקום הכי גדול של הדיווין מקום הכי גדול אתם רואים את החיים של ה' על ידו אתם רואים שהוא לא יכול להחליט את עצמו ממלכת ה' אפילו 5 דקות ביום אפילו כשהוא אוכל, הוא צריך להיות בוקר אופן. אף אחד מהגרבגים בעולם הזה לא מתייחס לזה. הוא לא צריך להיות בקטעות ולחיות ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ולכתובים ול שאחר כך כשאתה מקבל איזושהי אשכנזה, למרות שאתה עדיין בתקופה, כל אחר אשכנזה פיזיקה נראית כאלה שקטנה. אנשים שלא מקבלים מזה את החיים הביתיים, הם מאוד חייבים לאשכנזים אחרים. השחרר צריך, כשהם לא מקבלים השחרר של השחרר הגדול, הם מגיעים לשחרר תמידי שחררים שהם כולם אילוזיונים, כמו דרוגים, כמו אנשים שיכולים להצליח בהשחרר בצורה קשה, וזה יקבל זמן, אבל הוא לא יש לו תלמידים. אז הוא חושב שבשביל לקחת סרטונים או לשחרר גרס זה יביא לי את המחשב שהייתי כל כך גאה בזה. אנחנו יכולים לדעתי שזה אילוזיון. זו אילוזיון תמידית, אבל לאחר כך הסיטואציה מתחילה לגמרי. עד שהאנשים יכולים אפילו למות. זו חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה. כמו שבכל מה שציירים ומציירים, אם אתם משתמשים עם חשיבה חשיבה, במיוחד, הקריאה תחפש או יפה, או אפילו ימות מישהו. אם שתכניסת את הדברים הטובים לזה, או שתכניסת את זה בגלל שאתה רוצה להיות בקריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריאה קריא אבל זה יהיה נגמר על כמה אנחנו נפגש את המערכת שלנו להפגש אותנו עם הליט הזה עם הליט הדיווין הזה אז מצד המדבקים בו אלה שמתפקים אל ה' ואתם הדבקים באשם אלוקיכם חיים כולכם היום יש ספר בתורה אתם כולכם מתפקים אל ה' ואתם הדבקים באשם אלוקיכם לא רק הם לא מקבלים, אבל במשך לקבל את הגדול הם מקבלים שחור שחורי, שחור פשוטי, שזה מה שעשה להם גדול ומתאפשן ומתאפשן והם מרגישים שהליף הוא קטן במושג הקבלה הם קוראים לזה מראה שחורה מראה שחורה מראה שחורה זאת אומרת גדולה שחורה זאת שחורה שחורה זה כמו שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור כך קצת את הלב שלך יכול להשתתף כמו מגנט לאשם כמו שני מגנטים, יש לך מגנט גדול וקטן שחור קטן גדול, המגנט הגדול יוצא לו את כל קטן קטן, נכון? המגנט הכי גדול הוא, יותר פשוט ומפחד הוא יצא אידם לו מה יקרה אם נתחיל להשתתף פג'ים? אנחנו קחנו 500 פג'ים מהכתוביות ונכתוב אחד, המגנט עדיין ייקח את זה נכתוב אחת פג'ים, המגנט ייקח את זה אבל כל פג'ים שאנחנו נכתוב כאקסטרל, 3, 4, 5, 6, 10, 20, 50, יותר שאנחנו נכתוב, יותר קטנה יש למדל ולמגנט למה? בטח המגנט רוצה להתקשר למדל, בטח אבל בגלל שיש כל כך הרבה סיבובים בין המגנט הראשון לגבי כל הדברים לכן הם לא יכולים להתקשר לבית הראשון שזה ה' והגויים יש סיבובים קליפות בין הם ולה' נקרא בקבלה קליפות קליפות זאת אומרת קליפות למה הם קוראים לזה ארגון? יש לך ארגון בלבד ארגון אבל הוא מגלגל עם ארגון גדול יכולים לאכול את זה עם ארגון? לא, זה יהיה מאוד קטן ואתם לא תשמעו את זה אז צריך להחליט את הארגון כמו שאתם לא יכולים להחליט את הארגון בין את המות שלכם ואת הטעות הזאת של הארגון יש באמת לא קונקציה אתם יכולים רק להתכוון כמה יפה זה יהיה אחרי שאתם תחילו להחליט ולהחליט את הקליפה אבל עד שאתם יחליטו להחליט את הקליפה לא תהיה אף קנטקט בין השמאל של הארנץ לגבי האנוש סימילית לזה, כשיש קליפות קליפות של קליפות בין האנוש של האנוש לגבי המסורת של כל האנושים, שזה ה' האנוש לא יכול להראות השכינה האדומה של השכינה וכמובן, זה מפגש דברים מגניבים בשביל החיים של אדם אמפתינה מגניבה הרבה מנטליות שיש לאדם הן נתנות בגלל זה אבל הלחם של אדם היה תותן בלי קונקציה ל'השם והאנגלית התחילה לעשות כל מיני דברים שקיבלו אותו או אותה ללכת את המדע שלהם ולפעולות שלהם לפעולה אם אנחנו נגיד על אחת הקריאות, אחד הנבראים, שהיא פרפקטית, היא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד כל מה שבארח זה נכון, אבל ת כשאתה מספר משהו לאשם, יש לא מספרה אשם תמיד פרקטי, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכויות של מי שבא, בלי זכו כדי להיות איזושהי גדולה בסדר של כמה אנחנו יכולים לקבל מזה אז כשאנחנו נפגשים לאשם חולה כשאנחנו נחליטים את המצב בין אשם לאשם הוא נמצא לנו הרבה של הליטה שזו אוכלה לשלום ואנחנו נמצא לו מאוד משתמשים ומאוד מחייבים שהרעיון שלו במיוחד הקריאה הוא באמת מתייאליזי. אני אספר את זה במיוחד. כשאני מנסה לקחת את החיים של ה' אני באמת מנצח את המיוחד של הקריאה. הוא קבל את העולם כדי לתת לי הרבה מהגדולות שלו והוא אמר לי, תקבל לי כדי שאני יכול להכניע אותך, תקבל! תקבל את הסודקייס, אני רוצה להכניע הרבה זמן אבל הסודקייס נקבל רק קצת, רק 1 סנטימטר, אני לא יכול אפילו להכניע זמן. תקבל, כמו שתקבל, יותר זמן יצא. אז מה זה הכניסה להכניע אותך? אם אתה לא מתחיל עם המצוות שלך, עם התלמידות של תורה שלך, עם הרחבים שלך, עם פורסם את הרחב שלך, אתה לא תהיה עולם שמתאים להקבל. שתהיו שאלות. אחת, אתה מפורסם את עצמך, ואתה מחפש את הגדול שה' רוצה לתת לך. ושנייה, אתה מפורסם הקריאטור שחייבת לתת לך מהחיים שלו, זה למה הוא קריאטור אתכם כאן, להתחיל. אז אתם לא מבינים את המקומות, ובחלק מזה הוא נפגש, אני מדבר רק בנושאי האדם, בבקשה אל תבין את זה ליטרלי, אני רק רוצה שתבין בכך שאתם לפעמים ידעים מה קורה לך. אז אתם מגיעים לו להשכחה שהוא רצה כל כך הרבה לתת לכם ואתם מגיעים לו לעשות את זה. אנחנו קוראים לזה, יש שנה על זה, בכל צהרתן לא צהרה. בכל המצביעים שלהם, המצביעים, הוא נפגע בהם. אני צריך להכניס אתכם עכשיו, ואתם לא מקבלים את החיים הגדולים, והחיים שלכם הם מאוד שחרות, ספיריטואלי למה זה? בגלל שאתם לא מוכנים אותי אתם לא מבינים את המסורת לתוך זה, אני קראתי את העולם כדי להשתתף לאנשים אני שם את השלום הגדול לבדיכם, אני רוצה להשתנות את השלום הזה, ואתם נפגשו את זה אתם לא נרחקו את המערכת המסורת אני לא יכול להשתנות אתכם אז יש פה שני פרופסורים, מהמדינה שלך ומהמדינה שלי. המדינה שלי לא מופיעה, ומדינה שלך לא מופיעה. זאת אומרת, זה עבודה שנייה. אחת היא שאני אוכל את עצמי, ושנייה, שאני אוכל את הקריאה שלי. הוא יש מדינה שהוא רוצה להופיע, ואני אוכל את זה. אני באמת מנסה להשתתף עם רכביו הוא גרם את כל העולם אני לא רוצה להגיד שהוא מנסה למכניס את העולם בגלל שלא יש לו משהו מנסה הוא גרם את כל העולם בפחות אחת אז ברור שזה לא מנסה אבל אני הולך להשתתף את העולם בכלל כדי שאנחנו נדברים הוא מנסה למכניס כל כך הרבה דברים כל כך הרבה אנשים ואנימות וכל מיוחד וכל כך הרבה דברים בשביל איזשהו פרופסור שהוא יצטרף לנו בעולם הזה ולאחר כך בעולם הבא ואנחנו מנסים את כל הסיסטם כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא אבי-אבי-אבי כדי שהוא יתחיל לשים לנו את ההתקדמות ואנחנו מנסים את זה זה 100% במדינות שלנו אם נתקדם או לא אז אבותיי הקריאטור נגד האדם הוא עשה רולטה שהקריאה, זאת אומרת, האדם יהיה צריך להתקיים את הטובה, הוא לא יקבל את זה בפחות אם הוא רצה להתקיים את זה בפחות, הוא לא יקבל עולם פיזיקי ותביאו אותנו למקום של ה' ותביאו אותנו אינספקט של טובה וזהו אבל הבעיה היא שאנחנו נמצאים את זה עם אשכרה והאשכרה היא אשכרה ספירטואלית נותנת עבודה עם אשכרה במהלך זאת אומרת אשכרה ספירטואלית אשכרה ספירטואלית שאתה יכול להסביר לדוגמה מסוימת אבל לנסוע כשאחד... אני אתן לכם דוגמא אם אחד הוא חילון ברחובה וכל יום אתה יכול לתת לו ברחובה לאכול, פיטר, סנדוויץ אתה צריך לראות איך הוא יכול לתת את הראשו כשהוא יכול לתת לו, תודה, תודה או כשאחד יצא לדור שלך ואחד שואל לבקר, סליחה, אני פחות, אני צריך להתפתח את הילדים שלי, יכול לבקר לי? אתה לא תראה אף אחד יצא תביאו לי בבקשה 500 דולר, אני צריך את זה בשבת. בבקשה! לא, לא! בבקשה! בבקשה! אני גאה! יש לך משהו כזה? לא. איך זה יכול? שלום, סליחה שצריך את זה. אני קולקטים דברים לבית שלי, יש לנו עשרה שנים. אם אתה יכול לעזור לנו, אני צריך לקבל אוכל, אנחנו לא יש לנו אוכל. אני לא קבלתי עבודה אלקטרית לפני כמה שנים. ואז הוא אומר, אוקיי, רגע, אני אגיד לך שתבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו איך הרבה ילדים של גמורים גדולים או פוליטיצים אוהבים שהאנשים מדברים עליהם כאנשים של ילדים. אינם אפילו מנסים להחליט את שם שלהם. למה? כי הם לא רוצים לציין את ה-3 תודה בגלל האנשים שלהם. כדי שהם לא מוכנים את שם שלהם. את האנשים כאלה, זה מראה שהמסלול שלהם יותר גדול מאנשים אחרים. איזה אנשים נפגשו את הלשון שלהם, מה שזה סיג מגניב שלהם. אפילו האנשים יש ללשון. האנשים יש ללשון. אלה שלכם שיש ללחם, אתם יודעים, אם הלחם נפגש ועשה משהו שרון, והוא ללחם מבחינת, ואתם קוראים לו או נחפשו לו, הוא נחפש, הוא הולך לדרך אחרת. ילדים, ילדים עוד שנים, אם אתה אומר להם, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל תקשרו על החולה, אל הוא בעצמם כבר מבין תקשרו על שאני לא חייבת את זה, אני לא הייתי מוכן לקחת. עכשיו, כשאתה קורא לו, הוא חייבת. מי אמר לו להיות חייבת? זה משהו, זה אינטגרל בשלב כלי האנשים. זה מבנה. אתה יודע, איזשהו משהו מבנה ואיזשהו שאתה צריך להוסיף בפקציה. זה כבר מתחיל. יש הרבה דברים בחיים שצריך לתאר לשלם. צריך לעבוד מאוד כדי לקבל עבודות. איזשהם דברים מתחילים. אחד מהם זה... שם. זה למה לא יש מצב להחליט השם מהשלום של אדם בגלל שהשלום של אדם יש ספארק מהאדם. ולא יש מצב להחליט אדם. אתה לא יכול להשתמש בו הוא הדבר הכי טוב אז כשהוא קיבל קצת פרק שלו ושם אדם ואז הוא התחיל להשתמש בכל אדם זו תשמעה היא דבר קבוצה וכל אחד יש תשמעה אתם רואים את כל המועדות בקורטה? הם תמיד מקווים את רגליהם עם רגלית או עם רגלית אתם לא רואים, אנשים רואים אפלס שהם טרוריסטים ערבים הם מבטיחים שתראו את הראשון שלהם עם ה-V בגלל שבקולטוריה הערבית, הקולטוריה החמאסית של הפלסטינים הם מגניבים מרדכים שמרדכים ילדים מנסטרים מגניבים מרדכים אנשים דווקאים, יהודים ולא יהודים מגניבים מרדכים מי שמגניב מרדכים מראה לך מי הוא אפילו ישראלים סקולריים, שהם הלכו עוד שנים לנסוע ולראות פילמים של הלוויוד, שהם נגמרו את החלומות, ואת המדע של האנשים, בוודאי התחלו להשמח במורים מפיה, מורים איטליאנים, הם עושים הרבה פרקים על המפיה, בלי, למרות את המורים האלה, היו מתחילים להיות אהבים קולטואליים. אותו דבר עם האנשים. עשרה שנים אחר כך, איזו אומנה שהיה ללחוץ ברחוב ברחוב, כל אחד היה לדבר עליה. אל תביאו לידי, אני לא רוצה לראות אתכם. הם יקראו להם אמונים. היום, כמו שהיא יותר פרובוקטיבית, כלפי האמירה וההתרחקות שהיא מקבילה. למה? כי המנצחים של הזו הגניבה הם כל כך קטנים, פשוט, שהם כל כך מפריעים את האמת, שהם מאמינים את מה שאתם מנצחים את הראשון שלהם מאד ילדים. אישית לא יהודית, 100 שנים לפני שאתם עשיתם להם מיליארד דולר, הם לא יכולים ללכת לביתה עם סולטה. אני יכול להראות לכם פטרסה מהמדינה בסעות קרולינה, ב-1900. כל הגויות שם, עם דברים גדולים, קוור, ראש, קוור, הכל. רב שלום עוזול מין אורבך, מדבר על האנשים הראשונים שהם מוכנים ללכת ללכת ללכת לירושלים, לפני 50 שנים. האנשים הראשונים. אף אחד לא ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת איזו ללכת ללכת אנגלית ללכת ללכת ללכת באה לירושלים עם רגל בפעם הראשונה והרגל שם נראה כמו קטן של שילה מלכה, אתם יודעים שילה שאתם קטנים מלכה? אתם יודעים את הקטנים שיש להם מלכה? אתם יודעים מה אני מדבר עליהם? זה כמו שזה נראה, נראה כמו רגל עם מלכה כרליאר, זה נראה מגניב. עכשיו, איזה אישה בעולם יכולה ללכת ללכת ככה? זה נראה יותר מזה. ולפעמים, אנשים מגניבים אותה עם רכבים. אבא שלום עוזל מיור בחריט, אנשים בג'רוסלאם נמצאים בצד השדה, ונמצאו רכבים אותה, ונמצאו לסריח, תסתלכי מפה פרוצה. תלך מהשדה הלכת, אישה מגניבה. רב שלום עוזלמן אורבך, בלינגוויץ שלו, הוא אמר, אפילו אנשים בלינגוויץ יכולים להגיד שזה לא אור חשוב, זה לא אור באמת. אתם יכולים לראות שזה קורה מבחינה. אבל האנשים היו כל כך מפחדים אז, האנשים היו הרבה יותר חולים מאז, 50 שנים. לא הייתה אינטרנט, לא טווי כמו היום, לא דרטים בכל מקום, לא קרסים ומדברים, ושוטינג, וקילינג, וריפינג כל הזמן. אז האנשים לא יכולים להסתכל על כזה חוצפה. ואתה רואה עכשיו, אחת גנירה אחרונה, לא רק האנשים הסתכלו על זה, הם אוהבו את זה. פריטים גאים בעולם, מיליארדים גאים, מיליארדים מנטיים מנצחים, מנצחים פריטיים, שהם חיים עם סקסם שלהם, לא יודעים אפילו שהם מנצחים אפל הלכת הנצחה והלכת הקריאה. הם מנצחים לדמיין על הרבה פוליטיקאים ומנצחים פחותים. תראו מה קורה, אחד מהם בישראל הלילה, בני רבי, אני כבר ידע שזה מאוד מגעיל לפני הרבה שנים, הוא עובד בצד הישראלי, כל פעם שהם מביאו רבי לסטודיו, ללחוץ על הרליגיה, אחרי שהרבי הלך מהסטודיו, שהם מנסים להיות רליגיוניים, הוא נפגש חמודים מנסים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים נפגש חמודים אני אמרתי לכם, זה רשע מרושע. אמרתי לו, אבל הוא יש ימאקה. אמרתי לו, אז מה? הממשל גם היה ימאקה. ואנחנו ראינו מי הוא. אז מה זאת אומרת, שהוא יש ימאקה? איזה רפורמה, אנשים עובדים עם ימאקה. והם יכולים לעשות את הרעיונות הכי טובות של התורה כל דקה. לא כל יום, כל דקה. מה זאת אומרת, הוא יש ימאקה? עד כמה אנשים יהיו נאיבים? אז מה קרה? עכשיו הוא נמצא מהקלאזי. אני אוהב ילדים אבל אני גם אוהב אשם. כל כך קטרדיקטי. אשם לא אוהב משהו יותר מאשר הומוספקשואלטיה ואבומינציה. זה למה הוא נותן להם פנלטה למות בגבולות וקטרדיקציה פרמיננטית לגלוי האחרון. זה מזמין תנות מזמינה לשלב של אדם. תנות מזמינה, מזמינה רוחנית. איך אתה יכול להיות איזה אוהב של ה' ואיזה אוהב של החברת שלך במהלך זה לא יכול להיות אז מה יש במיוחד שלו? אילוזיון איזה אילוזיון הוא לא יש לך קונקציה, מישהו כזה לא יש לך קונקציה הוא לא יכול לקבל איזה זמן מהלך של ה' אולי הם נפגשו ככה או הם נפגשו ככה? אולי נפגשו ככה, הם נפגשו ככה במהלך שלהם במהלך הראשון ואולי הם נפגשו ככה אולי הם נפגשו ככה אחד או האחד, איך שהאנגלית מרגישה שהיא מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה מגניבה לזה מגניבה לזה שמוצאים איזה מילה של אמפתיה לגייס, איזה מילה, אני מבין אותם, אני אקבל את זה, זה לא חשבון שלו, זה עדיין רליגי, מי אני לדעת את זה? כל ההתגובות הטבעות האלה, יהיו מגניבים גדולה, יותר מאחור מה שיכול להחליט עליו, או לא. ההתגובות שהאנשים, שהם מגניבים כזה מגניבה, בלי פחדה, אף פעמים, ולפעמים הם מייחסים למידה סוציאלית, אני אוהב אתכם, אנחנו עם אתכם, אנחנו מפחדים אתכם, כל הכבוד, יפה שבאתם, הם מפחדים את החילול השמי. קודם כל, הוא מורד את אבא שלו, הוא אבא רליגי. תחשבו על האבא הפחד, שכל 1 מיליארד רואים את הערק הזה. כל אחד בישראל רואה איזה בני הוא יש לו זה לא מגיע לאבא שהרבה סייקוסים והרבה אנשים רעיוניים אוהבים את הביניו כי הוא בא מפה מהקלאזית זה לא נותן איזה מגניב לאבא כמובן רליגי כשהוא רואה אנשים רליגיים לדבר עם הקלאזית ואומרים להם, אנחנו לא רוצים לראות את הראשון שלכם עוד פעם זה מורד את האבא אבל מה שמורד לו ביותר זה למה זה קרה לי, מה אשם חושב על אח שלי כדי לעשות את זה, כדי להתפתח ככה. זה טלפון. סימילר לאחרון שיש אח, חשיבי ששן, והוא נהיה מחלל שבה. מאוד מאוד גבוהה. כמו מרסה, מישהו כזה, זה כמו עולם גוג ומגוג בבית אדם. אם יש לך שנאר שקבלו לו רליגיה ובכן הוא התחיל להיות מונסטר, זאת יותר קטנה ממלכת מלחמת. גוגו-מגוג זאת אומרת שעשרה וחצי של האנשים בעולם ימות בפעמים. מיליאנים של אנשים מתייחסים, זה יכול למישהו יהודי או צעיר, ללכת מפה של התורה. זאת מה שגמרה אומרה. זה לא מה שהיא מזכירה. לא חושב שאני מזכירה פה. אני אומר לך מה שגמרה אומרה. בן שירד לתרבות רעה, גורס דן מלחמת גוג ומגוג. אז אם מלחמת מלחמת גוג ומגוג, כל מה יכול להיות מספיקה. אתה תהיה מזלם כמה בעיות שיש לאנשים בתחום החיים יוצאים מהמספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה המספיקה הייתה לך טראומה, את הולכים לרעב אתכם הייתה לך ילדים בקלאס שהם עשו אתכם ורעבו אתכם אתכם הולכים לרעב אתכם ורעבו אתכם הולכים לרעב אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ורעבו אתכם ו זה כאילו סקר בשלום של אדם, בספירית, סקר סקר זה כאילו סקר על רקוד זה לא עובד, זה מוציא פרובלים איך אתה מחזיק את הסקרים האלה, את הסקרים האלה? אתה יכול ללכת לדבר ולרפוגרם את זה למשל, אתה אומר לאדם, בוא נלך לזכורית הילדות שלכם. תגידו לי, בבקשה, מה שאתם יכולים לספר. תביאו לי רעיון שמח מהילדות שלכם. ואתם מספרו שאתם הלכים לאנקולוגיה, הייתה רעיון גדולה, אתם הייתם שם, הם התקשרו לכם טובה, משהו כזה. והם עושים אתכם להחליט, מאוד להחליט, הולכים לתוך המחשב שלכם, ומתחילים להחליט את הטראומה. הרבה מהגייסים האלה, אתה תשמע, אחרי פעולה של תקופה, זה יעבור להם מאוד. הרזון שהם מפחדים מהשקל הלפני, זה בגלל שהם עשו משהו. לפעמים זה משהו שהם עשו בשבוע. זה למה הם נולדים ככה מלאה. תזכרו, הרבה של הדברים שאנחנו נפגשים בעצמנו, אלה דברים נטרליים, שאנחנו לא נפגש אותם, זאת אומרת, רעיון הקריאטור הוא שאנחנו נפגש אותם ונשאר מהם, כמו שאנשים צריכים אנשים, ואנשים צריכים אנשים, אנשים צריכים אוכל, אתם יודעים, כל אלה הדברים, אנחנו צריכים, יש לנו רעיון לדברים מסוימים, והקריאטור כשהוא נפגש אותנו, אוריגיאלי, אנחנו צריכים את כל הדברים הטובים שהוא רוצה אותנו לצריך. ואחד הדברים שההוא נפגש את העולם היו מלאי ונפגשי, בכל מקום, במלאי ונפגשי. זה סיסטם פרפקטי. להמשיך את הסרטון ואת העולם. כשהוא נפגש את העולם, טכנולוגי, כשאנשים לא יכולים להתקשר לנצח שלו, זאת אומרת שיש סיסטם עם וירוס. הווירוסים יכולים להחליט. יש הרבה אינטרנטים שהם ממש מדברים בציניות. ממליץ, מלמדים, יש אינטרנטים שם. אתה לא יכול ללכת מהחלטה של אחד למשהה אחת, יש כל מיני פאפ-פאפ. אתה לא יודע איך להחליט מזה. זה למה אתה צריך מישהו ללכת לרעיון של האינטרנט ולרפוגרם מה שצריך לעשות ולטפל מה שצריך לטפל. הבעיה עם האנשים זה לא רק שהם לא צריכים להחליט, הם באמת נמצאו דרך להתגלגל את הפרובלם, להתגלגל עם זה בכל מקום. אני כזה. אני גדול. ויש לכם כל כך הרבה אנשים רעיוניים שהם נפגשים בפרובלם של האנשים הרעיוניים האלה, נפגשים ומדהים את הסיטואציה. בגלל שאם אף אחד היה להגיד להם, תפסיקו אתכם, תפסיקו את הפרובלם. מי אגיד שזה פרובלם? הקריאטור של העולם אגיד שזה פרובלם. לא רואים איך הוא עושה כל רעיון עם מלא ומנגינה? למה? במהלך? אם אף אחד היה גאי, למה לעשות מלא ומנגינה? למה? העולם יכול לענות אחת או שתי גילות בכל אופן. משהו לא טוב בסיסטמה שלכם. הפרובלם היום הוא שאתם לא יכולים להחליט משהו לא טוב עליכם לפני שאתם מכניסו שאתם ישו פרובלם. וכפי שהמדינה הטובה פרסמת את העולם ככה, שלא רק הם לא מסכימים את זה כמצב, הם באמת ממליחים להם כל כך הרבה, ויישבים להם כל כך הרבה מיוחדות ומוציאות, שהם מתחילים להשתתף לא כל כך רע בפרשתם. הם באמת מאוד גדולים בזה, כמו שאתם יכולים לראות. וזה מנסה הרבה אנשים אחרים להיות ככה. אם יש לכם כל כך הרבה מהם, למה אני לא צריך לנסות? וזה למה יש לכם קצת 20% של האדם שתהיה כזה בעולם. אולי אני מגניב, אני לא יודע את הדרך האמת, אבל זה יכול להיות בין 10% ל-20%. 1% מה-10%, 2% מה-10%. אז זה ברור שזה משהו שרון, והאדם צריך לסבל את זה. רמחאל נמשיך ונכניס כאן כמה דקות אז ה' עשה שכל הדבר שהוא הוכן יש לו דברים מספיקות עליו ודברים מספיקות עליו צריך לתפקיד תברא בריאה שיהיה בה אפשרות לשני עניינים בשווה יש לך דברים שהם צריכים להתפקיד יש לך מיוחדים יש לך טלנטים, יש לך מוצגות ויש לך קטעות וכל מיני מטעים שצריך לדבר עליהם. אם תהייתי מוצגת פרפקטית, לא יש לך משהו לדבר על זה. מה המיוחד? אז כשאתה מגיע לעולם עם סליחה, כאן אתה יכול. עם פריד, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם רעיון, כאן אתה יכול. עם ר כמה פעמים את הלחץ לתפוס את עצמכם לאשם, פעמים יותר, גדול יותר ופעמים יותר. קונקציה גדולה. כשאחד מפחד ואת איגוויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויוי למה זה? כי ה' לא יכול להסתכל, אנשים גדולים. מישהו מגניב, מגניב, מגניב. הכל קרקקק, קרקקק, לא יהיה תלמיד למישהו. איך הוא יכול להתקשר אל ה'? איך הוא יכול להתקשר למצוות? איך הוא יכול להתקשר למישהו? אפילו אל ה'. איך הוא יכול להתקשר לרבי? אם רבי רואה משהו שהוא לא יודע, הוא יכול להרחיק אותו. מישהו כזה יכול לעשות קונקציה טובה עם אשם? בטח לא מה אנחנו רואים פה? יש סרטונים בחיים שעושים קונקציה טובה עם אשם אם יש להם, אתה טוב אם לא יש להם, הסיטואציה שלך זווית היא עדיין יכולה להתאמן, כמו שאת חייתה חייתה, כמה פעמים אתה תפסיק את זה, כמה יותר זווית אתה תקבל אתה לא מקבל את זה, אתה מקבל מאוד קצת רעיון דיווין לנשמה שלך, לנשמה שלך. אהרה, אתה לא יכול להתקבל את זה. אדם צריך להתקבל את הטוב, כמו שאמרתי, עם מנצחות קשה. כדי להתקבל את תורה ומצוות, אתה נגמר את הנגטיב שבא לך, וכל הטבעים הטובים ואתה מתקדם יותר ויותר סימילר למי? להצליחה הפרפטית! כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי, כמו שאתה תקדם להם. כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו שאתה מתקדם להם, שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו שאתה מתקדם להם, ספיריטואלי. כמו צריך שאתה להכניס את עצמך כדי להצליח להצליח מנהיג שלא יכול להצליח עם כליהם יש את האנרגיה והטלפון מפחד להצליח עם אלקטריקה אבל הוא צריך להכניס את זה כדי להצליח אם אתה מושך ומגניב, אין להכניסה אם אתה מגניב, אין להכניסה אם אתה מגניב, אין להכניסה או ההכניסה היא מסוימת אני זוכר שכבר אמרתי למשחק שהיה צריך להשתתף את זה באיזשהו מנהל כדי שתשתף והוא נותן מאוד קצת להשתתף וזה כדי למשחק עוד עשרה דקות למה? בגלל שיש ארבע דקות והאחרון עובד האחרון נקבל והאחרון שבעה לא מנסה להשתתף במהפכה אז זה נכון, וגם פה אתם מוציאים עבודה לא להתפקד במידה עכשיו, ממש ממש, אני רק רוצה להכניס את החלק הזה, עוד 2-3 דקות. אז הממשלה היא לנסות להכניס את עצמך כמובן כמו אפשר לאשם, לאשם. כדי להחליט את הנגטיב, אתה מתחיל להיות יותר ויותר סימי לו כדי להחליט את הטובה, אתה מתחיל להיות כמו הם כדי להחליט את התורה ואת הטובה, אתה מתחיל להיות כמו הם כדי להחליט את כל מיני חלומים של רעיון וכל מיני דברים פשוטים, אתה מתחיל להיות יותר כמו הם כדי להחליט את הטובה, אתה מתחיל להיות יותר כמו הם אז יש הרבה דברים שעושים לך יותר כמו ה' ויש הרבה דברים שעושים לך יותר כמו הדבר השאלה היא מה אתם חושבים וכמה מנצחות שאתם נותנים להחליט את עצמכם זה למה ה' דקריד שכשהתקיים את כל ההתאמה שלנו לאמצעים שלנו, לראשונות שלנו אוטומטיקלי יחזור את הנגטיב אך האנחה שהצליחה לדרך מאוד גדולה, ספיריטואלית, חייבת להשתתף להצליחה, בגלל שהיא מאוד סימילית לאשם, פירושה, אין נגטיב בזה, כל דבר הוא פוזיטיבי, גניבה, עבודה קשה, מגניבה, אתה יודע, תודה, אין נגד, גדולה גדולה, תלוי, ממש אנשי אלוהים. אז התקופה מתחילה להיות יותר טובה ויותר טובה ויותר טובה ואתה לא מגדל בוודאי מפני היום ללמוד ומפני ללמוד לפני יום הבא. הטובה מתחילה יותר גדולה. והמים יוצאים תמיד, בשבילנו זה זמן אלוהים, אז הפיתה היא 5 אינצ'ים, אחרי שבועה היא 5.5, אחרי שבועה היא 6, 7, אז כמה יותר הוא יוצא, כמה יותר אתה מקבל. אז השעה הזאת היא גדולה ממה שהשעה של יסוד. אם, אהבות שלהם, אתה פגש, ואתה עשה משהו מגניב, פשוט זה נגמר. אני מקווה שאני נותן לכם את האנלוגיה הנכונה שאתם צריכים להבין מה הקונספט הזה. הפרפטה, הפרפטה האמת היא האנוש של ה' וכל הדברים הנגטיבים הם פחות גדולה. הנגטיב לא יש את האנוש שלו. נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא למקום מופיף. והוא שחזק את עצמו ממנו בגלל התפקידות שלנו יהיה רעיון ורעיון לגבוהים שלנו. אנחנו באמת נחשבים את הטוב שהיה בצורה שלנו בגלל ההחלטות שהצלחנו. אחרי שאתם לא מקבלים את החיים של ה' כל הזמן, זה מה שקוראים נגטיבי סטייט. אז יש אחד הנגמרים שיש לך את הנגמר הנכון, כמו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, אחד הנגמרים הממשלים בטלמוד, ולכן, בגלל שיש לכם כל כך הרבה שנת מגניבה, לא יש לכם משהו נגטי בגללכם. האנחה צריכה לעבוד מאוד קשה, בעצמם, עם גלס מגניבי, ולא ימצא אף דקה נגטית בעצמם. אתה תמיד מרגיש, מרגיש לדעת יותר תורה, מרגיש לעזור לאנשים, לדעת על אמצעות, לדעת על אוכל, לדעת על... כל מה, ממש 100% כמו שמישהו שואל על משה פיינשטיין, איך התקבלת ככה? הופכת ככה? או עבדת על עצמך? הוא אמר, עבדתי על עצמי מאוד קשה, עד שבע שנים, פשוט, כל דקה של עבודה קשה, עד שהם הגיעו לגבל כזה של אהובה ושל אהובה ואנגל שלנו בשנת 20 שנים בצד הארץ הם הגיעו לגבל הכי גדול שיכולים להגיע לא יכול להיות כל כך טובה הוא שואל לו רמאי איך אתה... אתה לא אנגל אתה אנגל? איך אתה נכנס ככה? אז הקדוש ברוך הוא פריפרד all the necessary tools for a person whatever he needs to buy to gain the שלמות the perfectness in every given moment the person will always be the main thing and the tools will always be secondary there will only be aid כדי להצליח לצלם את הטובה, אל תעשה אף פעם איזו חלקה בין מי שאתה, לדברים שהם נתנים לך. סימילר, אני רוצה לשחרר את האנחה לצלם מכאן ללוס אנג'לס, זו שבועה ברחוב. אני לא רוצה לצלם את הטובה, אני רוצה להצליח את סוטקייס של דיימנטים. למישהו שמוריד את הדיימנטים מלאה. אז צריך להוציא אותם מניו יורק ללוס אנג'לס. אנחנו לא מסכימים על UPS או פדקס לקחת פרק 100 מיליון דולר. ואנחנו לא רוצים להוציא את זה עם איזה קריירה אחרת. אז צריכים להוציא את זה עם מטרות. אז נותנים לאחד את הסודקייסט עם הדיימנטים. נותנים לו מטרות. המטרות, כמובן, חזקות עם מטרות. כאילו, להביא את האוכלות האלה והוא צריך ללכת מניו יורק ללוש אנג'לס בפעם הבאה. ומה הוא עושה? הולך את האוכל במרחב, מניח את האוכל, מניח את המוזיקה, איזה אוכל! כל יום הוא קריאה את האוכל, הוא אמר, מה אתה עושה? אני אדמיר את האוכל, זה הדבר הכי חשוב שלי. הוא אמר, לא, אתה מגניב. האוכל הוא רק אצלך כדי להצליח להצליח לדמיין. איך הכאב הכן העניין פה? זה מה שקורה לאנשים. ה' נותן לנו אותולות, זמן, להשפחת לנו לתהליך יותר רליגיות ולהתקיים כל מה שאנחנו צריכים. הכי טוב של פילין, הכי טוב של מזוזות, חזרה שיכולה להתקיים, קרוב לסינגארד, מקום יהודי תמיד מגניב. ה' נותן לנו זמן כדי להצליח להצליח מה שהוא רוצה לנו להתקיים. מה אנחנו עושים עם הזמן? מה אנחנו עושים עם זה? רק להתקיים. קח את הכי טובה שיש לך, כמה עשרה זה כולך. כמה עשרה, עשרה שנה עבודה. אתה צריך לקחת משהו סרט. יש לך מיליאנים. קח את זה. חכה את החיים. מה אתה עושה? לא. מה זה הכי טובה? לקחת מיליאנים. אבל למה? רק כדי להרגיש טוב שיש לי עוד מיליון, ועוד מיליון, ולפני שנה עוד 5 מיליון, ולפני שנה עוד 10 מיליון. איזה רעיון גדול. ואז זה יפה במידה שלו, איזה פרעה מגניבה. הוא ימות את עצמו. עשרות שנים הוא יפה מהזאת. מה היה... אם אתם שואלים לו, אבל למה אתה מנסה להתקדם ולהתפקד? אני רוצה שהתקדם שלי יפה. איפה זה אומר שזה הכרעה? כמה שאני חייב לספק, כמה קטנטי שאני, כמה צדקים שאני נותן, כמה זמן שיש לי לתחילת השבוע להשתתף. אני קבל שבוע אחר, אני משתמש בשבוע אחר, בשבוע אחר. אם אני מנסה לקחת את הכי טובה של פילין, הכי טובה של שבת, הכי טובה של ישיבות של ילדים, לקחת את פאי וטודר, את יודעת, לקחת את אבא שלי את הכי טובה של החולדה, מה נשאר לי? 20% לתפקיד, 80% יפה. אז אני פשוט קחתי 20% וב-80% אני תפקיד עוד. וזה רעיון של הליאה שלי. זה רעיון. זה רעיון. העבודה לא באה מהמילים שאת עובדת, בגלל שאת יכולת לקבל הרבה מיליונים ולעובד ולעובד ולעובד, ואחר כך ה' יישב לך 3 קרוקים ויישב לך 10 מיליון דולר ואם אתה יודע את המילים לקבל את הכי טובה, הכי טובה כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל מה שאתה צריך כדי להשתתף לאשם, כל הילד מה שאתה יכול להשיג צריך כדי את הקלאס, להשתת הוא רוצה את הילד שלו ללכת מהדרך ולהגיע לדרך פובלי, כי הוא לא רוצה לרחוץ 1,000 דולר במילה, כשהוא עשה 100,000 דולר, כל מילה. למה הוא לא רוצה לרחוץ 1,000 דולר אחר? הוא רוצה להכניס את זה, הוא יכול להכניס 20% מבחינת העיר. ה-1,000 יביא לי 20% ה-1,000 עוד 12% ה-1,000, 20% מזה, זה עוד 2,000 דולר, כמעט, 2,500, אתה יודע? אז זו מגניבה. זאת הכתובה שהסנטיין מסוגל להכניס לאנשים. כמה שתקבל, כמה שתוכל להכניס. כמה שתוכל להכניס, הסנטיין מתקדם הרבה פעמים כל יום. זה בגלל שאתם גויים, אתם חושבים כגויים. זה מה שהגויים מיידים את הילדות שלהם מלאה בתל אביב. יהודים צריכים לחשוב כמה זמן יש שם יכול לכתוב לי על ראש השנה, אם יש לי חייבת, אם יש לי חייבת, אם לא, זה מספר שיש שם לכתוב. כמובן, אני צריך לעשות את ההשתדלות שלי, כמובן, אם אני משתמש במקום נכון, אני צריך להיות במיוחד, לספק את עצמי באותה מושגה, אוקיי, זו ההשתדלות, אבל לדבר שההשתדלות שלי יתקעת את רכב השם, זו 100% ארסי, ולכן, כשקוראים לספיריטואלית, כשקורה לספיריטואלית צריך לדעת שזה תמיד קורה לפני המשחק לפני השחרר לפני כל משהו מטריאליסטי לפני האוכל לפני המשחקים לפני החיילות לפני עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה קלאסטה, עבודה איך אני לא אוהב אתכם? כמה אשם אוהב אתכם, כמה הלב ק הוא נותן לכם לא להיות רחבים. זה מה שגמרה אומרה. כל המזקת הרבים, אין חטא בעל ידו. כל אנשי, שנפש את העולם לעשות טובה, להתקדם יותר לרעיון, להתאמן, אשם אוהב אותם מהחטאות. למה הוא לא מרחק את החברה שלו? בגלל שהחברה שלו היא לא מזכי ערבים. אז אנחנו רואים שכשהוא מרחק את החיים שלו, כשהוא מרחק את הקריאות יותר תורה למרחקים, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק יותר דעות, מרחק אז האנגליה היא תמיד הכי חשובה והטולים הם רק סקנדריים לו האנגליה היא הכי חשובה בקריאה כל האנגליות האחרות איך שהן גדולות יותר מאותו איך שהן גדולות יותר מאותו, מי גדול יותר מאותו? האנגליה מי גדול יותר מאותו? האנגליה ספירטואלי הם גדולים, הם היו מכניסים שלו, אפילו אנגל מיליון פעמים גדול יותר מנינו במדינת העולמות, כשאתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אפילו האנג'לים האלה היו מוצאים לציור אתכם כי מלאכה ויצווה לך לשמורך בדרך אשר מוצא את האנג'לים האלה היו מוצאים לציור אתכם לציור אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכם לספק אתכ אז לפעמים אדם אומר אני רוצה להיות אנגל, לא, אנגל הוא עבודה, רובוט, אתה לא רוצה להיות אנגל, כמה הוא גדול, הוא כאן כדי לעבוד אתם. אז הקבוצה, נמצא שהלימוד ותיקון הלמידות, ונכניס פה עכשיו, נמצא שהלימוד ותיקון הלמידות הם קניית השלמות, ורדיפת החומר ומידות רעות הם חיסרון השלמות. conclusion in English. Learning and becoming more knowledgeable, fixing the traits, making them positive instead of negative as they used to be. This is gaining perfect level. Chasing material, neglecting the bad traits, שזה מנסה לקחת את הגיינים של הפרפקטנס זה כולך עד היום, אני אקבל עצמי מרק אני יודע שמפה אנחנו נתחיל ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל מאוד גבוהה, זה מה שאני קווה עליה, אם זה גבוהה יותר, איזה אנשים נחשפו אחרי 10 דקות. ‫אני מנסה להסביר את זה ‫באותה שהכי יכולה, ‫ואני חושב שאני הייתי יכול לזה, ‫אבל לפעמים אתה צריך ללשון ‫לפעמים יותר ממהלך. ‫זה בטח לא הלקשור ‫שאתה רוצה ללשון ‫על פעולה שניים, ‫או פעולה אחת וחצי. ‫אני עדיין ללשון ‫על פעולה שניים, ‫כשמישהו מייחס לי את הווידאו ‫כדי לחזור על זמן, ‫אבל לפעמים הספיקר הוא כל כך גדול ‫שאני לא יכול לעשות את זה מהפעולה. צריך לעשות את זה רגילה, ולפעמים צריך להסתכל על זה יותר מכל פעמים. זה כשאתה מקבל את זה במהלך. לפעמים, במהלך, זה לא עובד לך הרבה. אתה צריך לשמוע עוד ועוד. אתה יודע שאתה יש סורס חייבת. תשמע עוד פעם, וברוך השם, אתה יתכול להבין מה מדברים מדברים עליו, או מה שכתוב בבוקר, דרך השם, מדבר עליו. בעזרת השם, מחר, אני אשתדל בברוקלין. אנחנו נמשיך ללמוד, הסריזה היא פה. בעזרת השם יפה שמוללה. ברוך אדוני לעולם.