Unclean Heart, Mind, And Mouth

A Hebrew-language sermon argues that impurity of heart, mind, and mouth manifests in selfish financial practices, ideological distortion, and hateful speech. The speaker critiques Israeli authorities for enabling Arab-Israeli dominance and calls for repentance and radical decision-making to return to a God-centered community.
Chapters
הלקצ'אר בעזרת השם מוביל לעילוי נשמת אלברט, אבי, בן ג'ויס ומוני, סלמן, עובדיה, בגדדי, בן תקווה. ועוד סוד לילי נשמת מאיר בן בחמל, אין להצלחה, שאול רון בן חנה. בשעה האחרונה, הקבוצה הייתה ספנצרת לילי נשמת, פלא יועץ. והמי שספנצר הקבוצה, כל שנה הוא אוהב לעשות את זה, אחת שנה לפלא יועץ, רבי אליעזר פאפו, מבולגריה. חכם גדול מאוד שמרו בבוקר שלו שכל אחד שתלמד בבוקר שלו יפהר בפניו בשמיים הוא עושה הרבה אנשים ללמד בבוקר שלו, זה מאוד טוב קח אחד, קח אחד בבקשה לא רק ללמד תורה, אתה קח את עצמך עבודה כנגד פרופסור הוא גם עשה שאלה אם אני יכול להגיד משהו בשם שלו בבוקר שלו ואני אגיד להם שאני אעשה את זה בפעם הזאת. וברוך השם, אני כמעט חשבתי, אבל בסוף, השם מזכיר אותי. אז, אתם יודעים, אני רציתי לדבר על משהו שמאוד, מאוד רחוב, שהטלפון קריא במידה של הלקציה. זה פרובה מאוד רחובה. אבל זה לא הספק. התופעה היא, כשאני אעבור את הראשון זה נקרא נבלו ת'פה אנשים יותרים מותים יש מותים מותים מגניבים, מדברים על השונרה דברים מגניבים, מגניבים אנשים עם המות שאומרים שאלות של רעיון, זה כל הטבעות שהאנגלית פרסמת במותו שלה. זה דבר מאוד קומל. כמו שאתה יכול להגיד, אתם יודעים שהכתוביות שלו נמצאים באלפבט במיוחד לתופיק. תופיק על פאגה או שניה, על זה, להביא מיוחדים מהתורה. ואז הוא יכול לבוא לתופיק הבא, נבלו טפה, כמובן זה מתחיל עם נון, אז אתה יכול לצלם את זה. זה מה שהוא כתוב, ידוע, חומר שבו אנחנו יודעים איך סבירה היא הסצינה של נבלות הפה, של מדבר מטורף שכל המנבלת פיו, זה כתוב במסכת גמראין, שבת, פאג' 33, כל אחד שמדבר, זה לא מדבר מטורף, מנבלת פיו, אפילו נחתם עליו גזר דין של 70 שנה לטובה, נאפח עליו לרעה שוקיינג אינספקטיין שוקיינג האנפקטיין יהיה רעיון כל הליב שלו 70 שנים רעיון, רעיון, לראת תורה, עושה כל מיני דברים מדהימים אחרי 70 שנים הוא יתחיל להכרסה להגיד הכרסה מהמותי שלו כל הדיקוריות שלו, הדיקוריות הטובות שיש לו ה' ישראל פליפ עובר, עובר 180 דגרים, מהטוב לא טוב. זאת איך סבירה זה, כשאנשי מדבר על דברים, הוא לא צריך לדבר. זה גם כתוב בישעיה, בישעיה 9, קטנה 16 שהאנשים שמוצאים שאלות שטועות מהמות שלהם, ובאמריקה זה מאוד מאוד קודם, כמעט כל אחד שמוצא שאלות שטועות, אפילו פוליטיקאים, אפילו פרזידנטים, כל שאלה אחרת שמוצאות שאלות שטועות ביניהם. נכון? אז... מה שקורה, וגם את הסרטונים שאנשים רואים, שהם לא יכולים להשתמש בהם מאוד רגע, עד שזה תהיה את הדרך של השאלה, שהאנשי כל סרטון שהוא מדבר עליו, כל סרטון, זה קרס. את יודעת איך לפעמים הם רוצים להראות לך משהו שמישהו פילמת? כל דבר אחר, פיפ, פיפ, פיפ אתם לא שומעים דבר בגלל שכל דבר אחר זה קרס זו המצגה של אמריקה הישראלים הם דווקא כמו הפרקים אתם יודעים את הפרקים? אתם אומרים דבר והפרק מתכוון פרק? פרקי? פרקי, פרקי כל מה שאתם אומרים הוא עושה אותו אז הם רואים מוזיקה אמריקאית, ואוטומטיקלי הם רוצים להימציאת את הגויים. זה מה שהם עושים. כל מה שהגויים עושים פה באמריקה, ברגע שבעה אחת אתה רואה את זה בישראל. זה מה שהיה קורה. אז... זה התהליך של החיים. אבל מה היחידות של זה? הרבה יהודים לא יודעים את זה. זה הזמן לדעת. זה כתוב בישראל, שפה 9, פרסה 16. השם לא יישמח אשם ואת על מנותיו לא ירחם. השם לא יישמח על ילדים שלו, על הילדים הצעירים, ולא יישמח על ידו שלו, זאת אומרת, האנגלית שעושה את זה, כשהוא מת, המלך והילדים, האתר, לא יהיו מרצים, כי הוא באמת חשב עליהם. בכל פה דבר נבלה וכו'. בפרסום האחרון, כי וכל פה דיבר נבלה. זה כתוב, למה איזו אנשים, איזו אנשים מגיעים למלך ואז איזו ילדה מגיעה לאתר? למה זה? למה? בגלל שאנשים מדברים שאלות רעות, זה מתחיל להיות את החיים, ועד שה' ירחם, הם פיימנו את המשרד. ובדגמרה, בנוסחת שבת, פאג' 33, דגמרה אומר, מעמיקים לו את הגענום, את ה', מתחילים יותר ויותר ויותר לכל שאלות רעות שאלו. הבעיה היא שהרבה אנשים שהם מגעילים לא יודעים אפילו שהם מגיעים לבנים זה עושה את זה הרבה פחות בגלל שכשאתה יודע שאתה עושה משהו טוב, כל פעם אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד אולי בשלט אתה עושה את זה או אתה מזכיר, ברגע אתה מזכיר וזה עושה לך שאתה לא תעשה את זה לרגע ואז זה יקרה עוד פעם אבל כל פעם שזה יקרה, אתה מזכיר לך שלא לגעיל מישהו שלא ידע שזה טוען, הוא בעצם כל רעיון חושב שזה טוען. זה יכול להיות 20, 30, 40 שנים, מיליארד סיניים מתקדמים, וכל רעיון, ה' הוא מתקדם יותר. מה זאת אומרת שה' מתקדם יותר? כך מתקדם אתה הולך, כל גבוהה היא. יש שבעה חלקות ב' ה', כך קטנה היא, כך גבוהה היא. 1,2,3,4,5,7,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1, אם יש לך רעיון, זה יוצא מהמות. הפה, הגמראה, החכמים אומרים, כל אחד שקורא כרס-וורד, זה מושג שזה לא מודס. הוא מנסה הרבה רעיוניות. מישהו שתראה את עיותו, מישהו שתראה את הלכתו, הוא לא יכול להגיד כרסה, אי פעם הוא לא יכול להגיד כרסה, כל שנה, למה? אפילו במקומות האנגר, הוא לא יכול להגיד למה? בגלל שהמות מפחדת על מי שהוא הוא מפחדת על מי שהוא גם כשהאנגר מדבר על זה, הוא מראה לך את הנצח שלו, מי הוא אם הוא חכם, אם לא, אם הוא חכם, אם הוא חכם. אני יכול לדעת שהילד היה בישיבה בשנת 9. ומה הוא אמר, שהם נפגעו אותו מהישיבה, אתה יודע? הוא אמר, במשחק בבייסבוק, במהלך, מישהו נפגע אותו, אז הוא אמר לו, מה הלכה? מה הלכה שלך? אז הם נותנים לו מזכירה ואחרי כמה ימים הוא נותן את הדבר הזה עוד פעם והם נפגשו אותו מהישיבה אתם מבינים? למה? הם רוצים להגיד דבר זה מתחיל עם זה, הבחירה הבאה הולכת לדבר אחר הם נותנים לו מזכירה, נותנים את הדבר הזה, והם נפגשו אותו האנחה צריכה לראות את ההלכה של מותו המדעי המדעי המדעי המדעי המדעי המדעי גמה שומעה, someone who listens to cursed words. He may say, what do you want from me? He curses all day, what can I do? This is my colleague at work, all day he's cursing, what should I do? גמה שומעה ושותק, someone that hears and also is quiet about it, נושא אבון והנוש יענש, he also will be punished. איך יכולת להסתכל בצד אחד ככה? זה לא משנה כל יום. ואם אתה צריך לזה, למה לא פרוטסט? למה לא תעשה לו להתחיל? תגיד לו, אני לא מעניין לשמוע את הלשון שלך. קונטרול את עצמך. אם יש לך עבודה ככה, תעשה לו פעם או שתי פעמים, אם הוא ממשיך, תעשו לו. אתה לא צריך להסביר את התפתחה שלו, להסביר את התפתחה שלו, את התפתחה שלו. אז, בוקר של משלי, קינג סולימאן, ספר 22, פרס 14. הוא אומר, זהום אשם איפול שם. החכמים, החכמים, הם מדברים מאוד על הפניש של מישהו שמודר, שפה שלא חדשה. למה הם קוראים לזה נבלותפה? זה קוראים לספר נבל. נבל באנגלית זאת אומרת רבי. רבי, זו אנשים חייבים. אנשים חייבים לא מדברים את השאלות שלהם, הם לא מתחילים וממשיכים את מותו שלהם. מישהו ששומע ומצחיק, במקום של פרוטסטים או לצחוק את האנשיה, אוי להם מיום הדין. אוי לכם האנשים של יום ההתגובה. עכשיו הוא מביא סיפור מפחיד שהקרה בזמן שלו. כמעט 200 שנים. תקשיבו לזה, הוא מדבר על מה קרה. ואגיד לדור אשר שמע אוזני, אני אגיד לכם מה שמעתי, שמעתי. מעשה שערה בימינו באיש אחד, הייתה משהו שקרה עם אדם שהיה בדחן. הוא היה צחוק. הוא מבחן. כל יום צחוקים, כל יום צחוקים, אתם יודעים, אלוהים כאלה. זה מה שהם עושים, כדי לקבל תפקיד כל הזמן. כדי להיות צחוקים. מעשה שהיה באיש אחד שהיה בדחן. בדחן זה כאילו בדיחה. מבדח. זאת אומרת, כל יום הוא רוצה לעשות אנשים צחוקים. והיה מרבה בשחוק וקלות ראש והיה מדבר נבלות הפה מדברים הגורמים שחוק וקלות רוד ושמחה להריקים ופוחזים words that cause people to laugh lightheaded people that are empty and arrogant intelligent smart people don't laugh from this stupidity stupid people laugh from this serious people they run away from it לפעמים כשאתה אומר את הזקניות הזאת בפני חכם, הוא יצא מרגישה ותרחק. הוא לא יכול להסביר את זה, הוא לא יכול להסביר את זה, אבל כל הטבעים יהיו על הרחוב, לא יודעים מה מזמין להם. אז זה נראה כאילו, אה, מה הבעיה הגדולה? אז מישהו אמר שזו שיחה גדולה. לא, לא, זו הבעיה גדולה מאוד. זו הבעיה גדולה מאוד גדולה. אז אפילו הגוהים מבינים שעל הטלוויזיה אתה לא שמים את זה. זה למה הם ממש שמים את זה, את הטלוויזיה. נכון? אז זאת אומרת שהגויים האלה, שהם בעצם מנהלים על טובי או רדיו או פילמים יוטיוב, למה הם אירשו את השאלות שהאנשים חייבים? בגלל שהם, בנושא שלהם, שהם לא רליגיים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, מה שאני חושב, זה רק עבודה של זמן, עד שהם את תחלו להכניס את הדברים האלה. זה רק עבודה של זמן. הם כבר התחלו. אנחנו עדיין בגנירה שהגויים עדיין מנגינים מופיעים. מנגינים, אה, מנגינים, פג'י 13. מה זה פג'י? פרנטל גיינדס. פרנטל גיינדס, יפה. במדינות כמו סעודי ערביה, צ'יינה, ראשה יש להם יותר סופרוויזיון במופיעים למשל, בראשית ראשית אף אחד שתמודד עם עבודה גאה או דעות גאה, אתה מתחיל לתחלת את זה יש להם הלוי, קודם כל אתה מולך עבודה גדולה ויכול ללכת לבריכה אם שתי גיילים יעבורים ברחובה במהפכה שהיא לא נכניסה לפני רוסיה, פוטין וממשלה שלהם, את החיים שלהם סוף, הם יחסרים אותם. הם לא יכולים שאת כל הדברים האלה יצאו מהמידע. כל מוזיקה שמוציאה את החלטה הזאת, היא חלטה ברוסיה. אני רוצה להזכיר לכם, רוסיה זה לא מדינה מוסלמית. במדינות המוסלמית הם לא יודעו להתראות מוזיקה כזאת, כמובן. אבל בראשית רוסיה, אתה לא יכול להתכוון להם להיות כל כך מגניבים לזה. אבל זה המדינה האנטיגיית הכי גאה בכל אירופה. רוסיה. אני לא נאיב, אני בטוח שהרוסיאנים באמת, הם לא יודעים על זה. זה יותר כמו הממשלה. אולי אחרי פוטין, הם יכולים להיות ראשית ליברלית, שכולם יחזורים. באמריקה היה רעיון להיות גאי בשנות ה-70. הם נכנסו לזה. עכשיו כל מה שהם עושים זה להכניס אנשים לזכות ככה. הם עשו את המישן של חייהם, להכניס את כל האמצעות שלהם לסייקוסים. אבל זה מה שקורה בעולם. כמה סדומים העולם נהיה, יותר פעמים נחשפים. זה לא פעם ראשונה שהעולם יהיה נגמר. זה קרה בסדום וגמורה, זה קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום בסדום וגמורה, קרה בסדום קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום וגמורה, קרה בסדום זה עדיין עושה את האידיאטים להצחיק הרבה. והי היום, כאשר קרב קיצור, הוא מת. והיה שחיב מרע. הוא יש כמה שעות לחיות, זהו. זה היום האחרון של את החיים שלו. הוא מתאלף. הוא מתאלף, הוא מתאלף. הוא מאוד פחד, הוא מתאלף. והי בחצי הלילה, את מיד ניט, פתח את עיניו, opened up his eyes, in a very shocking way, כברקים, like thunders, like lightning, ועמד, והתחיל לצעוק מראה, started to scream, terrified, terrifying screams, אוי, אוי, אוי. וכל מיני אנשים נפגעו למות, נפגעו מפחד והוא התחל לספר להם, אני רואה דמות שחרות, אני רואה אנגלים מגניבים, הם מגיעים עם קטעים מפחדים לטורצים אותי, אני רואה מה שמאוד מחכה אותי בארץ, זה קטע. לגבי כל הצחוקים הטובים שהייתי קוראים לזה, והוא קריאת בברכה. וכל אחד נפגע, לא אחד חכה להתחיל לתחיל. זה היה קורה עד שהוא מת, עד שהוא נפגע ומת. כל אחד במדינה שמעו על זה, מהאנשים שהיו שם בבית, הם כל כך נפגעו. הם ידעו, שבעצם, לפני שהוא מותה, הוא צחק שמה שנמצא לו, נמצא גם לדעתו שלו. אז כל מי שבמדינת, שעשו אוהב את המשחק הזה, הם נפגשו עכשיו. וואו, אם זו הייתה את הסוף שלו, מה נמצא לנו? כמה אנשים שהיו שם, אמרו שהוא התחל לדבר על אמונים של אנשים, שהם הבאים לסטה. שהם הבאים, מה שקורה להם עכשיו יקרה להם. לכל האנשים שהם שמעו ולא פרוטסטו, הם כולם אגבים. כמה ימים הוא קרקע לפני שמות? שלוש ימים ושלוש ימים. 72 שנות. קרקעים, קרקעים, כאילו, וואו, מפרעה כזאת. עד שהנשמה שלו ייצאה. וכל מי שבא לסדה שלו, עשו תשובה אקסטרית. תשובה. מפחדה. משהו שקורה בימים שלו. עוד דבר שקורא לנבלות הפה, זה הסונגים של הגוים. הסונגים של הגוים. שניים של הגויים, אתה יכול להחליט עליהם לספרים של 3 קטגוריות. אחד, מוזיקה קלאסית, מוצארד, בטווין, מוזיקה יפה, אבל אין שניים. אף אחד לא חושב. זאת קצת. ואז יש שניים, ושניים של גויים, שיש שניים, אבל לא יש שניים קרסיים. הם מדברים על משהו שקורה, על קהילה, אתם יודעים, על עולם שקורה, אתם יודעים, על כל מיני דברים. ואז הקטגוריה ה-3 הם הסונגים שיימצאים במהירות, ובכל מיני מהירות שלא מגניבות, לא בטח מהירות, אבל דברים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות לא רעיונות. זה נקרא שירי אגבים. שירי אגבים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות לא רעיונות. שירי אגבים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות לא רעיונות. שירי אגבים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות לא רעיונות. שירי אגבים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות לא רעיונות. שירי אגבים שבאים לדברים של אנשים ללחוץ על סציניות והאנשים שמייצרים את האנושים האלה הם האנושים בסופו של מיוחדים. בסופו של מיוחדים. לא רעיונות. שירי אגב בגלל שתראו מה יוצא מהמגע שלהם, תראו מי הם. אתם יכולים לספר מוצארט לאיזה חלק מהגנג שמייצר איזה מוזיקה, ויודע את כל האנושים האלה. זאת אומרת, יש שני מוזיקה אחרות. אחד יש קלאס, והאחרון הוא מבטיח כמו... כמו אנוש. בכל משהו בשבילו, לא רק במוזיקה. אז היום, לפחות או לא, יש הרבה שינגרים יהודים שהם בעצם מפלגים במוזיקה הזאת. הם מנסים להימטיד אותה בזכורת כל מיני סונגים בעברית. סונגים סקולאריים, שזה כמעט פחות. ומה על שינגרים רליגיים, שהם יקבלו את הזכורת הזאת, ומייצגו שאלות של ברוך. מבעת השם ורסים מהתורה ורסים של חזל אז ברור שעם הרסים לא יש פרובל הרסים טובים אבל מוסיקת המוזיקה היא מאוד מאוד קטנה מאוד מאוד קטנה אני כמובן שאני אערך את זה אני רוצה להוריד את זה רק בנקודת אפילו עם הרסים רק כשאתה תשמע את הקלעה של המוזיקה אני עצמי, אני רוצה לגמור כשקוראים לזה, אני לא יכול להסתכל, לא יכול להקרוא לזה אפילו 5 דקות. למה? אתה יכול להקרוא לזה. אם מישהו יעשה מוזיקה קלאסיקה, אני לא אקרוא לזה. אבל כשקוראים לזה, אני אקרוא מאוד. אבל, לפני קבלה, כל מלודה שהייתה כתובה על אדם מגעיל, כשהוא עשה את זה, הוא הכתוב את המגעיל שלו למוזיקה. המוזיקה היא אוכלית רעיונית. המוזיקה אפקטה את החלטה, פוזיטיבית או נגטיבית. איך יודעים? קודם כל הוא ידע שכשאנשה מאוד שמחה ואתה משתמש במלואה שמחה, זה לוקח את רעיון שלו מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה מרג בגלל שהמוזיקה עשיתה לו נפלא, או בגלל שבדבר אחר. האנחה לא מרגישה, היא מאוד נפלאה, הייתה יום קטן. אתם שמים את המוזיקה. שתי דקות לאחר, הוא יוצא ומתחיל לנסוע. המוזיקה יש אימפקט מודרני ומודרני על גולם האנחה, ועל רעיונו. אבל אתם יודעים שבגלל יהודית כבר אתם יודעים עכשיו שאנחנו לא נותנים דקות מהאמת אנחנו נותנים דקות קודם ממה שכתוב האמת היא רק לגבל את זה אבל זו לא התוצאה אתה לא מטען אנחנו לא נחליף חלק ממה שכתוב בבוקר של ה' אם אנחנו רואים את זה או אם אנחנו לא רואים את זה או אם אנחנו רואים את הפרסים של מה שכתוב בוקר הוא תמיד נכון ואם אנחנו לא נמצאים באותו דרך כמו שכתוב בבוקר, הבטחה תהיה תמיד שלנו. איך יודעים שהמוזיקה מגיעה לספירת אדם? זה כתוב בבוקר של סמואל, סמואל הראשון. הראשון סול, הוא הראשון חדש. הוא היה מפחד. כל פעם שהספירת שלו הייתה פחדה, מה הוא עדיין עושה? הוא קלט דויד, המוזיצי, רב דויד, שיכול להוכיח את מקום שלו לאחר כך, להגיע ולפגיש לו. המוזיקה שהדויד היה מפגיש לרב שאול, סול, הפתעה את מוזיקה שלו. אז אתם רואים, המוזיקה היא רמדיה לסול, אם זה קושר. סרח בתאשר, יש הרבה דוגמאות. אבל אני אומר שיש הרבה דוגמאות, לא רק זה. יעקב בלסטר, היא הולכת לדבר באנגלית, היא לא הייתה ככה. והיא אמרה, אני אעשה אתכם. נכון. אז הנושא הוא רבותיי, והמוזיקה, המוזיקה, יכולה להחליט מה שאתה מרגיש, זאת אומרת, זה משהו רבותי. התרגומות היא רפלקציה של מה שקורה לדבר שלך, מנטלי, ולרחב שלך, ספיריטואלי. זאת איך זה רפלקציה, וכמו שתהיה. אז עכשיו, לגבי קבלה, אם איזה שהם מלכים, או קריסטים, או בודדים, או מרדכים, או פדופילים או גאים כל האנשים שאדם נאהבים אנחנו קוראים לזה באחד האנשים שהם בצד הנגטיבי של ה' המוזיקה שהם כותבים עוצמות לשלם כשאתה שומע אותה מה יקרה אם מישהו אחר ישיר את זה? היום כשיש לך מוצארט זה פילרמוני ישראל שיר את זה הוא לא פה לשיר או בטובן או אף אחד מהם אז בואו נגיד שהרבה מהמוזיקים האלה היו קריסטינים, מוסיפים של אידאל, היו ללכת לבית, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, היו מוסיפים של אידאל, או מי הכניס את המוזיקה, זאת ה אומרת, מי הכניס את המוזיקה. כי תזכרו, כדי להכניס מוזיקה זה כאילו קטנה קטנה. פתאום יש לו מוזיקה שתרחקת את כל העולם. היום לא צריכים משהו ספציפי, איזה חכם תרחק את העולם. כמה חכם הוא יש, כמה הוא תרחק, בגלל שזה מראה את מערכת העולם. נכון? זה מוכן. כמה אנשים בעולם היום שקווים מהגניבה הילדה, שקווים לקלאסיקה, במשפט למוזיקה ראפית? תקשיבו לכל האמריקאים, שחר, שחר, אוריאנטל, כל אחד שאתה רוצה, הם גרו עם אמריקה. מה שאתה רוצה? לצפות? כל אלה הכרסים, או מוזיקה קלאסיקה טובה. לכל 1,000 אני רוצה מוזיקה קלאסיקה, אולי יש לך מוזיקה קלאסיקה נורמלית. וזה מוזיקה קלאסיקה. מוזיקה קלאסיקה שהיא לא מעניינת על כל משהו, בשביל דברים אינטלקטואלים, נכון? זה כמו שזה. למה? בנושא של האנשים, זה לא מה שהיה. בגלל זה, אתם יודעים, אתם תראו ברגע את המאפיינים של האנשים. אז לפני הקבלה, זה רע מאוד. לשמוע מוזיקה רעיונית, שמישהו לא קושר, יהודי או לא יהודי, לא קושר, חברה, חברה של אידלו, אצלר, זה לא טוב לרעיון. לפני הלכה, לשים קבלה על עוד, ללכת ללכה, זה אפשר לשים למוזיקה שאתה לא מבין את השפעות אולי השפעות לא קושר למה אני מבין? אני לא מבין את הספנית מישהו נתן לך מוזיקה ספנית תשמע את המוזיקה אם הספנית יצא לביתך עכשיו ותשמע את השפעות, ספנית רליגיאלית אוי וי, תחליטי את זה זה תויבה תודה שאתה אמר לי אני לא ידעתי למה? בגלל שאני לא מבין את השפעות, זה לא עושה לי איזשהו נפלא. מישהו שלא מבין את השפעות מתחיל לדבר על דברים נפלאים. מישהו שלא מבין את השפעות, הוא לא מבין את השפעות, הוא רק שומע את המוזיקה. לגבי לקבלה, זה גם לא נכון. לגבי הלכה, אם אתה לא מבין את השפעות, זה נכון. לגבי הלכה, אתה יכול לקבל שׁונג של גוי מאוד רע, להחליט מהשפעות שלו ולשים שפעות יהודית לספרדים. למשל, הרבה של המוזיקה הערבית התחילה למוזיקה דאבנינג של הספרדים. כשאתה מגיע לסינגאג, המוזיקות של החזן, הרבה מהן קיבלו מוזיקאים ערביים מאוד מסוכנים, כמו פריד אל עטראש באיג'יפט אבדלוואב, עום קולטום, זה נקרא מאוד לערבים הערבים שיש להם מיליאנים ומיליאנים של פנים. 50, 60, 70, 80 שנים לפני. לא עד היום. זה מוזיקה ערבית קלאסית. הם קיבלו את הקלאסיות הערביות והמוזיקה היא מאוד טובה. ועכשיו כשאתה מגיע לסינגאג בירושלים או בברוקלין, פה, בארץ הארץ, אתה תשמע את המלואות הערביות. עם שנות יהודית מהתורה או מהתפילה. אני חושב שבאשכנזים זה הדבר האלה. הונגרים קיבלו מוזיקה גוישית ושמתו שנות עליהן. זה נכון? בלתי נכון. אם זה לא נכון, הם לא יביאו את זה לסינגגג. אחד שואל, למה זה נכון? למה זה נכון? התגובה היא, מאיפה הערבים קיבלו את המוזיקה שלהם? האינסטרומנטים שהם משתמשים בהם, כל הדברים האלה באורקסטרה. מאיפה הם קיבלו את זה? מבית המקדש. כל העולם ידע שהיהו יהודים עם אורקסטרה בבית המקדש. הלווים, הלווים. הלווים, היו עושים מוזיקה שהיו עושים ללכת מילים ומילים. ולחזור את הקהל של האנשים, את הקהל של האנשיה, ולחזור את המוזיקה המשכנית שלהם בבית המקדש. את הקהלים שהם היו, ואת הדרך שהם עשו להתקיים, ולעשות את האנשיה להרגיש במוזיקה מאוד גדולה, ולכל מי שבמדינה, לספר את המוזיקה הזאת. אז עכשיו הערבים הם מאוד טובים במוזיקה, הם עושים מוזיקה טובה, אבל המוזיקה הזו הופכה בארץ שלנו בבית המקדש 3,000 שנה. אז כל המקאמים, זה נקרא בערבית, זה מקאם, מקאם, הם יש לכם כל מיני מקאמים, מיני טונים, מיני רצויות לנסוע. זה מיוחד, חזנים, הם נלמדו את המקאמים, יש בוקרים על זה. גאון מבילנה, יותר מ-200 שנה, שאומרים שבמלחם יש מלחמים רעיוניים, נכון? הכי גדול הוא מלחם של התורה זה הולך למלחם הכי גדול של מלחמים רעיוניים ומוזיקה, נגינה הולכת כמעט למלחם של התורה זאת אומרת שההפקד שתורה יכולה להיות בשלך עם מוזיקה אתם יכולים להגיע ל-80% או ל-90% נכון, כמעט. זה למה אנשים אוהבים כל כך הרבה מוזיקה בעולם, כמעט לכל אחד. בגלל שזה דבר מוזיקאי. אני חושב שזה אחד מהחוכמות. כן, זה אחד מהחוכמות, אחד מהחכמות. מט הוא אחד מהם, המוזיקה היא אחת מהם. חכמות מוזיקאיים, זה חכם גדול פה. אז רבותיי, במוזיקות אגב, אם אתה לא יודע את הדברים, זה לא יעזור לך בטח, כי אתה לא יודע מה הם אומרים. ומה של אישה? האישה שירה עכשיו. -קוראים לה אישה ערבה. הגלגול הוא, קוראים לה אישה ערבה. הקהילה של אישה לא היא דבר מגניב. זאת אומרת, היא מפגשת האנשים. מפגשת אותה פיזית. היא לא רק אוהבת את הדרך שהיא שינה, במיוחד אנשים שינים יותר טובים מאנשים בגלל שירותה שלהם, ובדרך שהם יכולים להתקדם וכו' אבל אנחנו לא מדברים על מי ששינה יותר טוב, אנשים או אנשים, זה לא מעניין עכשיו מה שמעניין זה שאם אנשים מתחילים לשינות, זה עדיין עושה משהו במדע של אנשים ומציג אותו למקומות שלא מודדות פולי או לא מודדות בכלל, זה יחיד על הסצנריו. השאלה עכשיו היא כזאת, מישהו נתן לך סי.די של אישה שינגר. הוא נתן לך, אין שום דרדי. היא שינגר תהילים. היא שינגר גיטרה ושינגר מוזיקה על פלאם. אתה מוכן לשמוע או לא? התגובה היא שזה יחיד. אם אתם יודעים איך היא נראית, זאת אומרת שאתם ראיתם אותה פעם בעצמכם, בנושא או בפיקציה, אז כשאתם יכולים לראות שנגשה שלה, מרגישה שלה יכולת לתת לב לדבר שלכם, כפי שהיא נראית, וכפי שהיא נמצאת עם המיקרופון, וכל הדברים האלה, זה יתחיל ליצור דברים לדבר שלכם על אישה שלא היא אישה שלכם. זה לא נכון, אבל אם אתה לא יודע מי הוא השירי אתה לא יודע אותה, אתה לא ראה פיקציה, אתה רק רוצה לשמוע את הסנג, ואתה לא יודע איך היא נראית. במקום כזה זה נכון. בוקר, הרבה אנשים חייבים לא לדעת את זה. אבל כשאנחנו מבחינים תורה, אנחנו צריכים להגיד מה זה נכון, מה זה לא נכון. עבור רדיה יוסף ז'צאל, הוא התלמיד לתלמיד מה שמוכן ומה שלא מוכן, ואז הוא אמר, וכל המחמיר תבוא עליו ברכה, וכל אחד יחדיף להיות אקסטרה סטריקט, יותר ברכות יביאו לו. אבל להגיד לך שאת לא מוכנה, אני לא יכול, אבל בתורה מוכנה, זה מוכן. אז הדעה של לדעת את הדברים של אמנות היא, כשהם בפנים שלך, ברור שזה לא מוכן, כי אתה רואה אותם, כשאתה יודע איך הם נראים ומישהו משחק את זה וזה מתחיל להכניס אותך לדבר על מי היא, כי אתה יודע אותה, זה גם לא מוכן. כשאתה לא ראה אותה, ואתה לא יודע איך היא נראה, זה מוכן. מה שלומד? לא לשמוע לנשים לנשים בכלל, אם אתם נשים. נשים יכולות להגיע לנשים. איני נשים רליגיים, הם שואלים לי, אני רוצה להשתתף את המוזיקה שלי על יוטיוב, בלי מוזיקה, אף אחד לא ידע מי אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה לא ידע שזה אני, אף אחד לא אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה אני, אף אחד לא ידע שזה וצריך להיות הרבה חברים, אבל אף אחד לא ידע איך אני נראה, אני, כי אני לא אקבל סרטון, ואני לא אמרתי למישהו שאני השינגר. אף עבודה אחד כזאת, אפשר או לא? אף אחד לא ידע איך היא נראה. ולאנשים שרוצים להכיר אותה, למה לא? פעם זו מסוימת שהיא תמיד תראה איך היא נראה במוזיקה אחת שלהם, וזה עושה כל הדבר, מחטיאת ערבים. אחת דקה, אנשים יראים איך היא נראית. מה יקרה אם האנשים היא מאוד מגניבה? היא שינית יפה, אבל היא מאוד מגניבה. במקרה כזה, אתם יכולים לראות את השינות שלה? לדעת שזה לא יכול להכין אתכם לדעת שום דבר לא מודס? נכון או לא נכון? לוגיקלי, לוגיקלי, אתה יכול להגיד, אם הרזון שאני לא מוכן לשמוע לדבר עם חברה ששומעה, זה בגלל שאני יכול להיות דעות עליה. במקרה כזה, הזכרון הזה לא מיוחד. או מה יקרה אם השמועה היא גאה? חצי האנשים באמריקה הם כזה, כמעט. אז במקרה הזה, אתה אומר, אוי, לא לדעתי. זה לא מיוחד לי. האם יש אקספציה לגבולים או לא? -לא. התגובה היא, אחר כך כשהחכמים יכולו להכניס הגבולה, הם לא יתחילו להכניס אקספציה לכם ולכם. לא, היא גדולה, היא דאגה, היא מגניבה, היא דאגה. לא יש דבר כזה, כי אז ההלכה תהיה סירקוס. הגבולה, זו הגבולה. ואתה לא יכול להגיד, אוי, זה לא מתאפס לי. אולי אתה נכון. אולי בשבילך זה לא מתאפס. אבל אם אנחנו נתנו לך, כל אחד יראה שאתה מתקבל. מה אתה חושב שיקרה שבועה אחרת? 5,000 אנשים אחרים יראו. כמו שאחד פעם אמר לי, אני שואל לו, למה אתה אוכל את הרסטורן הזה? איזשהו מקום בקוינטס בוליברד. הוא אמר לי, למה לא? אני אגיד, זה לא קושר. מה זאת אומרת? אני רואה אנשים רליגייים אוכלים פה. אז הם כבר ראו אנשים רליגיים אחרים אוכלים פה. וראיתי אנשים רליגיים אחרים, וכל אחד ראה, בפעם הראשונה בפייקה, רפורם, הלכה אוכלים שם, עם את ה'לדר יאמאקה', והם חושבים שזה בסדר. ועכשיו, אנשים עם רגלים וסומבררות אוכלים שם. וזה שלא קושיר, למה? אנשים אוכלים אחד אחד. אם הוא אוכלים פה, זה בסדר. אם הוא מנסה בזה, זה בסדר. אם הוא הלכה לרומן, זאת אומרת שאני גם יכולה ללכת. זה כמו שאנשים עושים. כל מה שהם רוצים זה לראות מישהו שמנסה להיות נכון, לעשות משהו, ואם זה נכון, הם יכולים את עצמם. זו הלכה הגדולה. למה אתה הלכה? אני ראיתי שהחכם עושה את זה. למה אני לא צריך? אם נגיד שהחכם עשה איזו חלקה, בואו נגיד שהחכם היום נפל אפרית את היצר הרע עכשיו אלפים אנשים יקפו אתכם בגלל שאתה בא לכאן זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה זה כל מה שבא לך זה זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שבא לך זה כל מה שב� ואתה רואה את הדברים של הפליאוויץ, אני רק אערך את זה ונתחיל. ובכלל נבלו ת'פה שירי נוחרים. הקטגוריה של נבלו ת'פה, דרדי מות או דרדי מבחינה, היא סונג של דגויים. שכל דבריהם, זה נכנס 200 שנה, נחשב שאם נחשב היום. נחשב שאתה יביא אותו למשחק רפ. מה הוא יכול לכת בבוקר הזה. זה 200 שנים לפני שהם נכנסו, לא כמו היום, נכון, אף אחד לא חושב כמו הם חושבים היום, 200 שנים לפני, זאת אומרת, ב-1970, הילדים והילדות היו ספרטים בחולה פובלית. אז אתם מבינים עכשיו, ב-1900, האנשים נכנסו לבחירה בסעודת קרולינה, כבר, מלמעלה לתוך. הלב היה אפילו קטן, לא הייתה אף דבר כזה בשיטה. לא אף אישה הייתה בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפ זה מיליון פעמים יותר מאחורי היום. והוא כראה, כל שניום שלהם מלמדים, מלמדים. נבלו את הפה. הוא מתמים את הפה. הוא מתמים את הפה. נעשה חתיכה נבלה, כמו שחיים של אדם שזה מלמד. ואיך יקרב לשרת את השם בכלי מתונף מלא צועה? אתה מזכיר שעם את המות שלך שאתה מנסה להסתכל על האלה הטובה עכשיו אתה צריך להשתתף בצד של ה' ולמשיך אותו עם המות שלך שהייתה חמש דקות קרסים בשבילה או קרסים בטלפון חמש דקות אחרי זה אתה הולך למנחה? אשם, תפתח את הלב שלי שאני צריך למשיך למשיך אותי, אה? חמש דקות אחרי זה אתה התפתח כמו מונקי ועכשיו אתה הולך למשיך אותי? זו מנגינה איך אפשר להשתתף את התוכנית המשפחת הזאת שקוראה למות? שאתה מנסה ללמוד תורה ולבחור, ולבחור את ה' ולעשות דברים מדהימים עם המות? רבי שמעון בר יוחאי נגמרה רשבי, הוא כתב את הזוהר, רשבי כתב השם, הוא שאל השם, למה אתה עשה אנשים עם רק מות? אתה יכול להכניס לו שתי שמות אני לא מבין איך אתה מכניס רק שמות אחד זה לא יכול להיות אתה יכול להכניס שמות אחת לבריאות ושמות אחת לדבר רגיל כמו כל מה שאתה צריך, אתה הולך לסטוריה, אתה צריך לקחת את זה אתה צריך לדבר על המצב, על עבודתך, על מרציניות, איך זה אפשר שהשמות האחרונה שרוצה לו ולהגיד לראות חומש, תורה ולפגוש, ולפגוש את ה' חמש דקות אחרות הוא מדבר על מרקע של טומדוס ואליב במרכז רבי שמעון בר יוחאי לא יכול להבין איך ה' מגריא שהכתובות של הלכות וכתובות קוויות יוצאים מהכתובות הלכות טוב רבי שמעון מר יוחא, אם הוא שואל את השאלה הזאת, זאת אומרת, זו שאלה מאוד סולידה. וההתגלגה הייתה, אם מישהו יכול לקבל אדם אחד, אני אקבל לו שתי אדמים. אחד לבריאות והאחד לדבר קטן. אבל בואו נראה ראשונו שהאנשים יכולים לקבל אדם אחד. תחשבו שאם יש לנו שתי אדמים. תחשבו על זה, אדם אחד פה, אדם אחרי. ואחד מהם הולך לדבר והאחד הולך לבחור אתם יודעים מה יקרה? כשיש לנו אנשים עם פרסונליטה שפלטה אחת זו צדיקה והחלק הבא זו רשעה חשבו שהמות אחד יהיה בכסר והמות האחרית יהיה בכסר היריטי. מה יקרה? המות האחרית אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו והוא אמר לו, אותו אני לא יכול לבנות את הזו עדיין. למה אני לא יכול לבנות את זו? זאת אומרת, זו סיפורת על אישה שלו. כל יום היא מפגשת, כל יום. כל יום היא ראית תהילים, זה כל מה שאני רואה בבית שלי. אז היא אמרה לרבי, אתה יכול להבין את זה? אתה יכול להבין את זה? זה היה יהודי, יעמקה, והוא אמר, תראו איך הוא מדבר. מה אתה חושב שהוא היה התגלגל של הרבי? אם אתה היית רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? יש רב בן ציון אבא שו, מה תגיד? והאנגלית אמרה, לא, אתם יכולים להבין איזה יש רב בן ציון אבא שלי יש? אבא ש מגיעה כיפה על ראשו ורוצה להפסיק אותי מנסה להכניס אשם. אתם הקבוצים עכשיו, מה תעשהו? אה? אני יכולה רק לראות מה יקרה אם הייתה לך ילד. תהיה חכם גדול היום. היא תמיד מנסה לדעת את האמת. היא אומרה לה, אתה לא מנסה לעשות את זה, אתה לא מנסה לעשות את זה. כשאבא שלך יוצא הביתה, אתה צריך להיות עבוד עם רב שלך. זה רב שלך עכשיו. כשהוא יוצא, הוא עובד 20 שנות ביום. כשהוא יוצא הביתה, שעה או שתי שנות ביחד, אתה צריך להיות תלוי לו. הרבה שלכם חשבו שהרבי יגיד לבנים שם אתכם, אתם רליגיוניים, קחו את ירמיקה שלכם. איזה צדיקה היא, היא ממלכת על ה' ואתם רוצים להחליט אותה, נכון? צריך להיות חכם, לדעת. חוכמה, זה יותר ממה שאתה חושב, אתה גם צריך ללכת דיפי לסיכולוגיה של המדע. רב בן ציון, אבא שאול, ראה את הסיפור הזה, ורצה מאוד כשהוא ראה את זה. הוא אמר, אחד בא לרבי עם אישה שלו, הוא אמר את ההתגובה שלו, הרבי אמר לו, אתה באמת נכון. ואז אישה שלו נפגעה את הסיפור הזה, הרבי אמר לה, אתה באמת נכון. המאה של הרבי שמעה את ההתנגדות. היא אמרה לך, מי נכון? המאה? או המאה? אז המאה אמרה, היי, רבי משה, אתה אומר שהוא נכון ואתה אומר שהיא נכון. למה אתם לא מדברים? מי נכון באמת? הוא אמר, אתה גם נכון. אתם יודעים שהרבים האלה שהם פוליטיקליים נכון? הם רק רוצים שאתם תהיהם שמחים. התקשר לבית, זה עוד משהו אחר. זה לא כל כך אימפריקטי. כמו שאתם יוצאים שמחים. רבי, אתם יודעים, אני יוצאים לבית, זה קל, אז אני מגיע לבית, אבל אני יוצא לבית, לא? גדול מצווה, לא? בשבת? כן. חזק וברוך. וואו, השם מפרש אתכם להיות מחלל שבת. אין לך סטונינג. מישהו אחר בא, רבי, מה קרה לך? אתה לא יודע שהתורה אומרת שאתה לא יכול ליצור פעם בשבת, חלק מאחור שזה חלק חיים. אני לא יכול ללכת לשיעור עם הכאב. זו פנלטה למות. אתה נכון. באמת נכון. אנחנו לא יכולים למות, אבל אתה פשוט אמר לו, לא, אתה לא יכול להבין. הם תמיד, זה כמו חלב. אתה יודע, החלב תמיד משחק בצורה. רבי באמת לא מתחיל להתחיל מהאמת, זו האמת בואו נראה איך אנחנו יכולים להשיג אתכם אבל אני לא אקבל את התורה לגביו שלכם עבודה שלי היא להקבל אתכם לגבי האמת לא להקבל ולהקבל את האמת או לתת לכם 70%-80% דיסקאון רק תעשה את זה וזה יותר לא זה לא הדרך הנכונה דה פלא יועץ קונקלוד רבותיי ואיך יקרא לשרת את השם בכלי מתונף מלא צורה ועל זה נאמר וזה נכתב בספרים, ספר 50, פרס 16 ולרשה אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי ולאחרון אדם ה' אמר, איך אתם מוכנים לדבר על חוקיים שלי לאנשים? מי נמינה אתכם להיות עבודה כשאתם יש לכם מוחה ככה או שאתה מבין כמו אנשי פחות. אם אתה אנשי קושר, מצוות ללמוד את התורה שלי. לכן, שומר נפשו, מי שתראה את הלחם, הוא מפחד על הלחם, כדי לראות את הלחם במיוחד. ירחק מהם, תהיה רחוק מהאנשים כזה שהם מפחדים כל הזמן. או להגיד לא מגניב, ומשמיעתן כי פגיעתן רעה ושומר פיוול שונוא ואשר במושב לצים לא ישב שומר מצהרות נפשו. Save his soul from lots of tragedies. So what do we see over here, R.T.? Something that many religious people, secular there's nothing to talk about. If you tell them what I just said, they won't even understand what you want from them. אז בואו נפקד על האנשים שהם רליגיים. כמה מהם ידעו מה שאני רק ראיתי? אף אחד מהם לא מדבר על ה'פלא יועץ' הוא קבל הכל מהמצבות. הוא פשוט נפקד את זה באותה פאג'ה שמדבר על זה. זה מדבר על הגמרא. זה מדבר על ה'תהילים' או על ה'פרפט איזאה' או על ה'חומש', על התורה. אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים, ברור שגם הילדים צריכים לבחור שהילדים שלכם לא נפגשים לדבר הזה. אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים. רבותיי, כשאנחנו ראינו על שבת, הייתה כתובה, את האלוקים אני אראה, אני מפחד את ה' אתה מפחד של ה' את האלוקים, אלוקים זה הקבל של ה' אני יראה, אני מפחד. אחד הזה הם באים לחזון איש, זה הצל, והם אמרו לו, יש אדם שהוא אדם גדול, הוא אדם גדול. אבל לפעמים זה קשה לו לממשלה היא נגיוטי שיט, איך אומרים נגיוטי שיט באנגלית? נגוע, מישהו שנגוע, לא אובייקטיבי. אינטרס פרסונלי, כן, זאת השאלה הזאת. לפעמים, כשהוא מגיע לפרקטיסט הרליגיון, קשה לו לממשלת זה מעניין פרסולי, זאת אומרת קודם הוא חושב על מה שבשבילי, ואז בא השם והאמת זאת אומרת שזה לא מגניב אם אנחנו עושים את זה ככה, בואו נעשה את זה ככה, לפחות אני מבחינת. רגע רגע, אתם חושבים על עצמכם לפני שאתם חושבים על ה'? זה לא טוב. אז עכשיו אנשים יוצאים לחזון איש סופר הולי לג'נד, חזוניש, אולי אחד הכי גדולים של רביים שחשבו בעולם האחרון. והם אומרים לו, יש אנשים גדולים, זאת אומרת, הוא יודע הרבה על תורה, הוא אולי רבי מיוחד. אבל לפעמים הוא לא סלפי, אלא אגואיסטי. זאת אומרת, הוא מבקש מבחינתו במיוחד הזה. אני אתן לכם דוגמא. יש לי דבר כזה. יש לי חברה היום, ברוך השם. הוא התחיל להיות מדבר מסוכן בישראל. אנחנו היינו ביחד בישיבה, הרבה שנים לפני. אחד הזמן הוא רצה לחיות. הוא רצה לחיות בישיבה ולחיות לישיבה בישראל. לישיבה בישיבה בישיבה. הוא התקשר לרבא מבחינת הישיבה באז. והוא אמר להם, אני החלטתי להתחיל. אני אעשה עלייה. אני הולך לישיבה הרבה טובה ואותו אני אקבל רבי גדול אחד יום אני רוצה להכניס את עצמי ברגע הוא התחל לנצח אותו, מי אמר לך שזה טוב לך? למה לא שאלתי בפעם? זה לא הזמן עדיין אתה צריך להשתתף לפחות אחת עוד שנה, אולי שניה אתה עדיין לא מכניס למה הוא היה אומר לו את זה? הוא היה סופר-מתי. סופר-מתי. למה הוא אומר לו לא ללכת? בגלל שהוא כותב קבוצה של בעלי תשובה, והוא כותב לו 2,000 דולר בבית, שהוא צריך לבין רבי חייבתי, לבין מישהו מבחינתו ולבין לו עבודה. עכשיו, אחד מהפעמים שהיה בישיבה, הוא כותב להם שתי שעות ביום, מגניב. כותב לו דבר. אז כשהוא נתן לו את ההגדולה, לרבים אנשים זו הייתה ההגדולה הנכונה. אולי הם לא בטוחים, ישראל יש הרבה חתולים, יש קהילות, חברות, חברות סקולרית, מאחורים שלכם. אתם יודעים, זה לא טוב לחזור למקום של עבודה שלכם. אז הם אמרו, תשתה בישיבה היום באמריקה, ולא עוד שנה או שניה, עד שתהיה סולידה, ואז תחזור. אבל לגבי האחרון, זה לא היה מגבל טוב, זה היה מגבל על עצמו. תשתה פה, שאני יכול לשחרר עוד 20-30,000 דולר. זה נקרא נגוע בדבר. הוא לא יכול לתת לך התגובה האמיתית. אז הם באים לחזוניש, והם מדברים על מישהו שמייצג את אימא שלו כל פעם, לא כל הזמן. פעם אחת, פעמים אחת, פעמים אחת, מה שהיה. תשמעו את התשובה של החזוניש. אמר החזוניש, אם כך, אם זאת היחידה, הוא אדם קטן. אם זאת היחידה, הוא אדם קטן. הוא לא אדם טוב. הוא אדם קטן. למה? לא ייתכן שהאדם גדול לא ישתלט על הנגיעות שלו. A great person, it's impossible that even one time, one time, he won't be able to control his personal interest, push it away and put God's interest before. That just gives you a little bit idea. This probably was 50-60 years ago. כשחזוניש היה חי, כי היום כמעט אף אחד לא יהיה רבי רבי, כי כולם יש אינטרסים פרסומיים. זאת אומרת שבדרך כלל, לא הרבה אנשים נשאר ככה, שהם 100% לאשם, ורק אשם, אני חושב רק על אשם, אני לא משהו. אחר כך, במדבר שלי בקווינס, אני מדבר עשרה שעה רק על יוסף, איפה הוא היה כשהוא היה בפחד? ואיפה הוא היה כשהוא התהליך בייג'יפ? כל המONEY במידה שלו. הוא לא היה יום קטן של פריד. ויש ספר בתהילים על זה, כמו שדוד המלך אמר, כשאני הייתי חושבים להיות ממזר, הילד אי-לג'ידימיט, שקדו לי את הקבוצה שלי, אל תביאו אלי, אתם מנצחים אותנו, תקחו את השיפור ותכנסו למסעדה, אף אחד לא רוצה להיות בי, אני בלתי בלתי בלתי, אנשים מדברים אחרי שלי, אני הייתי אף אחד, ובדיוק אני התקבל כראש העולם, הסמואל הגדול, הפרופא, בא ושחרר אויל על ראשי. האויל נפגשת מהרחב. הוא עשה את הרחב, כמו השופר שיש לנו. השופר שאתם רואים, זה אחרי שהם שחררו ביניהם והם נפגשו אותו. ארגוני, זה היה כל פול, כמו הרחב של רם. אחרי שהם שחררו ביניהם, הם נפגשו אויל, ואז הוא מתקדם ומתקדם, ואז אתם יכולים להפגש אותו. השופר האוריגיאלי שהם ניסותו להשתתף אילו על ראש השליחה, כשהם נמינו אותו, בתחום שהשופר נפגש, הוויתר נפגש, זה כמו בוטל. אתה יש רק על הטופל, או רול, שאתה יכול להשתתף אילו, ניסה את זה כמו בוטל. אז השמן המשחה, למשוח, זאת אומרת, כמו השם משיח, זאת אומרת להשתתף מישהו להשתתף אל השם. למישה הזאת כמו רב, כמו המסייאה, אתה יודע, כהן. אז מה קרה פה? כשהוא רצה לשפיע את זה על כל אחד מהשישה האחרים, חושבים אולי זה הרב, הוא הרב, אולי העולם לא שפיע. האבא מפורסם את העולם לתחתן. הוא לא יצא. הוא היה מפחד. אתה לא יש שם אחר? לא, זה לא יכול להיות הוא. בטח זה לא הוא. זה אחד מהם. אישי, אישי, הגבוהה בעולם. אישי. הוא לא פעם פעמים איזה סין בעולם שלו. אחד מהארבעה רבים בעולם. הוא לא פעם פעמים איזה סין בעולם שלו. גמרא, אני אוהב את הנמה שלו. עכשיו, איזה סין בעולם שלו. הם שואלים לו, יש לך יחד אחר? כבוד הרב, שמואל. זה לא יכול להיות הוא. בואו נגמר על הלשונרה, אני לא יכול להגיד לכם כל מה, אבל חשבו לי, זה לא יכול להיות הוא. שמואל אמר, אני סליחה, הייתי בטוח שזה אחד מהאנשים הטובים וגדולים, או לוק צדיק, רציני. זה לא יוצא, זה צריך להיות הוא. אני אומר לכם, זה לא יכול להיות הוא. אישה היא מפחדת. תחשבו על הבית הזה שאני חושב שזה ממזר. שזה לא השם שלי, שזו אישה צחוקה והיא הלכת עם מישהו אחר. זו הייתה סיפורת. נחשב שהוא יהיה הקיום של העולם, זה עושה לי אף אחד. אני הכי גדול חכם בעולם, ואני נחשב אותו, החכה, חכה, אל תביאו, אתם מנסים לנו. בסופו של דבר, הוא יותר טוב ממני. בדרך כלל, מי לא רוצה שהשם שלו להיות הקיום? אבל כשהם יביאים לך כל הזמן שם, אתה לא בטוח. אני רוצה שיהיה לך בני אחר. כשדוד הלכה לביתה, הם נסעו לדבר עםו, הולם הלכה לידיו. הוא לא היה צריך להחליט את הטלפון לבד. ככה. הולם, כמו מגנט. הולם הלכה לידיו. ודוד כתב בתיאלים אתם רוצים שלי שהכתובה שהייתה במהלך במהלך אני לא משהו אחרי שהגיעתי למלך הייתה לי את המהלך כל פעמים של החיים אני לא חשבתי שעכשיו זה הזמן לביטחון אתם, זכרתם איך אתם נפגשו אותי ונפגשו אותי? בואו, בואו נחליף אתכם לביטחון אין משהו כזה, אני עדיין אף אחד. אותו דבר, יוסף, שמח את כל המוניים בעולם, אני אף אחד. שמואל, אני אף אחד. משה רבנו, אני אף אחד. אהרן הכהן, אני אף אחד. אברהם אבינו, אני דסט. תשכחו, הכי גדולים בהיסטוריה של העולם שאנחנו רואים עליהם בתנאי, הדבר הראשון שלהם, הדבר הטוב שלהם, הוא אומנות, ענבה. זה מה שגרם להם לגן. איזה אדם גדול, התורה תסכם באחר כך כמונסטר, אחי תופל. הוא ידעת תורה יותר מאחורי דוד המלך. הוא היה רבי שלו, סופו של דבר. מה הייתה אדם שלו? הוא עשה סוויסיד. דואגא אדומי. כל התורה שלנו רשם אירושה ירובם בן אבעת כל ספק בתורה יכול לתת לך 127 ספקים על זה ספקים מלאים חכם גדול גדול גדול חכם לא יש לב את העולם להגיע גחזי גרבץ לא יש לב את העולם להגיע מה קורה פה? כמובן עם הטלנט, אינים של השבוע היו יותר טלנטים של הצעירים והם ידעו תורה כמעט או יותר. ומה קרה בתלמוד? התלמוד קווה שיש להם אין שיר לבית כדי להגיע. מה גרם להם לפסק את השיר שלהם לבית כדי להגיע? איגו שלהם. פריד ואיגו. פריד ואיגו. זה מה שהרבה אנשים היום פריד ואיגו. מי בראש? מי בראש? אשם בא לירובן בנבאט אשם נשאר בטח לצלם כל כך חכם ולתת לו את הלוח שלו לעולם אחר כך אתה לא תהיה חכם לראון תלמידים בפיאנו שבועה זו מילה גדולה של שנים, 30, 40, 50 שנים ללא תלמידים מישהו כזה לצלם את העולם הבא שלו ולפחד את הלב שלהם אני צריך להתמודד בו להתמודד. אז ה' בא אליו. הוא אמר, בבקשה תשובה, להתמודד, שאני ואתה וראש דוד ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילד תראה מה הוא מנסה לדבר עם השם. הוא מנסה לדבר עם השם, אבל מי יהיה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת. היו שני חברות רובן ושימון ורובן אוהב שימון מאוד, תמיד בבקשה שתהיה משהו רע לו. אחד פעם אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנביא נפגש אליהו הנ אליהו הנביא מבקש את הביתה שלי, אני לא זוכר שאני עושה ברית מילה לבית שלי היום. הוא אמר לו, היום זה יום הלכי שלך, אני נפגשת ממלכת מהלך לתת לך כל מה שאתה רוצה. אתה יכול לדעת שהספירות שאתה נפגש את הספירות והג'יני יצא? אה? כשאתה יש ארוך. כשאתה יש ארוך, תעשה ארוך. את יודעת... אז... זה מרגיש לי את השחק. בתי האלה, בתי האלה, את יודעת, הרבה אנשים היו... הם חשבו שהם יצאו לאמריקה. אז... איזשהו מרחק, או מרחק סהרה, מרוקו, היו שבעה ערבים שם, ואחד מהם נמצא בקבוצה, הוא נפגש, והג'יני נפגש. והג'יני אמר, וואו, אני הייתי כאן לפני עשרה שנים, נפגש בקבוצה הזאת. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כל אחד שלכם, בבקשה, תעשה רציניה, ואני אעשה את כל רציניותכם. אחמד, הראשון, אמר, תעשי לי יהודי אמריקאי, בניו יורק, חכם, פוליטיקה. ג'יני אמר, אתה יכול את זה. הערב ה-7, באונליין, התחיל לרחוץ. מוסטאפה. כולם מסתכלים עליו, מה הוא רוצה? למה הוא צחק? אני רוצה להיות יהודי רבי בניו יורק, מאחורי להיות קצת בדוי פה בשטח. השני, מה את רוצה להיות? יהודי רבי בניו יורק, באמריקה. אתה יכול. הבאה. והראש באחר כך צחק. כלום, הראש חלטה. השני, שלוש, ארבע, כולם שואלים את הזה, תעשו לי יהודי רבי בניו יורק. כשהוא קיבל את השבעה, הוא צחק אסטריקלית. הוא אמר, עכשיו זה שנה שלך, מה שאתה רוצה? הוא אמר, קיבלו אותם כולם לבית מרוקאי בשטחה. זה למה הוא צחק. האחרון יש את הדבר האחרון. זה כמו אבא ואמא והילד שקיבל בבריכה. והילדים רוצים מילה, הם רוצים ללכת לקמפ, הם רוצים לקחת בייק, אתם יודעים איך זה, בזמנים. אז הם יודעים, המילה בעצם אתם מקבלים מאמא. הוא בא אליה והיא עושה את הרבה. אז אמא, אני רוצה רכבת אלקטרית, אין פרבלם. אמא, אני רוצה ללכת לקמפ, שני שנים, לא רק שני שנים. אתה יכול. אני רוצה את זה, אני רוצה את זה. והאבא צחק. מה קרה, משה, למה אתה צחק? תמשכי, תמשכי להצליח את הדברים האלה. אחרי שהם הכניסו את כל האחרונים עם את החלטות שלהם, הוא אמר, למה אתה צחק? אמרתי, אני חלטתי את הכרדיט הישר. אתם יכולים להמשיך לדבר. רבותיי, אז ה' בא לירובן בן נבעת והוא אמר לו, מי, מי יהיה קצת יותר, אני או הוא? אז אליהו הנביא בא לביתו והוא אמר לו, היום הוא יום הלכי שלך, אני נבחר לך כדי להצליח על כל שאלות שיש לך. הוא אמר, אבל, כל מה שאתה שואל אותי, אני אעשה אותו, אבל בלתי לאנגלית. האנגלית שאתה אוהב, זה הרבה, שמעון. אז אם אתה שואל אותי על מיליון דולר, אני אתן לך, אבל שמעון יקבל 2 מיליון. אם אתה שואל אותי על מטה, שמעון יקבל 2 מטה. בבקשה, תעשה את החלטה שלך. אז הוא אמר, תקחי, תקחי אחד מהעיניים שלי. למה? כי הוא צריך להתרחק בלבו שלו. אני אקבל את זה עם אחד, אבל אני אשמח מאוד להראות את אמיתי שלי בלי. אתה יודע כמה אנשים ככה יש לך בעולם היום? כמה אנשים ככה יש לך בעולם? שהם מגיעים לתנועה כמו שהם מטורחים מישהו אחר. אתה יודע כמה אבותים ככה יש לך בבריכה שהם עכשיו רוצים להתרחק בלבו שלו? אז תראו 20 שנים בפריזן ישראלית, הם לוקחים את הליסנט של רכבים שלהם, הם לא יכולים למצוא עבודה, הם בפריזן גדול, הם לא יכולים להחליף לישראל, כולם נטענים אותם, הם מנצחים אותם בכל מקום, והם יושבים בפריזן עד 20 שנים, ולא נותנים להם לתת. למה? אני אקח את עצמי כמו שאני אקח אותה עם לי. האנשים האלה, לא יודעים שה20 שנים שהם נשארים בפחדה זה לא הפחדה עדיין. הפחדה האמת מתארה להם. איזה פחדה אנחן שלא נותן לצוות לצבא שלו יקבל כשהוא מת, מי יכול לדעת? כשהוא יכול לדעת, הוא יכול לבוא ולחזור. אה? כשהוא יכול לבוא ולחזור, הוא יכול לבוא ולחזור. בעצם כל מה שעשהם עושה הוא מסוימת למסוימת. מידע כנגד מידע. מידע כנגד מידע. מגמר אסה. אז אופציה אחת היא שתתן לה 20 שנים עד שהיא נתנה 50 שנים ועכשיו זה קצת לאט להתגלגל היא יכולה להתגלגל כשהיא הייתה 30 שנים כשהם התגלגלו היא התגלגלת להתגלגל להתגלגל עד שהיא נתנה 50 שנים אז עכשיו זה יהיה קשה להתגלגל להתגלגל היא באמת הטרידה את כל השנים הטובות שלהן אז מה קרה? זה נמצא ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככ איזה דבר התורה מדברת על הטלפון, מי יכול לדבר על זה? במקרה 10, איזה מקרה? לא תגנוב, אתה לא יכול לטלפון אתה לא יכול לטלפון במקרה 10, לדבר על אנשים אתה לא יכול לטלפון על אנשים, זאת אומרת, אל תטלפון על אנשים מהחלטה שלהם במקום אחר של התורה זה אומר לא תגנובו זאת אומרת פייננס לא לגנוב מילים או איכות מישהו אחר לא תגנוב, לא תגזול, יש שונים שונים לגנוב גנבה גזלה חמאס אושק ארבעה שונים לגנוב עם כוח, בלי כוח, בגלל שלך, אחרי שלך מנסים אתכם לקבל עבודה ולקבל אותה בכל אופן, עם או בלי אתכם, יש מיני מינים להכניס. חמאס הוא בביטחון. לא מזכיר שהפלסטינים קוראים את עצמם חמאס. הם רוצים להכניס את המדינת הלכת שלנו, שה' נתן לנו, עם ארץ. אז הם קבלו שם. שם מה? יש מיליונים של שמים. הם צריכים להגיד את עצמם, האראבים. אז הם ידעו, איך אנחנו נגדל את האורגניזציה שלנו? חמאס. חמאס, בתורה, חמאס. יפה. רבותיי, החזוניש אומר, אם מישהו לא יכול להשתתף אשם בצד שלו, הוא מישהו מאוד קטן. חזוני אמר, אם תגידי לי, זה רב יפה. עוד פעם הוא פגש ולא אוכל קושר מיל, אז אני יחזיר אם מישהו כזה יכול להיות קוראים לרב יפה. זאת אומרת, יש איזושהי סיכוי שמישהו שרוצה לפעמים לעשות משהו מנגנון, רוצה פיזיקה והוא נפל לרוצה של גודל שלו מישהו כזה, אולי יש עדיין איזשהו מיוחד להשתמש בו אחר כך, אף אחד לא הוא אנגל אבל מישהו שיכול פעם אפילו כדי להשתתף את האוהבות שלו במונח של ה' ככה מישהו כזה לא יכול להיות קוראים לגבי גדול או אישה אני רוצה לשאול לך שאלה מה הכי גבול להיות גבול או לא גבול בן אדם אה? לא גבול ככה בנג'י, אתה בטוח? אוקיי, אם אתם כל כך בטוחים שזה קטן להתאמן את זה, אתם עכשיו צריכים להגיד לי את הסורס. רב המזרחי. רב המזרחי הוא הסורס. אבל רב המזרחי תמיד יש סורס. הסורס שאני מדבר עליהם. אתם לא יכולים רק להגיד את זה, להשתתף, אולי זה קטן. אמרת מועד, אמרת מועד. They came to attack the Jewish people instead of giving them bread and water, but they didn't understand that their אברהם היה האנקלוג שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול שלהם, הוא היה האנקלוג הגדול בגלל שהתורה אומרת שהאנחה הזאת היא שלהם, מנגינה הוא היה האנקלוג והיא גם לא מרגישה. אני לא יכול לתת לה להיכנס לג'ודיזם. למה? בגלל שהאנחה הזאת לא מרגישה. הגדול מפה תלמדים שלהם, שהמנגישה הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת הזאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת אני רוצה לביטחון שמישהו הוא מנגן ומנגן והתורה רק מייצג את המנגנון. אדם הראשון לא היה מנגן. זה לא מנגן. מה זה מנגן? לא. איפה אתם רואים בתורה שהתורה קוראה לו אימן גדול, זאת אומרת, הוא קטן יותר מאחד. התגובה היא, רבותיי, זה מבחינת פרשה. יוסף אמר לצלם שלו להשתמש בקפה, בקפה קידוש, בניאם, זאת אומרת קפה, על דנקיו שלו. ואחרי זה, המלחמת הלכה אליו, והחליטה על הקפה וביאה אותם לביקר. אז מה שבניאמין עשה? סופו שלא. והוא גם היה מלמד אחרי שקיבל את הכסף של יוסף, והוא עכשיו מגיע. מה שיוסף אמר? למה שילמתם רעה תחת טובה? הוא לא מדבר על הטפט. הוא מדבר על איך אתה יכול להיות מלמד. בבקשה למישהו שעשה לך משהו טוב. יוסף היה צריך להגיד, איך אתה מנסה להכניס? אתה לא יודע שזה גבירה גדולה להכניס? הוא לא מדבר על הכניסה. מה הוא קורא? הוא קורא, תשאלו, למה, אתה צריך לשאול, למה גנבתם את גביעי? למה הכניסתם את קאפיי? מה שהוא אמר למייסנגר שלו, שואלו להם למה אתם הפסקו לגודל שאתם קיבלתם? מפה אנחנו לראים שלהיות אנשי ארוך זה עדיין נגמר מאשר לנסוע עם ידכם נסוע? היפותטיקית, הם מנצחים אותו לנסוע. הקבוצה הייתה במקום. אני צריך להגיד לכם משהו, אתם יודעים היום, כשארה״ב רוצה לנגח מישהו ולבוא אותו לבית לחיום הם יודעים שהוא מרדכי, אבל הם לא יודעים שיש להם אף דקה הם לא יודעים שיש להם דקה, אז הם מנסים להביא אותו לבית לחיום בגלות בשביל אידנטי טהפט, בשביל מלחמת זמן, בשביל שווה דרוגים, דברים שהוא עשה בגלל זה. אם יש להם דקה שהוא מורד מישהו, זהו, הוא חיים בפריזון. למה צריכים לשחרר זמן על איזושהי גרסה שהוא פרסמת לילדים? למה לא לשחרר זמן על זה? אחר כך כשאנחנו יודעים שהוא מורד, הוא בכל מקרה יכול לשחרר את החיים שלו. כל הדברים האחרים הם לא יותר מיוחדים. אם אנחנו לא יכולים להבין שזה מורד, אנחנו צריכים להשתתף ולהשתתף את כל העבודה שהוא פעמים, להשתתף אותה, שני שנים לזה, אחד שנים לזה, שלוש שנים לזה, כדי להשתתף אותו כמו שאנחנו יכולים בבריכה. כמו שהם נמצאו את הסכם, עם את הטלפונים שלו, שהוא חכה, בדרך כלל הם נחשפו את כל הקטעים הקטעים. מה קרה? התהלכתם כל כך מרצותיים? לא. אנחנו לא צריכים אותם עדיין. אנחנו יכנעים אותם. יכנעים או לא? אז עכשיו הם מזמינים בניאם לתלויה. מה היא האסורת? לרחוץ ולהתמודד. מה הם צריכים להאסור עליו? איך אתם מוכנים לרחוץ? אנחנו יכנעים שזה חבל. הוא לא רחוץ, זה טסט. אבל אני לא מדבר אפילו על הרחוץ. מה הם מדברים על? איך אתה מנסה להיות נפלא ולתפוס על מישהו שעשה לך עבודה? אף אחד פה יכול להקבל רגע ולהגיד שבשעה האחרונה, בשעה האחרונה, ביום חודש, ביום חודש וביום חודש, הוא לא נפלא בכלל, אף אחד יכול להקבל רגע, אף אחד יקבל רגע מספרים למה שהם חשבו? אולי לא. כל אבי היה מרגיש לצבאים מה שהם עושים להם? אולי לא. הצבאים היו מרגישים לצבאים מה שהם עושים להם? אולי לא. פרטנר, עבודה, עבודה, חברה, מישהו נתן לך רכב. כמה מרגיש לך מרגישה, כמה רסיסטנטיה ששאטאן ייצא לך כדי להשתמש בו. אמרתי לך קצת את הסיפור שבאתי לגאוני וילנה, אולי זה היה חף יצחיים, אני לא זוכר עדיין. אמרו להם שמישהו מדבר מאוד רע בגללכם בבית. וההפכה של הרבי הייתה, זה מאוד מרעיון. אני לא זוכר רגע שאני עשה כלום לדבר הזה. למה אתה מבין את ההפכה? אם הוא תתעורר לי הרבה תודה, עכשיו אני מבין למה הוא מגניב אותי. בגלל שהאטן ממשיך לשחרר את ראשו כפי שיכול. אז כמו שהוא תתעורר לי, כמובן שסייטן מנסה להשתתף עליו ככה, אז ההתפתחה שלו תהיה 100 פעמים גדולה. אבל אם הוא לא אוכל אותי משהו ומדבר נגדי, ההתפתחה שלו תהיה איכה. אם הוא אוכל אותי, אני חזקתי את החיים שלו והוא מדבר נגדי, ההתפתחה שלו תהיה 100 פעמים גדולה, נכון? אתם מבינים את הקונספט. אז הרבי אמר, אני לא מבין. אני לא עשיתי איזה עבודה לאחד שלו, אז למה הוא מדבר עלי? זאת אומרת, מה יצר הרעי יש לדבר נגדי, כשלא קיבלתי לו עבודה? נכון או נכון? לחף יצחאים, הוא חזק 100 שנים. יש בעצם איזה וידאו עליו שהפכה ראשונה. במונחות. אני לא יודע אם הווידאו הראשון היה עם מונחות. עכשיו הם יש אינסטגרם, אינסטגרם שתקבל איזה וידאו שחדש וחדש, ותביא מונחות לוידאו. זה מדהים. אתה מרגיש ממש כמו שזה וידאו חדש. עם הלבים, עם הראש, עם הכל. בלעדון. ומאוד אותנטי. זאת אומרת, זה כמו שהיה באמת. אני פעם קראתי בהקלטה על איך הם עושים את זה. איך הם ידעו שהגלגל הזה היה שחר או שחר רחב? הוא נראה אותו בשחר ובשחר. נראה שהם יודעו איזה דרך. כל זה מגניב. אז עכשיו הוא בעצם נראה את חפץ חיים, עם כל הילדים שלו, עשרה שלהם, מפלגים אותו, מבחינים ברחוב. באנגלית באמת. אתה מרגיש כמו שאתה שם. חף יצחיים, ב-1918, בסוף מלחמת המלחמה הראשונה, מלחמת המלחמה הראשונה, היה מאוד עוד אז, אבל הוא עדיין היה לידר פובלי. הוא היה ממלכות הרבה לרוסיה ולפולנדיה, במיוחד. היו שאלות שם. כשהוא הלכה, הוא תמיד היה עם קטנה קטנה. הוא לא קיבל גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות גבוהות הם קראותו פרסם עליו בניו יורק טיימס במשך ה-1930s גב עם פיקציה של מזון שלו בפרסם של המזון היו חלקים של דגים עם נגדים מכל דרכים לא אסתטיקה הם שואלים איך זה אפשר שהכי עברי ומתעורר רבי במהלך היהודי באירופה חיים עם כאלה מצבועות כשכל הפריסטים חיים במדינות ובמדינות ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשלום ובשל וכל מה שאתה רוצה, הסטודנט יקבל לך כל מה. קבל לי את זה, קבל לי את זה. מה שאתה רוצה, קבל לך את זה. קבל לך את זה. ראיתם אף פעם איך החסידים קבלו? לקבל קצת קרמסים מהרבה של הרבה? שיריים. קוראים לזה שיריים, מצוות שיריים. קרמסים. קרמסים, הקרמסים של הרבה שהפך. אתם יודעים איך הרבה בצבא ובקידוש? הם עושים עמוצי, הוא קטן את הבבקה, נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? נכון? זה סיג של רספקט. לנו, אתה כמעט כמו ג'ן. אתה הלידר, אתה רבי אדם, אתה יודע תורה. למה אנחנו רספקטים אותך? בגלל שאתה יושב עם בירה רחבית. האינדיאנים, שהם נפגשו לגבי הלוואי, גם יש בירה רחבית. זה לא יכול להגיד שאתה רבי אדם. אבל אם יש לך טרבן או רגל רחבי, באינדיאנים גם יש לך טרבנים. ראיתם את ה-6? 6! הם יושבים בטרמנטים ובטרמנטים חדשיים וואו, מאוד מאוד חדשיים בטרמנטים חדשיים בטרמנטים חדשיים בטרמנטים חדשיים בטרמנטים ב� איזה הוא האמצע? הצליחה של אדם לא מגיעה לו לבריאה. הכלבים, האלפטים, זה לא משהו. אז למה הם אוהבים אותו? בגלל שהוא ידע תורה. כי הוא מלך תורה, הוא מישהו עם כוח למנהל, לראשת הקהילה. זה סימילי למה הספרדים יצאו רק ללחוץ על ארץ רב עבדיה ירסף. ראיתי את זה בעצמי בבית כנסת חיים שעל בפלטבוש 25 שנים אחר כך כשרב עובדיה יוסף בא לסינגאג של רב סימאנטוב עליו השלום רב מושה סימאנטוב, שקע ב-40 במידה של סמכת בית השואבה הוא נחשב עם התורה והסוכה וכל זה עם המנהלים בקבוצה טובה לכבוד התורה הוא הלכה למטה שלו, הלכה למטה שלו, והלכה לאבות שלו, למטה שלו, דיוקא. 40 שנים אחרי. אחד הפעם, עבור ווידאי עצב ז'הצאר בא לדבר בשול שלו, ושול שלו הוא מסוימת של השול הזה. יותר או יותר, החברה. אולי קטנה קצת יותר גדולה. את יודעת, בחברה הזאת, אתה יכול להפסיק 1,000 אנשים? אם 1,000 אנשים יצאו, אפשר להצליח בסיניגאג עם 1,000 אנשים? עם שירות וכבודות? אני ראיתי בעצמי, 1,000 אנשים נכנסו לבית הזה הלילה והיו עוד 3,000 בשביליה הפוליטה נחשפה שני שבועים שם המקום זה לא גדול להוסיף איזה איפה, אבל מה אני יכול לעשות? אני הלכתי לפה לפני שתי שעות. אני לא ידעתי שכמה אלפים אנשים יצטרפו. הרגע שאני הלכתי בקרוב זה בגלל שהייתי רוצה להכניס את המסכמת הוידאו בידיו שלו. אז אני הכניסה את הראשון. הכניסה את המסכמת, המסכמת מתייחסה. הם הבאים לו מהדור הצדק, לא מהדור הראשון, בגלל שלא היה דרך להיכנס. המסכמת הייתה. פעם שהם הביאו אותי, הם החלטו שלא אף אחד יפגש אני ראיתי איך האנשים יפגשו יפגשו, זה היה כמעט ריסק חיים מה לזה? מנסה עם המצב של הרגל להפגש את היד למה? מישהו שתמקד בפנים שלך 40,000 בוקרים נמצא במידה שלו כמו שהם מגניבים כל שיטה, כל גררה, כל תוספות, עולם של תורה וחברה. כמה פעמים בעצמך יש הזורחה לדבר עם מישהו כזה, או לקחת קצת מהו? אחד פעמים אני הייתי שם, זה הזמן שאתם מבקשים לסמאק, כשאתה אוהב מישהו. כבודה רב, זה רבי גדול מאוד, הוא עושה בלי תשובה. ברגע שאתה תשמע משהו כזה, הוא מתחיל לתת לך תפקידים. כמה הוא אוהב אותך, כמה קשה תפקידים להיות. אז אני הלכתי עם אחד מהתלמידים, אני אגיד לו, הייתי מדבר על ידיי, על ידיי, על ידיי, על ידיי, על ידיי, על ידיי, על ידיי, כשהחלטה שלי על הגיעה, היו כמה חלקים מהכנסת, אחד מהם היה, ידיי, אני חושב, סגן שר האוצר, יצחק כהן, היו כמה אנשים שבאנו. כשהוא הכניס את זה, על ידיי, אני בא, הרקזן מדבר אותו, ואני רואה הרקזן, אמרתי לו, נו, פילם, מה אתה מחכה? והוא היה מסתובב ככה, כמו סטטיום. מה קורה בך? לא, קח את הטלפון! זו אופציה שאני לא אקבל אותה. אני אומר, אני לא יכול להבין שזה קורה. איך זה יכול להיות? אני ממש עובד. אני לא מפקד על מה הוא היה אומר. אני רציתי להעביר את זה על הווידאו. פשוט, הוא נפגש אותי. הבאה הבאה הבאה הבאה. אני נפגש. מתחת ללכת ולא לזמר. אמרתי, מה קרה? הוא אמר, אני לא יכולה לחזור את הטלפון שלי. אמרתי, למה? הוא אמר, את יודעת מה הם יעבורים אם הם רואים שיש לי טלפון? אני אמרתי, מה? אתם לא יכולים להגיד לי את זה לפני זה? יש לי קאנטה בטלפון בטלפון! אנחנו רואים את הלקציה היום באישיבה. אנחנו יוצאים עם קאנטה בטלפון. הוא היה מפחד לקחת את האיפון. לאחר כך, היה הרבה רעיון במישהי הסמארטפונים בישראל. רבים שלהם, בפרסומת שלהם, אמרו, אם אתה רואה חברך עם סמארטפון, אתה מוכן לקחת אותו מיד, ולפחד אותו על הרגל, והוא לא יכול לצעק אותך בגלל זה. למה? אם מישהו יכול לאכול רעיון, שקול אותו 50 דקות, זו פעילה, שזה יכול להתאים אותו, ואתה קח את זה מיד על הרגל, עכשיו הוא רוצה שתפסו לו 50$. צריך לתפסו לו 50$? צריך לתפסו לו 2 דקות. חייבתי את החיות שלך, תפסתי לי ל-50$? מישהו שרוצה לנצח את השאלה, לראות דברים לא רעיונים על השחרר, ואתה קיבל אותה ותפס אותה. הוא יכול ללכת למרחק ולחזור אחר, ברור. האדיקים הם אדיקים. הם יקבלו משהו לתפול את אוהבותה שלהם אבל אולי 24 שנה הוא לא יעשה את זה זה היה כבר נפלא כמובן כמעט אף אחד לא יעשה את זה בשביל איזה אנשים מגניבים ביותר אנשים ביותר לא יקבלו איזה טלפון או יקבלו את זה או משהו כזה זה מזמין לי, זכרתם כשאני אראה את הסיפור על יעקב ועל ריטלין? זכרתם? אחד, רבי בישיבה בישראל כל יום הוא קורא את אבא אחד של הילדים, יעקב הוא הילד, כל יום הוא קורא את אבא שלו רב מוישה, כן, ווזמארק סטייר, יעקב הוא מנצח אותי, אני לא יכול להיות בקלאס נורמל הוא מגניב, הוא מתחיל, הוא מגניב אותי, הוא מתחיל, הוא מדבר עם אנשים, הוא עובד, הוא מגניב, הוא עובד בקלאס, כולם כולם. אולי אני אצליח אותו מהישיבה, או אתם יוצאים לו על ריטלין. ריטלינים. מה? ריטלין זה דרוג. אין עוד דרך. זה אולי זה או הוא לא ישיבה. כמה זה? 2,000 שקל בעוד שבוע או שתי שבועות. זה מספיק, צריך ללחוץ את זה בפריבטי מהמחזיקה. אני עברייך. בעוד שבוע אני לא עובד על 2,000 שקל. אתם רוצים לי לא לשחרר עבודתי בשלבים? אם הילד שלך חשוב לך ואתם רוצים לו להמשיך ללמוד גמרא בקלאס שלי, איפה אני מקבל את זה? בואו קבלו! קבלו! 1 דולר, 1 דולר, 1 דולר. אנשים קבלו, הם לא יום. ברוך השם, אם אתם רליגיים, יש לכם סולושיה. קבלו את השולה, ואנשים יביאו לך מה שאתם צריכים. הם לא יום בכל מקום אחר. אנשים קבלו, למה? הם לא יום, מה אני יכול לעשות? אז אבא קיבל את הזמן, קבל ריטלין, הוא בא עם יעקב לישיבה, תמיד לא תתן לו בצד הסטודנטים, אני לא רוצה שהרומר יצא ושעון שלי יחזור דרוגים. יאללה, בטח. אני אשמר לו לבית הקפה, לעשות לי קפה כל רחב, אני אשים את הטבלות לבית הקפה שלי, וכל יום יעקב יחזור טבלות ואמיר לי, זה יהיה בסדר. טוב? ביום הבא, אין קרדיט של הרבה. איך זה יכול להיות? כל יום קרדיט. ביום הבא, אין קרדיט. הוא שואל יעקב, יעקב, אתה בסדר בקלאס? אתה בסדר? כן, כן, למה לא? אין פרבלם, אין פרבלם. הרבה לא קרדיט לך? לא. כל השבוע, עכשיו אין קרדיט. פרידה באה. הוא אמר, אני צריך לקרדיט, זה יותר טוב שזה נכון. הוא קרדיט את הרבה, הוא אמר, לא, איך זה הולך השבוע? אני לא קרדיט לך. ברוך השם, ראיתם? אני אמרתי לכם, הוא אנג'ל, יעקב, הוא מיוחד כזה, זה משמעותי ללמוד אותו, הוא לא מומשך עדיין, הוא לא עושה רעיון, אז תשמעו, אני צריך לתת לכם את זה, אתם נכון, רק אתם, תודה לכם של המיוחד הטוב. ואז הוא בא ליעקב, הוא אמר, יעקב, אני כל כך גאה בך. למה? אתה תהיה מאוד יפה בקלאס. אני תמיד הייתי. זה מה שהם קוראים, אבל לא רק זה, יש לך דיסציפלנט. כל יום אתה אוכל, אתה אוכל את הפיל, כל הכבוד. יעקב אמר לי, מה זאת אומרת, אוכל את הפיל? כל יום אתה שואל אותי שתעשו לו קפה, אני אוכל את הפיל וזה קפה. מה? אתה לא מקבלים את השקל? לא, אני קיבלתי את זה לראבה. הוא הלכה מגניב. הוא קלט אותו. תקשיב, אתם לא תאמינו מה שאני רק חשבתי. אתה היה המצב, לא יעקב. אתה מקבלים את השקל הזה? תראו איזה אנג'ל אתה התקבל. אבל אני רוצה שתביאי לי 2,000 שקל של השקל בגלל שאתה היה האחר שצריך אותם, לא הבן שלי. אז אני מרגיש שאני לא אמרתי לך שתבואי לי פעולה. תבואי, קחי את המצב. אני לא מרגיש לך. הם הלכים לבית. זו היסטוריה האמת. זה קרה בבית. אם אתה מבקש בבית, דיין, ובקרה כזה יקרה, אברך קולל שווה 2,000 שקל מהרבא של הבא לפעולה. מה הוועדה? איטיקלית, חשבו על הלכה עכשיו, זו שאלה איטיקלית, אתה שואל איזה גוי, גוי חכם, מה תגיד, טוני? הוא תגיד, בטח, הרבי צריך לציין לו לביתה. הרבי היה האחד עם הבעיה, הוא היה האחד שצריך לציין לו לביתה. אם אתה שואל איזה חילוני מפחיד, הוא תגיד את השבה. אבל מה זה הלכה? אין שאלה שהדיאנים יגיד לרבי לסן, למה לא תפסק את זה ולחזור את המקרה הזה? אני מרגיש, אני לא פסק את זה. אני לא אמרתי לו להחזיר את זה. הוא אמר לי, תפסק את זה בדרום שלי. האמרתי לו את זה? אבל אתה צריך את זה. אתה צריך להבין שאני צריך את זה. אז השאלה היא, הם יכולים להוציא מילה מהם בביטחון או לא? התגובה היא לא. בגלל שכדי להוציא מילה מהחבר שלך, שאתה מנסה להוציא לו, אתה צריך להיות מילה סולידה, כמו שתי ראויות שמייצגו שאתה מייצג להם המילה, או שאתה מייצג לו פרודקט והוא לא פגש. או משהו כזה, או הוא מנסה לצחוק את חברתך. אם לא יש לזה דווקא או דוקומנט שמייצר עם ראויות, הם יוצאים מחברו עליו הראייה. אני לא אמרתי לך. עכשיו, מה לגמרי לדמות מאחורי? אם אתה מגיע לדמות עם המצב שלך, אתה נכון. אם היו ראויים שמייחסו שאתה עשה את זה זה דמייק דמייק אפילו אם זה היה בשוגג אפילו אם זה היה אקסידנטי שתחזור אתה לא ראה ואתה נחתן איזשהו מזל שהיה שתיים שם על השטחה אתה לא עסק בזה אתה עוסק בטלפון, אני לא יודע מה אתה צריך לעסוק זה לא היה אינטנציונל אתה סייע את הדמייק, עסק את הדמייק אבל מה שקרה אם התפרעה הייתה אינדירקטית. גרמה. גרמה. זאת אומרת, כאן התפרעה שהרבי קורא לאבא הייתה אינדירקטית. הוא לא בא לגביה שלו וקבל 2,000 שקל. הוא לא הלכה לגביה שלו וקבל את המONEY שלו. או אחר כך, כשהוא קבל את המידעים, הרבי לא קבל את המידעים שלו. זה היה אינדירקטי. הוא חשב על משהו, וזה סייע לך אינדירקטי. בדיני שמיים, אתה צריך לבן. אם אתה שואל ישם, הוא יגיד לך, אתה צריך לבן. בדיני שמיים. אבל בדיני העיר, הם לא יודעים להוציא את המONEY שלו. בודאי, מישהו שזה ירש שמיים, לך זה לא משנה אם הוא בדיני שמיים או בדיני בדין. אתה לא רוצה להתאף על כל משהו. כמו אבמושה פיינשטיין ז'צאל, החכם והאדם הפרפטי. פרפטי, לא יכול להיות יותר מכל המידות שהוא היה. אומנות, ג'יניאס. בלתי מאמינים. הייתה הרבה אנשים שכתבו מגזים לבין את הפסקים שלו, בקרדיט עליו. זו היחידה האחרונה שהם פרסמתו. התחלתי לספר את זה לאנשים עם פסקי ממלכה והם מספרו את זה לבית שלו בישראל. הוא צריך לראות איך הם נגמרו עם הפסקים שלו. אחרי שלושה שנות, הוא מקבל קלטה בפעמון והילדה שם, שלום, משה פיינשטיין, כן, שם שלי וכו' וכו'. זה מראה שלו במיוחד שלי או בליסטי שלי, שאתם נותנים לנו ממלכה של שלושה שנות. הוא אוהב אותנו, הוא לא סיימתי פרקים, הוא לא סיימתי פרקים. הוא אמר לו, אני לא זוכר אם אני אמרתי לך לסנד לי את המגזים הזה, אם אני אמרתי לך לזה. אתה כבר סנד לו את זה פה, אתה יודע. היא אמרה, תשמע, אני לא המפקד, אני רק עובד פה. וכשהוא לא עבד, אני צריך להעביר לו קל. אז הוא אמר לה, אוקיי, תשמע, אני אסנד לך חכם. אבל אני רוצה שתקחי את שם שלי מהלב שלכם שאתם לא יכולים לסנד את זה עוד פעם במהלך, אל תסנדו אחר כך כשהוא סנד להם את המחשב שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שם שלו, שלו, שם שלו, שם who told you to give up but you drank it. I put a bottle of whiskey in your house. And I see you used it very nice. It's your problem. How am I supposed to know you want money for it? You left it here, kosher whiskey. Someone anonymously gave a gift. Very good. Why are you showing up now you want money? It's chutzpah. עוד דבר, אתה צריך להגיד להם, סליחה, אני לא שאלתי אותך לשנות את זה והרעיון הולך לשנות את זה הוא כדי להפסיק אותי, אתה רוצה להפסיק אותי ואתה רוצה מיניה לזה זה מרגיש לי, כשטיטוס ומחשימו באו לנצח בית המקדש הוא עשו משהו מגניב בקודש הקודשים, קיבלו אישה ועשו רעיון, משהו מגניב ואז אחרי מה שהוא עשה, אשם, בדרך לרומי, בבוץ, כשהם היו עם מנורה, אתם יכולים לראות שם, בגת התגובה של רום, איך השלבים היהודיים, השלבים, קוראים לזה מנורה. אז כשהוא היה בבוץ, הייתה רעיון. אז טיטוס, טיטוס, האדם, הוא אמר לאשם, כן, אתה ה' של היהודים, אתה כבר יש כוח רק במים. זה מה שאתה עשה לפרו, זה מה שאתה עשה לסיסרה, אתה רק אירוע לדעת איך לדרום אנשים במים. בואו נראה אותך לחיות אותי בשטחה. והאשם כמובן אוהב את האדיאטה הזאת. הם הגיעו לרחוב, ואתם יודעים, איפה אתם? האשם נתן לו קטנה קטנה, נכנס לנסטרום, ונכנס לברם שלו. אני לא יודע איך הוא נכנס, מלמעלה או מלמעלה. עד שהוא נכנס, הוא מתחיל לצחוק את המלחמה מהרעיון שלו. קטן בקטן. אבל הוא גם מזלגל. תחשבו על זה, אתם שומעים את זה בתוך רגעתכם. מגניב. פטיטוס הולך מגניב מנטלי. למה ה' שמים מוסקידו? מה שחשוב במוסקידו, אתם יודעים? יש דברים אחרים שהם קטנים. מאוד טוב, כל ספישי יש דרך שניה, המוסקידו יש דרך אחת, זאת אומרת, כל ספישי אוכל ומחליט אוכל, אוכל ומחליט אוכל, המוסקידו לא יש איזו החלטה, הוא מגיע לבד ומגיע, מגיע יותר ומגיע, מגיע יותר ומגיע עד שהוא מת, אתה חיים קטן בכלל, לא יוצא. אז השם שם את המוסקידו והמוסקידו מגיע בשבועים. כל שבוע זה מילימטר אחר עד שזה התחיל לזמן של קטנה קטנה אחר כך. הוא אוכל את הרעיון שלו. אבל הרעיון, אחד פעמים הוא הלכה למרחק וראה מישהו עם קטנה קטנה על המראה, אתה יכול לראות, מנגינת השואלות. בום, בום, בום. כשהגעגעה הייתה מאוד קרקעית, המוסקידה הופכה. מהגעגעה. בום, בום. וואו. חמש דקות, לא הייתה קרקעה. זו הרמתי שלי. הוא קבל את כל האנשים שעובדים. תעבור, אתה עובד עלי, 100 דקות כל יום. תחליט, אתה עובד בפלס עכשיו. כל יום אתה געגע. אחרי יום הראשון של המלחמה, ארבעה מהם היו גויים, ואחד מהם היה יהודי. אחד יהודי, ארבעה גויים. קיטוס קראו את הראשון גוי, יש לך זמן. השני, יש לך זמן. שלושה, ארבעה. עשו את זה, הם הלכו. עכשיו היהודי. היהודי מתאר, הוא לא קורא לו. הוא לא קורא לו. היהודי קורא לו, ירושלים, ומה עם אני? אני גם בנקתי כל יום. הוא אמר, אתה סתם כאן ואתה מקווה להתראות את ההרצאה שה' שלך עשה לי אתה רואה אותי בפחות אתה סתם ואתה מקווה להתראות שהנאים שלך מתחילים להתרחק ואתה רוצה להתרחק בזה? טוב דבר, לא? לא רק להתרחק כל פעמים, אתה צריך זמן בגלל מה שהוא אמר אתה לא צריך לצלם לכל האתלטים של ה-FBA קצת הם אוהבים לשחק בסקלטבורד, הם ישחקו בכלל ברחוב נכנס לברחוב ה-6 בסקלטבורד ל-2, ל-3, ואתה רואה, הם משחקים כל היום כל יום, כל יום אז אם הוא לא הייתה בליגה, הוא היה ברחוב בברחוב לברחוב, אז למה אתה רוצה 10 מיליארד? 20, 30, כל מה שיש בכל מקרה, רבותיי, לחף יצחיים, כמו שאני פשוט התחלתי להסביר, ב-1918, הוא חייב לרחוץ לרוסיה ולפולנדיה, והוא קיבל קטנה קטנה עם הם. הוא לא קיבל כל כך הרבה דברים. המלכות שלו התייחסו, למה רבי יש ככה קטנה קטנה? לא קטנה, לא קריאון, לא משהו. אבל לגבי הכסף הזה, הוא היה צריך לקחת בוקס חכם עם חכם הם חשבו, כמו רבי פשוט, מה יש לו? דיימנסים שם? גולד? בטח לא מה יש בבוקס הזה? כולם היו מעניינים לדעתו אבל אין אף אחד שיכול לשאול לצדיק, מה יש לך בבוקס? זו שאלה פרטית אבל הם רואים שחפצחאים לא פגשו את הבוקס. כל פעילה הוא היה תמיד עם הבוקס הזה. מי ידע איך חפצחאים פגשו את העולם הבא? איך הוא פגש? 96. כמעט 100 שנים. 96. אחרי שהוא פגש, ברגע, הילד פגש את הבוקס. ומה הם חשבו ביניהם? מי יכול לדעת מה היה בינינו? זה היה מקס. מקס! מה היה בינינו? ספציה ספציה חדשה, תמיד, תקבל את זה עםו. למה? למה? בדיוק. הוא אמר שכשהיה יום שהמשיח יצא, ברגע אני ילך ללכת חוויה ספציאלית כדי לצאת ולהתרחיב לו. אז מה שהם ראו? שחפצחאים היה אחד האחרים שהם באמת חייבים תמיד למשיח, עדיין כשאלה הראשונה של כל יהודים בקבוצה היא היו לך זמן יום ללמוד תורה? היו לך עבודה עם אינטגרטיה ואנסטיה? והיו לך חושבות על החיים, זאת אומרת, על הגדול של המשיח, כל יום? ואז, כמובן, הם יכולו לנסוע את החיים שלך. איזה אנשים יהיו מפחדים, תחשבו, הם לא מבקשים זמן ללמוד תורה, הם יהיו צריכים להגיד לא. הייתם עבירים את המדינה באנסטי ובאנטגרית? יכולים להזכיר איזו קרדיטה שהייתה לא מגניבה במדינתה שלהם? מגניבה את הקסטום הזה, מגניבה את זה, מגניבה את הממשלה, מגניבה את האוכלוסייה? ושלושה, הם לא חשבו אפילו שיש משהו כזה, משיח. אתם רוצים להכניס משיח? כמה אורחים יש לנו? אני אעביר אתכם דבר, תעשהו סרווי, תלכו לכל יהודי רליגי שתלכו ללמוד באוניברסיטה או תלכו ללמוד באוניברסיטה, קונטקטו אותו לדטקטור רעיון, ותשאלו אם הוא חושב באמת שהמשיח יצא איזה יום. אני חושב שאגב על כל מה שאתם חושבים, לפחות 90% שלהם לא חושבו שהמשיח יצא. רבי, תהיה ריאליסטי. אני פרופסור. אני פרופסור. אני פסיכיאטריסט. אני אינג'יניר. אני סיינטיסט. אתם מזמינים שמישהו כמו אני, מתעורר, תאמין שמישהו יצא מהגב ויצא לסביר את העולם? או יצא על דנקי? אם הוא אמר לי שהוא יצא על בנטלי, בסדר. הוא בא עם דנקי? אני סליחה, אני לא אקבל את זה. אחרי שאתם שומעים שהוא מנסה לדבר כזה, אתם יכולים להגיד שזה מיניאן? מישהו שאומר ברור שהוא לא מבין את אחד מן 13 נושאי היהודי. יש אידנטיה בתקופה שלו. אם גוי רוצה להחליט, והוא בא לבית והוא אומר, אני מאמין 10 מה-13 3 שלהם אני מגביר להם הם יכולים להכוונן לי? נכון תראו אחר כך לבנים שלכם תראו אחר כך בעוד 10 שנים נשאל אתכם עוד פעם אין מה לדבר על זה אז אם יהודים אומרים אני לא מאמין במסייע או אני לא מאמין במחרות המוותי אני לא מאמין במיוחד ובמחרות אני לא מאמין שה' ידע את המערכת וידע את אנשים שלי לא יודע, אחד מה-13, או 2, או 3, או 4. זה אינפינס. זה כופר. כופר. כופר. כופרים לא יכולים להיות חלק מהמניאל. אנחנו יודעים גדול. אתם יודעים, כשאני אגיד שהאנגלית תמיד צריכה להשתתף אשם בפרסום שלהם וחזרניש אמר, אם האנגלית לא עושה את זה עדיין, היא לא יכולה להיות אדם גדול. אם האנגלית עושה סין בגלל אוהב, לתאבון, זאת לא אומרת שהיא לא אדם גדול. היא הייתה בפעמון של זכויות. הוא אוכל משהו שזה לא היה הכי טוב. זה קורה אף פעם בפעמים. אבל את החלק של הזמן הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, הוא מלמד, אבל כשאחד מוכן להשתתף אשם על עוד כדי להצטרף את איגו שלו או כדי להשתתף את איגו שלו, זה פרובה קטנה. זה לא רק פרובה קטנה. זה לא מה שאומרי, זה חזון איש. והיום יש לנו את המצב הרבה. הרבה אנשים, כל מה שהם עושים, כמו רב עבדיה יוסף ז'צאל, אמר על אחד שהיה מנסה להכניע הרבה דעות ולהכניע הרבה בעלי תשובה, ובאחר כך הוא הכניע הרבה רשעה. הראשית ולאחר כך, בחיים רב עבדיה יוסף, הוא הלכה בפרסום של פרסום ונפגע את האנשיה בפרסומים. זה ריסק מאוד מאוד גדול. אם אתה עושה את זה לאנש אינסטנטי ואתה נכון, אתה נכון. אתה נפגש בעולם הבא כרבי. אמלבין פני חברו בערבים אין לו חלק לעולם הבא, עם אף חלק לנגולות. אפילו אם אתה גדול רבי. אמלבין פני חברו בערבים כאילו שופך דמים. אם רבי יפגש את מישהו ותרחק במידה על ראשו ונחתו לו, יכול להיות קורא רבי אחרי זה? הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפגש את הסטטוס הוא נפ לדבר על מישהו כזה בפנים של וידאו ובפנים גדולים מה? עכשיו אנחנו יודעים שאפך בימים טובים אשם לא היה פקטור זה היה רק אותו היום והמציאות והמONEY והמציאות האנשים ירדו לך, יורדו לך בטוחים איכותיים איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים, איכותיים אני אראה לך דוגמא, אני חושב שזו יפה דוגמא יש לך דוקטור בבית הספירה, ל-30 שנים הוא הדוקטור הכי טוב הוא פרסמת סוגריה, הוא חכם את החיים אבל עכשיו הוא כבר 60 שנים, המדע שלו מפלגה קצת הוא לא כבוד כמו שהיה, הוא לא מגניב אז אנשים מתחילים להגיד שהם לא רוצים לו לפעול את הפעולה. הם רוצים לדוקטור יום. הם 35 שנים, שזו השנה קטנה בבית הספירה. עכשיו, מה שתראיתם מהבטחון? מהדוקטור המחשב? להגיד לדוקטור יום, איזו עבודה שאתה צריך ממני, אם יש לכם שאלה, אני תמיד אעביר אתכם ותעשו אתכם לספק את החיים. כשאני לא יכול לעשות את זה כמו עדיין, אני גם יכול לעשות את זה. לעזור לדוקטורים הילדים כדי להצליח במישה שלהם. למה? בגלל שהצליחה שלי הייתה תמיד להצליח במישה שלהם. אני לא יכול לעשות את זה דיוקטורי, אני אעשה את זה אינדירקטי. נכון או נכון? מה יקרה אם הדוקטור יצא ועכשיו נתחיל לטורצ'ר הדוקטור הילד ולנסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי להצליח? אבל הדוקטורים ימותו. אני לא יכול לדעת על זה. האיגו שלי נפגש. אני צריך לשחרר איגוי שלי. אוקיי, אתה תשחרר איגוי שלך, ו20 אנשים ימותים כל מילה בגלל הטובות שלך. זאת הבעיה שלך, לא שלי. מישהו כזה, הוא דוקטור או מרדכיר? הוא מרדכיר. כולם מסכימים, נכון? מה קרה 20 שנים לפני זה, כשהוא משחרר את החיים? הוא היה דוקטור או הוא היה מרדכיר? הוא עדיין היה מרדכן. לכל הזמן, הוא פרסמת דברים אחרים ממרדכן. למה? בגלל שזה לא חליט על איגו שלו. אבל בגלל זה, אם אתה תאהב את איגו שלו בדיוק, הוא ימות את החברה, הוא לא ימות. אז הוא היה תמיד מרדכן, הוא רק לא היה בגלל למות. אני אתן לך דוגמא. מישהו קולקט פרוטקציה. זה מפיה. הם באים לסטור, הם עושים לנו 2,000 דולר בשנה, שלא נפגע את המדע שלכם. כמו שהם עושים את זה, הם מגיעים כמו חברה שלו. אם יש לך איזה פרובלם, הנה הנמבר שלנו, קוראו לנו. אם מישהו נפגע אתכם, אנחנו נפגע אתכם. וואי, הצדיקים. אף פעם או שתי פעמים, אתם לא עושים את זה, הסטור יפה. זה קורה בישראל כל יום, במיוחד עם הם באים לקבל חייבת ואתם לא קבלו אותן, הם קבלו את כל המסגרת שלכם. פשוט אחר כך, בחיפה, הם קבלו 6-7 מטרות שהן חייבת לדבר אחד. שבוע שעה, הם קבלו 15 מטרות. כל מטרות זה מיליון דולר. הם קבלו אותן בגלל שהם לא רצו לקבל חייבת. הם לא נשאר לכם חייבת. כשהם יקבלו ונחשפו אתכם, כשאתם קבלו אותן, נכון? הם קבלו אתכם! היי, טומי! המפרד שלי מפחד אותי. לא נודע. אנחנו עובדים בגללכם. תגידו לנו את האדרס. אנחנו קיבלנו את זה. אנחנו חברים הכי טובים שלכם. אף אחד שהיה מפחד לראות שהם אנשים טובים, אף אחד ידע שהם מרדכים. אבל כשהם עומדים עליו, זה חלק מהמפרד. אחר כך, כשהם מורים את עבודתו או מורים אותו או את הילדו, אתה רק תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת מה אתה מפחד עלי? אתה מפחד על שלי, אני מתי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני מפחד על רגל שלי. אני לא אמתי. תראו את המות שלכם. כשאתה מזמין, כשאתה אומר, אני לא נכנס לזה, זה באמת אומר, ה' לא ידע מה הוא עושה. נכון או נכון? אם אתה אומר, אני לא נכנס לזה, זאת אומרת שה' זה לא נכנס לזה. אבל התורה אומרת, אני אל האמת והצדק. אני ה' אמתי, ה' נכנס לזה. אז לפעמים כשאתה מזמין, זה באמת אומר לאשם שאתה לא יודע מה אתה עושה אני לא מייחס לדעתך אני רוצה לתת לך דוגמא אם מישהו רואה קרימנל, יהודי שעושה רעיוניות והחברים שלו אומרים לו יציק, אנחנו צריכים להשתתף מהיהודי הזה, זו אינפלונציה רעיונה אנחנו לא צריכים להיות חייבים לגבי כזו רשעה והזה, איציק, אוההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אם אתה שומע מישהו שאומר, אני לא אוהב להיות קווים, הוא קופר. קופר בתורה. למה? מי יכול להגיד לי למה? בגלל שהתורה מפורצה כל יהודי להיות קווים כל דקות של חיים שלו. כל דקות של חיים שלו אתה צריך להיות קווים. You have to fear the idol worshippers, you have to fear the Mechalelei Shabbat, you have to fear the murderers, you have to fear the thieves. A person that you don't know who he is, he comes into your house for Shabbat, you have to fear that he will steal your stuff. מה זה? כבדו וחשדו? Suspecting? What do you mean? He's a Rosh Yeshiva! Rosh Yeshiva from Jerusalem! הוא ידע את כל השעה. הוא חכם גדול, יש לו 1,000 תלמידים בישיבה שלו. תראו איך הוא עושה את זה! מישהו כזה יכול להכתוב את הגלגול שלי, מהקטע שלי? בוא, רבי, איך אתה מוכן להגיד את זה? תראו מה אני אומר. הוא קבט אותו כמו רבן גמליאל, הפרזידנט. הגמרא לא אמר לך שתפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ הגמרא אמר לך שתפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ לגמרא אמר לך לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו שתפוסו בגלל אותו שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ בגלל שאתה חושב שזה תפוסו אותו לגרבץ קחו אותם בטוח את אבא שלך יכול להגיד למושה אני אשמח בגללך זה הוא אבא שלי? אתה מפחד על ראש הישיבה בגלל שתקעתי הכרסה? אשמח בגללך, אתה מפחד! אולי אתה רסיסט, אולי אתה לא אוהב את הנשונליטה שלו אולי אני התגלגל עם רגל אחר היא היריטיקה אבא שלה עשה מה שהתורה אומרה לעשות כשאתה יכול ללכת למקום שיש רעיון שם, מקום שיש רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעי אתה רוצה ללכת לארץ ירושלים? צריך לקחת את הארץ. למה אתה כל כך מגניב? מה? כל הערבים הם מרדכים? לא. אבל יש כמה מרדכים שם. אבל אתה מגניב. זה לא עקב. אולי מוחמד זה צדיק? אולי. אבל אולי הוא מרדכים? אבל זה לא עקב. למה אתם לא נותנים לו את הצדיקים של דאב? כי אם אני נותן לו, אני אשמור למות. התורה לא אמרה להיות מגניב. זה לא נראה פוליטיקלי נכון, אבל התורה נטעה אנשים פוליטיקלי נכוניים. הם כולם חטאים. אתה צריך לדעת את האמת. תחשב על זה, זה גדול. כל הליברלים האלה, הדמוקרטים, הלפטים, הם האנשים הכי גדולים ומדענים. אני אתן לכם דוגמה. בישראל הם חיים במרחב תל אביב, הם מורים, הם לא יודעו על עולם הבא, אז ה' עברה להם בקצת מצוות מה שהם עשו בחיים שלהם. אז הם חיים בקטע, במרחב תל אביב זה אמפייני, ויש להם קלאב במדינת, עם קטע יפה. כשהם יצאו לממשלה, לכנסת, הסובייקט הוא שסודנים ואריתריאנים מגיעים אילגרלית לישראל יותר מ-150,000 שלהם חיים בישראל עם אין סיכוי הם מגיעים מהגבירה עם איג'יפט הם באים מהסודן, מגיעים מהסודן וחיים בישראל עכשיו עובדים, עובדים עם זמן הרבה מהם הם אנשים מאוד נחמדים, מוסלמים רדיקלים, אנטסמיטים, יש וידאו על כמה הם אוהבים יהודים כשהם פילמתם, אנשים מאוד נחמדים. אז כשהמיניסטר הרליגי של האמיגרציה, הוא היה אלי אישי, הוא היה מיניסטר, הוא בא למדינה וקרא, יש 100,000 אנשים אילגריים שייבשים פה, כמו מה שטראמפ אמר על מקסיקו. כל אלה הליברלים, הלפטים, רסיסטים, שמוניאר, למה אתם לא אוהבים אותם? הם אנשים, הם חייבים מה הם קוראים לזה? חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים מה שאתה רוצה עכשיו? שהכתוביות להחליט? אז הוא רצה לשים אותן לדרך שהן באותה? והוא נותן לכל אחד מהן 4,000 דולר ללכת לסודאן שאתה יכול להחליט שני שנים מהכתוביות. זה הרבה דולר. אתה היה צריך לראות איך הם קריטיקו לכל מי שספק כתוביות לסודאנים. עד... שני רציונים, רליגיים, החלטו לעשות משהו לתמודד את האפקרסיה של הלפטים. הם קיבלו בוסטים, הם קיבלו כל הילדים הסודניים, הילדים, אולי 100 שלהם, והם אמרו להם, אנחנו נעבור לכם ליום של ארוחה בתל אביב. זה הכול בבית. מה יהיה? אתם תאכלו בברקפאסט, אתם תאכלו לברקפאסט, אנחנו נעבור לכם לברקפאסט. ילדים פחות סודניים. כל הזמן שלהם, הם היו לבית בבית. אתה יודע מה זה שלהם? תשכחו את היום הזה. איזה בית הם היו לבית? לבית כל הדמוקרטים, הלפטים. פחות סודניים. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אנחנו נשתמש בקוראות תמיד תמיד תמיד תמיד שלהם, כמו שהם לא חייבים לגבירה תמיד שלנו. אתהם מינוריטים, אנשים קטנים. אחרי המסגרת, הם משחקים. אבל כשהם עומדים על העולם, הם מפחדים על ידיים האנושיים. הם קיבלו מאה של הילדים האלה, התנועה בתל אביב הייתה פולה מאה מאה, סודנים ברחובים. כל הלפטים הגיעו, הייתם צריכים לראות התהליכה. זה על יוטיוב. תאמיני, זה כבר עשרה אלף דולר לראות את הווידאו. האמת הייתה ככה מגניבה. הייתי מגניבה. הייתי מגניבה. הייתי מרגיש בטח על הילדים. הייתם צריכים לראות מה שהם נאצים. איך הם מדברים. לבחור אותם, ואז כשהם באים לבית שלהם, הם מבחינים כאילו, אהה, איך אתם עשו את זה? הם קראים לבית שלהם. למה? להגיד, אני קבלתי הטקסטים לבית שלהם. מה, הם לא יודעים לבית שלהם? אהה, כשהם חיים בידינו, זה טוב. כשהם באים לבית שלכם, ובדיוק זה לא טוב? זאת המצב של הלפטים. זה כל עליהם. איך הם יוצאו מזה? לא משהו אחר. הם לא יודעים על המדינה, הם לא יודעים על האידיאולוגיה. בימים שלהם, הלכות הייתה עם אידיאולוגיה. קורקדית, אבל הייתה אידיאולוגיה. סליד. בן גוריון הייתה עם דעות. הוא לא קורא את דעותו. הרבה מהן היו רעיונות. רבה מהן היו טובות, אבל הרבה מהן היו מגניבות. אבל הוא לא יחליט להחליט מהאידאולוגיה שלו לא בגלל זמן, אתם יודעים בן גוריון כשהוא מותה אתם יודעים מה הוא עשה עם כל זמן שלו? הוא נותן את הכל לישראל הוא נותן את כל זמן שלו למדינה כמה פוליטיות אתם יודעים שכשהם מותים הם לא נותנים להם ילדים כל מה הוא נותן לישראל בן גוריון, כשאתם נותנים לו מיליון דולר הוא לא יכול להשתלט על זה הוא היה קומיניסט הוא היה אוכל נת קושר, מחלל שבת איסן מרי, חברה לא-יהודית, הייתה באותל במנהטן. זה לא היה רליגי, אבל הוא לא יכול להכתוב עמוקה. עמוקה. היום יש אנשים עם רגלים ועמוקה, כל הזמן הם מכתובים. כל הזמן, והם מסוימים את זה. מצוות מכתובים, דיסרשה, אם אנחנו לא מכתובים, הם יקבלו המONEY ועושים את זה ככה, אנחנו חזקנו אותם מכתובים, אתה יודע? זה מה שהרמב'ם אומר, השכל שמש לרצון. הרע, האינטליגנציה, עובדת את הלכת שלך, את הלכת שלך, לא באחר כך, כמו שאנשים חושבים. אנשים חושבים, מה זאת אומרת? יש לי אינטליגנציה ויש לי הלכת, זאת אומרת, הלכת שלי, מה שאני רוצה לעשות. אז הם חושבים שהרעיון שלי תצטרך לדעתי. אבל הרמב״ם אמר, לא, זה דרך אחרת. זאת אומרת, אחר כך אתה חושב במה שאתה רוצה לעשות. אתה רוצה לאכול קושר עכשיו, אבל אתה יודע שזה לא מוכן. ברגע זה, דעתך, הנכון שלך, הרעיון שלך, הרעיון, הרעיון, התחיל לתפקיד דפסה. אז מה שאתה מנסה לעשות? תשמע, זה פיקוח נפש, אתה לא אאכל כל יום, זה לא חלום, אתה יכול להיות סוגר, תראה, אתה מנסה לאכול, מישהו שזה טיבטי, הוא צריך לאכול, ואתה חיים יכול להיות בריסק. מה אתה חושב, השם לא רוצה שאתה אאכל, בגלל זה אתה לא יכול ללמוד, בשנים האחרונות, הייתה ביטול תורה. אאכל, אאכל, זה רק חלום, זה לא חלום. מה יכול להיות רעיון עם הטלפון? אני זוכר שאני שואל איזראלי גיידי במיין סטריט, במיון טרנדפייק, אני לא יודע אם הם עדיין שם, אבל כולל היה רסטורן קיניסטי במהל הקטן. זה היה רסטורן קיניסטי, לא קושר, כל אנשים קיניסטים. אז אני שואל אותה, איך אתה אוכל באותה מקום? זה לא קושר. לא, רבאי, אני לא אוכל טלפון. אני רק אקבל טלפון. אני אומר לך, אתה מגניב. מה זאת אומרת שאתה אקבל טלפון? הטלפון הם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי כפי שהם כפי שהם שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם כפי שהם איזה חלק הם משתמשים בשבועים האלה? איזה אובן הם משתמשים? ראיתי שהם עדיין מנסים. ואז אני אגיד להם, בואי אני אגיד לכם עוד סרט. אתם עכשיו במשחק בפולקה. אתם נותנים עוד פולקה, ועוד פולקה, ועוד פולקה. כל פולקה מביאה את הכלל קצת. אבל יש אחת הפולקה האחרונה שהם קוראים לה נוק-אוט, נוק-דאון, נק-אוט או נק-דאון? נק-אוט. נק-אוט, ק.א.ו.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה.ה אז עכשיו אני כבר ממשיך את האנחה להחליט לא לאכול קושר. אז הוא נגמר לתחתן את הטלפון. אוקיי, זה פרוגרס. אז אוקיי, אני אקבל ססמי נודל. להבטיח, זה גם לא טוב. אבל הוא עדיין לא 100% מבטיח. אז אתה יודע מה עשה? אתה יודע מה היה הטלפון? אני אגיד לו, מה אתה חושב שקורה בצער? כשהעבודים היהודים יוצאים לתחתן לאכול צעירה שלהם. מה אתם חושבים במהלך הציני הזה? מה אתם חושבים שהם מכינים שם? קטנים קטנים עם הרגל כזה? הם מכינים אותם בטח עם ברקולי וסוי סוס והמוס עם הרגל הוא מנסה להתקלם אבל הוא לא יכול כי זה נפחות הם מכינים אותם ביחד הם לא מתחילים להתקלם הם קחים אותם עם שתי שקלות ומכינים אותם בטח עם ברקולי ועכשיו הם קבלו את זה, והוא מתחיל ככה, והם אצלחו אותם חי. ובזמן הזה, חצי שעה אחת, אתם אוכלו את המצב שלכם. אומייגאד, אתם מטעים אותי! אתם מגניבים! אני מבטיח לכם, אתם לא תוכלו אוכל אף דבר אוכל חי. בגלל זה, מה שאתם חושבים, מה שאני אמרתי לכם, אתם חושבים שזה לא נכון. זה 1 מיליארד פרציון של האמת. מה שאתם חשבים מהם? בשינה זה מה שהם אוכלו, ראיתי סרטונים על איך הם אוכלים את זה. המישהו עדיין מתחיל לתחיל בפלטה. הם אוכלים חמודים, הם אוכלים חמודים שהם עדיין מתחילים לתחיל בפלטה. הם אוכלים אותם. אז מה שאתם חשבים? למה בגלל זאת הוא תחליט להחליט את דיאטה שלו בגלל שהרבה ישראלים נפגעים בפלטה? להם זה חמוד. בגלל זה אנחנו אוכלים חמוד, והם אוכלים חמוד. הם לא רואים את ההחלטה. אנחנו, שכל החיים שלנו מפלגים בתורה תורה אמרה לנו איך האנגלות פשוטות, איך האנגלות לא פשוטות, איך האנגלות טובות אז זה מפליג את הכתובות שלנו ללכת לכתובות קיבוצניקים בישראל הם אוכלים רכבים, הם אוכלים רכבים, הם אוכלים כל מה שמוביל, אם תביאו להם קרוקודיל הם יאכלו אותו, למה? הם גדלו כמו גויים, מה את רוצה? הם לא קבלו בעולם של תורה בחיים שלהם אבל יש להם נשמה יהודית, אבל היא כל כך מגניבה מהאנגליה כל כך הרבה מגניבה בנשמה הזה הם לא יכולים אפילו, אני זוכר שאני הייתי עם חברה מהילדה והוא התחיל לאמריקה ברוך השם הוא התחיל יותר לתקווה אחרי שאני התחיל לנסוע על ראשו אבל הוא פעם אמר לי שהוא הלכה לצילה ואתה אכל חורס שם אני אגיד לו דוד, אתה אכל חורס? הוא לא ידע מה שאני רוצה שלו, אני לא היה רליגי, מה ההחלטה, קאר או חורס? אתם יודעים שבטורקיה הם עושים נקניק, קוראים לו קאט, הם קוראים לו סוג'וק, מהדנקי, סוג'וק, נקניק טורקי, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקניק, נקנ סוג'וק. כשאני הייתי בסטנבול, לא הייתה איזה קושי רסטורנט בכל טורקיה. אני שואל את היהודים הרליגיים שם, איך אתם אוכלים? הם אמרים, אנחנו מפלגים לישראל כל מילה, אנחנו נקבל כמה סודקייסים, סודקייסים יכולים לקבל הרבה מלאה. נקבלו עם חזקה וחזקה ו... מה שאתם יכולים לזכור. אגזים שאנחנו יכולים לקבל בתורכי, איזה דברים אחרים שאנחנו יכולים לקבל שם, אבל הכי של אצלנו זה אצל ישראל. כל שבוע הם מפלגים, לא כל כך מספיק. הם מביאים קצת סוטקיס, ויש להם עכשיו אצלם אצלם אצלם עוד שבוע. ואנחנו מזמינים שאנחנו צריכים ללכת לקוסקו. עוד עשרה דקות ללכת. קבלו את זה פה בסופרמה, אבל זה שווה בקצה. אם זה היה לי, אני אקבל את פריצות המסגרת ביותר מ-50% אני לא יודע למה הרבים לא עושים את זה. ביום האחרון הרבים עשו את זה. חבל שהרבים עובדים עם דברים אחרים היום. הם יכולים לעשות את זה. אנחנו קיימים יותר מ-2 ממה שאנחנו צריכים לקיימה. הם מטרידים אותנו, הם מורים אותנו עם הפריצות. 20 דולר לנגה של קטלטים של חזק. אתם יודעים, מה זה? הם מורים אותנו עם הפריצות. למה? בגלל שאין משהו שאנחנו יכולים לעשות על זה אתם יודעים מה שאני עושה? אני קורא לסטור כראבה בואו נגיד שאני אדמור מווישניץ יש 20,000 תהליכים או 30,000 או איזה דבר אני קורא לסטור ואומר להם שיש לך יום אחד להתגלגל קטן של 50% בכל תהליכות שלכם נגדל את התהליכות בחצי או אני אקבל את הסטור שלכם בקבוצה אף אחד לא יוכל להצטרף מה אתם חושבים שהם יעבורים? הם לא יכולו להוציא את המדינה, הם יוצאו מהמדינה בבקשה אם לא אחד יצא, הם יכולו להוציא את המדינה ב-50% הם יצאו, אבל הם יכולו להוציא את המדינה אני אעשה את המדינה הבאה, והמדינה הבאה, בבקשה, חצי הכסף של החיים יכולו להוציא בשנות האלה, היו רבנים גדולים שהם ראו שהאנשים שמוצאים לולה ונטרוג מתחילים להגיע לפריצות ככה, כל שנה, מתחילים להגיע לפריצות הרבים אמרו, אני לא אשכח שאף אחד לבוא ארבעת אמינים אנחנו נבוא אחד, וכל 1,000 אנשים בפריצה יקבלו אחת, זהו נתן להם להסתכל עם כל מה שהם אומרו, נטרוג אותם והם לא יכולו לעשות את הזמן הזה לנו אחר כך, לתת לנו ארגון, 300 דולר לתרוג. כמה זה קשה להם? דולר? הם מוצאים את זה ל-300, מולטיפיים ב-1,000 תרוגים. זה קרוב. גניבה. מצה שמורה. 6-7 דולר למצה. שם. מירת וחיים, 6 דולר לגבי. אתה יש 13 ילדים. וזה כל השבוע, מצה שמורה, 2-3,000 דולר, רק מצות בשביל קבוצה. למה? סום דבר. אני אדבר להם ואומר להם, אתה רוצה לספר את זה ל-35 דולר בפאונד? אני אמין לך ל-15 דולר בפאונד. אתה תעשה את זה, בסדר, אם לא, אני אקבל לך חרם. סוף הסיפור. זאת הליגה שהם מבינים. אתה צריך שריף. אף אחד לא עושה את זה היום. סום דבר, אני עושה את זה עם הטקסטים במונסי. הם מתחילים לכל מי שבאמת, 30,000 בבית, 25, 35, 40, זה מגיע לבית. כל עולם אחר שלא יהודי בצורה אחרת, קבלה פחות מ-0.5. איפה יהודים חייבים, פחות. אותו דבר בכל מקום אחר. אני אגיד לבית, אתה צריך להחליט את הטקסטים ב-0.5 ולמצוא אותם לכל הביתים בצורה אחרת, או נשכח יש לנו מרד, רבל, אף אחד לא יעבור לך בטקסטים, זהו הלך ל-50,000 מקומות, זה יעבור לך 10 שנים בקוראת המדינה יעבורה, מותר, אין דפארטמנט, אין פוליץ, אין ליברי, אין משהו בואו נראה, אתם כולם יעבורים לטקסטים, אתם לא יעבורים למוניה שלכם או אתם יחליטים להחליט או אנחנו נחליטים להעבור להם לא יכולו לעבור אני יעבור למדינה ואומר להם, תשמע, למה אנחנו צריכים להעבור 16-17,000 דולר תלוי הלימודי ללימודים שאנחנו לא נמצאים לילדים שם, אנחנו לא נמצאים לילדים ללימוד פובלי. למה אנחנו צריכים לעבוד על זה? אנחנו לא משתמשים בזה, ללימוד פובלי. אתם רוצים לנו לעבוד על תלוי הלימודי? תביאו זמן לישיבות שלנו, הם גם ללימוד. למה אתם לא שותפים לישיבות? זה רציזם. אנחנו צריכים לעבוד על ילדים שאתם מנסים להשיג להם להיות אנטסמיטים נגדנו בלימודים שלכם. אנחנו לא שמים את הילדים לבית פובלי ואנחנו צריכים לבית כל הכבודים של הבית פובלי? מה קורה? ועל ידי זה אנחנו צריכים לבית אחר כך לישיבות? אז אתם יודעים מה? אנחנו נעשה את זה בגללכם. 30,000 מלחמת מונסי יכולים ביום אחד להכניס לבית פובלי במונסי. ביום הבא. מה אתם עושים פה? היי, מנדל, היי. מר רוביץ, מר לבוביץ, מר קויין, מה אתם עושים פה? אנחנו באים לתבוא לבית פובלית. אתם צריכים לתת לנו 500 חברים. אנחנו לא יודעים. אתם צריכים לתת לנו, בלתי, מקום ללמוד. אנחנו חייבים פה. אנחנו חייבים עבודה בלתי. אנחנו צריכים עבודה. אתם לא נותנים לנו, אנחנו נלך לבית. אנחנו חייבים עבודה והם לא נותנים לנו עבודה. מה אתם חושבים שתהיה? אתם לא צריכים לתת עבודה. יש דרך לנסוע את כל הבסיסים, אף אחד לא משחק. אף אחד לא משחק, ואנחנו משחקים את הסיפור. אם הייתה לנו יוניטי, אני אראה לך אחד מהמצב. היה אחד, דרוזי, בישראל מרצה, ילדה, החלטה ללכת לגנין, לקחת תיירים לביץ שלו, בגלל שזה חצי הסיפור. בגנין, חצי הסיפור מאחורית בישראל. אז הוא ערבי, הוא מדבר ערבית, דרוזים. אתם לא יודעים, אתם יכולים להבין שהוא פלסטיני, הוא מדבר ערבית פלוטינית. הם לא מפחדים ללכת בג'נין. בשלוחה, הוא היה בהתאם. הוא התאים גדול, אתה חיים בפחד. אתה אבא ואתה נשיא היו בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בט שעה אחת, הג'יהאד, הטרוריסט, בא וכתוב את הגוף. הרד-קרוס היה שם, מנסה לקבל את הגוף, הוא אמר להם, הם כתובו את הגוף. אתם רוצים את הגוף? נפגשו 50 מרדכים מגזרות ישראלית. במיוחד, כשהם עושים את זה לישראלים, הוא נמצא שם לפני שנים. ובאמת, הישראלים נפגשו ונפגשו כמה מרדכים כדי לקבל את הגבות. הדרוזים, הם לא יהודים. הם חייבים לישראל. הם לא אנטי-יהודים. הם חברים טובים, אבל הם לא יהודים. הם אגרסיביים. הם לא חייבים, כמו הישראלים. הם אמרו לג'יהאד שיש לך עד למראות 5 ע'מ להחליט את הגוף הם קבלו את הווידאו והם חליטו את הראשון שלהם עם ארוכים, כל אחד מהם יש ארוכים הם גם נראים כאילו קבוצים טרור הם אמרו להם, אם לא תחליט את הגוף ב-5 ע'מ 300 שלנו יצאו ויותרו אתכם כולם יהיו מוותים, אנחנו לא הישראלים הטבעים שהם מבקשים אתכם וקוראים לאבו מאזן, תעזור לנו, תעזור על החלטה, החלטה רוצה לעשות פיונרל. ערפאת, אתה יכולה להיכנס למטה של רב עבדיה יוסף? הוא פשוט נפגע מביתו, זה מה שקורה. הם נפגעו את המטה, הערפאת. הם קוראים לערפאת למטה. בשעה אחת, המטה ניכנס. אחד הטלפון של הרעיס, המחשימה המאודית, ערפאתי, מחשימו. עד היום, הם מבחינים את 400 מיליארד שחררו. אף אחד לא ידע איפה זה נמצא. אף אחד לא נמצא. 400 מיליארד שחררו. אף אחד לא ידע איפה הוא נמצא. הוא קיבל אותם עםו לגיהנום. בחצי השעה בבוקר, הוא נפגש. ביחד, כל הדרוזים נחלו, הם ילכו, כל שלהם, כל מלך, הם ילכו לג'נין וימצאו בולטה. לא כמו שהישראלים אוהבים, אם נקול אחד פלסטינים, כל העולם יגיד, מה אתה עושה להם? הדרוזים לא יודעו. כשאתה מגיע למאסטרות, אתה צריך להגיד להם בשפה שהם מבינים. אתה לא יכול להכניס סגנון עם האנגליות, אתה לא יכול להכניס סגנון עם מרדכים גדולים, אתה לא יכול להכניס סגנון עם קנובלים, עם פאדופילים, עם כל מיני אחרים מונסטריים. סגנון אתה יכול להכניס בין שני אנשים סיבליים, שייקן, סיימן קנטרקט, יש הזכויה שתהיה משהו טוב מזה. אנשים שעגלותם היא לנקות כל יהודים, והם מגיעים שהם לא ירחקו עד שהם יעבורים על זה. מה העקבון של עבודים עם זה? זאת חייבת זמן. אל תעבוד עם הליון ותאמין לי שאתה לא יאכל אותי. היום אני לא אאכל אותך, завтра אני אאכל אותך. בבקשה, אל תאכל אותי. אתה מבין את העקבון או לא? אתה יכול לעבוד עם הליון? אני רוצה להחזיר בפחד עם אותך, בבקשה אל תאכל אותי. אוקיי, אני אשכח. איפה אני צריך להשכח? תביאי לי את המלח, אני לא אאכל אותך. ומה לעבוד עם הליון? לילה אני א� זו אינסופיה. מישהו שמסגר עם ג'יהאד או עם חמאס או עם חיזבאללה וגרימנט זה מורן גדול. יהודים האירופאים לא ישכחו איך להגיד עם ערבים מוסלמים. הם לא ידעו. הוא בא מאירופה, זה עולם שני. זה למה הפרנקים עכשיו נפגעים. הם רק ידעו שהם נפגעו בפרנקים והבריטים ובסווידן ובלג'אן וגריס, הם כבר נפגעים. זה מתחיל להיות כל העראבים עכשיו. המדינות המקומותית של הפרנקים נפגעו להלכת לפרנקים. הם הלכו ללמוד. עכשיו הם באים לפרנקים בגלל שהם מדברים בפרנקים ומקומות פרנקים. זה כמו שאחד שלהם היה עם קאנסר. הוא הלך לגבי שלו, קח את הקאנסר ונפגע אותו לגבי שלו. זה מה שהם עשו. למה הפרנקים היו צריכים ללכת לאפריקה ולהתקבל את המדינות האפריקאים? למה? פרנקיה לא גדולה כולכם. למה צריכים להתקבל את ניג'יריה וכל המדינות שאומרים פרנקים שם? למה? זאת אדומה. אנחנו רוצים להיות כוחות. אנחנו רוצים לקבל את העולם. אתם מיידים להם פרנקיה. מה אתה חושב שתקרה? כמו שהם יכולו, הם יצאו לפרנקיה, הם מדברים בלגון. אז פרנציה מגיעה עם אלגרים, מרוקאים וטוניסים. למה? הפרנצים היו שם, הם נגידו להם פרנציה. הם באים לפרנציה, הם קיבלו את זה. בקרוב, הפרנצים אבקו אמריקה, תעזבו אותנו, אסילם פוליטי. זה רק עבודה של 10-20 שנה, זהו. כבר יש 15% מוסלמים בפרנציה והם כולם מאוד אגרסיבים. מאוד מגניבים, אתם רואים מה הם עושים כשהם שחוויים אוכלים, הם דמיינסטריזים והם אוהבים הפרנקים מאוד, לא אחד הפרנקים, פלג, כל האלגריאנים, מרוקאים, אלה שהם נולדים בפרנקים, הם לא רוצים שום דבר לדעתם. אם אנחנו רק נתקעים לתורה, התורה ניתן לנו התגובה לכל אחד מהפרובלים האלה. כל אחד מהם. הבעיה היא שהפוליטיקים הסקולריים, הם חושבים שהם יודעים יותר מן התורה. התורה אמרה מה לעשות, הם יכולו ללכת לבית הישראלי, והם יכולים את הפרדה. התורה אמרה את הלאות של לשון הרף של משהם, הם עובדים את הלאות של לשון הרף שלהם. זאת אומרת, אני יודע יותר מן ה' מה שטוב ומה שטוב. הרבה לידרים רליגיים אומרים לאנשים סקולריים עכשיו, למה אתם כל כך מפחדים ממנו? אנחנו לא מפחדים לנצח אתכם לעשות כל מה שאתם רוצים למה צריכים להגיד כאלה? זו חלוקה. כשאתה מגיע למישהו שמשחרר אתכם בגלל שאתם נכנסים למשחק האחרון שאתה רוצה לעשות הוא להגיד להם, לא לדבר, אני לא הייתי כאן להפגש אתכם אני לא הייתי כאן להפגש אתכם ולא כדי להשתתף אימציות לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי שלך, לגבי אני של אקבל לך טיקט שלך. לבוא, בבקשה. אנחנו לא רוצים אותך פה. אם תרצו להם, אתם נפחות ככה. אתה יכול לדבר על חוד שדיקים, חדש 24. אתה יכול לעשות את האפס, מה שהם עשו לנו כשהם היו מנצחים, אתה יכול לעשות את האפס, מה שהם עשו לנו כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם היו מנצחים, כשהם החרדות שלכם סופרת, היו מנצח זה סופר. זאת הארץ היחידה. זאת לא פרס ולא לונדון ולא ניו יורק. כאן, אנחנו נגמר את הארץ, כמו שאשם שואל אותנו לעשות. רוצים לרחוץ? אתם יכולים לרחוץ. הרמב״ם אמר, כשאתה הולך ללחוץ עם הגויים בישראל, אתה לא מתחיל להתקשר אליהם. אתה אומר להם, אתם רוצים להחליט את הרעיון שלכם ולמתחיל לדבר על אידאל. תהיהם גנטים עצמים, תלכו את שבעה של נועה, אל תעשו עבודה פובלית בפובל, כמו שבת, סטאפ, כי זה מדינת יהודית, מה שאתה רוצה לעשות בבית שלך, תעשו בבית שלך, אבל נועה לא עובדת בישראל. אתה צריך להובא את רגלות התורה כגנטים. אם אתה רוצה להאמין את זה, אנחנו לא נחשב אותך. אתה לא רוצה? הלך מהישראל. אנחנו לא נחשב אותך. אנחנו נגמר אתכם מאחורים ומצדים, אבל נשאר אתכם בצד אחד אנחנו לא מבטיחים לגמור אתכם, אנחנו רק מבטיחים לגמור אתכם מאחורי הולדה אנחנו לא רוצים אתכם לגמור פה, ואנחנו לא רוצים אתכם לגמור פה אם אתם מגמורים להבין אתכם, אתם יותר מבטיחים להיות חברים שלנו אם אתם לא רוצים להבין, זו אבליגציה שלנו להרחיש אתכם. למה? התורה אומרת, שם אומר, קחו את האידאלים מהארץ. אל תשכחו אפילו את הארץ שהאידאל נמצא עליהן. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אתה לא יכול להכניס איזשהו סגנון עם הם. לא יהיה איזשהו סגנון, ואתה לא יכול להכניס איזשהו סגנון עם הם. התורה אומרת, לא תחונם. לחונן זאת אומרת חנילה. כשהממשלה יכול להכניס סגנון על סמואן, הוא פרולו אותו. כמו שטראמפ עשה עם רובשקין. הממשלות האנטסמיטית והמדעים קיבלו מישהו שעשו קבוצה קטנה קטנה, שכנראה הייתה שלוש שנים, וגם נותן לו שלושים שנים בפר כי הוא יהודי. טראמפ התחשב, אחרי שקיבל הרבה כרסים מדענים ומדענים, שזה היה רסיסט כל כך, ככל מי שיידע עליו, והוא נגמר אותו ל... הרבה פחות ממה שהם נותנים לו, הוא היה כבר שבע שנים בפריזן והוא אמר לו... הזמן נותן לו. הזמן נותן לו, הוא נגמר אותו. בשביל זה, חלק מהיהודים האחרים הוא נגמר בפריזן. אחרים נכנסו. זאת אומרת, הפרזנטין יש כוח לחליט על איזשהו נגמר. עוד דבר שאני רוצה לשאול את זה, אתם יודעים בישראל, אם אתם טרוריסטים מוסלמים ואתם מוותרים 1,000 אנשים בנהגה, אין להם חלטה למות. באמריקה יש חלטה למות. בישראל אין חלטה למות. אם אתם מוותים מישהו, אין חלטה למות. אם אתם מחללים שבת, אין חלטה למות. אתם בעצם מקבלים חלטה. הוא תהיה ממלכה ראשית. אז זה לא עבודה להיות מחלל שבל. זה עבודה להיות מרדכי, אבל לא יש עבודה למות. בעצם לא יש עבודה למות בין ישראל לכל עבודה, אפלו אחת. יש עבודה בין ישראל שצריכה לתת לך עבודה למות. מי ידע מה זה? -הם לא יכולים לצלם. הם לא יכולים לצלם. הם לא יכולים לצלם. מפריעים את המדינת אתם מפריעים את המדינת אתם מרקדים סקרות לאנשים אמירים או מפריעים לסולגים למות אתם נותנים אינפורמציה מהקבינט, מהמערכת הנוכלית או משהו שעוד פעם נעשה בצד הלאפטים הולכים עם אחי מוסלמי ונותנים להם 53 ביליון טכניקלי זה מפריע משהו כזה יכול להיות מלחמת תלוי ירושלים לתלוי מוותי אבל המדינות הישראלית ראו אוהבים את המחטאים האחרון שהם יעבורים עליהם זה להתעורר להם את התלוי מוותי, הם רוצים להתעורר להם אבל בישראל הם פרשו מחטא אחד עשרה שנים או משהו כך. הם אקשטלו אנשים בישראל בגלל שהם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה שלהם. הם מפריעים את המדינה למה? אנחנו לא רוצים להתפתח להם שלהם. 30 שנים בפריזון עם אליב אולי וחומוס וקולקאט ולתת להם דקה ולתת להם ללמוד באוניברסיטה מה זה? הם מוותרים את הילדים ואנחנו נציין להם ספנסר? מגניב! אנחנו רוצים להשיג את כל אחד מהם, את כל מרדכים! אתה יוצא ברחוב ושיג את אנשים, להשיג! קודם כל, זה יותר טוב לא להגיע לזה! אנחנו צריכים להעביר את כל האנשים שקבלו מנהל, לפני שהם יצאו להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח הוא להצליח יכול להיות עם אחת להצ הארגון, הוא יקח את זה וירח אתך כשאתה לא מייחס לזה. אתה צריך להבטיח שמישהו שבאר לגמרי לגמור אותך לא יחזיר את המצב חי. ולא רק זה, מישהו שבאמת גמור אותו, אתה צריך לתת לו מילה גדולה, כמו 10,000 דולר או משהו כזה. כאילו אירוע, שריסק את החיים שלו לקחת חברים. זו האנסטיה. זו מדינית דיווין. לא לקחת מונסטר שקיל רק עשרה אנשים ברחוב, ולתת לו איזה מקום נפלא, לראות משחקים בסוקר, לראות שש-בש. זה טוב יותר מכל קבוצה פחותית בישראל, ולתת להם שקל 2,000 שקל. אתם יכולים להבטיח שהם יקבלו שקל? הם יקבלו יותר מכל אברך יקבלו בקולל. עברייך מקבלת 270 שקל, עכשיו אנחנו מדברים על מגיעה ל-800 שקל כמו שהייתה. הם מקבלים 2,000 שקל, כל ערב בנג'ל מקבל 2,000 שקל כל חמישה. זה לגבי המוניות שהם מקבלים מקטר וחמאס. יש להם הרבה זמן אחר. זה מהממשלה הישראלית. יש איזה וידאו של ערב שהיה בפחדה בטרוריסטיה והוא התחיל לתוך יהודית והוא התחיל לתוך רליגיה. הוא מקבל סטאב. כשהוא היה בפחדה, ואני הייתי מקבל 2000 שקל מהממשלה הישראלית. זה מה שהגעתי עליה. אני לא ידעתי שום דבר כזה. אתם רואים? אתם אנשים מגניבים. אתם קיימים למורים שקלים את הילדים 2000 שקל בבית. ואתה לא רוצה לתת לבחור ישיבה אפילו 10% של זה אם אנחנו נכנסים להיות כל כך מגניבים ואנחנו נחליף ללחוץ נגד עצמנו, תגידי לי רעיון אחד למה ה' יצטרך לשאול אותנו למה ה' יצטרך לשאול אותך אם הביתה רוצה להשתמש בארווין והאבא שלה מבקש אותו, אל תתחיל עם זה, אל תתקשר אלי, אל תתקשר אלי, תתקשר אלי, תתקשר אלי, אני רוצה להשתמש אלי תתקשר אלי, אני רוצה להשתמש אלי, אני רוצה להשתמש אלי, אני רוצה להשתמש אלי, אני רוצה להשתמש אלי אתם רוצים שאני נותן לכם את המONEY לקחת את זה? זה מה שהישראלים עושים. הם נותנים המONEY לאחרונים שהם מוותרים את הילדים שלהם. ואז הם אומרים, וואו, זה לא בטוח פה לחזור. בטוח זה לא בטוח. האנמיים, שהם כל כך רעיוניים, נמצאו שהם מדברים עם מורים. הם נפגשו. הם לא יש להם משהו להפגש. אולי הם מותנים לי או אני יכול ללכת לרחוב. זה מה שהם חושבים. אם הם לא מותנים לי, אני יכול ללכת לרחוב אחר בגלגל ישראלי. באותה או באותה, אני הולך להיות אירוע גדול. אני עושה הרבה זמן לשם שלי. מה אני צריך לפסק? תעשו לי רגע למה אני לא צריך להיות טרוריסט. למה? דברים צריכים להחליט, להחליט דרסטיקלי. כמו שאמרתי, יש עוד ארבעה שנים קריטיקליים. אולי אנחנו יכולים לחזור לישראל או להקדם את המדינה או אולי זה כבר מלאטה. אולי זה כבר מלאטה. תזכרו, אנחנו... אנחנו מאוד מסוימים, כי הם כבר מנצחים את כל המדינה. הם בכל מקום. הם מנצחים את כל המדינה. תל אביב הוא מלא מהם. בכל סטורי, כשאתה מגיע לתל אביב, כל העבודים הם ערבים, והם כולם ישראלים וילדים יהודיים. הם כולם בפאבים ובטיפולים של תל אביב. יש לי סטודנט שעובד בתל אביב. הוא אמר לי, מאז שאני התחלתי ללקח אתכם, לפני זה לא מפחד לי, שכל הילדות הישראלית, כל הילדות הלפנית, הם כולם ילדים ערביים. עכשיו, כשאני לקחת אתכם, כשאני מבין את כל... את כל הקונספט של התורה וההתקדמות, אני לא יכול להיות כאן עדיין. בכל מקום שאני הולך, זה מפחד לי לראות מה קורה כאן. זה מה שהתורה אמרה לנו, את הקרסים שיש לנו אשם, שהילדים שלנו יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יות לא משהו שאתה יכול לעשות וככה ה' עשה את זה אבל בכל מדינות אחרות אם יש לך נפחות כאלה אתה יכול להכניס אותן לרחוץ מהמדינה, לרחוץ אותן אתה יכול ללחוץ עם אותן ולהחליט אותן בישראל אתה לא יכול לעשות את זה בגלל שאם אתה יכול להחליט אותן, אף אחד לא יעבור אף אחד לא יעבור אף אחד, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף אחד לא יעבור, אף מכניסטים, 90% של העבודה היא אראבים, כל בניים בניו. כשהייתה חולדה, כל מקומות הקבוצה היו אמפטיים, שבועים, שבועים, אף אחד לא יצא, למה? אתה לא יכול לפרסם. ה' עשו את זה באותה אופציה, אתה יכול לחיות עם הם, אתה לא יכול לחיות בלי הם. זה מגניב. תיילנדי. תיילנדי. כשהם הביאו תיילנדי לישראל, אתם יודעים מה קרה, גבריאל? אחרי שבוע, הישראלים לא ידעו מה קורה. כל הדוגים נפגשו. הם ראו את הדוג שלי? לא, איפה הוא? אני לא יודע. עוד דקה. מישהו אחר בא. מישהו ראו את הדוג שלי? הדוג היה פה. נפגשים, אלפים דקים נפגשים עד שהישראלים ידעו שהלילים אוכלו את הדקים שלהם ונחשפו אותם לטיילנד. אתם יכולים להבין את זה? נחשפו שהישראלים יקבלו דק של 3-4 אלף דולר. אתם יודעים, אני לא צריך להגיד לכם שהדקים הלפניים אוהבים אותם יותר מאשר את הילדים. יותר מאשר את אשתהם, בטח. הוא ימות על דקיו. אתם יודעים? אז תחשבו עכשיו שהלכתי יוצא במרחק ותראה קטעים שהיו נחתו של הלך בגלל שהעבודות הטיילנדיות קיבלו לו לבית לילה האחרונה. אתם יודעים מה יקרה עם הליברל? תחשבו על זה. הם נחשבו על זה. הערבים לא אוכלים ללך. אתם מבינים? בזרת השם. אני רוצה רק להענות שבועה הבאה אני עדיין כאן. אני מלכת לישראל ביזרת השם ביזרת השם אז יש לנו עוד דבר כאן וגם ביום ולמטה ולמטה אני אדבר במילבסן אתם יכולים לבחור את הוויבסיטה שלי, את האדרס 8.30 למטה, זה לא יהיה דבר דור ככה זה יהיה בבית, טופי ממש אחר, ביזרת השם יש גם אוכל כאן, אתם יכולים להתאר מה אחר? אני יש לי עבודה אחרות, אבל אני מזמין אותן. נראה, בזה התושבים. נראה אתכם בפעמים הבאה או בערב, ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשיה אומר, הצעק...
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









