Vaccines, Souls of Our Children, and Current Events

In this impassioned YouTube monologue, the speaker weaves together personal anecdotes about growing up in a Hasidic community, the challenges faced by children aged 11‑12, and the demanding work ethic of their parents. He reflects on aspirations for international travel—mentioning Dubai, Morocco, Sudan, and Brooklyn—as a means of cultural exposure. The talk pivots to a strong call for charitable giving, emphasizing the moral duty to support those in need, especially amid global uncertainty. The speaker also promotes a multilingual subtitle project (offering up to 50 subtitles in languages such as English, Hebrew, Russian, and Spanish) to broaden the reach of his content. Throughout, he references several rabbis (e.g., Rabbi Yosef Mizrachi, Rabbi Hanan) to provide religious framing, critiques societal confusion, and urges listeners to maintain faith, persistence, and ethical conduct. He discusses financial persuasion tactics, the role of modern technology (Google, apps, YouTube) in religious outreach, and concludes with a reminder of the importance of charity and moral responsibility.
Chapters
Good evening. ברוך השם, this lecture will be לרפואה שלמה אובליזה מלכה בת לאה לרפואת חיים איתן בן הלנה לאבדיל, לעילוי נשמת אברהם בן רחל תרזי, לעילוי נשמת אברהם בן ציון, אברהם בן ציון בן פאיגא, אוסור פלאט, מאיר בן פרידה, מזור בת שושנה, יונתן חיים בן עינא, יונתן צח מייר בן יעל שוש. גם לאלכסנדר שמעון ברינק, בן אברהם, for הצלחה. טוב. Those are the names for today. ברוך השם, one announcement on Wednesday, this coming Wednesday, I will have a lecture in Brooklyn, 1471 East 63rd Street. It's in Middle Basin in Brooklyn. They're going to serve some food there. It's going to be interesting. Something different than the usual. ברוך השם, כולם שמחים, יש הרבה, אולי עשרות אלפים מרוקאים יהודים שעובדים בישראל אולי הגביהה של הקהילה הספרדית בעולם היא המרוקאים והם מאוד שמחים, ישראל קבלה פעולה אופיישית עם מרוקו התקופה הייתה תמיד טובה אבל אתם יודעים, מרוקו היה מפחד מהארץ הערבית בגלל שאם אתם הולכים למעשה פעולה עם ישראל יכול להיות תקופות לזה אולי הם יכולים לעשות איזה סנקציות לגביך, אולי כל מיני דברים כזה. לכן, מרוקו לא רצו להגדיר כל כך הרבה את התקשרות שלהם עם ישראל. אחד מהם נכון, שהארץ הערבית האחרונה בעולם, או אולי בהיסטוריה, שהייתה בעצם נכנעה גניבה לאנשים יהודים, הייתה מרוקו. בכל ארץ האחרונה, הייתה תמיד קלעה, איזו יותר או איזו יותר. אבל במרוקו, בגלל כל מה, אני לא יודע מה ההחלטה בין המרוקאים האלה לגבי האחרים. אולי זו ההפעולה של פרנציה שהייתה שם, שהם מדברים בפרנציוס, אני לא יודע. אני באמת לא יודע, אבל המרוקאים מדברים על מרוקו, והם מפגשים את זה, זאת אומרת, הם לא נחשבו שם כמו הארבים הארבים, שהם באים מארהבים הארבים. אז ברוך השם, עכשיו הם כבר מבחינים לעשות פליטות דיוקטוריות, ללכת מישראל למרוקו. זה יהיה פליטה של 5 שנים, אני לא ידעתי שזה כל כך רגע, אני חשב שזה קצת. זה מה שהם אומרים, 5 שנים, 400 דולר ואתם במרוקו. ברוך השם, זה הרבה רבא הלכה במרוקו, יש כל מיני סמטרים עם אנשים הלכים שייבשים שם. היו הרבה הרבה אנשים הלכים הלכים בשנים האחרונות שייבשים שם. אפילו הרמב'ם הלכה שם. הוא רבא הידריף, האלפסי, מהסידי אופס. ברוך השם, יש איזשהו הלכה שם. יש איזשהו הלכה שם. נראה מה יהיה בעזרת השם. אתם יודעים, לפני שאני מגיע לתופעה הזאת, אם אני שואל אתכם עכשיו, מה הכי קשה של התופעה בעולם? אבל כל אחד מדבר על זה, בלתי תחת, מהר, הלילה, מיליונים מסגרות, מסגרות טקסטים, משחקים בטלפון לטלפון, דעות, אנשים מנצחים אחד אחד, מנצחים על זה, וקסינס, מאוד טוב, וקסינס. זה הדבר. 5,000 פעמים במילה, אני מקבל משאלות על וקסינס. אמיילים, טקסטים, משאלות, שאלות אינסטאפטיים על זה. כל שדה מנסה לבטיח את עצמם שלהם. אחרי מבחינת מה שצריכים להגיד בשדה, אני יכול להגיד לכם עכשיו שהטופק הזה הוא הרבה הרבה יותר קומפליקטי מאשר כל טופק אחר שצריך להגיד. אם אתם רבאים, אני פוסק הלכה, כל שאלה שקורה לטבל שלכם, אתם מבחינים את הכל ואתם מבחינים. זו ההלכה, זו הלכה. לפעמים יכול להיות דברות על הלכה. אנשים יכולים לראות את השאלה באופן אחר, מבחינה אחרת. באותה או באותה, זה לא פרובלם, זה לא משהו חדש, אין משהו חדש בתוך השם. תמיד בהיסטוריה יש קווים שהאחד יחדיג להחליט להחליט אותך בבריאה, והאחד רוצה להביא לך את החיים בפריזן. בקורט האחד, שלוש קווים, שתי נגד אחד. איך הקווי הזה ראה את זה, והקווי הזה ראה את הפריזן, אנשים הם אנשים. קווים חדשים בקורט רליגי, שהם הרבה מקפיאים להשתתף לרעיון של התורה, המדענים בסקולריים, לפחות או לא, הם יותר פוליטיקאים מאניסטים. ראשון הם פוליטיקאים, ואחר כך הם מדענים. כמו שאתם תמיד יכולים לראות, שבכל המקום, בכל מדינה, יש מדענים קונסרבטיביים ומדענים ליברליים. אם הגבוהה היא קונסרבטיבית, ובכל דבר קונסרבטיבי, הם יקראו לזה. ואם זה דמוקרטים, הם תמיד יקראו לליברל, לפטי, זה מה זה. ומה של האמת? מה של הווידאו? זה לא כל כך חשוב. קודם כל, מה זה אג'נדה שלנו? אז עכשיו, כמו שאתם יכולים לראות, טראמפ מנסה להבין שיש הרבה את החלטות של ההלכות במדינות אחרות. כל המקום, בכל מדינות, הם קווים דמוקרטיים, ליברליים. חלק מהם יהודים, לפחות, יהודים ליברליים, ליברליים. כל מה היה מנגנון. החלטה, החלטה, החלטה. כשהוא הגיע לקווים הסופריים, עכשיו יש לו חמש קווים נגד ארבע, שהם צריכים להחליט. הם מפחדים על החיים שלהם. את החיים שלהם יהיו סוף, את החיים של הילדים שלהם, את החיים של האחרים שלהם, מה אתם חושבים? זה פשוט, את המדע שלהם זה הרבה הרבה גדול ממה שאנשים רבים חושבים אנשים חושבים, אה, טראמפ יש קבוצה בסופרים, הם יעבורו עבודה, בלוני, הם לא יכולים להחליט, מה אתם חושבים? יש לכם C.I.A. פה, יש לכם רוסיה, יש לכם קינה, יש לכם מיליארד דרך אחרות אחרות אחרות אחרות אחרות אני בטוח שהם כבר יכולו להשתתף. זה הרבה יותר קומפליקטי ממה שאנשים חושבים. בסופו של דבר, לפעמים, בקבוצות, הקבוצים באמת לא משנה, אלא קבוצים. הם לא עובדים על כל החלטות. הם מקבלים את המשכנון מהמערכת, וזהו. אולי הם גם מפחדים שתהיה כל כך הרבה ריאטים במדינה הזאת, ובמדינה הזאת תהיה קבוצה ציביאלית שתקחה שנים. מיליארדים של אנשים ימותים. אולי הם אומרים, אתה יודע מה? תתן לדמוקרטים המקוריים להשתתף את האלקציה, יותר מכל להגיע אליהם, ולשכח שהמדינה יפה, ותהיה רויטים בכל מקום, ואנשים יפותים אחד אחד ברחוב, ותהיה מיליארדים מותים. וזה יפה את המדינה, תמיד. וזה יפה את האמריקה, זהו. כמו שזה כבר, יש כמעט 5 או 6 מדינות באמריקה שלא אף אחד רוצה להיות שם יותר כמו דטרויט או איזה מקום אחר, כל אחד חי. לא אף אחד רוצה להיות שם. אתה יכול להחזיר את המדינות בבקשה. פשוט לוקח את העבודה, את הטקסטים שהם אוהבים את המדינות, ואני נותן לך הביתה, ואז אני ארצה את זה. פילדלפיה, פנסילבניה, דטרויט. יש מילים, תמידים, שהם אמפיתיים. אף אחד לא רוצה להחזיר שם. יש מקומות אמפיתיים. באותה מקומות הם מבנים חברה חדשה, וזה קשה כמה שנים, וזהו, אף אחד לא החזיר שם. הוא נמצא ככה, אין אלקטריקה, אין סוויר. הם לא היחזרו את הכל. אנשים חיילים החזרו. גבוהה קצת של אמריקה היא כבר החלטה. אתה מבין? אז, כדי שזה יחזור יותר, הם מנסים עכשיו, שבין עכשיו לנהיגה הבאה, כשדמוקרטים יהיו בכוח עכשיו בפעמים הבאים הבאים, ששותות ארה״ב תהיה מ-20 טריליון ל-50 טריליון. 50 טריליאנד, זאת אומרת שאחר אמריקאי שתבוא יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יות ובהרבה אנשים שלא עובדים בטקסטים, בגלל שהתגובה שלהם מאוד קטנה, זאת אומרת שאלה שעובדים בטקסטים, כשהם יודעים שיש להם קטנה, הם יכולים להתגובה כבר למועדת 300-400,000 דולר. זה לא משמעותי. משהו כזה. זה לא משמעותי. המדינה היא עבודה כזאת. אז השאלה היא לא אם ארה״ב יכול להכניס את המדינה הארה״ב הכניס את המדינה הרבה הרבה זמן לפני, או אפילו לפני אובמה אובמה עדיין עשה את זה הרבה פחות השאלה היא כשארה״ב יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכניס את המדינה יכול להכ השריף הוא ארה״ב, הם עדיין יש להם כוח, הם עדיין יכולים להשתתף סנקציות לביתכם, הם יכולים להשתתף אתכם מהסוויפט, מהבנק העולם, שאתם לא תוכלו להשתתף קווים וזה יכול להשתתף אתכם. הארה״ב בעצם מנסה להשתתף קווים לאנשים שהם אוהבים להם זמן. אל תשכחו עםנו, כמו שאנחנו נתן לכם את האוויר שלכם, שזה בערך 3% בשנה, כמו שצריך לתת לך את העניינים, תהיה סליחה, אל תעזורי כל כך הרבה. אבל אחר כך, הם יוצאו מסכימים כולכם, והם ייחזרו כולכם, ויגידו שאני לא רוצה שהדולר יהיה המסכים של העולם. וזה, המדרך הזה יחזור לסיטואציה קטנה. כמו שהדולר עדיין נמצא במהלך הכי קטן שיש לו עד עכשיו. השם שלנו לא יש עבודה עדיין. הוא מתחיל ללכת יותר ויותר ויותר, בקרוב זה יהיה את מיוחדת השקל הישראלי הוא נגדל מ-4 שקל ל-1 דולר ל-3.24 3.24, זו 20% נגדל בפעמים אתם יודעים מה זאת? כשמדינה נגדלת ב-20% על המיוחד זאת אומרת שאם אחד יום אתה רוצה ללכת מאמריקה ולבוא ולחזור לבית איזה משהו בוא נראה, אתה רוצה ללכת ולחזור לבית היחיד הזה שיש לך בקווינס, שעכשיו עושה מיליון דולר, עדיין עושה מיליון דולר, ואתה רוצה להחזור לבית הזה, תחזור למיליון דולר ולחזור לבית בישראל. הבעיה היא שהבית כזה בישראל ייש לך 5 מיליון שקל. אז כשהדולר היה 4 שקל, ל-1.1, 1.2 מיליון, אתה יכול להחזיר את הביתה הנורמלית. עכשיו, כשהדולר נגמר כל כך הרבה, אתה צריך לתת 1.5 מיליון. נותן עוד 3-4 שנות, אם תמשיכי להתרחק ככה, זה יהיה 2 מיליון דולר. נותן עוד שנה, זה יהיה 3 מיליון דולר. עד שזה יהיה 5 מיליון דולר. דולר לשקל, זה יהיה דולר. זאת הבגדות הבגדות הבגדות היא שכשאתה רוצה לעשות עלייה יום שלך יהיה כרסלת כמו כרסלת האיראנית או כרסלת ארגנטינה או כרסלת גרסלת גרסלת הארגנטינה או כרסלת הגרסלת הארגנטינה או כרסלת הגרסלת הארגנטינה או כרסלת הגרסלת הארגנטינה או כרסלת הארגנטינה או כר בגלל שאם הדולר היה כל כך קטן, כל מי שבכל מקום יצא לקבל מפה. בגלל שהם יצאו עם דולר יותר טוב ממנו, הם יצאו עם כוח קבל יותר גדול. ובכל זאת, אולי זאת היותה שהצלחה את אמריקה. שבכל זאת, כל המנופקים בעולם, במשך להיות בקינה, יצאו לאמריקה. רק ה' ידע איך זה יחזור. אבל אנחנו בטח יודעים שיש לנו איזשהו מנהל לדעתנו, אולי קצת מנהלים. וזה מה זה. יום לפני יום, אנחנו לא יודעים, באמת לא יודעים. עובר לבחינות, אני אגיד לכם שתי קלמציות שמש. זו קלמציה מאוד קמפיקטית. ברוך ה' אני לא צריך להגיד על זה. זה עבודה של הרבים הכי גדולים בעולם להגיד על זה. אני כבר רואה שיש התגלגלות בין הם. ויש סביב לזה, כי זה עבודה מאוד קומפליקטית. בואו אני אעביר לכם שני דעות. דעות שהן נגד הווקסין. בשנות ה-80, הם פרסמתו ידיעה באמריקה, בשנות ה-80, שהפרמצנות פרמסודיות שמתחילים להתקדם לכל מיני אופציה או פנדמיקה, כל מיני אופציה, תהיה אמונית של איזו חייבה. לא יש להם חייבה בכל מיני דמיינים שהאופציה תעשו לנשים. אם תעשו לנשים אוטיסטיקה, זה שאלה שלהם. אם תעשו לנשים למות, זה שאלה שלהם. אם תעשו לנשים להתקדם, זה שאלה שלהם. אם תעשו לנשים זומבים, זה איזה פרובלם שלהם. אף אחד לא יכול לצעוד אותם. אתם קיבלתם בקבוצה ומשהו יקרה, אתם אלרגיים לזה, אתם יכולים למות מזה, אתם יכולים להפוך לכל מיני פרובלמים קטנים, מה שקורה, בקטנה קטנה, לפעמים. אף אחד לא יכול לצעוד אותם. הם מפחדים בגבוהה של ארה״ב. עכשיו, אתם רוצים לעשות את עצמכם שאלה. אם זה הכן, המרכזים לא יודעים מה להתאף להם בטח לא יודעים על החיים הם רק יודעים על הרבה מיליארדים גדולים את המרכז הפרסומטרית, זה הדבר האחר שהם יודעים על מי חי ומי מותי הם רק יודעים על כמה זמן הם יכולים לעשות, זה עבודה הם לא עושים את זה בשביל אהבה או לסביב האדם באמת, כמה אנשים שחיים, כמה שמחים הם. כמו המכניקה. כשמכניקה טובה באה למרקט, הם מאוד שמחים. ברוך השם, יש לנו פרנסה. דנטיסטים. כמה קנדים הם מבנים, כמה שמחים הם. למה? יותר עבודה, יותר חולים, יותר זה, נכון? אז, ברור שהכתובה היא שכל אחד רוצה פרנסה. אנשים חושבים, למשל, שאם אחד הוא דוקטור, הוא חושב שכמה אנשים יהיו חיים, כמה עבודה אני אצלם, כמה זמן אני אצלם, כמה עבודה אני אצלם. זה מזל. הפרנסה של הדוקטור, והפרנסה של הדנטיסט, והפרנסה של המכניקה, זה לא מבחינות, זה לא מבחינות, זה מה שישה ה' על ראש השנה. איך הוא יעבור להם את המוניים? הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא יכול להיות בקבוצים חי. הוא הדוקטור צריך לבחור, יכול בבקשה, הלך את כל האחרים להיות בקבוצים חי והאחות שלנו לבחור. אני לא רוצה שאף אחד יהיה חלום. מה שלך על הפרנסה, דוקטור? הפרנסה לא באה מהאנשים עם קאנסר, או מהאנשים עם קדימים, או מהאנשים עם אוסר. לא. הפרנסה באה מהאשם. עכשיו הוא נותן אותי לבחורים, זה לא יהיה בחורים, אני אעשה דרך להביא אותי, מהמסגרת המסגרת, מהתפקידים, מהאנשים אחרים. רק היום, מישהו שלא ידע משהו מהחיים שלו, כל מה שהוא יודע זה ללמוד תורה אבל במשרד הוא לא יודע שמישהו אופר לו לקחת 1 מיליארד מוסקים ל-5 סנטים הוא קח את זה והפעם הבאה הוא שולט את זה ל-15 סנטים פעמים את זה במיליון יום היום הוא אמר לי אני לא אומר לך אמונים כי הוא אמר לי לא להשתמש את האמון שלו למישהו אבל רק לתת לך אידאה, אם ה' רוצה שמונה להיות פרנסה כמה אנשים עובדים עם המסק? מיליאנים. רק אני בעצמי, יש לי עוד 100 אנשים שאומרים לי אם אני יודע שאף אחד רוצה להחליט על מסק. המסק נפלד עם חיילים שהחליטו על מסק במשך העשרה השנים. במיליאנים. האנחה הזאת לא יודעה. אף שום דבר. נאיב. מישהו נתן לו 5 סנטים, ובדרך כלל הוא נמצא קסטומר עם 15 סנטים על מסק. אני שואל אם האנשים עובדים כל כך הרבה בשביל המשק? כן, כדאי כשאשם רוצה, כן. פעולים את הזמן בפעולה קטנה. זמן גדול. אתה עושה את המשק, 100-200,000 דולר זמן הוא יכול לעשות. כאן. אז מה שאתה רואה? הפרנסה לא באה ממה שאתה ספציאליסט. זה לא באה. אוקיי, אז תזכרו את זה. אנחנו צריכים להשתתף באשם, הפרנסה לא באה מזה. אז אם המדינה המדינית שלהם לא יש להם משהו לדבר בזה, אף משהו, מה מנסה להם להיות חלקים קטנים? או להשתתף כל מיני דברים שיכולים להשתתף את העם, אפילו אם זה יכול להקדים פרסנטים של אנשים שתקבלו פרסנטים פרסנטיים. הם לא יש להם משהו לדבר בזה, הם לא יודעים של מיליארד דולר, כשהם מגיעים למידה רגילה, הם מבחינות 5,000 פעמים. בגלל שהם לא רוצים לבחינות. ועדיין יש כל מיני מלפרקטיסטים. כל מיני проблем, ואז אנשים מגיעים אליהם, הם צריכים להחליט, הם צריכים לבחינות כל מיני מלפרקטיסטים. אבל כשהם מגיעים לבחינה, הם לא יכולים להיות מפחדים. אתם יודעים, בגמרא, יש לנו רול, מה זה הרול? כשאחד מולך משהו, אתה מניח על הקבל שיש לו משהו שאתה אוהב, אני אתן לך דוגמא. יש לך שני מילים במשרד, יש לך חלב ישראל ויש לך או-יהודי. חלב נוכרי מילק שהיה סופרוויסט בי רבי, בי יהודי משגיח מתחילה לסוף הפרסס מהזמן שהם מילקו החלבים עד שהם נגמרו בקונטיינר מישהו ראה אותם איזה רבי משגיח לא מגניב איפה החלבים היו ראה כדי להכיר שהם לא נגמרו למילק איזה מילק אחר זאת אומרת חלב או חלב או משהו אחר זה לא קושר אז יש את ה-OUD, שהם מספרים על העקב שאתה מיליארדים ומיליארדים של מילים ומילים של מילה כל מילה או כל עשרה, ויש כתוביות מדינית שאתה לא מוכן לשחרר את המילה של הלוואי עם כל מילה אחרת. ואם אתה תעשה את זה, אתה יכול לפסק את הליסנס והמדינה שלך תחזור. עכשיו, בקבוצות הטובות שלהם יש מיליארדים דולרים של חיילים במסגרת המסגרת. הם קבוצה פובלית. אחת החלטה קטנה שהייתה בבריכה, שהם נפגעים ונפגעים מ-50 דולרים ל-5 דולרים בערב. שהם עבירים בפרעה שהם פרסמתו מילק שזה לא מילק של קו ובדרך כלל אף אחד יכול לדעת שהמסע שלהם יכול להפסיק, וכל אחד יקבל ויכול להפסיק בפרעה. אז יש להם כל כך הרבה מה לדעת. למה הם יקבלו כל כך הרבה ריסק? במייקסים אדר מילק עם קו מילק. הם יש להם כל כך הרבה לשחרר. האמנות שהם יכולים להשחרר היא פנות, במיוחד עם כמה הם יכולים לשחרר אם הם יחזרו. לא רק זה, יש עוד סביבה, מלח או כל מלח האנימליים, הוא שתיים פעמים מיוחד יותר ממלח הלחם הלחם הלחם הלחם הלחם הוא המלח הכי מיוחד, הלחם והמלח זה מאוד מיוחד, יש מיליארדים מיליארדים מלחים בעולם, מי יודע כמה מיליארדים הם מייצרים מלח הרבה וזה מאוד יפה, לקבל מלח או לקבל מלח קמל זה סופוסית פרוסס קשה, כי את האנשים האלה לא מכנעים בעצם לתת מלח, זו לא חשיבה שלהם ולכן אני ראיתי פעם שהם מוצאים במידה קמל-מילק ואני מסכמתי שזה היה 6 פעמים יותר מיוחד אולי כך וכך, זה יחסים מה שאתה קבל אותו אבל ברור שזה יותר מיוחד למה הם יקבלו מילק יותר מיוחד וממליץ אותו? הם לא יודעים למה כל כך זאת היותר למה האו-אי-או מייצר מילק קושיר להרבה מהמילק הזה אפילו אם הוא לא היה מייצר מתחיל לאחר בגלל שהם מיוחדים על איזושהי חזקה. חזקה שהגויים האלה שמוצאים את המלקה, לא יכולו פעם להסתכל על שם שלהם ועל רפיטציה שלהם ועל איכות שלהם בגלל שהם עובדים על משהו. לא שהם חזקים, לא, זה לא חזקה. אולי הם גבירים גדולים, מי יודע? אנחנו לא יודעים מי הם. אבל אפילו הגבירים הגדולים, כשאתה יודע שאתה יכול לשחרר 10 דולר, אבל אתה יכול לשחרר 10 מיליארד דולר, אם אתה נתקע, אתה יכול להגיד, זה לא עובד. נכון? אז זה נקרא, בגמרא זה נקרא מרטט. מרטט זאת אומרת פחד. המרחב מפחד להפסיד את רפיטה שלו ואת זמן שלו, ולכן אנחנו יודעים בטח, 99.9999999% עד למרחב, שהמלק תהיה תמיד מלק קו, וזה למה זה כל מה שאתה עושה ואתה יכול לאכול אותו, למי שלא מחמיר. פה, בפרמסודיות, אין אף אחד לדעתי על זה. לא יש רגל, לא יש עבודה, הם חיילים, הם חיילים, אף אחד לא יכול להפסיק אותם. לכן, כדי להתחיל עם הלוגיקה, קאמן סן אמר שהווקסין יכול להיות חיילי, יכול להיות תנועה סרטית. זו אחת הקבוצה טובה מהצדקים של כל אלה שהם מפורסמים להווקסין. עכשיו, נראה את הצד האחר. זה השם של רב מורדכא אליהו זאצל, הוא היה רבי ישראל. השם שלו הוא שמואל אליהו, הוא חי בצפת, הוא רבי בצפת, הוא גם ביקטא מלחכם, וזה מה שהוא כתב, אני חושב שפעמים הוא כתב את זה, זה מה שהוא כתב. הרבה אנשים באו אליי אחרי שאני קלטתי להשתמש בבחינות, והם אמרו לי על הריסק של לקחת את הבחינות האלה. בגלל זה, וגם בגלל קורונה, בגלל שהיא הייתה מייצרת בפרוסס כזה, ראיתי אותה באמת. היו לי הרבה דעות על הריסק בפרוסס. ראיתי על אנשים שהפכו אחרי לקבל הפרוסס. ראיתי על אנשים שהפכו אחרי לקבל הפרוסס. ואחרי כל מה שחשבתי וקראתי, כאן אני אומר לכל אחד מכם היום לקחת את הבחינות. אלה שקורים את הבחינות האלה, הם פרומיל, במיוחד עם הציבורים שהם נותנים. זה לא מיוחד שהם נשארו באמת מהבחינה או היו חייגים מהבחינה. אבל, בצד השני, הרבה של האנשים מגיעים להכירה מזה. הם חיים בגלל זה. החברה של ישראל היא מאוד משחקית. הם לא אמרו לאנשים לקחת משהו שהם חושבים שזה יכול להכיר להם. הווקסינות התקדשו את החיים של אנשים מ-40 ל-50 שנה ל-80 שנה בעולם. נכון? במיוחד, בגלל אלה, החיים של מיליאנים ילדים היו סביבים. בפשט, 40% של הילדים מתייחסו לפני שהם הגיעו ל-H5. היום, לפחות מ-1% של הילדים מתייחסו לפני שהם הגיעו ל-H5. אז מ-5% זה הלך ל... מ-40% זה הלך ל-1%. עד ה-5, 40% של הילדים בעולם. זה בליוב. היו מיליארד ילדים נפגשים בשנת, 400,000 שלהם עכשיו יצאו ל-5 במילה או שני, ועכשיו, רק 1% של הילדים בעולם לא יצאו ל-5. זאת אומרת, יש להם איזשהו בעיה, 1%. עדיין הרבה, אבל איפה 40% ואיפה 1%? אלה השאלות של רב שמואל אליהו. וגם הוא ממשיך ואומר, אנחנו כולנו אוהבים גדול גדול גדול למדעי החברה שהם חיים. אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא יכולים לדבר נגטיב עליהם, אנחנו לא לא הוכיחו את עצמם. I guess some words here are missing. Those who speak bad about me obviously should not. Ah, they did not prove themselves in saving lives. Meaning people that speak about them, it's not exactly people who go and save lives. So they have no responsibility for life. That's why it's so easy for them to publish all kinds of things against it. נכון? וההלכה אומרת שאתה מייחס לבחינות, אתה מייחס לדברות, אתה מייחס למחקר החברה, ואתה מייחס לגבי הדוקטור. כשקוראים לדברות, זה באמת ההלכה. ההלכה, איזו אישה באה לרבי, והיא אומרת, זה מה שהדוקטור אמר שאני צריך לעשות. אם זה דוקטור מכוון, שיש לו מסוימות ומחקר טוב, שהרבי צריך להגיד לה, אתה צריך לדעת מה הדוקטור אומר לך לעשות. כשהוא מגיע לתקופה, כשהוא מגיע לסוגריה, כשהוא מגיע לכל מיני דברים, כל דוקטור יש ספציה, נכון? כשתהיה רות קנאל או קווית, אתה לא יודע מה זה, מי תצטרך לשאול? לדנטיסט או לרבי שלך? נכון? אם אתה מגיע לרבי, והרבי אומר, נתן לי לראות, נתן לי לראות אתכם, אל תקווה, זה לא משהו, לא צריך לעשות משהו. נו, וואי, 2-3 שנות, יש לך רוט קאנל, קבל 3,000 דולר, וקבל תודה לך, שקויח, לראבי שלך, שהוא אמר לך שזה לא משהו. אז רבי, הם אקספורטים בתורה, אקספורטים בהלכה, הם יכולים לתת דברים טובים בגלל השלב, בגלל את התקופה שלהם, הם מדברים עם אלפים אנשים, הם יודעים טובים, הם יודעים טובים, הם יוצאים ויוצאים, רגעי רגעים, נכון? אז אם אתם יודעים שהם ידעים שהם רבים קושי, לא רבים אוניברסיטאיים, רבים ליברליים, אתם צריכים להשתתף מהר, כאילו מפחד של סניק. אתה לא יכול להיות בצדה שלהם, אתה לא יכול לצטוד בצדה שלהם. תשכחו מזהם בכל דבר, לא רק תורה, נשקפה, בכל דבר. לא תקבלו אדבים שלהם על כל דבר. בגלל שאם הם נותנים את האדבים האפסים של התורה, תשכחו מה אדבים הם נותנים לך כשזה יקרה לך. אז תשכחו מזהם הליברליים, המודרניים וכל מה שאתה רוצה לדבר עליהם. אתם צריכים להשתתף למישהו שנקרא באמת ישיב אשראבי, לא משנה, ספרדי, אשכנזי, חסידי, לא משנה, אבל נקרא, נקרא, באמת אורתודקטי, לא מפלגים ביוניברסיטאים המודרניים, לא מפלגים בכל מיני דברים שאתם שומעים היום, כמו שאתם יודעים, כמו שאנו נותנים הרבה אמצעות בפרסומתם, ומדברים שיודעים איך לדבר בטוח ביוטיוב, ברור שהם לא מפלגים, לגרום ולהיות פוסק הלכות, רק בגלל שהם יודעים איך לדבר בסרטונים. אתה צריך תלמיד חכם סרטון, עם תלמידה סרטונה. למשל, יש לפעמים מישהו שהיה קטן לרבי עד 20-30 שנים, קטן לו. רואה איך הוא גרום, רואה איך הוא מדבר עם אנשים, הולך עם הם בחורים, קטן לו. הוא לראה מהו יותר ממה שהוא לראה מבחינות כתוביות, רק בנושא שלו. למשל, בנשיא של רב משה פיינסטין, הוא נושא שלו, למי יודע כמה שנים, הרבה הרבה שנים, מאז שהוא היה צעיר ילד, עד הלילה, כשהרב משה נשאר. אלפי אלפי פעמים הוא ראה איך הוא מנהל, איך הוא מדבר עם אנשים, איך הוא חושב על קצת דברים. זו הלימוד של החיים. בשלב ללמוד מכתבים, זו הלימוד קצת, אתה מנסה ללמוד. גדול שימושה יותר מלימודה. אנחנו מנסים ללמוד. אם אתה מנסה ללמוד לפרופסיונל, זה גדול יותר מלמוד בכתבים על הפרופסיון. אני אתן לכם דוגמה מהחיים. מי שאתה רוצה להחליף להחליף ברקות בטחתך? מישהו שתלמד באינטרנט, מ-A ל-Z, בשבועים, איך להחליף ברקות. הוא התלמד, הוא ראה וידאו, כל מה שאתה רוצה להגיד. הוא ראה איך לעשות זה, התלמידות, A, B, C, D. או מישהו שעובד בגארג'ה, שבועים. אמיגו, ממקסיקו. קומו סטאפ, סניור. מה שמאלה שלך? חוזה. אתה מנסה להחליט? כן, כמעט 500 פעמים. בלתי יודע איך לראות כתוביות באנגלית. הוא לא הלך להחליט להחליט כתוביות במשפחה המכנית. הוא התלמיד את העבודה של כל יום, הוא בא לגראז'ה, הוא חליט את החלוטין, שבועה אחרת הוא התחיל להחליט חלוטין, שבועה אחרת הוא התחיל להתקדם להחליט חלוטין, שבועה אחרת הוא אקספורט על החלוטין, אפילו אם הוא פחות מדבר בשפיים באנגלית, ואז יש לך דוקטור. מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל מגניב מאוד, מנהל עם אף פחד, למה? התגובה היא כי הוא אקספרט, הוא עובד כל יום, הוא רואה מה צריך לעשות, עוד דבר, כשאתה נחתוך לרבי ולדין רבי, או כשהוא כותב, או לצדקים של רב עובדיה שהם נחתוכים לו, הם ילדים, הם לראו מה הוא עושה, הם ראו איך הוא התגובה עם אנשים, עוד ועוד ועוד ועוד. יש רבים שכניסו את הכתוביות שלו, כניסו להם את כל הכתוביות, היו להם הרבה שאלות, היו רגעים אליו, מה זאת אומרת פה? מה אני צריך לכתוב פה? פה אני לא יכול לראות מה זאת אמרת, אלפים שנים של התפקיד. אם אתם רוצים לדעתם מי הוא הקרוב לדעת רב עובדיה, זה איתו בניו או בניו שלו, או בנים רבים שהם נסעו עםו וכתבו את הכתוביות שלו, כמו רב שיטריד, רב נאקי, כמה רבנים, שהם כבר פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אז פש אף אחד לא יכול לדעת את העניינות שלו יותר מאחורי כל עניין. אם אתה רוצה לדעת את העניין של רב בן ציון, אבא שאול, ז'צאל, בכל עניין בתורה, אתה יכול לדעת את עניין של רבי שלי. הוא התלמד עםו 12 שנים. 12 שנים, כל יום. הוא היה מאוד קטן בו. בקטנה קטנה. אז כל עניין של חכם בן ציון, בכל עניין, הוא יכול לדעת את זה מ-A ל-Z. כל מה שהוא אמר עליו. למה? הוא היה קטן בו. מה שאתה מלמד באור לציון זה אולי 30-40% רוצה לדעת את כל הפקצ'אר? אתה צריך מישהו שהיה מלמד, רב גמליאלי אתה יכול להגיד, קצת אחרים, רב עמר, שהם גם נפגשים לרב בן ציון אבא שלו, אולי חמש או שש, מלחמת ידעות, שהם ממש נפגשים אליו. רב גדעון בן משה, הוא אחד הכי חשובים דיינים בעולם היום, בבית דין ירושלים. הוא גם היה מלחמת, אז אלה היו האנשים שהם ממש נפגשים אליו. אותו דבר בכל חכם, בכל חכם, בכל קצת תלמידים גדולים, שהם נפגשים אליו. במסך הצעירות. במסך הצעירות. אף אחד לא... זה נקרא תלמיד מובהק. אז מה שרואים פה, זו התגובה שלי לחיסונים. אני לא יודע מה להגיד. שדות שדות היו מאוד מבטיחות. השדות האחת, הייתה שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות שדות השאלה האחרונה של רב שדות אליהו, כמו שקראתי, היא מאוד מבטיחה לקחת את הווקסין. אני אומר, השאלה שלי, השאלה פרסונלית, היא להתאר לפעמים כמה שבועות ולראות מה יקרה לכל מי שצריך לקחת את זה. אם אתם רואים, אחרי שש שבועות, אתם לא שומעים משהו. אף אחד לא אגיד שהוא מתי, אף אחד לא נהיה אוטיסטי, אף אחד לא יש רעשים, אף אחד לא יש קדמי פרובלמים, כתבות של הווקסין הזה. כמה זמן קורה, כמה בטוחה זה נראה שזה נכון, נכון? אתה לא רוצה להיות הראשון, אתה לא רוצה להיות גיניפיג, אה? הם לא יכולים לכתוב סטטיסטיקה, אבל היום אתה לא צריך לכתוב סטטיסטיקה, אנשים יוצאים למידה סוציאלית ומתחילים לצחוק על כל קטנה קטנה. אתה תקבל מיליאנים אנשים מדברים על זה, עושים וידאו. אני קיבלתי הוויקציה של פייזר, תראו מה קרה לי, בום. אני קיבלתי, אתה תתחיל להשמע את זה בכל מקום, וזה יהיה אחד מהם. אה? אתם לא יודעים אם זה נכון, אבל אם אתם רואים מיליונים, איזשהם צריכים להיות נכוניים. זה יכול להיות שהם יש 1 מיליון וידאו על זה, וכל שלהם חיים. זה מאוד ארוך. אתם נכון, אתם חיים בעולם שכל משהו יכול להיות חיים, וזה מאוד מבטיח. אני תמיד אומר לאנשים, אתם חייבים שכל הספירות שאתם רואים על יוטיוב, אתם יודעים, היום, זה מעניין איך אחד מהספקים הכי גדולים של יצר הראה הוא לדבר על קונספירסים בקבוצה שלהם אפילו אחר כך מי שעושה קבוצה על תורה ולהיות טוב ונפגש, פתאום אתה יוצא לקבוצה שלהם היום ואתה לא יכול להבין בעצם כל הקבוצה היא קונספירסים ביוטיוב הם אלומינטים ו5G והם לוקחים את האידנטיטה שלכם והם רוצים לקחת מיליאנים שלכם ו5G יקח אתכם ואוי, איזה הלכת מגניבה. מ-A ל-Z, 100% חסר זמן ב-ToolTora. אם תראה שאתה הולך ללכת לדברים, שהמדברים, איזה שהם היו, מתחילים לדבר על קונספירסיית יוטיוב, זה רק יכול לרעש את הראש שלך יותר ממה שהמדינות כבר עשו. זה לא מיוחד, זה רק יתכוון לך יותר, זה לא יתכוון לך איפה, תתכוון לך, תלך ותלך תורה, תלך ותלך תורה אתה רוצה לשמוע על העניינים העולמיים? אתה רוצה לדעת איך לענות על הסיטואציות בעולם? כן, זה חלק מהחיים שלנו אבל אל תעזרי על הספירות הספירות, יש להן אינסופים אינסופים, אתה לא יכול להבטיח כמה רגעים אנשים מגיעים לי אני רואה שני דקות, הראשונה דקה, אני כבר יודע איפה זה הולך, ברגע אני אשלח את זה הזמן שלי מיוחד, אני לא רוצה להפסיד כל הזמן על ההסתובבות הזאת. לפעמים אני לא אפשר להפסיד את זה, אני רק רואה מה זה בעצם. מה זה בעצם? ברגע שאני אתחיל את זה. למה? פשוט חסר זמן. זה למה, אם אתה הולך ללקשרה, איזה שהיה, והם מתחילים לדבר על זה, הממשלה, ארגון חדש, ביל גייץ רוצה להפסיד את כל העולם, וזה מה זה, הם יכולים להפסיד את הווקסים, הם יכולים להפסיד את זה במיוחד, השאלה היא כמו שהיא, 99% של השאלה היא נוראה, 1% של השאלה היא נוראה, אוהבות, אוהבות ולילה. אתם רוצים לקחת את ה-1% ולהשתתף את זה לנוראה? גם, גם, תהיה חשוב שלי, זאת השאלה שלכם. איך הרבה פעמים שמחים יש לנו בחיים? איך הרבה? הרבה של החיים זה סטרס, פרנסה, אישי, פרובלים, קסטמנטים, רעיון, חלומות, סטרס, פאניקה, תפקים חיים גדולים, סוכר גדול, פרובלים עם הילדים, פנדמיקה דרוקית, אדיקציות דרוקות, בעיה עם החברות, בעיה עם המשחק, בעיה עם הממשלה, בעיה עם בנק שלך, בעיה עם קורונה, עכשיו איפה אתה יכול ללכת, בעיה עם המשחק, אתה לא יכול לנסוע בבאגל נורמל בראסטורנט עדיין, כמו היום עוד פעם, לא יותר לנסוע בראסטורנט. זאת אומרת, החיים כמו שהם, הם חייניים. איך הרבה פעמים שמחה שיש לאדם בחיים, במספר לפעמים חייניים. אין שום דבר למספר. אולי 1%. היום שאתה משתמש עם אחד מהילדים שלך. וואו, אז הייתה לך כמה יום שמחים בכלל, אבל כמה סטרס לפני, וכמה סטרס אחרי, ולקבל ילדים, ולראות, ולראות אותם, ושם ירחם, לפעמים הם שואלים, אתה צריך ללכת לדוקטורים, ולסוגיה, ולסטרס מטורף, ולכל מיני סטרסים אחרים, ולאנשים שלא עובדים כבר עשרה שנות, ועל כל זה, אתה רוצה עכשיו להסתכל את הראש שלך עם כל זה? סקרי תיאוריות ובלונים שה99.9% שלהם פשוט חכם את זה מהמדע שלך יותר באמת לא ללשון את החברה אם באמת לא יכולים ללכת אליהם בלי החברה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד koshernews.org, תמיד תמיד הם מגיעים את כל המרחבים, הם נמצאים תמיד איזה ערוץ מיוחד, אם אתם רוצים לראות קצת על הנושא, את האחרות שאתם רואים במהלך שלי, אחרי שבועה, זה כל השבוע, אתם לא צריכים יותר מזה, זהו. אז נתחיל. אבל באמת, באמת, אם אתם רואים שההלכות של תורה תהיה 100% קונספירסים, ולהסביר לכם את הממשלה, והם רוצים לעשות את זה לכם, והם רוצים לעשות את זה לכם, פשוט לרחוץ מכל הזה, זה לא תורה, זה לא תורה, זה לא תורה וזה לא נחשב בתורה, זה נחשב ביתול תורה, ביתול תורה זה סין לימוד תורה זה מצווה, ביטול תורה זה סין. כשאתה יש שיעור פה, ואתה יכול ללחוץ על הטלפון לראות משחק בסקטבול, כששיעור יש פה, זה נקרא ביטול תורה. ה' יהיה מאוד מפחד עם מישהו כזה. אתה יש לי שיעור, ואתה יכול ללחוץ על הטלפון לראות משחק בסקטבול, מה זה יגיד לך בעצמך? אותו דבר, כשאתה יכול לנסוע בשיעור, וזה כל תיאוריות מפחדות, ותיאוריות קונספירסיות וכל זה שטח שזה גם ביטול תורה אתה רוצה ללמוד הלכות? הלכו למישהו שמושך ללמוד הלכות אתה רוצה ללמוד פרשת השבוע? ללמוד אתה רוצה ללמוד דף יומי? גמרה? ללמוד אתה רוצה ללמוד מוסר? ללמוד אתה רוצה ללמוד על העולם? כמו שזה קונספירסיית לתורה בסדר, אבל לא בגלל קונספירסיות בגלל האמת. האמת, מה שאנחנו רואים עכשיו, אנחנו מדברים על איראן, אנחנו רואים מה קורה, אנחנו מדברים על דברים אחרים, אנחנו רואים מה קורה, אבל עכשיו, אההה, זה, הממשלה, זה, ביל גייץ רוצה להתקשר, ביחד, מישהו שמאל לי את הווידאו לפני כמה ימים. אני שם את זה לדוקטור שלי. זה היה נגד הווקסינג. ביל גייטס ופאוצ'י היו בקלאסית, באוניברסיטה האחרונה, והאבא שלו אמר לי, בלוני, ביל גייטס היה בכלל הזה, ופאוצ'י היה בכלל אחר. האנשים באמת יקעים כמה שעות, ומנסים לעשות וידאויים חייבים. מה יש להם במיוחד? הם מנסים לעשות זאת. איי איי איי השם יצילנו from this fake world such a fake world it's crazy טוב ברוך ה' we cover all of that and let's talk a little bit about some things that can help our life as we are in this פרשיות יעקב ונשא וישב יעקב יעקב is sitting in the land of כנען the land of his father it's very interesting the רביונתן אייפשיץ הוא היה רבי גדול מאוד, 200 שנים לפני. הוא היה חכם. הוא היה רבי אשכנזי. הוא היה מאוד, מאוד קטן בדיברות ובדעות. מאוד קטן. קטן רעב, קטן מות. אז אם אתם זוכרים, אחד הזה אני אראה לכם סיפור עליו, שהם בניותו בית ראשון בשעה מהישיבה שלו, והם נותנים את הכבוד הגדול שם, והוא היה עם חברותה שם שהייתה רגלית. עם חברות קטנות והחברותה ראו את הקבוצה בפנים שלהם כל יום וחשבו ללכת במידה של הלילה ולקחת את הדבר הזה והחברה כבר נותנתה לזמן הזה זו היחידה הלכתה לקבוצה בדרך של הישיבה, נכון? אז הם קיבלו אותו, הם נותנים לו סכם, הם נותנים לו לבייסמון נותנים לו שם בבייסמון זאת הייתה שהם נותנים ללכת לקבוצה את האנשים שהם נכנסו לקבוצה היום הקבוצה היא מאוד פוליטית They have sweet talking. אם אתם יודעים קצת מההיסטוריה שלהם, אף אחד מההיסטוריה היה קטן יותר מכם. אף אחד. הנאצים למדו את הכל מהם. 500 שנים לפני ספנית, פורטוגית, אינקוויזיציה, הטורטורים שהם טורטורים אנשים שהם לא רצו להבין את רגלים הקבוצה, כמובן 99% שלהם היו יהודים, זה יותר מאחור מה שהם עשו לנשים. מיני טורטורים, היום אתם יכולים למצוא רק בנאצים ובאיראן. זה מה שהם עושים לאנשים באיראן, אם הם קחו מישהו, או אולי בקינה, אני לא יודע, אבל זה היה מלמעלה מהעולם. היום הם החלטו את הסטיילים שלהם, לא עוד תעשייה פיזיתה, אבל עבודה מיישנרית. הם יותר מיליון דולר, הם מגיעים מיליארד דולר למדינות, איפה הם יכולים ללכת, דמוקרטים דמותיים כמו אמריקה, אירופה, ישראל, לא בארבים. בגלל שכשהם יכולו ללכת לארב, המוסלמים יהיו להם. אם הם יכולים להספר את המדע שלהם, אתם יודעים, עם המוסלמים אתם לא משחקים עם אדם שלהם. רק בישראל הליברלית, המקום עומד עליהם. נתן להם להספר את העבודה המשלמית שלהם. אז זה מה שהם עדיין עושים. הם עדיין עושים את זה בכל מקום שאתם הולכים. אז זה מאוד מעניין, אז חברותה קיבלה, ואז רביונה תנאיפשיץ קבלה את כל המון שלו מהחזק, אפילו את המון של אימא שלו, כל הדברים שהיא קיבלה בביתה, וכו', והייתה וקיבלה להם, קיבלה לגארדר להחליט אותו. ואז הוא ידע שאם אשתו ידעתו, זה יהיה חלום. אז הוא רק החלטה ללכת לתוך שבועים, ללכת לתוך שבועים. בזמן שהאשתו ידעתו, עד שהיא ירחקה, הוא ירחק. הוא היה מפחד מהתגובה שלו. כשהוא הגיע שני שנים אחרי, הוא ראה שיש לה גבול גדול, והיא מנצחת. איפה היית, יונתן? איפה היית? היא מנצחת. היא לא מגניבה. מה קרה? אתה בסדר? כן, מה אתה חושב? אני לא יודע, אתה לקח את כל האוכלות שלנו וכל הזמן שלנו ואתה הלכת ברחוב לבריאה בבית הביתה ושחרר אותה להחליט את החברות שלך, אתה לא חושב שאני יודע? לא, ואתה לא מפחד? טוב, אני הייתי מאוד מפחד, אני הייתי מוכן לשחרר אותך אבל ברוך השם, זה עובד, השם אוהב אותך, למה? הקריסטיאנים התחילו מי הוא המשחק, והוא עובד כאן עשרה שנים, ועובד כאן כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק דברים של אנשים, כדי לצחוק אז הוא דברים לא יותר ילדים של אנשים, כדי והם מתחילים להשיג אותו. לצחוק אז הוא בא ונק על הדור והוא אמר, תשמע, את אשת הרבי, הרבי הוא פה? לא. את אשתו? כן. זאת היותר לאשתו. הם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י אז היא הייתה מנסה לנסוע, והוא פגש על הרחוב והוא התחיל לקרוא. אז הוא אמר, אוי, זה לא טוב. היא אמרת, למה? מה יש לך? כל מה שיש לך זה אחד. אתה מנסה לנסוע עכשיו. הוא אמר, לא, זה לא טוב. ה' עשו אותנו בעולם הזה, זאת אומרת, הוא לא היה מבין את המצווה שלי. ואני יודע למה. בגלל שהישיבה נותנת זמן לכל אחד ללכת לקבל זמן, להתמודד במצווה של חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת פדיון שבועים. זאת המצוות היחידה שאתה יכול להחליט בגלל זה שאתה יכול להחליט את ספר התורה ועם הזמן הוא יכול להחליט את מרחבים שהם נחליטים במרחבים. אז מצוות פדיון שבועים. אז כאן אתה יכול... זאת איתה דרך של חכם תלמיד לראות את העולם. זאת הייתה רביונתן אייבשיט, אז תשמע את זה. אז הוא היה מכנע כאחד מהרבים הכי גדולים באירופה. ו... הוא בעצם היה דברים עם יהודים ולא יהודים. כל אחד שבא אליו, כמובן, נפגע. אף אחד לא יכול להגיד עליהם. אז הייתה את היחידות היהודים, התחילות של התחילות האסקאלה הייתה בזמן שלו. יהודים שהתחלנו ללכת לאוניברסיטאים. והחרישים, הם הולכים לסוף. אז הוא היה ראש ישיבה ומדבר גדול במדינה של... מי יודע? פראג, יש הרבה רבים בפראג, יש ידידים יפים בפראג. אז הוא היה במדינת פראג. כשהוא היה עוד, הוא היה ראש כל הקומוניטים. אלטונה, המבורג, ונסבק, בגרמניה, טוב. אחד הזמן, כשהוא היה במדינת המבורג בגרמניה, מישהו נפגש בבית שלו, מי הוא? יהודי מומר יהודי מומר מה שאנחנו קוראים היום נאטייסט רבא, אני נאטייסט אוקיי? והוא היה סנסור לגויים בבוקסים שהם כתובים בעברית, בלשון הקודש הגויים הם ידעו שהם אוהבים הליגיון הוא התחיל לסקולר, אבל הוא יש מנגינה בלשון הקודש, מזמן שהוא היה בישיבה, כשהוא היה ילד. זה מה שאנחנו קוראים לבית הדרך. אז הגוהים קבלו לו לבחור את הכתובות היהודית, ואם הם צריכים לסנזור את זה, מה אתה קורא? סנזורה? איך אתה קורא את זה באנגלית? סנזור, נכון? אוקיי, זה מדבר באנגלית. אז, לסנזור את הכתובות. אם הם נכנסו ל-JC, אם הם נכנסו ל-Church, אם הם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם נכנסו למה שהם אבל הוא חשב שזה נכ קטן. אתה יודע, הוא בא לרבי הקטן באוניברסיטה. הוא חושב שהוא גם קטן. אז הוא אומר לו, הוא אומר לו, למה הרבי לא רואה במידה שלי? אנחנו נלמדים מהתורה, הוא לא עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי עתידי We learn in עתידי עתידי עתידי עתידי the Torah that Yaakov, the tzaddik, when he spoke to Esav, he looked at him. And he said to him, כי על כן ראיתי פניך, I saw your face, Yaakov said to him. Good proof or no? הישר וזרשה, יעקב צדיק, why he looks at his face? רבי יונתן אמר לו שאתה צריך להקבל את כל הספר, לא לראות רק את החלטה שלו אתה יכול לדעת מה זה המשך של הספר? הוא אמר לו כי על כם ראיתי את פניך כי ראות פני אלוקים היום ראיתי את הראשית שלך כמו שאני רואה את הראשית של ה' זאת אומרת שאני לא ראיתי את הראשית שלך למה? בגלל שזה כתוב בתורה, אף אחד לא יכול לראות את ה' ולהחזיק. אף אחד לא יכול להראות אותו. אף אחד לא יכול להראות אותי. אני לא יש לי אימציה, אני לא... זה מה שיאקוף אמר לעסאף. אני רואה את הראשון שלך היום כמו שאני רואה את הראשון של ה' עסאף חושב, הוא מבחין אותי עם ה' יעקב כבר ידע שיש מרדיקה באותו עם 400 מרדיקים כדי למרדיק אותו יעקב שם אנגלים כדי לבחור זאת אומרת יעקב כבר ידע עם מי הוא עובד עם זה לא משהו חדש! אז למה הוא אותו כל הזמן אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או אדם אוהב אתכם זו רעיון מאוד גדולה, מאוד גדולה ורעיון מאוד רעיון רעיון. איזה מדברים עושים את המשטח הזה. אולי הם יודעים טוב, הם רוצים לעבוד בבית השקולרים או בבית השחררים, כן. אני בטוח שיש להם משהו טוב אחרי זה. אולי הם יכולים להגיד על הקריטיסטיקה, על הרעיון, אולי הם לא מתחילים להגיד לאנשים את האמת בגללה שלהם. לא כל אחד יכול לעשות את זה. אז בואו נתן להם את הבחירות של הדעות שהרזון שהם נפגעים לאנשים רעיוניים זה בגלל שהם מגיעים טוב. אבל באחד מהמצב האחר זה סין. לא משנה מה אתה מגיע. זה עדיין סין מהתורה. לעשות את הדבר הזה. אז רביונת עניף היא אמרה לנו וכבר העידה התורה כאילו עירני אדם וחי אקסודוס 33. זה כתוב יותר ברור ובדרך כלל זה מובן שהאנגלית לא יכולה לראות במושך של ה' וזה מה שיעקב אומר לאסאב אני לא יכולה לראות במושך שלך למה? כי לראות במושך של אנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למושך של האנגלית זו עבודה ספירטואלית למ מקבי, הם יכולים את הראש, אבל הם לא צריכים לראות את האנשים, כשאנשים יצאים, או הם לוקחים את הראש עם העיניים, או הם לא לוקחים דיוקט, הם לוקחים בסופו של דבר, כמו בלרי. הם לא מפקדים, הם לא זומבים. חדש, זה עדיין קטן, בגלל שהחדש מייצר חברה. היד היא 14, יש 14 חלקים על הרגל, יד, יש פה 3, 3, 3, 3 ו2, 12 פלס 2 זאת 14 והאחרון זה גם 14, כשאחד הרגל יכול ללכת לאחד ותהיה בין, אז 14 ו14 זה 28, מה זה 28? כוח. כוח. הם משחקים כוחים בין אותם. אתה מבין? זה למה איזה חסידים, אם אתה רואה, כשאתה נותן להם חדש, הם נותנים לך רק נעלם. ככה. היי! זה לא משנה, יש לך קיפה, יש לך רגל, יש לך רגלים שחרות, זה לא משנה. הם נותנים לך ככה. איזהים נותנים לך חלבים. או לסליבים, הם יכולים את הסליבים ככה או את הציצית. האמת היא שזה מאוד אי-ריאליסטי להתחיל לא לרחוץ את רגעי האנשים. הפרעה היא יותר מכל הציבור. קודם כל, אתה מפריע אנשים. וזה קרה מהתורת לנצח אנשים. שנייה, אם אנשים רואים שבאותם אנשים תרחקים, ובאותם לא, ואתם רבים מיוחדים, זה כמו מורים אותם. למה? בגלל שכל אחד מתחיל בגסיף, ראיתם? הוא לא רצה לכתוב את הקטע הזה. הוא צחק את אדם הזה, זאת אומרת שהוא צדיק. הוא לא רצה לצחק את אדם שלו. אל תתקשרי אליו, זה רשעד, זה... אני אמרתי לך שזה מרדכר. אני ידעתי. זאת איך אנשים עושים. אני לא אשכח. הרבה, הרבה שנים, אני הלכתי למקום, והייתה ערב ראש השנה. ערב ראש השנה. הרבי שם, אם אפשר להגיד לו רבי, הוא רצה שתים אנשים יקבלו עטרת נדרים. אתם יודעים, ערב ראש השנה, בבוקר אחרי שחרית, אנחנו עובדים עטרת נדרים. אז היו כמעט 30-40 אנשים בשול. והפעם 10 אנשים יקבלו עטרת נדרים, ואז הם יקבלו, והאנשים שהם יקבלים, הם צריכים להקבל עטרת נדרים. אז הוא אמר, אוקיי, אנשים יקבלו עטרת נדרים. אז אנשים יקבלו עטרת נדרים. אז אנשים יוצאים, אחרי 13-14 אנשים יוצאים, הוא עושה סלקציה. אתה, אתה, למה יוצאים? אתה יוצא, סתם כאן. אתה, אתה, יוצא, סתם כאן. אתה, אתה, משה, קמיר. אתה יוצא, אתה יוצא, אתה יוצא. בזמן הזה, כשראיתי אותו, אני לא יכולה לראות את ידו עדיין. לא יכולתי ללמוד את התורה שלו, ואני לא הייתי מיוחד. זו הייתה לי הראשונה עבודה. אני לא יכולתי לראות אותו אחר כך. אני אמרתי, זה לא חכם, זה לא רע, זה מי שיכול לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות תגיד לנ לאנשים, כשאני אגיד לתשע אנשים להשתתף, תשתף רגע, לפני שאנשים אחרים תשתפו. אתה יכול להגיד להם קטן, ככה, אף אחד לא מתאהב. אין סביבה. מה שאתה חושב שיהיה יותר טוב? לא להגיד משהו, וגם אם איזה אנשים אמרו שהם לא הכי גדולים צדיקים, או להגיד ללא רבים צדיקים להשתתף, להגיד לצדיקים להשתתף, איפה אתם חושבים שישה אשם יקבל יותר את הפרעה שלכם? מה אתם חושבים? מה אתם חושבים? אני אתן לכם דקה על זה. הכי גדול חכם בעולם היה רב בן ציון אבא שאול. הכי גדול קבליסט גם בעולם. והכי חשיבים בעלמידות. ומדהים מגניבים, מגניבים. אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף. ואחרי זה, בפיונרל של רב יעקב מוצאפי, הוא נפטר. הוא נפטר ככה בגביה שלו. רב יעקב מוצאפי נפטר. בזה הוא נפטר, הלכה על רגל. הוא נפטר ככה, ובשביל זה הוא לא הלכה לתורה. הוא נפטר את התורה כל יום שלו. ואחר כך, אמא שלי אמרה לי, היא אמרה לי, אני שואלה לו להיות סנדק בברית של יחד שלי. He told me, did you let your father sit? I said, no. But I want you. I want the boy to have the biggest sandak in the world. I don't want my father, with all due respect, is an ordinary person. Barely Shomer Shabbat, keep mitzvot, but it's not what I'm hoping my son to be. The sandak is passing from him, from his spirituality into the baby. So we choose someone that is big in Torah, in Good Middot, אז הוא אמר לו, לא, אני לא יכול להיות סנדאק, עד שאתה אבא יציג על עצמו אבל אם הוא לא יציג, ולא תגיד לו משהו, הוא צריך להיות הסנדאק למה? בגלל שאתה חושב שזה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור לבית שלך יותר כשאתה יעזור אז אני אבקש בעזרת השם שזה לבית שלך יותר כשאת ילד יהיה גדול, חכם וצדיק כמו שהוא היה צריך להיות אם אני הייתי הסנדק, אם זה מה שאתם קוראים לזה. אתה מבין? אז הייתה איזו דרך של גדול בתורה, שהוא מייחס לכל קטנה קטנה. כל קטנה קטנה. הם מייחסים לזה. למה? אולי מישהו יהיה נפגש. מישהו יהיה נפגש. אינספקטים. הם מדברים על אחד מהצדיקים הגדולים, אחד מהאשכנזים באירופה, כשהם הולכים לעלייה לישראל, הוא הולך פעם ברחוב, ובלי להכיר שהמידה שלו הייתה עובדה עם התורה, את הרגל שלו הלכה לבוקר מלמדים. אתם יודעים שבמקום הקבוצה יש את ה... מה אתם קוראים לזה? צ'וק. צ'וק. אז זה כל הרגל שלו. הלב שלו נמצא ביניהם, זהו, הלב שלו נמצא ביניהם והוא לא יחזור את הלב שלו מה אתה עושה רבי, יחזור את זה, אני לא יכול ללכת למה? אני צריך למדור עד שהאנגלית שלו יצאה למה? אני עשיתי להם פרעה יש איזשהו פרעה פה עכשיו כשהלב שלי נמצא והלב שלי נמצא ביניהם כמעט 2 שקל, כמה? אני לא יודע כמה זה יקרה, זה לא כל כך ארוך. אולי 3, 4, 5 שקל, 1 דולר, כל מה שיש. הוא יכול ללכת, לרחוץ. הוא חכה שם שעה. שעה הוא חכה. היה אחד האנשים גדולים בישראל, הוא הלכה בביס, והמשטר בביס, בשלילה, נתן לו כמה שקל לתחילה. כשהוא הלכה מהבאס, הוא ראה את המוניים שלו, כדי לקחת עוד באס עכשיו, והוא ראה, יש לי עוד כמה שקל, הוא נותן לי עוד מוניים, אני לא הייתי עם המוניים הזה. בשלילה. הוא סיימתי שם במקום הבאס, עוד שעות, עד שהבאס יכניס את כל הטור שלו, ועכשיו הוא יצא מהצד השני. והוא ראה את כל הבאס שבאת, כדי לראות אם זה דריבר שלו. עד שהמסעדור יוצא, הוא אומר, סליחה, אני מתייחס לך עד שש שעה, תביאי לי שקל אחר. זאת הכוח של התורה, זה מה שאתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אחרי המלחמה ה-6, ת כולם היו מינים. הם ראו אותם בישראל. הוא פילאטי F-15, הוא פילאטי פאנטום, פילאטים בבשירה ישראלית. אז הם קיבלו אותם לפונוביץ' לראות רב שח ולראות את הישיבה, מילים של אנשים לראות גמרה. הם קיבלו אותם לבית רב שח, כדי לתת להם דקה של 20 דקות. ברחוב, הם לוחצו, והם ראו על פלטון בולטון עשרה דולר ביל עם נעל, נחתית לזה, ויש משהו נחתית לזה, כל מי שפסק את זה, בבקשה, קח את זה. הפילוטים היו מפחדים. מה זה? כדאי שמישהו שפסק את זה. וכמה זמן זה פה? קצת עשירות טובות. האחרון יקבל אותם בטוור. זה עדיין כמה שנים פה, ולא מישהו, יש אלפים אנשים פה, ממלכים, באים, הולכים, כל יום, לא מישהו אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אף אחד אף אף אחד אף אף אחד אף אחד אף אף אחד אף אחד אף אף אחד אף אחד אף אף אחד אף אף אחד אף אחד אף אף אחד אף אף אחד אף אחד אף אחד אף אחד אף אף הרבה זמן. זה לא אחד אף אף יש לך אחד עוד איזה מילה, אף אבל לפני זה היה הרבה זמן. אחד אף אחד לא דחק את זה. ואני לא צריך להגיד לך שהרבה מהבחורים האלה הם אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי- אז אתה לא יכול להסתכל שהם היו מפחדים. לא הייתה כאן קמרה שם, או, אתה יודע, במדרך. מדבר 40 שנים לפני. משהו כזה. או יותר. טוב. וישב יעקב בארץ מגורי אביב. זאת הדרך שהפרשה מתחילה. לפני זה, אתה יכול לדבר שכשהוא ראה יעקב, עכשיו עשיף אמר ליעקב, בואו נמצא ביחד. אני ומי ואתם ואת הילדים שלכם, מי הם הילדים הזהם? אז הם לא יכולים להגיד, אסף לא ראה יעקב פעמים. אז אם הייתה זום אז, אולי אסף תראה את הוועדה. אבל לא הייתה זום, והם לא היו בדיוק בצורך. יעקב התהליך, היו ילדים כבר, ועכשיו הם נמצאים אחרי כמה שנים. ותשמעו את זה עשיף בא ואומר עציג עיניי מחאה מן העם אשר איתי אני רואה שילדים שלכם הם מאוד נפלאים ומפחדים לא? אבל הם קטנים קצת שקטנים זאת אומרת, עוד פשטה הם לא... הם לא מסוימים לעבודה עם החברה לא, הם לא מהאוניברסיטאי שלי מה? אז אני לא רואה שהם יודעים משהו על העולם תראו להם, הם כזה חי ככה, מגיעים אז אולי הילדים שלי יכולו להיות חברים אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך אתה נמצא בבית של אבא שלך כמה שנים, מה הם ראו? הם לא ראו את העולם כמו שאנחנו ראו. תן להם להיות חברים! חברים! כמה פעמים אנשים אמרים לי, רבי, חבר שלי יש יום חברה. פארטי. חבר שלי יש גדולה. חבר שלי... אז אני אומר, זה קושר של פארטי או לא? במובן, התגובה היא לא. אז למה אתה שואל? מה השאלה? אני לא מוכן ללכת לבית לא-קושיר. אנשים לא מודדים, מודדים, לא-קושיר מוזיקה, לפעמים אפילו לא-קושיר אוכל. אז מה השאלה? רבי, קבוצה! מוזר. מה יותר חשוב, אשם או קבוצה? אתה לא עושה את המדע שלך כל השנים? אתה גרם כל כך יפה ועדיין יש לך דלמה? אם חברתך שאתה רואה אותה שני פעמים באותה אשה או אשה באותה חברתך מה השאלה? הרבה אנשים רליגיים עדיין שואלים את השאלה אחרי 20 שנים של רליגיה הם עדיין יש לזה קריסיס אמוציוני והם נותנים את כל האגבים בעולם אבל הם באים לביתנו בגלל שהביתה שלך הייתה קושייה הם יכולים להגיע לך, אבל אתה לא יכול ללכת אליהם. יש אנשים נפחות, מישהו שהם נפחות אל ה' ונפחות אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ אפרפפ מישהו אפרפפ אפרפפ אפרפפ כזה, אפשר להגיד שהוא מישהו טוב? אפרפ זו שאלה מאוד טובה לדעתי. מישהו מישהו טוב לגבי הכל. לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, כשאבא שלו מגיע, הוא מגעיל עליו לדעתי, מגעיל על אבא שלו, לדעתי, לדעתי, לדעתי, לדעתי, מגעיל עליו, כל מה שאבא שלו שואל, הוא עושה את האפסית מגעיל על אבא שלו בלתי פעולה אין תודה לאבא שלו בכלל, אף שום דבר עכשיו אנחנו צריכים לדבר איזשהו דבר, הוא אנשי נובל או הוא אנשי מגעיל? אתם יודעים את הסארוויזים האלה? יחד או יחד? יחד אינסטגרם גדול, גדול אינסטגרם גדול, אין אחד מהשני שאתה תגיד בסרווייל? מישהו חושב שזה אינסטגרם גדול? הוא נכון למילים מבחינים, אבל כשהוא מגיע לאבא ולאמא שלו, אומייגאד, איך הוא מדבר אליהם בריסתם, קרססתם, קוראים להם נמים, קוראים להם דברים, כל מה שהם שואלים הוא עושה את המצב על פרצוף, איגנורו אותם ככה כמו דשא בטוח. עכשיו אנחנו צריכים לדבר. דוזנים מבחינים באים וקריאו את נמי שלו, משה, משה, משה. ושם אומר משה, משה, חורבל משה, הבן שלי מגניב אותי, הוא לא מרגיש אותי, הוא מגניב אותי, הוא מגניב את התורה שלי, מי צריך שאנחנו ללכת? השם או המחילים של חברים שמדברים מבחינות פרסונליות? הוא חבר אדם נכון? אף אחד מהם רוצה להגיד שהוא חבר נכון? ברוך השם, אתם כל כך חכמים. מאוד טוב, אף אחד פה לא בטוח, ברוך ה' בגלל שמישהו שיוצא שככה מישהו כזה הוא אנשי אדומה מאוד נכון, זאת באמת האמת. כי כל אנשי נורמל, יהודי או לא יהודי, זה לא משנה, מבין? מישהו שמדבר על אבא שלו, ואיגנור אותו, ולא מרגיש לו, ולא משנה כמה אבא מנסה להשיג אותו, הוא עדיין מנסה להשיג אותו. מישהו כזה, אתה לא צריך לבחור עליו עוד פעם. אתה כבר יודע שהוא אנשי נורמל. זהו. השאר לא רלוונטי. מה הוא עושה לאחרים. הוא לא יכול להתקדם או לא יכול להתקדם מהסטטוס שלו. אז זה הדבר הזה כשקוראים להלכה, לקוראים לתורה ואז יש כל מיני טסטים בשביליה, חברת האחים, פרטי ביילה, זה, זה, חנוכת בית, זה מקום של כושר? חברה! הם מלאים של קלאונים שם, מגיעים לדברים, מדברים במוזיקה מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, מגיעים לדברים מגניבה, תספרו לי, אני אוהב אתכם מאוד מגיעים אבל אני אוהב ה' הרבה יותר ממה שאני אוהב אתכם. ואם אני לא אצטרך אליכם, אני לא יכול להפסיד את עולם שלי, אבל אם לא, אני יכול להפסיד אתכם. אתה מבין? או בצד השני? אז זו ראיונית, אתה צריך להגיע לברם, להגיע לברם, לא לברם להגיע לברם ולהגיע לברם. אם הברם יחסיק את הברם, אני לא רוצה להגיד לך איפה אתה תחזור. כי 99% של הזמן הכל יביא לך לצד הנגטי. לצד הנגטי. זה כמו שזה בעצם. אז עשאב מראה אימפתיה. בואו נחליף! בואו נחליף! כל השנים שלא היינו ביחד! בואו נפגש את הילדים שלנו ביחד! אולי נעשה שידוחים! אנחנו בשלב, לא? אז אני רואה שהם גם קטנים קטנים. הם לא יכולים ללכת לגים. מה קורה? אז כמובן, אני עושה את זה קצת מרחק. אתם מבינים את הידיאה פה. את הידיאלוגיות האחרונות מתחילות. גרק ויהודים. בום! יעקב ועסאב. זה מה שחנוכאי עושה. עסאב הוא מאוד יפה. כדי להחליט, הוא הולך על פנים שלו כדי להחליט על יעקב. אז הוא מראה עכשיו, אתה יכול לראות, תהיה יפה. זה יותר נחמד. יותר נחמד מאז, אני אוהב אותך, אני רוצה להחליט אותך, אבל היום אני לא אחליט אותך, אבל תלך מהמותי שלי. אוי, אחי, אני אוהב אותך, אני אשכח אותך, וואו, איזה ילדים יפים. בואו נתן לילדים לשחק בסקטבול ביחד. בואו נביאו להם לדיסנילנד ביחד. בואו נעשה להם יום מוזר ביחד בפול שלנו במרחב. זהו, רבותיי, מה אתם חושבים שהתורה מביאה לכם את הסיפור הזה? זה לא הלימוד של החיים. אז אז אסף אומר, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אסף אומר, אני לא אשתם יושב ועלים, אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב ועלים, אני לא אשתם יושב אז אני לא, אלוהים הבאים, ועלים, מבחינת שהספורט אני לא אשת או מה שילדים שלי יעבודים עם זה יקום בזמן של התלמידה שלהם אנחנו מדברים בין בין, בנזמנים, בנזמנים בנזמנים, אולי יש קרקע קורונה לא? אם אתם מפחדים, יעקב, שהילדים שלי יקראו דברים לצד שלכם שהם לא צריכים לשמוע, אין פרבלם! אתם יכולים להיות שם ולשמוע אתם יכולים להיות שם ולשמוע ואתם מפחדים את השאלות שלהם! הכל יהיה סטריקטיבי, כמו שאתם רוצים, אחי. ברו! זה מרגיש לי... אה... אולי עשרה שנים אגב עשרה שנים אחד, סטמר חסיד מוויליאמסבורד, קלט לי שלום רבאי, אני יוילי יוילי, טוב אני יוילי למה יוילי? הם אוהבו הרבאי כל כך הרב יואל מי סטמר היה מנהל גדול כמעט כל האנשים נמצאו את הילדות שלהם לפחות אחת אחת אחריו אז יש להם אלפים יולי, יולי זאת אומרת יואל, יואל מהסטמר או ג'ואל באנגלית, נכון? אותו דבר בחבד, יש מנחה מנדל, אתה אומר מנחה מנדל, חצי הילדים אומרים ווס, אתה הולך לברסלב, אתה אומר נחמן, חצי הילדים אומרים ווס, אתה אומר נתן, האחרון חצי, בסטמר אתה אומר יולי, בית הספרדים, יש גם הרבה עובדיה, אבל זה מגיע לנצחים אחרים, כי לא יש חסידיות, כמו גרופה רק לרבי הזה או גרופה רק לרבי הזה, אז זה קצת אחר. טוב. אז הוא קורא אותי, הוא אומר, תקשיבי, אני אקבל ילדים שהם הולכים על הדרך, הילדים, רחמנה, לצילן, אחרים שלהם לא קיבלו עוד שבס. אתה לא תאמין, אם תראה אותם, הם נראים דווקא אורתודקטיים. אבל הם כבר נפגשו את האמונה שלהם. אני רוצה להביא לכם, כי ראיתי שאף אחד מהאנשים שקוראים לכם באוניברסיטה, אחרי שהם נפגשו את הדרך, הם נפגשו. אז אני חושב שאני אקבל אתכם לסיניגאג בוויליאמסבורד, כדי לדעת לכם. זה יהיה כמעט, כל כך, אני מקווה שיהיה כמה? 200 אנשים. 200. זה כל כך הרבה? כן, אחת מהן באמת נגמרות, אחת מהן מתחילות להתראות סיגים טובים. בואו נשמע, זה לא יהיה איקסים להכניס את כלום כזה. אמרו, זה יקרה לי שבועים, כבר כדי לקבל סגנון של הרבים, זה היה סגנון עד שהם נכנסו. למה? אתם צריכים להבין, אתם נכנסים למה שסאטמר מקווה לראות בשיעול. אתם ישראלים, זה נגד הלכה. זיינים, ראשה קלטה. זיינים, הם כבר החלטו, אני ציוני. ציוני. בל תשובה, אוי, רחמנה לצילן. Four, don't have a long beard. Five, don't wear a strimen. And six, do not speak Yiddish. Mean, everything with a spite, it's in you. Of course, he said in a much more polite way, with hints. ברוך השם, I understand hints. אז הוא אמר, חשבו לי, זה לא היה פשוט להכניס את זה. רק אחרי שהם היו מבינים שזו מגניבה גדולה שהבחורים יביאים לבית הליגיון, הם אמרים, אתה יודע מה, אם אנחנו צריכים להצליח עם הדבל, בואו נהיה. בואו נהיה. אז, אני הלכתי אליו. איך אני זוכר את זה עכשיו? הם הבאנו 20 רבים למנהל אותי, מכל הדרך, אחת פה, אחת שם, אחת שם, כדי לבחור שאחר כך אני אבין אלו, החסידים, שהתורה היא מן השמיים, שאחר כך אני לא אגיד משהו על המדינת ישראל, או על הארמות הישראלית, או על הממשלה הישראלית. אז היו מאוד, כאילו, אלרט, מבקש, אתה יודע, ברוך השם, אני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני ובסוף הלקציה, שבעה ילדים כבר באו יכול להג לדבר עם האנגלית והיא אמרה להם, אנחנו מפחדים, אנחנו לא ידעים על כל הדברים האלה וברוך השם, אנחנו מבקשים להשתתף שעה באסט. אז יש 200 ילדים, אנחנו לא יודעים מה קרה עם האחרים, לא כל אחד הלכה לדבר על כל דבר. אבל כבר, לפני שאני הלכתי, הוא אמר לי, שבעה ילדים כבר אמרו לי, יש לנו כל התשובה שאנחנו צריכים. והם עכשיו תלויו את הרליגיה בגלל ידע, לא בגלל ארוך. עד עכשיו, להם זה היה ארוך. עכשיו הוא נהיה ידע. היחידה הגדולה במוטיבציה שלכם, כשאתם יודעים שאתם לא משתמשים את הכבוד באיזשהו סטאקט שתרחק מחר. ואתם יודעים שלא יש סיכוי שזה תרחק, שאתם יכולים רק להתקיים, אתם לא כל כך מפחדים. אתם פשוט צריכים תלוי, עד שאתם תרחקו על את המעשה שלכם. וזה מה זה, אז עכשיו אייסאב הוא מבקש להכניס אנגלית לקלאסטה, כניסיון, גיאוגרפיה, היסטוריה, כל מיני דברים. רגע קצת, מי אומר שזה רע? זה באמת לא רע, לראון אנגלית, אתה צריך להכניס אנגלית, אתה חי באמריקה, מה אתה רוצה להיות? מורן? לתת למוטור ואתה לא יודע איך לדבר? איך אתה יכול לעשות את זה? אתה רוצה שבכל מקום אתה יוצא לבית שלך לדבר לך? תפקיד את המדבר של המקום, זה לא עבודה לדעת אנגלית אז אתה צריך לדעת אנגלית מת, אתה צריך מת בעצמך! למטה יש משהו, אתה מבנה משהו, אתה קח, אתה סל, אתה רוצה לדעת איך לעשות מת? לפעמים תלמדי מת פשוט, לא? אף אחד לא שואל אותך לדעת אלג'ברה או פיזיקה או כל מיני דברים קמפליקטיים, אבל לפעמים אתה צריך לדעת מת פשוט, לא? היסטוריה, אם היא קלינה, בלי קפירה, בלי הרסי, בלי כל זה, זה לא רע. אתם רוצים להכיר את ההיסטוריה, נכון? הבעיה היום היא שכל עבודה סקולרית, בכל מקום, בעולם, היא מלאה בהרסי. מלאה בהרסי. אחד הילד מראה לי, ביוקרים שלו, סקול, סקול יהודי, פרוייבט, תלמידה מאוד ארגונית, סקול מאוד מוכן, אני לא רוצה להגיד את הנמה. מה קרה? אנגלית, אנגלית, אנגלית תלמידה, אנגלית דברים. כל בודהיזם, כל פטרות אידאל, אף שום דבר עם האנגלית. מה זה צריך להיות באנגלית? אני לא מבין. לראות על אבלות, על חולים, על חולים יש הרבה מיני מידים ללראות באנגלית, לא! כל מה שהם לראות וכל הבחירה זה 100% בודהיזם ואינדואיזם ושיבה גאד וזה גאד וכל אלה המנגינים של כל אלה האידולים בקול היהודי! אבל ה' בסוף נותן לכולם מה שהם צריכים אף אחד לא יכול להכניס את זה. האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנשים שהם נפגשו את זה בפרוגרמה התלמידה האנ או שזה תשובה מגניבה שהם קיבלו אותה. אף אחד לא מקבל משהו רחוק. אתה צריך לזכור את זה. אף אחד לא קבל משהו רחוק. כל כך הרבה שבאים, וכל כך הרבה שתפוסים, זה מיוחד על ראש השנה בגלל עצמכם. אם אתם עושים תשובה עכשיו, כשאנחנו מדברים, ואתם יושבים במשך יום גדול, ואתם ממשיכים לתפוס, ואתם ממשיכים לקבל כל מיני תשובות, אל תסתכלו, אל תקראו לרבי ותגידו, בשנה אחת אני כל כך טוב, ואני רק מקבל יותר ויותר проблем. הפרובלמים שאתם מקבלים עכשיו הם מהשנה האחרונה. על ראש השנה, האחרון, ה' כתבתי כמה צריך להתפחד בגלל את התפחדות שלכם בשנה האחרונה. עבודה טובה שלכם עכשיו, תהיה חשובה בשנה הבאה של ראש השנה. זה לא יחלט עכשיו על החיים שלכם. מה שאתם עובדים עליהם עכשיו, זה היה החלטון בשנה הבאה של ראש השנה. אז אם עכשיו הייתם מאוד טובים בשנה הבאה של השנה, ותמשיכו להתקדם כל יום, תתקדם. השנה הבאה של ראש השנה יבוא, זו חלוקה. הסביב היה קטן, יש לך הרבה מנגינות. הסביב היה גדול, בואו נחשפו את החיים שלכם. סופו של דבר, עבודה טובה, פרנסה טובה. כן, שידוך. עד עכשיו לא הייתה שידוך. כן, ילדים. עד עכשיו לא הייתה ילדים. כן, מדיאנה או רמדי לציבור שלך, שעד עכשיו לא הייתה. הרבה דברים יחשפים לציבור הטוב. אבל צריך להיות תלמידים. הציבור שלנו, אנחנו לא יכולים להיות תלמידים. אנשים לא יוצאים בפייסבוק. אנשים יוצאים לדוקטור בפייסבוק. נגיד, בפייסבוק. אחרי הפייסבוק, הם נראים כמו פייסבוק מלחמה. הכל קטן, קטן. הדוקטור אומר לדוקטור, זה יקרה שלושה שנות לנהוגה. שלושה שנות! אחרי הסיפור עם הדוקטור, האדם יצא לביתו או לביתה שלו וואו, אני נראה כמו מונסטר, החיים שלי סופרו, זה לא תמיד יהיה טוב. אתם רק שמעים שהדוקטור אמר שיש לך שלושה שנים לביטחון, והוא עושה את זה כל יום, הוא עושה את הדברים כל יום. למה הוא אמר שלושה שנים? אם זה היה שלושה שנים, הוא היה אומר שלושה שנים. כל דבר יש לביטחון דברים אחרים לביטחון. אנשים לא יודעים להתאמן. אינם אפילו יעבורים על סווסייד לפני שהשנתיים יהיו מסוימים. ללא משהו. בשנה אחרת, הכל יחזור. אף אחד לא יכול לדעת שאתה אפלי הייתה בכלל איזשהו פרובלם. פרובלם עם העולם של היום, עם המדיה, עם כל ה'גיימבויז' וכל ה'אינטנטינג' שמוצאים כל הזמן לאנשים, שהליות התהלכה כל כך חכמה, והאנגלית לא יודעה להתאמן. לדבר אמירי, זה כל שלנו. אפילו אני, כשמישהו מייחד לי את הווידאו, אני רק רואה אם יש לי דרך לעשות את זה שתי פעמים, על שתי פעמים. אני אעשה עשרה דקות, עשרה דקות עכשיו. או, פעמים שתיים, חמש דקות. רגע. אתה לא רוצה לרמות זמן, זה כל, וואו, יש כל כך הרבה דברים לעשות. אז הליבה התחילה שהאנשים לא יודעים להתפתח. אם מישהו מתחיל לשאול שאלה, אחרי קצת שאלה, אתה רק רוצה להחליט ולהתפתח. למה? אני לא יכול להתפתח עכשיו, לראות עוד 15 דקות עד שהם יכולים להחליט. במיוחד אני, אחרי כל כך הרבה דעות, כשהאנשה פשוט תחליטה, אני כבר יודע מה הוא רוצה לשאול. כי אני יודע בדיוק שהתחלטה הזו התחלטה כבר 500 פעמים במשך 25 שנים. כשאני מדבר על זה, מישהו יכול ככה, ואני כבר יודע מה הוא רוצה לשאול. וזה תמיד נכון. למה? בגלל שהאנשים הם את האנשים האלה. אתה רק אומר משהו על מחלל שבת, שזה נגמר לו, הוא יכול ככה, ואתה יכול לדעת בדיוק איך הוא יכול להשתמש. כי הוא שמע את זה 500 פעמים, בדיוק. אז אתם כבר יודעים, אבל אתם צריכים להיות מיוחדים, לתת לו לשאול את השאלה, כי נחשבו עכשיו, אני עשה את זה כמה פעמים. כשאני הייתי בלאה, אחד שלהם אמר, יש לי שאלה. אני אגיד לו, אני אעבור לך. אבל אני לא שאלתי. הוא אמר, לא לדבר, אני אעבור לך. אז אני אעבור לו. אני לא מבין, איך אתם יודעים, מה קורה? הוא אמר, לא לדבר, אני לא פרופיט ואני לא אעבור לך. זה משמעות תלוי. הוא עשה את זה הרבה פעמים, הוא יכול לדבר עם דוקטור. כשדוקטור קורא את חברותו, הוא יכול לדבר עם 99% של הזמן על ההתפתחה. כשהוא קורא את חברתו, או כשהם יוצאים מהאנסטיגיה, או כשהם לוקחים את עצמם במסגרת, הוא יכול לדבר עם איזה קלעה הוא יקבל. מה אתה חושב? הוא נתן יסוד, זה 40 שנים במקום הזה. שם דבר עם המכניקה, כשהוא חליט על משהו, הוא יכול לדעת שהקסטומר יעבור ויודע שהליט לא נפגש. הם יודעים את הכל. מה? את המשפחה? זה מה זה. אתה עובד על משהו כל כך הרבה פעמים. שם דבר, אמא יודעת את הילדה שלהן. היא יודעת בדיוק מה יקרה כשהיא יכולה להשתתף את הדבר הזה או כשהיא יכולה להשתתף את הדבר הזה. היא יודעת בדיוק מה יקרה. למה? היא יודעת עם מי היא מתחילה. זה כמו שזה, רבותיי. אז נתחיל. אז עשאב מבקש, בואו נשתמש בפעילה. אז אתם יודעים עכשיו כשיעקב רואה שאיסאב רוצה כבר להתמודד ולהתמודד בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אחת, בפעולה אח אני באתי כאן, אני אופטרתי לכם חוויה, הרבה ארוחים, אני באתי לנסות את החברה, אני לא רציתי חוויה, אתם יודעים, אנחנו היו נפחות לזמן. אני הייתי מוכן לתת לכם כל מה שאתם רוצים. אם החוויה הזאת לא הייתה כולכם כולכם כולכם, אני אדבר ואני אדבר ואני אדבר ואני ואני אדבר ואני אדבר ואני אדבר ואני אדבר ואני ואני אדבר ואני א� לסחרור אפילו קטנה קטנה של תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמידי תלמיד את עצמם שלהם לא מתקדם לנגושייה. איך ישיבה תשלח להם? כמה חברים יצטרך להם לתקדם להעביר אותם? כל מיני דברים. איך ישיבה יצטרך להם לתקדם להעביר אותם או לא? זה קרב בעולם, במילה שלנו. במיוחד במילה הזאת. עבור, לתקדם הילדים, אני אתחיל את החיים שלי. איך מיוחדים אנחנו ביישיבה בטוויטיון? אדם יש 10 ילדים אף אחד מהם מסוים יותר מ-1000 דולר במשך שבוע מה שהוא קיימה ביישיבה במשך שבוע בניו יורק זה יותר ממה שאף אחד אפריקאי באוגנדה קיימה ב-10 שנים של עבודה קשה מה שהוא קיימה בטוויטיון פה במשך שבוע 10 שנים באוגנדה או בזימבר או בכל מקום אפריקאי ובאותה מקום אחרות של העולם או כמו באינדיאה, אישה עובדה כל המילה ועובדה מקסימום, מקסימום, 500 דולר במילה. באותה מקומות 200 דולר במילה. אפילו במקסיקה, פוליסט עובדה 500 דולר במילה. זהו. אז מה שאתה עובד על 10 ילדים לטוויטיון, 10,000 דולר במילה, לילדים שלך, לצבאים שלכם בישיבה הוא עושה בין שני שנים או שלוש שנים או לפעמים חמש שנים עבודה אתם חייבים כל כך הרבה זמן להביאו להם עד עשרה שנים שזה יהיה בני תורה שאת הילדות שלכם יהיו מגניבים שאת הילדים שלכם יהיו יחידים, עם רגל יחיד, אין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין להם רעשיה ואין חברה, להם חברה, הילד של אבא שלך יהיה עם ילדים אחד או שתי או שלושה יום ותקשרו אותם עם מה שהוא יראה להם במיוחד שלו, נקרע בפרח שלו זהו, מיליון דולר שאתה נותן לילדים והם הלכו לדרום הם כבר ראו איזה דברים יש להם, וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו המדע שלהם עכשיו במקום אחר אפילו כשאתה מראה לך את הילדים קרטונים יש לך ילדים אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה מאוד אדיקטיבי. סקרינים הם האדיקציה הראשונה בעולם, כמו דרוגים. כמו ארווין וקוקיין וכל הדרוגים האדיקטיביים שלא יכולים לדבר עליהם. כמעט כל שלהם, אחרי שהם בפנים, הם בפנים לחיות והחיות שלהם נחליטה. הסקרינים הם מאוד אדיקטיביים. טלפונים, טבלטים, מה אתה קורא את הסקרינים הגדולים הזה? לא, לא, לא טלווי, פלזמה, פלזמה סקרינג, כל הדברים האלה, מאוד אדיקטיביים. אתה קיבל את הילד שלך לקוסקו, ללחוץ על שבת. מה העבודה הגדולה? עבודה גדולה. ילד קטן, הוא בא, רואה את כל הסקרינגים הגדולים. מה הוא רואה? משחק פוטבול. פוטבול, טוני, תחזירו את הכבוד למשרד ג'קסון, שחזירו את זה למשרד וויליאמס, כל הגורילות הגדולות, עם המצלחים, לרחוץ, לא לדבר על כל הדברים האחרונים, והילד סתם שם, כאילו, היי, מנדל, מה אתה עושה? קימדו! זהו, אתה חיים. כשהוא יהיה 16, אל תהיה מפחד, שאתה נמצא איזשהו מרחק נמצא איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזשהו מרחק איזה ילד איזשהו מ יהיה שם? יש לך ילדים מונסי, יחידים, הם יחידים, הם לא רואים איזה רעיון, אתם שמים אותם עם ילדים בברוקלין, שהם מבחינים ברחוב ורואים את זה, זה כבר עולם שני. אתם רואים מה שהילד הזה מדבר עליהם, ומה הילד הזה מדבר עליהם, והם מתחילים להשקיע על התהליכות, וזה מוצר בעניינים. זה בעניינים גדולים, רבותיי. אז אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן, וכל כך הרבה פעולות, ותשעים שנים של אהבות, אנחנו צריכים להבטיח שהקטעים הקטעים לא יתרחקו את הכל לדרן. צריך להיות מאוד מיוחד. מאוד מאוד מיוחד. אתם יודעים, באותה מקומות הם היו כל כך קטעים שהם לא נתנו לבנות לבנות לשול. אין סקציה לבנות לבנות. אני רוצה לבנות לשול, אני רוצה לשמוע על קדיש. אני רוצה לשמוע על התורה. אני גם אנשי אדם, כן. אבל אתה יכול לבנות, ויש לך מאה דולרים לבנות, וחמש מהם לא יכולים לבנות. זה תמיד ככה. לא כל אחד יכול לבנות. אז יש לך חמש דולרים עם שורטסקארט, וגלות גדולות גדולות, ורד ליפסטיק, וגלות כל הדרך לתחום, והם מתחילים את העבודה ברחוב עליהם, והם מדברים גדולים, בגלל שהם לא יכולים לבנות, ולא יכולים לבנות, וזה מה שיש להם מאה דולרים לבנות, כשהם יכולים לבנות. אין סקציה לביתה. אני מרגיש של 90% שיעבורים, מגעים, לארץ, מגעים פולי, הם באמת יעבורים לביתה. 5-10% שלהם לא יהיו ככה, הם ירדו את האטמוספירה. זה מה זה, רבותיי. זה מה זה. אני הייתי פעם במקום בשבת, בישראל. בשבת, בשול. בישראל, הסינגאגים מייצגים את המדינה. צריך להפך את זה לכל אחד. אתה לא יכול לדבר על מי יצא ומי לא יצא. אם אתה דיסקרימנטי, מישהו שבא עם כר ואומר להם, אנחנו לא יכולים להגיע כאן. זה מקום של אנשים שקוראים לרליגיה. לא אנשים שבאים עם כר, עם אייפון בצפון שלהם. את זה אתה יכול לעשות בקבוצה חייבת שלך, בתל אביב. אתה יודע מי יצא ומי לא יצא. אבל כשאתה יצא למקום פובלי ככה, זה קצת פרובל. גדול פרובל. כאן זה לא פרובל. יש לך חברה ספרית, אפילו אם יש לך חברה, הם יכולים לעבוד ולעבוד על רגל. מי מרחק פה ומי לא? והם עובדים על רגל. הם יכולים להשתתף חברה בזוור. זו חברה ספרית. אם זו חברה ספרית של הממשלה האמריקאית, ואתה לא יכול להכניע אחד מה יקרה לך? עוד דבר עם החולים עכשיו. הם רוצים להפסיק אגנדה גאה בכל ישיבה, בברוקלין, בקווינס, במנטה ובכל מקום, באנגלית למה יש להם כזה חוצפה, האדמות? בגלל שהם נותנים זמן אני נותן לכם זמן, אני אקבל מה שאתם תלמידים מה שאתם צריכים להגיד להם? למה אתם נותנים זמן לכם? I don't want your money. But the yeshiva depend on it. It's half of the budget. Do you have trust in Hashem, yes or no? If you don't have trust in Hashem, you're not supposed to have a yeshiva, בכלל. You're not an authority to raise children and to educate them. You don't have simple emunah. Rule number one in Judaism is faith. You don't have faith? You think that without these wicked people you're not going to have enough money? You don't deserve to run an educational institution. I'm sorry. אנחנו צריכים להכניס את זה באמת, לא בטח. לפעמים תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אם אני לא יש לי זמן, אני מבקש שהרבה אנשים לתת, והם לא נתנים, והישיבה לא יכולה לבן כל כך הרבה ילדים להיות שם, ולא יכולה להעביר כל כך הרבה מנהיגים להגיע, ולהיום תהיה ישיבה קטנה, איזה בעיה היא? היא לא שלי. I did what the Torah say. We do not compromise on anything when it contradicts the Torah and Halacha and Jewish Ashkafah. You do not compromise. I gave you a story just a week or two ago that in Europe the Russians made a rule that you must teach Russian in yeshivot. That was the rule. And they said הם קיבלו קבוצה, כל הרבים, ורב חיימי בריסק רב חיימי וולוג'ין, סליחה, רב חיימי וולוג'ין, הילד של גאומי ווילנה הוא קיבל קבוצה והרוסים אמרו, אם אתם לא תלמדו רוסיה בישיבה, אנחנו נחליט את ישיבה שלכם. עשרות מנהלים הכי טובים, אולי בכל העולם, מנהלים שם, בולוג'ין. כמה גיאנטים יצאו מהישיבה הזאת? הרוסיאנים אמרו, את יודעת רוסיאנים, אתה לא משחק עם הם. אמרו לא לפוטין, נראה איך זה יקרה. וזה היה הרבה פחות באלה היום. בזמן הצהרים, ניקולאי וכל האנשים האלה. זה קטן. אין להם חדש, אין להם רכבי אדם. זה כמו שאתה מנסה להגיד לצינה, אני אעשה את זה בצבא שלי. הבחירה הבאה, אתה תהיה על פליטה של חינוניים, הם יאכלו אותך. אתם יודעים, בשינה, כשאני הייתי שם, הם אמרו לי, הם ראו לי אחד ישראלי שעובד בשינה, בגוואנג'ו. ואני אומר, אתם רוצים להכיר מה קרה לו? הוא פרסמת 1 מיליון דולר לבנות את האמצעות שלו. הוא פרסמת את האמצעות הכי מגניבה שאתם יכולים לראות. 3 שבועים אחרי זה, המשפט השיני בא. אה? אתם, אבריקה וכו', כן. יש לך עד הכנסת של השבוע להחליט את כל הכבוד שלך מהמעבד הזה ולהחליט להחליט. אנחנו מגיעים לדרך הזה בגלל שאנחנו רוצים להכניס רחוק פה. אין רכבי אדם, אין עבודה, אין קורט, אין עבודה. קינה, אין רכבי אדם. כל מה שקוראים לממשלה. זה לא משנה כמה שקלתם וכמה פעולה שקיבלתם. 30 שנים שקיבלתם לבסיס. הם יחזרו, הם ראו את זה, ואתם סיימנו. אתה צריך להסביר את המקום. הם נחשבו על הקבוצה, אף אחד לא פסק לו את זה לביתו, וזהו. זאת הייתה המדינה עד עכשיו, את הזאת. היו שם משחקים אולימפיאקים או משהו כזה, במדינה. הם החלטו שיש להם הרבה מוטורסייקלים ברחוב. אתם יודעים, במדינה, אני רוצה תקופה, תקופה עם סקודרים ו... הרבה. זה לא היה מסוים. הם החלטו להחליט את כל הסקודרים וכל המוטורסייקלים במדינה. אז מה הם עושים? הם שמים גדולות גדולות גדולות ברחובים, כל סקודר שיכול להתחיל להתחיל, הם שמים את זה בגדולות גדולות, הלכו! זהו, אתם לא רואים את זה עוד פעם. זאת קינה! זאת איך הייתה רוסיה, מה אתם חושבים? איתו סיפור, זאת קומיניזם. קומיניזם, אתם אוהבים את הכל ואתם ממלכים עליהם. לדבר שלך, זאת איך מתחילה אמריקה. בקרדסייה של פייסבוק ויוטיוב וכל המדעים הסוציאליים שהם מנצחים אותנו. זה ככה אנחנו מתחילים, במיוחד כשדמוקרטים מנצחים אותנו, זה ככה, זה ככה, אין חרוץ, אף אחד ידע עלך על הכל, הם משחקים עם ראשך, כשאתה לוקח בגוגל סארג' הם יודעים בדיוק מה שאתה מוצא. הבחירה הבאה, הם מנצחים אותך עם פרקות, עם כל מיני דברים שהם רוצים לדעתך. קונטרול את החיים שלך. אז, They came, the Rashen. No, what's your decision? Rav Chaim Yivolozhim gave a speech. He said, our job is to do our maximum for Hashem. אנחנו לא יכולים להתגלגל על תורה, אם נתן רשיון ללמוד לישיבה, זה לא יקרה רק עם למוד רשיון, זה יקרה עם קומיניזם, ועם אופיינים שלהם, ומדעים שלהם ייתן להתגלגל על אופיינים שלהם, והיום, היום זה פרובה אחרת, לפני זה היה קומיניזם, היום זה גיי. כל מי שעושה את זה נפגש ונפגש. אז הוא יגיד לילדים, יש עולם שני, לא כל מה שאתם מבינים, אנחנו גם שמחים, גם יש לנו את החיים, לא כל אחד צריך להיות רליגי, אני גם יהודי. זה היודע של ישיבות היום. מה אתם חושבים שהמידע מידע את הילדים? כן? למה? כי זה מה שהם מדברים. מה אתם חושבים שלהם? להיות רליגיים? הם רק יש להם עבודה למדע את ישיבות. אבל בין בין הוא מנסה את האידאולוגיה שלו ומנסה לרחוץ את הילדים שלכם אז תגידי רגע, מה זאת אומרת שאתה נגמר לאשך? אתה מנגמר? כן, אני נגמר לנגמר אבל זה לא נכון, זו ספקות מוותי בתורה אהה, זה היה אלפי שנים לפני, אף אחד לא חושב בזה עדיין מה אתה חושב שזה יגיד? אתה יכול לבחור מה הוא מדבר? הוא מדבר על כל הדבר שהוא חושב עליהם. אינסייט לנשימות ילדים שלך. נשימות. אז רב חיימי וולוג'ין אומר, כל מה שקורה, קורה, זה לא בנינו. אבל אנחנו לא נתנו את הנשימות של התורה והנשימות של הילדים. והרוסיינים קחו את הישיבה. הרוסיינים קחו את הישיבה. ומה אתה חושב שקורה? 10 ישיבות נגדלו היו כל כך הרבה רבים גדולים אחד נגדל פה, אחד נגדל שם הם נגדלו בכל מקום והכי טובים ישיבות אשכנזים בעולם נגדלו מזה הזה וזה אני לא זוכר את כל אמונים שלהם אבל הכי טובים ישיבות נגדלו ישיבה איר ועוד אחד שם ועוד אחד שם אז אחד הישיבות גדולים נגדלו יותר מ-10 למה? כי אתם לא מנסים להתנגדל על האמת מה שקורה זה שזה לא במידה שלי ואני יודע שכשהוא יצא אל השם והוא ישאל אותי את השאלה הזאת, אני אצליח עבודה מסוימת. כל מה שקורה זה לא סביבי. אני עובד על הגדולות שלכם ועל הרגולות שלכם. אתם אומרים, אתם לא משתמשים את התורה בגרבית ובשקפה הטובה ובכל מיני אורחות. אני לא הצלחתי את זה. הם יצאו לבולייאס. לא, זה לא יהיה ישיבה. אנחנו נלמדים בנקרות, בתחום, כמו שהם עשו. זהו. למה? בגלל שאנחנו לא נפגעים בנגוש. תזכרו את זה. זה מה שקורה פה היום. רפורמה, קונסרבטיבה, אורתודוקסים מודרניים, אורתודוקסים נפגעים. מאיפה הלכת כל הזאת? איפה זה בא? אתם מתחילים להתגלגל על משהו קטן 200 שנים לאחר, אתם לא עושים שום דבר עם היהודית. עכשיו, אחד הדברים עדיין באים מהיהודית. תראו את הרפורטים היום, איזה מצווה יהודי הם קבלו. עכשיו אפילו אחד. אף שום דבר. אף שום דבר. עדיין הם עובדים במדרש במדרש. הם עובדים בר מצווה לדוגים. הם מנסים לעשות כמה דברים בפרסום לצלם אנשים אורתודקים, כמו אנשים שבאים לכותל עם תפילין וספר תורה וואו, האנשים האלה הם כל כך רליגיוניים, הם רוצים להכניס תפילין, וואו, אם יום אחד הם לא יכולים להכניס תפילין, וואו, אני אשמח שהם היו כל כך חייבים כשהוא יכול להכניס תפילין. למה היא יש ככה אוהבה להכניס תפילין? כי זה סין לה. במידה של נידה וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך פלסטינים, בי די אס, הכל לא קושר, עכשיו איזה קושר קושר, עכשיו איזה קושר קושר לא נמצא. למה? אתה חושב שה' יתן להם לתת תנועה לקושר קושר? לא, אבסולוטי לא. למרות גנירות, אבותינו נותנים את החיים שלהם לפחד את הילדים שלהם. לפעמים הם לא נותנים את החיים שלהם ללכת לבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבל אתה לא יכול להסביר את זה היום. אין דרך ללכת אחת דקה ברחוב, בלי לראות את כל הדרעות. בשנים הראשונות זה לא היה ככה. אבל עכשיו זה איפה שאתה ללכת, אתה לא יכול לרחוץ מזה. נכון? אז אני אתן לך דוגמא. רב משה פיינשטין ז'צל היה 25 שנים. הוא נקרא לרבי ליוון, ליוון ברוסיה. זה קהילה, אני חושב. כמה זה היה במלחמת בולשוויק? בולשוויק? הייתה שטחה שטחה במלחמת, בזמן הזה. הממשלה שיבשה את הרליגיה ותוצאים של הרליגיה סיסטמטיקה. כל מה שהיה קווי לרליגיה, הם עשו כל מה שהם יכולים לנצח. הם ארסטו השוחט של הקהילה, האחרון שחוט את השחיטה, והם נותנים לו לסייביריה. סייביריה. אני לא צריך להגיד לך מה קורה שם. במיוחד, אם אתה יכול ללכת שם, אתה לא יוצא מחחר. או לא נורמל, אחד מהשני. רב משה פיינסטין סלארי הוא אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כל יום רבי משה פיינסטרן חיים היה בפחד. כל יום. הוא לא ידע אם הוא יכול לעשות את זה למהלך. ממש חכמי החיים, להיות רבי. בזהים האלה. אבל הוא ממשיך ללכת תורה ולקבל את הקבוצה. הוא היה מאוד מאוד גדול, צדיק ברוך, תמיד חכם, עם אמונה, טוב. הכי שקורה הוא עם הנשם, זהו. רבנית, אבא של רבי צנד פיינסטין, גם עם אבא שלהם, ביחד, במלחמת. אתם אוהבים? אין פרבלם. אנחנו כאן כדי לעשות מה שה' אמר לנו, השאר לא במדינות שלנו. הוא רוצה שאנחנו אוהבים? אנחנו אוהבים. טוב, אז מה? הממשלה לא אהבתה רבי משה פיינסטין לדרום תורה. זאת אומרת, זה היה פשוט קצת זמן עד שהם יכולו להכניס אותו. כל אחד ידע, כל שבוע שזה עדיין מחל, זה מירה. הם פשוט מבחינים איך להכניס אותו. נכון? והם כבר התחלו להתראות, להגיע, להראות את עצמם בגלל הפוליסטים. אז אתם כבר יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים. אז מה קרה? הבחירה הבאה, הם קחו את האפרטמנט. הם קחו את הלכה, הוא לא יכול להכין. רב מושטה היה עם שלושה בנים, ואת אבא שלו, שהיה מנגן מאוד, הם הלכו לחזור לבית בגבי הקבוצה. תחשבו עכשיו. אבי ואישה, שלושה בנים ומנגן. שש אנשים בבריכה. לא הייתה פרקות של קונטיקט. אנחנו מדברים על מטרות קטנות. שש גסטים נפגשים בבית שלך, במיוחד אתה, אחד מהם הוא המשרד הרבי. לא בדיוק אידיל, נכון? לא? אז, והגבי יש שבעה ילדים. אז במקום שלי, אבי ואימא ושבעה ילדים, שבעה, ועכשיו יש שש גסטים יותר. 15 אנשים במקום אחד והייתה ארבעה מטרות, אולי לגבי כל המדינה. אוקיי? ורב משה פיינשטיין ממשיכה את ההלכה שלו. פעם אחת פעם אחת פעם אחת, רב משה פיינשטיין הראה שזה חיים. זה חיים. זהו. הוא רצה ללכת לארץ ישראל הוא לא ידע אם הוא צריך ללכת לישראל או לאמריקה רב משה פיינשטיין מנסה להצליח ללכת לישראל, ללכת לישראל הם לא הצלחו אותו אף אחד לא ידע על השם היום הם לא צלחו על אנשים רליגיים לפני זה הם גם לא רצו כל כך הרבה אנשים רליגיים אבל הוא ממשיך וזה לא עובד, אז הוא עביר את זה לאמריקה. יש סיפור אחר לזה, שרב אהרון קוטלר, פרופסור של ישיבה, הוא שאל אותו להגיע לאמריקה. הוא אמר, האמריקה התחילה. אנחנו צריכים אנשים ככם פה. זה היה גיאנט חכם גדול. אנחנו צריכים יותר רבים באמריקה. ורב משה פיינשטיין לא ידע אם זה מה שאשם רוצה. אשם רוצה לי ללכת מרשתה לאמריקה. אני רוצה ללכת לישראל. אז הוא קבל גורל. קבל חומש. מה קרה? ואומר אשם אל משה, לך אצל אהרון. ה' אמר למשה, לך אל אהרון. הוא משה פיינשטיין, אהרון קוטלר. הוא קיבל את התגובה שלו, זה מה שקיבל רב משה פיינשטיין לאמריקה והוא קיבל פרמיטה, קיבל פרמיטה, הם היו בבת דין בצד הארץ והלילה שלו פשוט חלקה אחר כך, רב דוד פיינשטיין ז'צאל, כשחלקו הם כבר 91, רב משה ורב דוד, מעניין אז אני יש לי עשרה סיפורים להגיד לכם על הם, אשר הרבה מהם אמרתי בעניינים, זה לא הזמן להסתכל עליהם עכשיו. אבל עכשיו הוא החלטה להחליט לבנות. אנשים מהקהילה שלו ראו אם הוא יכול ללכת כל שנים לנצחות, ולא להסתכל. אנחנו חיילים של השם, אנחנו צריכים לדעת כל מה שאנחנו יכולים. למה לגבי זאת אתה חלטה? למה לגבי זאת אתה חלטה? התגובה היא, As long as my children were not in spiritual jeopardy, hunger, no problem. Chased by these filthy, wicked cops, no problem. Being denied from our own apartment, no problem. Living on the streets, no problem. Living in someone's living room, no problem. Risking the neshamot of our children, I cannot be here another day. זהו, עד כאן. רב משה בוודאי החלטה להתחיל ולהתחיל. רב משה אמר, לפני שהוא הלך, הקשיים אינם מטרידים אותי. הקשיים אינם מטרידים אותי. החלטה לא מפחדת אותי. החלטה לא מפחדת אותי. לא משנה כמה חלטה הסיטואציה היא, זה מה שעושה לי להתחיל. אני חושב שאני מבין לכם בעוד שנים שאני לא מפחד מזה. אני לא מפחד מאנשים, אני רק מפחד מאשם. אבל עכשיו, הסיטואציה החלטה. הילדים שלי גרורו, והמקום הזה הוא דבר מגניב שלהם. מה שהם רואים. אני צריך לבחור את התפקידה שלהם. ו... ו... אני מפחד, אני מפחד, אפילו אני מפחד להשאיר אתכם בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, בלבד, זה מה שרב יוסי אמר לרחבי נגמרה, רב יוסי בר קיסמה, הוא אמר לו, אני אביא לכם איזה מילה בלבד, בלב של מילה, תבואו ולחזור עםנו ולמדנו לנו תורה, אנחנו לא יש לנו רבי. הוא אמר לו, אם תביאו לי כל המילה בעולם, אני לא אביא לכם לחזור בכל מקום, אם לא יש כאן כבר הרבה תורה. למה? אני לא אביא לכם את הילדים שלי לספור אחרים ולחזור את הילדים שלי. זה לא מה שה' אמר לי לעשות. אתם מבינים? אז משה פיינשטיין אמר להם, אחר כך, הילדים היו בפחד, אין משהו שאני יכול לעשות. אני יכול לעשות. אני יכול לעשות. ובכל אחד יש 3 ילדים. 3, 3 ו3. איפה האחרים נפגשו? אני לא זוכר. אבל זה מה זה. 9 ילדים. אחד פה, אחד שם, ככה, כמו סארדינס. 1 חברת בירוק, בירושלים, זה מספיק. אברהם לראה תורה כל יום. אחרי, אחרי שנים, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, ר זה עוד 50,000 דולר. אני אקבל את האקסטרה. אתה בטח? כן. קבל את הביתה לבריאה, נמצא מקום אחר. קצת גדול, גם מאוד קטן. עוד קטנה קטנה, זהו. עכשיו, אחד הילד התהליך, אחד אחר התהליך, יש עדיין שתיים. זה יותר אהב להחליט אותם בשתי הקבוצות. אולי עשרה, או עשרה וחצי אחת אחרי שהם יחזרו למקום החדש. הוא בא וגדל לי, אני הולך... המשך הזה לא יהיה עדיין בשבילי בין 2-3 שנים. אני אומר, למה? הוא אמר, אנחנו נחליף עוד פעם. אני הולך להחליף. אני אגיד לו, למה אתה צריך להחליף? אתה פשוט נחליף. איפה אתה נחליף? הוא אמר, אני צריך להחליף מבחינה הזאת. אני אגיד לו, למה? הוא אמר, אני לא יכול לדבר על זה עכשיו בטלפון ויש אנשים לידיו, כשאני רואה אתכם מיד למיד, אני אגיד לכם. פעמים אחרי זה, אני הלכתי שם, אני נסתכל עם הם, אני שואל לו, למה אתה ממלכת? הכל בסדר? הוא אמר לי, אתה רואה את הילד שלי? מאוד יפה, מאוד מאוד יפה. היא רק 14. אבל היא נראית מאוד יפה. כשהיא לוקחת פה ברחוב, כל הילדים החלטים שלו מתחילים לדבר עם היא ילדים שהיו רליגיוניים והם התחילים... אתם יודעים, ילדים ברחוב. אני לא יכול להסתכל על עצמה שלהם שעובדת פה. אז עכשיו הם יחזירים אחר כך לדבר אחר. אתם מבינים את הדבוש? כמה אנשים יעבורים לזה? I asked him, what about, there's no police here, no Mishmeretzniyot. These kids are not afraid of anyone. You don't want to start with them a war, it can become violent. What happened? Moved again. Moved again to a very strict religious place. Small, like this one, same amount of money. So, but זה לא פשוט למצוא קבוצה ולמצוא מקום לקבוצה, בין 2-3 שנים הוא מצא מקום לקבוצה ומצא מקום לקבוצה. למה? כי כשאתה רוצה לעשות את הדבר הנכון, ה' עוזב. מירקלים, עוזב. הוא קבוצה מקום לקבוצה, אבל עכשיו הוא לא יכול לקבוצה עד שהוא יחזיר את הקבוצה הזאת. בדרך כלל, ה' קבוצה את האנשיה. למה? לרחוץ את הילדה האחרות הילדות כבר עולמות על שידוכים, זה סליט, זהו. הילדים הם בתורה. רק את הילדה הילדה. לרחוץ את החיים שלהם. תחזור עוד פעם. אתם יודעים איך קשה להתחזור. רק כמה עקבים, יש לך אלפים עקבים כדי להכניס אותם לבוקסים, תחשבו על העבודה כל העקבים, בלתי תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, עקבים, תחשבו על עקבים, עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו על עקבים, תחשבו למה? על אני מגיע לפניו עק של ה' הוא יגיד לי למה את הילדה שלך הלכת לרליגיה והרחקה עם קרימנל? אני אגיד לה, מה את רוצה ממני? אני לא עשיתי להראה שם בבית והיא לא תלמדת את זה בישיבה אבל היא תלמדת את זה ברחוב מה את רוצה ממני? אני לא ה' אני לא מניח את ברחובים אבל אתה צריך לעשות תלמידה הם חייבים לסחרפיץ אה, אבל זה לא מגניב זה הרבה פעולה, הרבה חייבים להשתמש במקום חדש אבל מה על ילדים שלכם? אתם לא יודעים שאחד הילדים שאתם חייבים ללכת זה רבה מלחמת העולם? זה מה שגמרה קוראה? אחד הילד שהלך מהדרך זה רבה מלחמת גוג ומגוג רבה מלחמת גוג ומגוג אנשים מוותרים את עצמם על זה. אנשים מוותרים... ליטרלי, יש בניים שמותרים את עצמם בגלל שהילדות שלהם הלכו לדרוגים, או להיות קרימנים, או מי יודע מה אחר. למה? הם לא יכולו להחזיר את הזה, את ההתאם שלהם. את יודעת איך הרבה אלפים בניים על השנים אמרו לי לקרוא למי? איך הם אוכלו את הרחובים, כי הם לא ידעו כל כך הרבה, כפי שהם גרו את הילדים בחולה פובלית, והם כל כך גועים, ועכשיו הילדים, לפעמים זה רק אמא, לפעמים זה רק אבא, לפעמים זה כל כך. אחרי שהילדים הלכו וגועו על עצמם, כי הם גרו בחולה פובלית, ולכו לאוניברסיטה. מה שאתם מנסים? השתתפות יותר מ-70% בשנת. ועכשיו הילדים התחילו לתוך רליגיה. אנחנו צריכים לראות איך הם קווים! כל פעם כשאני הולך לתקופה שלהם לדבר, שהיא מנצחת מניו יורק, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספקה הזאת, את הספק אתה תקבל את הילדות שלך להיות גויים, ואחר כך זה יכול להתקבל בגללך, מה אתה חושב? אחר כך אתה תקבל את העיניים שלך, ואתה תצטרך להתקבל בגללך מה שאתה אקבל, מה שאתה אקבל, אתה צריך לאכול. הרעיון הכי גדול הוא העולם הבאשר. אחד הדברים שאתה נחשב בהם. עכשיו אתה צריך להתקבל בגללך של ה' ולהראות לך את הדמות שקרה בגלל אתה. בגלל... יש מקום שאני מדבר כאן בקווינס, 20 שנים לפני. אני הלכתי לבית ישראלי, משרד, יפה הביתה ישראלית. הילדים היו ילדים, זה היה 20 שנים לפני. אני מדבר כאן ואני אמר לו אתם צריכים לקחת את הילדים האלה ולחזור אותם לישיבות. אל תשכחו אותם בשלב פובלי, זה יחזור אתכם. קחו אותם, זה לא משחק. שכחו אותם לישיבות. הוא אמר לי, נראה, אנחנו רק מתחילים להיות שומר שבה, אנחנו לא כל כך רליגיים, רק ישיבות. הוא יכול להגיע אליי עם ציצי, אתם יודעים, הוא נתן לי אגב. יש לנו טלוויזיון בבית, אני אגיד, קח את הטלוויזיון, זה לא אגב. בגלל שאתה עושה איזה עבודה, ועכשיו אתה עושה עבודות אחרות, בגלל שזה לא נראה, זה לא עובד. אם אני עושה את העבודה הזאת, איך אני יכול לעשות את המצווה הזה? זה לא עובד ככה. קח את זה, אפלא את הילד הישובי, קחו אותו ותביאו לו לישיבה, יש לכם מוני, יש לכם עבודה, מה הרעיון? אני הלכתי, אמרתי אחד פעם בביתו, זהו, לא ראיתי אותו אחרי זה, 14 שנים הלכו, 14 שנים, הילד ביתו היה 6-8, משהו כזה, 6 או 8, לא יותר 8, 14 שנים הלכו, אני הלכתי למשרד הראשון ולמשרד ה-70, ברחוב מ-T.D.Bank יש מקום בוחרי וברחוב אני הלכתי לבין, קחתי איזה מרחוב בשבת אחת מהמנהל הזה הוא יש שיר יפה, הוא נראה כמו סטארט מופייה, תמיד יפה כשהוא ראה אותי הוא נפגש ככה בקריאם אחת מכל מי שבא זה היה רעיון מאוד מגעיון זה היה ביום חודש בערוץ 7 לפני כל הדבר הזה הייתה צריכה לראות שהייתי קריאה קריאה בקראה, אני והוא, מיד למיד, קריאה בפנים של כולם קריאה, קריאה הוא היה גאוי באמת ישראלי, גאוי קטן אתם לא יודעים כמה אני מתחיל לא לשמוע אתכם אתם לא יודעים כל יום קרסתי את היום שהייתי נותן לך לא לקחת את הרגלות שלך כשאתה הייתה במהלך שלי מה קרה? זאת אומרת, הילד שאתה מבקש אותי להחליף אותו לישיבה? הוא נוסע עם ארווין? כל מה שיש לי, אני נפגשתי. עבודה שלי, הביתה שלי. כל המוני שאני נפגשתי, הוא נפגש את הכל. קרדיט שלי, אקאונט בבנק שלי. הוא נפגש אותי, עבודים, פרובלים. עכשיו אני מדבר איתכם, אני מלמד ואני לא יודע איפה הוא עדיין, כל יום יש משהו ניוי עם הם אם אני רק שומע אתכם מה אני צריך לדבר עם הם? לשים יותר סולט על רווחו שלו? אנחנו בואי, אני בעצם חשבתי את עצמי שלא לדבר עם הם בפרופסור אבל זו סיטואציה של אלפים אנשים פה, אלפים! פה! אלפים! אתם יודעים כמה ילדים מתחילים למות דרוגה פה, בקהילה? אתם לא שומעים על זה עדיין הם מתחילים ואתם לא שומעים, הם עובדים בפונרל רחוק ולא יודעים על זה, הם מתחילים לדבר על זה, למה? הם מפחדים לדבר על זה זו הסיבה, רבותיי. זו הסיבה של חיילים בתל אביב. הם אולי מתחילים להתעורר, או הם מתחילים להתעורר בנאי-יהודים, ומתחילים להשאיר את הכל, לא, אף שום דבר, ועוד יהודים שלכם לא יהודים. או, אם הם לא עושים כל אחד מהמערכת, הם סקולריים, הם מחנלי שבת, הם לא יודעים איך להגיע. בגלל זה, זה מתחיל בטרידה. טראגיה איתו במשתתפות, או דרוגים, או עבודה, או פשוט סקולרית. אחר כך או אחר כך. איך אתה יכול, הם לא יכולים להגיע לעולם. ואתה צריך לבן את זה. אין אגב. איזה אנשים אומרים, תקשיב, אני פחות. אני אצלם מה להגיד ל'השם. זה חלק שלך, לא שלי. הוא נתן לי עוד 200,000 שנה לסלארי, אני לא יכול לאפשר ישיבות. אבל אני רק עבודה. מה1,000 שנה שאני עושה, אני לא יכול לשים ילדים לישיבות. טוב אקסקוס או לא? מפחד. זה לא מתחיל. בגלל שהחלטות הם קצת קחו כל שנה. קצת טלוויזיות, יש להן בכל חברה. איכשהו הם יכולים ללכת אחת השנה לראצון ולאכול הרבה שיש קבב. ונחשב שהם לא עושים אף אחד מהמערכת, נחשב, אם אחד מהילדים שלהם היה צריך להחליט קדמי. הדוקטור אומר, אני סליחה, את הילדות שלכם, הילדות שלכם לא פונקציונות, דיאליסיס לא עומד? הוא צריך ילדה חדשה. ויש לך מרחק חדשה, לקבל ילדה חדשה. כמה זה היה, אני לא יודע עדיין, 150,000 דולר לילדה חדשה. ואתה לא יש לך דקה בצד, אתה עובד על 1,000 דולר בשנה, זהו. 60 שנות בשנה, זה מה שזה. זה מה שאתה מביא לבית. מה שאתה תעשה? לרחוץ כל כך הרחוב ולבקש אנשים לבית דבר. אתה יכול ללכת לרבי עודית שול, ולבקש שול, ולבקש שול. תעשו לי. תראו, הילד שלי, זה הדוקטור. אני צריך למצוא קדמי בשנתיים שבועים, אם לא, הילד יהיה מת, בשנתיים או שבועים. אני צריך להקבל 150,000. בשנתיים שבועים הוא יקבל את הדבר. למה? לרחוץ את החיים של הילד. אני לא מבין את זה. האם אתה חושב באשם או לא? התורה אומרת שהלך של הילד שלך הוא מיליארד פעמים יותר מיוחד ממה שהוא חי. אם הוא מת ילד, אבל עורך, הוא הלך לאבן להתפרש. מה אתם מפחדים על זה? אבל אם הוא תמשיך לחיות ותהיה סקולרי, זו מלחמת בעולם שלך, אמרה דגמרה. מלחמת גוגו-מגוג. פחות ממלחמת גוגו-מגוג. גוגו-מגוג, שני חודשים של העולם ימות. 5 מיליארד אנשים ימות בפעמים. הממשלה אמרה שזה יקרה 12 פעמים. לא היה נוקליר בזמן שלו, 250 שנים. היום אנחנו יודעים איך, אבל לפני זה, איך הוא ידע? גוג ומגוג יהיו 12 דקות 5 ביליון אנשים ב-12 דקות אנחנו יודעים היום איך 5 ביליון אנשים יהיו מותים והאחרון, הרבה מהם יהיו גם מותים וזה יהיה מטען בעולם למי יודע כמה שנים ואחד הנשמה שהם נפגשו את התקופה שלהם לאשם, הגמרא אומר שזה רחב יותר מזה. ואתם שואלים עכשיו אם יש לכם מוניד לישיבה או לא, אתם מפגשים. אתה תרחק ותרחק ברחוב, תעזור לי! אתה תלך לרחוב שלך, תעזור לי, יש לך מיליאנים. אני רוצה להכניס את הילד הזה גם לישיבה, אני לא יכול להכניס, תעזור לי! תתקשר לרחוב שלך עם חברים רחובים, כולם יתרחקו 200-300 דולר במשך. זה יהיה דר מצווה! אמרתי לך קצת את הסיפור שאני פעם הלכתי לדבר בגרמת הקבוצה פה בקווינסט, בגרסה של ירושלים, אני קיבלתי לדברים שלהם מזמן לזמן. בלילה. בלילה זה קטן, אז הם פשוט קיבלו את זה לדברים. אחד הזה, כשהייתי איתה, האמא והאמא שלהם, שהם מגניבים, ועכשיו הם ממלכים לישראל. אבל אז, הם עדיין חייבים פה בקווינסט. והאמא, קיבלתי כל החברים שלהם לדבר הזה. הדבר הראשון שאני קיבלתי להם. כל החברים האמריקאים שלהם. בגלל זה, הם כבר עשור 20 שנים, 20-21 שנים, זה מה שלהם. אחרי הלקציה, אחת הילדה רחבה, רחבה רחבה רחבה אשכנזית רוסיאנית, באה לאמריקה כשהיא הייתה ילדה קטנה, עם אבאים שלנו מרשע. היא באה אליי אחרי הלקציה, מאוד רליגיית, בריאה רחבית, אתם יכולים לראות, היא הייתה קטנה, מאוד מגניבה, היא אמרה לי, אני שומע אתכם מונסי בישיבה, אני מבקש מאוד רליגיית, ילד, ללכת בדיוק כל יום, אני לא רוצה משהו אחר, רק ללכת. אולי אם יש לך מישהו לי שיכול להגיד לי, אני אומר, כן, כן, כתבי את האינפורמציה, אולי אם יש לך מישהו שלי, אני אביא לך קלטה. שלושה שנים לאחר, היו מזמינים לי עוד פעם. אני באתי, אולי שלושה שנים לאחר, אני לא יכולה להגיד לך בדיוק, אבל זה היה קצת אחרי. אני באתי, כל החברים היו שם, בשלב הזה. היא לא באה. אז אני אגיד לה, תראה, כמעט כל החברים שלך באו, אבל את הילדה ששאלת אותי על שידוך, היא לא באה. היא אמרה, אההה, את רוצה לדעת למה היא לא באה? למה? היא פשוט התגלגלת. מה, זה גדול שלו, ברוך השם. היא פשוט התגלגלה כמה יום לפני. התגלגלה כל כך פשוטה, ברוך השם, שתבך שמו. ואז היא אומרת, היא רואה שאני מפקד את הלפטופון שלי לתוך המשחרר. ואז היא אומרת עוד שנה. עכשיו, תזכרו, היו יותר מ-100 ילדים וילדות סקולריים בקבוצה הזאת. אני צריך לתת להם קבוצה על תוכנות, שהתורה היא דיווין. אז אני מפקד את הכוונות שלי, ואז היא אמרה לי, את רוצה לשמוע על איך היא התגלגלת? איך היא התגלגלת? היא התגלגלת עם אדם. אני רואה ברגע שזה צריך להיות קהילה קטנה פה. עד שאני יש לי חמש דקות עד שאני יכול להתגלגל. אני אומר, כן, תגידי לי. עכשיו, הם כולם מתקשרים. כל האנשים הסקולריים מתקשרים. היא אמרה לי, כשהיא באה עם אותרות שלהם מרשע, הם מאוד פחות, הם לא היו עם דקה. הם לא היו עם דקה. ואני גדלתי עם הואה בבית, אנחנו הלכנו לישיבה ביחד עוד פעם הייתה לה מילה לליפאפ, מלכת על באס או משהו כזה, לא פעם. איך הילדים יכולים להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח הם קבלו להצ אפליקציה. ברגע שהם קבלו ספנסר. ספנסר, חבר רוסי סקולר. סקולר. שהילדים שלו יכולו ללכת לבית פובלי. אולי ספנסר, אבל לא רליגי. הם באים לו ואומרים לו, רליגי רוסי ילדה, אבאים שלהם רוצים להביא להם נשיבן, הם לא יש להם זמן. לפעמים כמה עשרה דולר בשנה. אתה תקבל אותה עליך ותצטרף את זה? והוא אמר כן והוא התחל לתקבל את הטוויטיון שלו והיא הלכתה לישיבה עם הילדה האלה השנים הלכו אחרי שהיא שאלתה אותי על שידוך היא הלכתה לאיזו ליבריארה פה, איזו מקום היא סיימת וקדימה ילדה באה אליה איזה? איזה ילד יהודי? כל כך סקולרי, קטנים קטנים, כל משהו, אף שום דבר רליגי. היי, מעניין אותך, אני סאץ' אין סאץ'. אני רואה אתך, ילד רליגי. כן, כן, היי, איך עושים? אני חושב שיש לי עבודה טובה לך. אתה יודע, אני מאוד רליגי, אני מבקש לשתתף מישהו לתלמיד פול-טיים בישיבה. הוא אמר, טוב! אני אוהב את האחד הנכון שלך, הוא בראדר שלי. תגידי לי איך הוא בראדר שלך, ואני אגיד לך איך אתה. זו השאלה האחרונה, היא רואה איך היא מנגינה, איזה בראדר היא יכולה להשתתף. אבל אז היא אמרה לה, לא, לא, אל תסתכל עלי ככה, אני לא רליגי, החבר שלי הוא מאוד טוב בעל תשובה, הוא הלך למונסי לישיבה, הוא התלמד שם, ועכשיו הוא רוצה רק דבר רליגי מאוד, והוא אוהב להתלמד. אני אומר לך, אני חושב שהוא יאהב אותך ואתה יאהב אותו. אוקיי, תביאי לי номר של רבי שלו, הוא יכול לדבר עם רבי שלי, והוא התחל לבחירה, והוא החלט שזה באמת משחק טוב. היו הולכים, ברוך השם, פרפקט שידוך פה מהשם. עכשיו, אתהם, אבאותיו, צריכים להגיד את אבא של הילד. יש תמיד את הזמן שהאבאים מגיעים. אז הם קיבלו טקסי, והם הלכים לביתה שלהם. הם הביאו קצת רבים מהישיבה, אתם יודעים, דלכיים. כשהם הגיעו למקום, מהקבוצה, איך אתה היית פה, איך אתה בא לאמריקה, מה ישיבה שהיא הלכתה, איך היא נקראתה, זה שהם התחילו שהאבא של הילד הוא הראשון המדעי הרוסי שרצה את ישיבה שלו ל-16 שנים היא הלכתה לישיבה ל-16 שנים, הוא שרצה את זה והיא הלכתה לדבר שלו מה היחידות? אה, גבי? אתה מדבר על כך? 7.5 מיליון, ביליון אנשים בעולם. 400 מיליון אנשים באמריקה. מה היחידות שהיא תקבלת במקום, והילד תסתכל עליה, ותראה, ותחשב שהיא טובה לאחי. תראה איך ה' עושה את העולם, נותן להם אידאה. ביותר הילדים לא יכולים לדבר עם ילדית רליגיה כמו שהיא מנגינה. אבל כשזה צריך להיות, זה צריך להיות. אז האנגלית הזה, אני לא יודע מה הוא עושה עכשיו, אבל אני יודע שום דבר, שאם הוא יש ברם במידה שלו, בזמן הזה הוא היה צריך להיות בעל תשובה, לא ביום אחר. כי אם זה לא יכול לעשות את בעל התשובה שלך, ולרחוץ אחרי השם, מה עוד יכול להיות? אחרי שאתה רואה מירקל כזה בעצמך שמתעורר לך שאתה חושב שאתה עושה עבודה לבית קטנה ואתה באמת מפריע את הבית הכי טוב שלך לבית שלך והשם מביא אותה לבית שלך מהכתוביות תחשבו, רבותיי, אתה רואה את הסיפור? יש לי כמה סיפורים יותר טובים כזה שהם נקראים בבוקר שלי בבוקר, אני שכחתי אותם בבוקר עזרת השם, אנחנו עובדים על בוקר שני, זה כבר מופיע עכשיו זה הדברים הטכניים זה היה הדבר הכי טוב, אני שאלתי אותם את זה אני אמרתי להם, לא! זה היה עברי, קהל ישראלי אתם צריכים הוכחות! הם כולם קרקעים, לא! הם כולם מפחדים! איזה חברה נורמלית לא תהיה מפחדה מהסיפור הזה תזכרו רבותיי, לא יש סיכוי שזה יקרה באופן רעיון. לא משנה איך סקולרית אתם, אתם צריכים להיות אמירים. הסיכוי שזה יקרה באופן רעיון, זה לא יקרה. שזה לא יקרה. אחרי כמה שנים או יותר, זה יקרה בבית שלכם. זה נחשב עם הסיפור של יוסף. יוסף הוא נפגש בפית ומה קרה? הוא התקדם לגבי הכי גדול של העולם ונפגש כל הארץ היהודית מי יכול להבין את הדבר הזה? אני רוצה לשאול את השאלה שלכם שתי אנשים היו מעבירים למה קרה ליוסף רובן ויהודה רובן ויהודה מה רובן אמר לעשות ליוסף? אה? קחו אותו לבית מה היהודה אמר? למה אנחנו צריכים להקים אותו? קחו אותו לאראבים הם יביאו אותו לאיג'יפי איג'יפי היה סן פרנסיסקו כמו היום או נורלינס משהו כזה תחשבו על זה עכשיו אני רוצה לדעת לכם שאלה רוון קחו אותו לבית מלכות וסקורפיון יהודה אמר, למה אנחנו צריכים להתקלם? אנחנו צריכים לסלם אותו לגויים, להתקלם אותו. איך אחד עשה את הדבר הנכון? רוב האנושים או יהודה? אה? אם אתם שואלים את בל הבית, פרופסור באוניברסיטה, מהחרוורד או קולומביה, או ניו-איי-איו, פרופסור. אחד שלהם נפגשו אותו בפית עם סנג'ים ואחד שלהם אמרו, בואו נפגשו אותו לגויים של ניו אורלינס וסן פרנסיסקו. איך אחד שלהם נפגש יותר? מה הוא היה אומר? הראשון, נפגשו אותו לסנג'ים. זו אופיניה בית. מה היא האופיניה של התורה והגמרה? יהודה היה מפחד. למה? How many millions of times I have to repeat it? How many? Until people will get it. The opinion of G-d, not mine, not the rabbi's, of G-d. Hashem, the creator of the world, what did he teach us? גדול המכתיעו יותר מן ההורגו Someone who took a soul. ולהקדם את מיוחדתו, לעשות לו עבודה, הוא קטן מאחורי מי שפיזיקלית קילו אותו. זה פקט, וזה לא אופן לנגוצייה. אז כשאתה קיבל את הילד שלך, ותעשה לו פניץ' ותקלו אותו, אתה מורחן מורחן. אין שאלה על זה. ואתה חייבת את הפניץ' של מורחן מורחן. אין דיסקאונט. אבל כשאתה מייחס אותו לבית פובלי, אתה עדיף הרבה הרבה הרבה יותר. בגלל שאתה מנצח את הנשמה שלו. וכל ההתקדמות והדלמות והמצבועות והקריסטים הישראליים שיש לנשמה שלו, זה כל זמן שלך. זה למה הוא צריך לנצח עכשיו. how many kids are trying to become fully baalei tshuva and they fail why? the high school and the university that I went to destroyed their mind how many rabbis that grew up in good yeshivot ואחר כך החלטתי ללכת לעבודה, ללכת לאוניברסיטה, ובאתי מנהלת קונפליטית. רשעים גמורים, אחתיי הערבים. מה קרה לתשע שנים שאתה היית בישיבה? ארבע שנים באוניברסיטה ובאתה נפגע ככה וככה נפגע ופרו-גיי ופרו-פמיניזם ופרו-דמוקרט ופרו-אבורשן ואנחנו נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפגע נפ מה אתה חושב? זה יוצא מלא מקום, זה יוצא או רבי עקיבא אומר רבי עקיבא מביא סליחה של אנשים שלא יש להם קשר לעולם לתת. אחד מהם הוא מישהו שקראת בוקרים שהם לא תורה. גריקית מתולוגיה. שקספיר. כן. ליברליזם. פמיניזם בעולם החדש. ארגון חדש, איסלאם, קריסטיאנטיה, מבחינת הכוונות. רבי, יש לך שום דבר בגלל שאתה מבחינת. אוקיי, אתה רוצה להיות מבחינת? התורה היא גדולה יותר מכל הארץ. אתה תלמד מיליארד שנים, אתה לא יכול לדבר על 1% של התורה. יש לך הרבה מבחינת שם. בכל מקום שאתה יכול לדבר עליו. תסתכל ותלמד. לא, לא, הוא צריך ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה. אוקיי! הוא ללמוד פסיכולוגיה. חצי מה שהם מבחינים זה נכון, חצי מה שהם מבחינים זה מגניב, מגניב לשבה, מגניב לשבות, מגניב לילדים, מגניב להקהל, מגניב לכל משהו, מגניב לשלום שלך. קצת מהשהו שהם מבחינים זה נכון. לא כל מה זה חדש, אבל כל מה שצריך זה 10% להיות חדש, וזהו. זהו. מרג' קאנסלר, תלך ותשמעו אחד פרקים של מרג' קאנסלר סקולר. כמעט כל מה שהם מייחסים, זה נגד אשם. זה בטח לא יעבור למרג'. זה יקח את המרג' עדיין יותר. מנהיג האנגר. הם רוצים לדעת לכם להפסיק את האנגר שלכם. אתם רעיונים. אתם נותנים פונקציה, אתם קווים, אתם חייגים. את האמא שלכם נפגעת אתכם מהביתה כמעט עשרה פעמים. זו היחידה האחרונה שיש לכם. אז אתה הולך לספציאליסט, איך הוא הולך לספציאליסט? איך? הוא לא הולך לישיבה, הוא יש לזה איזו דוגמה, פסיכולוגיה, אז הוא אקספרט בממשלת האנגרה. אני אוהב לך הרציון, מה זה הרציון, פרופסור? יש מקום, אתה הולך אליו לפני שהתחלת לעבודה, ותקבל כל האנגרה שלך מהסיסטם שלך. מה זאת אומרת? אל תסתכלי, יש לכם כרטיס, קוראו להם, תגידו להם שאני אשכח אתכם הוא יכול ללכת כאן, מישהו אמר לי את זה לפני שנים הוא יכול ללכת כאן, האנשים כאן יש בנקים לנקים, אתם יודעים? לנקים בכל מקום והממשלה שם אומרה, כשאני אומר לך לבוא, לכולם לבוא ולשחרר כמו מגניב. ככה, לפני חמש דקות. שחרר, שחרר, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד, תפ ואחרי זה, כולם נגמרים? כן, תהיה יום יפה. עכשיו הם הולכים לעבודה. מה אתם חושבים על הדעה הזאת? אה? אה? אנחנו יודעים, ה' אמר לנו על פסיכולוגיה האנושית. אחרי העבודה, זה תלוי את החלטות, לא מהבחירה האחרונה. אתם חושבים שמה שהחלטות שלי אוהבות, אני מוכן לתלוי. זה גם נכון. אבל זה מהבחירה האחרונה, במיוחד יותר פעמים. אחרי שאתה עושה משהו כמה פעמים, אתה מתחיל להשתמש בה. אחרי שאתה מתחיל להשתמש בה, ואתה משחרר בזה, זה מתהליך של החיים. אז אם אתה בא ומצפה ומצפה עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד בגלל שיש להם הרבה אוניברסיטה, אתה יכול לדעת, הם נותנים לך דברים. או במשרד, הם עד אומרים לך, תראה, כל מיני דברים שטוחים. הם חושבים שהספציפים, אני לא רוצה להגיד אתם, הם ישם שם, יותר טוב לא לשים את זה במותך. הספציפים של אינטימה. הם יודעים, זה מלחוץ, אתם ביחד לפני הרבה שנים, אתם צריכים להחליט את התקופה שלכם. אני לא רוצה להגיד לכם מה שהם מזכירים, איפה הם צריכים ללכת ומה הם צריכים לעשות. שלום וגמורה הם ילדים במישך להם, ילדים קטנים במישך להם, ושל האנשים שקוראים להם. אבל רק כדי שהם תראו את הדברים שהם מזכירים להם, ועכשיו הם אוכלים אותנו עדיין יותר! בגלל שזה הלך לאורך. הם לא באמת ביחסים, הוא חושב על מישהו, והיא חושבת על מישהו. כל התקופה היא אוכלתה מ-A ל-Z. בקרדסי של אוניברסיטת ניו יורק. או ישראל, או איזה מקום אחר. אתם מבינים רבותיי? מה אתם חושבים? כשרבי אורתודקס רבי קריא לזה מה אתם חושבים? זה פרימיטיבי? זה עוד פשטי? לא, לא אנחנו לא מבקשים בפשטי אנחנו לא מבקשים בפשטי, פשטי זה לא אישר פה עוד פשטי, חדש פשטי, מי מבקש בזה? השאלה היא, נכנס לדברים של ה' או נכנס להם? ה' לא מלכות ולא תמיד יהיה אם אתם חושבים שאתם תכניסו דברים בעולם שייעבורים את הרעיון של ה' אתם לא משהו אלא מלכים בגלל שכשהוא נתן להם קריאה בעולם כתוביות לאדם, מה אתם חושבים? שזה יהיה אבסולט? בוודאי? לא! זה יהיה רלוונטי ללמוד! זה מה שאני מזמין על כמה שלומנים שלהם היום שהם לא רוצים לדבר על התגובות. למה הם לא רוצים לדבר על התגובות? למה? בגלל שהם אומרים, אנחנו מפחדים להחליט אותם. אנחנו מפחדים שהאנשים לא יודעים את התורה אם הם מעשים את התגובות הקטנית של ה' אז הם ירדו. התגובה היא שזה מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מגניב מ� אי-סימי-לר. אר-שם ירחם. בנג'י, מה קורה? קונטרול את הטלפון שלך כבר. זה לא הטלפון שלך. זה בסדר. אתה רואה, אתה פגש 5,000 סינסים ב-1 שנה. אתה יודע למה או לא? אם אתה מתאים על משהו שאתה לא מפחד עליו ואתה לא עושה דבר גדול עליו, זה טוב מגניב. שעובים חרפתם ואינם משיבים. בפעם הבאה צריך להגיד שזה הטלפון שלי, ואז אתה מגדל את האפקט. היה אחד עם אבא, היו ללכת לדבר בישראל, היו שם בפארס או בפארס השני, ובכל דקה, הטלפון קריא, והאבא הלך ככה. אתם יודעים את האנשים הזהים? סופו של דקה, הפגשו את הטלפון, ובדקה אחרת... אתם יודעים את הישראלים, אתם לא צריכים להעביר שנייה. בפעם הראשונה, חצי האנשים היו מבטיחים לצחוק אתכם. בפעם השנייה, 80 פרסנטים. זהו, זמן! אפילו השפיקר רוצה לצחוק אתכם. אז הילד ממשיכה ככה, והוא ממשיכה לצחוק. יאללה, מה קורה? קח את הטלפון, תעשה משהו, יוצאו! בסוף הלקשר, השפיקר קראה את הלילה. והוא אמר לו, אף אחד פה לא ידע מה שאתה עשית בגללי אני. כי אני ממשיך אתכם והם אחרי אתכם אבל אני לא בטוח שמה שאתה עשה זה מה שה' רצה שאתה תעשה מה שהביתה הזאת עשה? הטלפון של אבא היה קרקע והוא היה מנסים שזה הוא שהאנשים לא יצאים מגניבים את אבא, הם יצאים מגניבים אתו אבל הספקר אמר לו, אני לא בטוח, אולי זה יהיה יותר טוב שהם ידעים שהמנגנון הזה לא ידע איך להופער את הטלפון, הם יודעים שהם לא יודעים איך להופער את הטלפון, הם יגידים קצת קטן. עכשיו הם רואים בני 20 שנים, הולך ככה, ככה, עשרה פעמים, ועושים קצת גרעה וחילול השם. טוב. אז בכל מקרה, אז... איפה היינו עכשיו? אנחנו הגיעים ל... אז הספקר שאומר שאני לא רוצה אני לא רוצה להכניס אותם, זה נחמד לבגיטריאנים מה זה הדנמינטור המיוחד לבגיטריאנים? מי יכול להגיד לי למה זה נחמד? מאוד טוב בנג'י, בנג'י יכול להכניס, הוא יכול להכניס. אז, הם בלתי חושבים שהם מלמדים מלמדים. אתם שואלים לו, למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אתה לא אוכל סטייקס? למה אבל מה אתה לא א שאנחנו יכולים לעשות כדי שההוציאה של הקו וההוציאה של האנשים וההוציאה של הטלפון וההוציאה של הכל נתן לנו אמצעות מה שאתה יכול לאכול ומה שאתה לא יכול לאכול ואיך שאתה יכול לעשות את זה קושיר והצעיר לקחת אולם לפני שאתה אוכל אותו הוא עם הטלפון קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ ואתה רואה שהחלק של השאלה אוכל מית. בית המקדש, סקרפיסטים, הכוהנים אוכלים מית כל יום. כל הקולטוריה היא בסדרה. יום טוב. ושמחת בחגיך, דגמרה אמרה, ויין ומית. היום זה לא דבר גדול לאוכל מית. אנשים אוכלים מית שתי פעמים. אתה יכול לראות, הייתי עם מלך בוכריה, כשהייתי מבחינת מריים ישיבה, הוא גם מאוד אוהב מלך, כל הזמן עם המנגל, אז אמרתי לו, תקשיב, אתה אוכל מלך יותר, זה לא חי. אוכל שבת, יום טוב, זה בסדר, מה אתה אוכל מלך כל יום? גורילה כזאת אומרת, אתה מסתכל עלי? אתה צריך לראות את אבא שלי. מה? אז אבא שלי, בלי עין הרע, 6 ע'מ הוא כבר עם מנגל. אני אמר לו, 6 ע'מ? מי יכול לאכול סטייקס ב-6 ע'מ? זאת מה שאני אומר לך, זה אבא שלי. כשאתה אוהב מילה, אתה אוהב מילה. התורה לא אומרת לאכול מילה כזאת, בלתי. לא. חולדה, שבת, לגמרא אומרים. היום כולם אוהבים לאכול מילה, לפעמים כל יום, וזה לא משחק עדיין. היום יש לנו מפגש, אז מה שאתם לא אוכלים, אתם מקבלים במפגש. בצרפת הזמן, הם רק מפגשו אותו כשהייתה סביבת מיוחדת, כמו חולדה, קורבן פסח, כל הדברים האלה. בגלל זה, אחר כך המפגש יכול ללכת למרחב. לא יש מפגש, אז קטנה קטנה לא יכול להפגש קטן עכשיו. זה מסוים ל-40 אנשים. אז רק כשיום מיוחד, כמו חלילה, אז החיילים קבלו איזה גורד, קבלו את זה, והם אוכלו את זה, ואין להם חלילה. אבל זה היה יחסי מיוחד. אבל אתם רואים שאתה אוכל מילה, זה משהו שביא לאחד אוהבות, והשם אומר, בחיילה, אני רוצה שתהיה לכם אוהבות פיזית. Many of the things in life that have physical pleasure, Hashem is interested that we'll enjoy them as long as it won't become an addiction. Intimacy doesn't have to be with pleasure. אדם ואישה, הם רוצים להיות ילדים, השם יכול לעשות רול, ללחוץ על רגליה שלה 30 שנות, כשהיא ללחוץ על רגליה שלך ל-30 שנות, ולמזל טוב, תהיה לך תווים ב-9 שנות. מי צריך להגיד שזה צריך להתעורר עם איזשהו מוזר פיזיולוגי? אתם רואים, השם לא יש לך פרובלמנט שתהיה לו את זה. כמו שאתם בקבוצה, את החבורה, למה החבורה צריכה להיות כל כך הרבה מעניינים? למה? לעשות שהכל נראה כמו ברק ומרק, וזהו. ברק ומרק. ברק, קבל ברק, כל הוויטמינים שאתה רוצה, מרק, וזהו מה שאנחנו אוכלים כל החיים. אין משהו אחר לברק ומרק. קודם כל, אף אחד לא יהיה גזען, זה בטח, בגלל שכבוד הכי של האנשים שהם יכולים להתאמן זה רק בגלל אוכל יפה. אם האוכל לא יהיה יפה, מי יאכל קרימקייקים, אם זה נראה כמו ברק? נכון? אז אתה אוכל רק להתאכל, זהו זה. לא משהו אחר. האדיקציה האקסטרה, זה מה שמורך אותנו. האקסטרה. אבל דברים שאנחנו צריכים לעשות כדי להתאכל, אני לא מרגיש. נשמר. נשמר בבר, נשמר בטחה, נשמר בטחה, נשמר בטחה, אין סביבה. הם כולם ישים מעניין יודעי. ספייסים, למה הוא עשה כל כך הרבה ספייסים? אתה יודע כמה מיליארד מעניינים של מעניינים שיש לך על הלב? הטונג, ביחס לברם, הוא הטונג הכי מגניב שתמצא אי פעם. ליצור משהו כזה יהיו חולים, בניים, מגניב מגניב בניים. ליצור איזה סיסטם, שכל דבר קטן שתמצא בטונג במקומות אחרות, ייצור רעיון, יצא לברם, והברם מתכוון את הרעיון לברם, לברם, לברם, כל כך הרבה דברים שונות, דברים שונות, אלפים שונות שונות, זו שונה וזו שונה וזו שונה, והעיניים, כמה שונות העיניים וכמה דברים העיניים מבקשים בפעולה אחת. בפעולה אחת, אני אעבור בפנים שלכם עכשיו, עיניייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי וזה יכול ללכת לברן, ובמשך דקות, הברן סגר 1 מיליארד דברים במיוחד. כל מה הוא סגר בשלב. וזה מה שאנחנו קוראים לברור. זאת אומרת, אם אתם שואלים לי עכשיו, כל סגר בליברליה פה, על השטחים, כמעט 2,000 סגרים או יותר, והוא אמר לי אחרי הלקציה, כנראה, רבי, אתה יכול לספר לנו כל הכבודים שהם על השטחים? אני אמר, מה, אתה נורמל? מי יראה לכבודים עכשיו? אני רואה אתכם, אנשים, וזה הלקציה. אני יכול למשל לנמל 5 אנשים שאני יודע מהלקציה, סציני הכי טובים. בנג'י, גבי, דיוויד ורק פעמים אחרים, זהו, רובן, חיים, זהו, איך הרבה אנשים שאני יכול לנמל אפילו. זו הייתה את הסוף של זה. זאת כל מה שאתה יכול לומר מהקבוצה? קבוצה אחת? מי היה שם? מה היה בקבוצה? כן, הקלארק, זה, זהו, איזה חולים, ג'נדלי, רג, זאת כל מה שאני זוכר. אבל אם אתם תכניסו לי, אני אגיד לכם קבוצה אחת על הקבוצה הזאת. אני אומר לכם, כל ספר, איזה הוא הראשון, שנייה, חברה, הכל גדול, גדול, אחד יוצא, איזה יוצא לרחוב, איזה יוצא לרחוב, הקלאק, כל חברה על הקלאק, הסיג הנכון, הכל כתוב פה, שם, המשכנע, כל קריסטל פיס ושנדליר, כל סטיין על הלוח, הכל, אני אומר לכם במיוחד. וזה, אם אתם יכולים אותי לבית אחת, תביאו אותי כאן, תקחו את העיניים, תביאו אותי כאן, המשכנע בעיניים שלי, זו הראשונה שנה שאני בא לבית שלו, זו הראשונה שנה, תביאו אותי כאן, תקחו את העיניים שלי, תקחו את זה, אחת דקה, אני לוקח את הביתה, תביאו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקחו אותי כאן, תקח אתה יכול להגיד לי שעל העולם יש סטיין? איך? על הלאה? כן, סטיין ילד, ועל האחרון, כל דבר, קמרה, זה, זה, כל דבר קטן. עכשיו, תחשבו, זה היה דקה אחת בחדר, תחשבו 8 שנים של החיים, כמה סנפצ'אטים, תחשבו 10 חברות אחרות, כל דבר נמצא בסול. כל פקציה, כל ביפ. איזו אישה בישראל, איזו אישה גדולה, הייתה סתם בטיאם, בסטאפ בבית. איזו אישה גדולה, בשנות ה-70. שתי אנשים עם מוטרסייקל יצאו, אחד הוא המרחב, והאחרון אחרון הוא השחרר. היו בשתיים עדיין. והאישה הייתה סתם ככה, הוא קיבל את הביתה שלהם, והאחרון... והאישה פגשה על הרחב. בגלל שהייתה מנסה להשתתף את הביתה והם היו מנסים להשתתף והיא נפגעה מלכה. הם קראו לפוליס, הם אמרו, ראיתם משהו? לא. איזה שקול הייתה המולצייקל? אף משהו, אני רק שמעתי שם ונפגעתי על הרחוב ואחר כך מישהו קח את הביתה שלי. אפשר לתת לנו המשכנע? לא, אני אמרתי לכם, אני לא ראיתי משהו. אף אחד פה? אף אחד לא ראה משהו. עכשיו הם קחו אותה. זו היסטוריה שהתקרה. בבטיאם יש אוניברסיטה ספציאלית של הפוליס. קיבלו אותה למקום, קיבלו ספציאליסט להיפנטיזה זכרו, היא אמרה שהיא לא ראיתה משהו כי היא לא ראיתה משהו מבחינתה שלה, היא לא ראיתה משהו היפנטיזה, בהיפנסיסטה, היא אמרה, מוטוסייקל רחוק, הראשון עם מוסד, השניון עם מוסד, אחד עם רחוק, אחד עם בלונדה, מספר המקום, הכל, הם עשו חלק, שני חלקים נמצאים, הכל היא אמרה למה? בגלל שהיא הייתה קטנה וכל זה, השלם מגיע לכל משהו, אבל זה הולך אוטומטיוסטי לגבי המחשב. אתה לא יודע עדיין. אם אני שואל אותך עכשיו, אתה יכול להגיד לי מה שבשדה כאן, מבחינת הסינגגג? נורמל, מי רואה את השדה עכשיו? אנחנו הולכים מהכאב לבית השול. אם אני אפנטיז אתכם עכשיו, אתם הולכים להגיד לי כל קטן בשדה. כי כשאתה לוקח פה, אתה ראה את זה, אבל אתה לא מייחס לזה. אה, יש סיגרת שחרית, יש ניקול על הרגל, יש קצת גלס, יש את זה, יש רגל, הכל. הגלס הוא כזה, הכל אתה יכול לדעת. אני מדבר עם אותך על טריליאנטים של דברים. אתה רואה סול רקודים ביום מסוים, טריליאנטים. כל עולם במונח, כל דבר, כל דבר שתמוך, הליטה פשוט הלכת עכשיו, אברהם מנצח לספור את הסיטואציה. בעוד עשרה שנים, אני אקשר לך, אתה זוכר עשרה שנים? אתה בא ללקשר שלי? אתה זוכר? איפה? בקווינס? מי זוכר? אני הלכתי ללקשרים שונים. לא, לא, זה אחד ספציפיים, שכשהייתי מדברים על היפנאסיס, הליטה הלכת, ויש אחד שמנצח לבית הקטן, אהה, יאללה, רבי, אני לא זוכר מה שאני אכלתי ללחוץ ישרודי. בואו נכניס אתכם, אתם יכולים להכיר את כל דבר, את כל דבר אתם יכולים לכתוב על פייסבוק. זה הלך הלכה, אתם יכולים להכיר את כל דבר, את דבר אתם יכולים להכיר על פייסבוק. זה הלך הלך הלכה, את כל דבר אתם יכולים להכיר על פייסבוק. זה הלך הלכה, את כל דבר אתם יכולים להכיר על פייסבוק. זה הלך הלך הלכה, את כל דבר אתם יכולים להכיר על פייסבוק. זה הלך הלך הלכה, את כל דבר אתם יכולים להכיר על פייסבוק. זה הלך אני הלך אמרתי לך, תשכחי להשתתף. הלכה, את כל דבר אני יודע יותר מאחור של ה' איך להיות מרצה על האנימולים. בואי. אני אמרתי עדיין שני פעמים לשני אנשים וג'יטריים, במהלך זה הם התחלנו להיות ג'יטריים. בגלל שהם באמת עשו את זה בגלל, בגלל. הם היותם שאלה בגלל. ואחרי שהם ידעו את הלוגיקה אחרי זה, הם ידעו, היי, בואי, אם ה' אמר לאכול, זאת אומרת שהוא ידע יותר ממני מה זה נכון ומה זה לא נכון. זהו מה שהמדברים שבאים ואומרים אני אוהב לראות חלק מהתורה בגלל שהרבה אנשים יתקועים כשה' נתן את התורה הוא ידע על כל הגילות? כן הוא ידע על כל האנשים שייבשים בעולם? כן הוא ידע שהם יהיו אנשים ליברלים ולפטים שהם אוהבים ושהם רוצים שכל זה יהיה קודם ופוליטית? כן והוא עדיין כתב את זה בתורה למה? זאת אומרת שהוא לא חשב כמו אתם שהם יהיו מפחדים ואם הם יהיו מפחדים זאת אומרת שזה לא עשה לו הרבה דברים, הוא עדיין יביא את זה לתורה כי תזכרו על דבר אחד, אשם לא יעשה משהו שימש את החיים של רובן, למרות שבזמן זה מוריד את החיים של שמעון אין דוחים נפש מפני נפש, דגמר אסי. You don't kill one person to save the other one. You don't do such thing. And the Holocaust, there was a very big rabbi possessed in a camp. Rabbi Ashri. Famous. He has a book about his ruling in the Holocaust. One person came to him and said to him, Rabbi, my son is in the list of a hundred people that tomorrow are going for execution. אני יכול לשחרר אותו. אני אוכל מונים בברחוב, בפנים, בוודאי עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד ידעים שאני מוריד אחד מהבשל את יודעים מה הייתה התגובה של רבי אשרי? למה הייתם צריכים לשאולי כאלה שאלות? והבשל אמר לו, אל תתגובי רבי אני כבר קיבלתי התגובה שלי אל תתגובי והוא נתן לביתו למות למה? למה אני צריך לסביר אותו ולתת שמונה אחרת למות? אם הוא היה בפרק הראשון, זה בסוף ה' הוא רוצה לסביר אותו, אז לסביר אותו אם הייתה איזו אופציה לסביר אותו בלי שמונה אחרת בפרק הראשון, כי זה כל 100 אנשים במקום, אין שמונה אחרת לסביר, אז כמובן היה צריך לתת להם את המONEY ולסביר את ה' אבל אם אתה יודע שהוא יביא שמונה אחרת, זו כבר הייתה שאלה גדולה אין דורכים נפש מפני נפש. אם הגויים יצאים לבית ויגידים לכם, תעזרו לנו אחד יהודי, שאנחנו נקווים, ואתם תחזיקו. אם אתם לא תחזיקו אחד, ותחזיקו לו מחר, בשבילנו לנקווים, אנחנו נקווים אתכם כולם. 10,000 יהודים. במדינת, סורנדת במור. ובדיוק כל החברות הייתה סבלת במורות, קוראים לזה גטו. אז הם רוצים אחד, נפגשו את הכתובות, נפגשו אחד יהודים, נקווים אותו. אם לא, נקווים אתכם כולכם. אתם מוכנים לתת להם אחד יהודי? לא מוכנים. למה? אבל הם נקווים אתכם כולנו, זה לא במדע שלנו כבר, זה בעולם של ה' בלי שהם יגידו שם ספציפי, אנחנו כאן לבחור פלוני בן פלוני. למה? הוא עורב מילה לראש, הראש רוצה אותו, זה כבר, הם יחזיקו לו בכל אופן, עם או בלינו, הם לא יכולים להכניס אותו. זו סטוריה אחרת. אז אנחנו שואלים לו להכניס, לפני שהם ימותו לנו כולנו. אבל אם הם רק אומרים להתן לנו אחד, אנחנו לא יכולים להתן להם אחד. אם מישהו מגיע, זו סטוריה אחרת. הוא רוצה לחזור לכולם. בארה״ב הישראלי היה אירוע מאוד גדול שם היה רועי קליין כמה שנים ארה״ב חמאס נעשה גרנדה נעשה גרנדה וארה״ב של ארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב של ארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב של ארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב של ארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב וארה״ב נעשה גרנדה וארה״ב נעשה הוא היה קוממנדר שלהם, גרנד רוי קליין, הוא היה אדם רליגי, הוא הלך ונפגש עם הלב שלו על הגרנדה, היא נפגשת, נפגשת עד מיליארד קטנים, והחלטה של הילדים הקבוצים נפגשת. איזה אירועים יש לנו? מישהו שיכול... הוא יכול היה לרחוץ, ולתת שולדים שלו למות לא רק הוא לא הלכה הוא הלכה לגרנדה ונפגש עליה ובשביל זה הוא נפגש את החיים שלהם זה אירוע מאוד איך הרבה אנשים יכולים לנפגש על גרנדה זה מגניב, במיוחד אנשים יכולים לדבר על חיים שלהם נפגש על הרחוב ולמחשב שהם לא ימותו אותם אבל יש לנו, ברוך השם, הרבה אירועים ממש, כמעט כבר נפגשנו אז... אז תזכרו, המסגר הראשון של הלקציה הזאת, כשהיא מגיעה לספיריטואלית ולהתפקיד של הילדים, אין להם אף פעולה להתפקיד, אפילו ב-1%. אפילו אם הם יגיעו ויגידו לך, תאמין לנו, אברהם הנרי, המדעי הפרנקי, שתפקידו על ההיסטוריה הפרנקית, ואנחנו נתן לכם ללמוד 2 עוד שעה של תורה כל יום ואנחנו נציין את זה או אנחנו נתן לכם פרמיטה לדובר את החברה של הישיבה עכשיו יש לכם חדש 300 ילדים ויש לכם חברה ל-600 אתה שואל על הפרמיטה אבל בוודאי, נתן לנו ללמוד על הגריקים או על נפוליאן אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו נפוליון היה טוב לגבי היהודים או היה רעב לגבי היהודים? אה? מה אתם חושבים? אני אגיד לכם משהו שזה יפה לכם וזה יחסן פה כמה אנשים מהארץ היהודית היו סקולריים היום? קצת ל-80%? כל אחד מהם זו אגב נפוליאן בגללו 12 מיליארד יהודים לא רליגיים עכשיו אני רוצה לדעת שאיך אחד מכם יכול לתקן את הדקות מה נפוליאן צריך לעשות עם כל היהודים הסקולריים היום בעולם? לא? הוא אמר שהם יהודים קודמים קודמים והם יהודים כל לידר קורא את חברתכם ואת נשימותכם, קודם כל את רליגיותכם. אנחנו יכולים להתקשר למה שהם אומרים. כמו שהם אומרים, אני אמריקאי, ואז אני יהודי. אתה שואל חסיד, מה אתה? אני יהודי. ואם אתם רוצים, אני גם אמריקאי, אבל אני יהודי. על זה לא יש דבר. אם אני אמריקאי, או רוסיין, או יידיש, או כל מה, אנחנו יכולים לדבר על זה. אבל אני יהודי. אתם שואלים לי, מה אתם? אני אומר, אני יהודי. לא, אני לא שואל אתכם על רליגתכם, אני שואל אתכם על נציאלתכם. הנציאלה של יהודי היא תמיד, אני יהודי. בלעד מהמדינה שאתם חיים. נפוליאן היה טוב לאכונומיה, נפוליאן אוהב את היהודים, נפוליאן נתן להיהודים סיכוי להחזיר את סנדרין, נפוליאן ראה יהודים מורים ופישה בעב על הרחוב והוא אמר, מה הם קוראים לזה? הם קוראים לצד שלהם שהיה פגש, כמה זה היה? עשרה מאותה מאותה שנים ועכשיו הם יכולים לקרוא לא שיר הם קרואים כל עשרה מדינה שהתוכנית שלהם יש מערכת זה לא הסביבות למה נפוליאן היה טוב לגבי היהודים יש כל מיני סביבות שונים, כן לא נפוליאן נתן לגבי היהודים מלחמת זאת אומרת שאתה יכול ללכת לאוניברסיטה, אתם חברים יותר. עד אז הם לא יכולים ללכת לאוניברסיטה, אפילו אם הם רצו. רק אחרי שהוא הלכה ונתן ליהודים אוניברסיטה, מי הלכה לאוניברסיטה? רבי אורתודקס, מנדלסון, מוסס מנדלסון. כל הילדים שלו התפלגו אליהם הם כולם התחילים לקרישיאנטיה וקרישיאנים בגיל אחד והמערכת ההסקאלה התחילה שהיא התחילה עם החולקוסט המסוימת והחולקוסט המסוימת שהחולקוסט שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוסט המסוימת שהחולקוס 200 שנים נפלו לכל אינסטיטוציה יהודית בעולם היום, עם איזושהי אקצפציה לגבולות. איזושהי חסידית אולטרה שאין להם משהו סקולרי, אין. גמרה, מישנה, הכל בעברית, הם לא קונקטיבים לעולם. יש עדיין מקומות כאלה. אבל המקום האחר של האוניברסיטאות, הסקולרית, המודרנית, אני לא יודעת איך אתם קוראים את זה, הם כולם יש להם גריקה, גרעה, בתוך הסיסטם. מי נתן ליהודים ללכת לאוניברסיטה? נפוליאן. אם נפוליאן לא תנסה להיות כל כך טוב ליהודים, אולי עד היום יהודים לא נתנים ללכת ללאוניברסיטה. הרבה שהיהודים הלכו ל'השם' ול'תורה, הרבה הרבה הוא התפקיד הסקולרית. התפקיד הסקולרית שהם קיבלו, הפכו אותם ל'גוהים' בעצמם. בעצמם של הידיאלוגיה והמחשבות, והמחשבות של החיים, זה לא משהו יהודי. אחד הממשלים שהייתי נכון, הם היהודים הימניים. ביאמן לא הייתה אוניברסיטה לגויים, לא הייתה ימינאים שהיו הולכים לאוניברסיטה, כל ימינאים הולכים ללמוד בחדר גמרא מהמורי, אם הגויים היו הולכים לגויים, הגויים הולכים להוציא אותם בצחוק, הולכים להוציא אתכם אידיוטים, הולכים לגמרי, אם שתי יהודים הולכים להחליט בקורת סקולרית, הם לא יביאים להם פרמישן. הם יביאים להם לבית המורי. אתם, יהודים, צריכים ללכת עם רבי שלכם. אתם לא יכולים להגיע לכאן. הימניתים היו כל כך פרימיטיביים ומתחילים מהעולם המרכזי וזה מה שמשחרר לכל עצמם, שהיום אחד הימניתי יהודי בהיסטוריה של ימן לא היה מחלל שבת, עד היום, 2600 שנים. מיליונים ימניתים חייבים בימין בעוד שנים. עכשיו, אחד מהם היה סקולרי, עד היום. למה? לא להתקדם לתלמידי גוי. בכל מדינה אחרת שהיהודים הלכו לאוניברסיטה, הם נגמרו את רגליהם ואת החברים שלהם, שהם לא הלכו לאוניברסיטה, הם גם התאפסו עליהם. לדבר שכמה מדברים אמריקאים היום עושים תורה לאוניברסיטה, לא תורה של ה' והם הופכו יותר אנשים עם תלמידים של התורה. אני יש לי סטודנטית שלהם. אשכרה. אני אומר שאני לא הייתי. אני צריך להכוון אנשים. זה מה שקורה היום. היום, מדברת פוליטית היא כבר מנדה אמר. מי, מי אתה שולח? בן שפירו. מה הוא עושה עם הדיוקטוריה? זה מאוד טוב כשהוא מדבר על פוליטיקה, לפחות ישראלי ולא מורן, שהוא קומיניסט, סוציאליסט, אנטי, אתה יודע, אוקיי, לפחות הוא מבין על פוליטיקה, אבל מה היחס שלו לתורה? מה הוא יודע על התורה? הוא יכול להבין איזה סוגיה בגמרא? הוא יכול להבין איזה פרק בשולחן ערוך? הוא יכול להבין אשקפה? הוא יכול לראות איזה אשקפה טובה? הוא לא חושב אפילו על החיים האחרונים, אני ראיתי קצת מבחינתו שלו. הוא לא חושב על האמצעות של השלום. כל 4 שנים ילד ידע על השלום. כשאתה מזמין בבוקר, מודה אני לפניך. הראשון דקה של היום, תודה שצריך לתת לי לבית את הלב שלי עוד יום של חי. הוא יש לו יעמקה על הראש, ומצטער שיש לך הלב. מצטער שיש לך אחרי חיים. מצטער שיש לך הלב. אה? הוא לא מבין. הוא לא מבין? בקבלת הלב. בקבלת הלב, ברור. אז התורה אומרת, כל יהודי שנחשף אחד מה13 רציניים של היהודי הוא אינפידל, קופר. הערבים נלמדו את הדבר שלנו, הם קוראים לזה קופר. הם לא חייבים לגוד, אתם קופרים. בעברית זה הדבר הראשון, קופר. קופר זאת אומרת נחשף. אינפידל, באנגלית, או היריטיק, מה זאת אומרת? אם אנחנו אומרים שזה אחד מה13 רגלים שאני לא מאמין, אתה לא יכול להגיד שזה מניאן, אתה יכול לדבר על זה? אבל זה שומר שבת, הוא שמים ספילין, הוא בא שלושה פעמים לשול, הוא נותן מיליארד דולר לתפקידים, הוא יש לך רגל גדול מאוד, והוא נראה כמו אנשים מאוד אורתודקים, הוא אפילו יושב עם רגל שחר, אבל הוא אומר, אני לא חושב שהמשיח יצא, זהו, או אני לא חושב שהמות יצא מהגבירה, או אני לא חושב שה' נפגש. אתם יודעים כמה אנשים אורתודקים אומרים את זה כל יום? אתם באמת חושבים שה' נפגש? אתם באמת חייבים שה' יתן מישהו התגבירות? ה' שאני מתקבל בו הוא לא ה' שלכם. ה' שלי לא מתגביר. אני מדבר. איפה אתם שמעו ולמדו על ה'? מהתורה הזאת שאני מלמדת, בסדר? בתורה שלי, היא כתובה בתורה של חצי שיש להם הרבה עשרה מניחים שונים לנצח יהודי אחר כך, אחר כך, שהם הופכו, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אז כך, בתורה שלכם, אחר כך, בגלל איזה רציניה, זה לא מנצח את ההכנעה שהתורה שלי מנצחה. לגבי הכולות שלי, יש רק אחרה של תורה בעולם, שהיא מייסדת שיודאיזם היא היחידה האחרונה. כמה קוראים יש לכם? מאה דברים אחרים. כמה קוראים חדשים יש לכם? יותר מ-200,000 קוראים אחרים. איך הרבה תורה יש? ברוך השם, אחת בעולם. חסידית תורה, ליטבית תורה, ימינית תורה, ספרדית תורה, מרוקנית תורה, תורה רפורמית, תורה קונסרבטית, תורה ברסלבית, תורה חבתית, איזה כך, כמו משה, כמו אברהם, יצחק ויעקב, כמו אקסודיסט של איג'יפ, כמו סול, כמו מנגינה ומנגינה, כמו כל מה. בגלל איזשהו סיבה, בצורה שלהם, אולי התרחקו את הדברים האלה, אני לא יודע. אנחנו צריכים ללחוץ ולבחור. בגלל שכשהם מדברים, חצי מהצורה שלהם לא מיוחדת במדברים שלהם. בגלל שהם יודעים יותר מאשר ה' מה זה נכון ולא נכון. אתם מבינים? אז הפעם הבאה, כשאחד מי אגיד לכם את ה' בלוני', אל תפסקו אתכם. אל תפסקו אתכם להנפול אתכם. תשתהו ותשתהו את האמת של הצורה. תגידו להם, סליחה. בתורה זה אומר 9 פעמים להאמין אל ה' ו18 פעמים להאמין אותו. בבקשה, אל תביאו בן לתורה. 18 פעמים להאמין אל ה', להאמין את ההתפתחה, וההאמין הוא חיים גדולים. זה נקרא עירת הרוממות ועירת העונש. חלק מה18 פעמים מדובר על עירת ההוממות, חלק על עירת ההונש. הרמב״ם מדובר על זה, התגובה והתגובה. הרמב״ם אומר, אל תשכחו את ה' זאת אומרת, תשכחו את המצוות, כמו את האנשים ואת הילדים. עם האנשים ואת הילדים, הדבר הראשון הוא התגובה והתגובה. אתה צריך להיות קצת יותר מזה. ילדים, אני רוצה שאתם תשכחו, אה, לא, אבי, אני רוצה להגיע לבחירה, אני אקבל לכם איס קרים גדול. אוקיי, אני אדווין. הוא אדווין לבייסיקל, לבייסקריפ. זה ילד. לבנות, זה גם דבר. אם אתם שואלים לו, אני רוצה שתהיה יותר מודס. לא, לא, אל תגידי לי איך לנסוע, אני אוהב את זה. אל תתאזר, אני אקבל לך סווי סווי חדש. באמת? אתה תעשה את זה? כן, בדלת אחת. אתה תנסוע מודס? אני אקבל לך כל סווי סווי שאתה רוצה. אנחנו נעשה דלת? שלושה שבועות. לוקחים סקארטים קטנים, אף שום דבר קטן, אף שום דבר נפש, אף שום דבר ברור, הכל בסדר עם ההלכה ואני אומר לך שאני אקבל את זה לך, היא מוכנה לעשות את זה אז הרמב״ם אמר לא להיות ככה כי אנשים וילדים מגיעים מהקהל שלהם. זו מנצחה שלהם, אין משהו שאתה יכול לעשות על זה. אין משהו אחר על זה, בגלל זה. כל אחד זה הכן שישה אתו. אתה רואה שמישהו מתחיל לנסוע, בדרך כלל היא קריאה, היא נותנת לו כל מה שיש לו. ולאנשים זה לא ככה. הוא יכול לאכול את הקהל שלו, הוא יכול לרחוץ את הקהל שלו, אבל הוא לא יקבל את כל המון שיש לו ונותן לו את זה. זו למה זה הרבה יותר שווה להסכים את האנשים. הרבה יותר פשוט, בגלל שהם מגיעים מלחמה, כשאתה מראה להם שמישהו חי, הוא מת, הם קיבלו את רגלו והם נותנים לו. למה? בגלל שהם מגיעים לאמוניות, הם יודעים להתאמן, הם יכולים לקחת את הפחדה. כשהילד עשה משהו רע, והאבא יכול להתאמן קטן, מי ילך לקח את ההתאמן? משה, משה! לא, לא, לא! נתן לי את ההתאמן! למה? היא לא יכולה לראות את הילד בפחדה. היא נשארה. אתם מבינים? למה? זה ככה זה. זה למה, לדרך כלל, אנשים לא יכולים להתגלגל בקורד, לדבר של התורה. למה? זה פשוט למניפולט אותם ולפעול על האנושים שלהם. זו הראשונה. הראשונה השנייה היא בגלל שזה מפחד. אתה מנסה לצחוק את המדכאות ואת הדיגנטיה של אישה ואשם לא יכול לצחוק את כמה אשם שאתה צריך לצחוק את אישה גדולה, או אפילו אישה אחת, ואתה מנסה להצחוק אותה בעבודה חוסרית בפנים של אנשים, ולשאול אותה כל מיני שאלות, לפני שאתה רוצה להצליח את האנשיה, והיא צריכה להתחיל את זה, והיא מתחילה לקרוא, אתה יודע איך זה. היא מתחילה לקרוא וזה גדול גדול, אתה יכול להגיד? אז השם אומר לך שאתה לא תקבל איזה תסטמונים מאנשים, לא שהאנשים לא חייבים, במיוחד הם יותר חייבים מאנשים. מבחינות אני יכול להגיד לך. והם יותר חייבים ויש להם יותר אינטגרטיה במיוחד, בגלל שההקשר עם השם הוא יותר אמוציוני. אבל כמו שאמרתי, יש סביבים לכל משהו. עבודה לאנשים בעולם זה לא להיות פילוט בפ-16 או קוממנטר טנק, או להיות סניפר או להיות קוממנטר, אלא להתכונן את האנשים. אל תחליטו את דנאיו שלהם, אל תשכחו את האנשים לנצחים אגרסיביים. זה יחסיד את החיים שלהם לאחר כך. אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו את האנשים לנצחים אל תשכחו או שהם לא ידעו איך את להיות ילדים, והם פגשו אגז וכל מיני האנשים לנצחים אל תשכח דברים כאלה או אפילו אם הם נתנים וישו ילדים, הרבה מהם נתנים ואם הם לא נתנים והם עדיין נתנים והם עדיין ישו ילדים, מי גרם את ילדים שלהם? האנשים שלהם הילדים שלהם לא ראו אותם, כי הם הלכו בבוקר ובאמת 6-7 פעם, לפעמים 9 פעם, בבית, וזה היה קורה עד עשרה דקות, והילדים שלהם לא יודעים על האמנות האלה. אני מקבל את ההתגובות שלהם. הילדים שלי לא לוקחים אותי, הם לא לוקחים אותי, הם לא מגיעים לקרוא אותי אחת בשנה, לשאול איך אני עושה את זה. כמובן, כשקבלת אותה, היית קריירה, הם לא מרגישים לך כלום, במיוחד כאן באמריקה, כשחוץ של המדינה צריך להיות מאוד לא מרגיש. הילדים לא יושבים מרגיש לבתים שלהם, רק אלה שקבלו סתם עם תורה, בגלל שהם מפחדים על השם, הם מנסים את עצמם ללכת ולהתקבל בבתים שלהם. בצאר זמן זה היה דבר אמורי אפילו של אנשים סקולרים. 60 שנים, איזו אישה סקולרית לא יכולה לעשות משהו אם לא שהותות שלהם עושות טובה. היא יכולה ללכת לישון, לקבל אותם, ללחוץ עליהם. היום הם עובדים, הותות שלהם קדימות, הם נחתו. זה הילדים של היום. איך הרבה אמאות פה באמריקה מנסה להתנגד את הילדים, הילדים, בלילה, 1 ע'מ, 2 ע'מ, ילדים וגלילים, והם ממש מנסים להתנגד, להתנגד, להתנגד, להתנגד, עשרה פעמים בלילה. הם לא מיימים. הם לוקחים את הכאב, כן, הם משתמשים בכאב, כן, הם חייבים במנשיא, כן, ה'נני' עושה את הטלפון שלהם, ואני את הכלבים שלהם, כן, הם רק לוקחים את הכאב, אתה שואל אותם להחליט את הטלפון, תתן לנשיא לוקח את הכאב, שואל את אחת הילדות שלהם אם הם יודעים איך לעשות אמלטה אחת, תלמיד את הטלפון האמלטה האמלטה, רק כדי להחליט את האגר לטלפון, עוד פעם לא עשו את זה. הם מנסים לעשות את זה. אז הם צריכים להתמודד ואתם שואלים להם להיות מוצאים בהתמודדות. מה אתם מטעים? באו לראות חסידית ילדות, 11 שנים, 12 שנים. בואו, בכל חסידית הבריכה. הם גרו אותה מלילה מאוד קטנה, מנסים להחליט דייפרות, לטייל, לחליט חלטה, לטייל חלטה, לעשות קוגל. 11 שנים, הייתה לנו חסידית בריכה. אני לא יכולה להבין. אבי ואימא הייתה במסגרת במונסי, לתקופה בשבייס. הם עובדים מאוד קשה במסגרת. מי בביתה? 11 שנים, ילדה. היא עובדה, עובדה את הילדים, ממשיכים את הרגלות שלהם, עובדים חלות, עובדים קוגלות. 11 שנים. לא 17-18. קח את המדונות האמריקאים, עם הרגלות קטנות ומסכמות גדולות, כל יום במולה. תהיה, תהיה לביתה, אחרי יום אחד. אוי, אוי, אני מנסה לגמור. אני מנסה לגמור. כל יום, עם הגם שלהם, ככה, עם המולה, כל יום. יש לך עבודה טובה לדותר שלי, רביי? אתה לא יודע אם צריך לרחוץ או לגמור. אתה לא יודע. אה, יש עוד אופציה עכשיו, אנחנו יכולים ללכת לדובי לבקש. 5,000 דולר, אבא? דובי, 5,000 דולר, 10 ימים בדובי. לא להשתתף בבחירה. יאללה, אתה אוהב אותי, אבא. אמריקה. עכשיו יש מרוקו גם. קומבינציה. אחת שבועה בדובאי, אחת שבועה במרוקו. אולי אתה יכול ללכת אחת שבועה בסודאן ולהבין את זה. סודאן. איי, איי, איי. מאוד פשוט. אבל מה יכולים לעשות? מחר, בעזרת השם, 8 שעה, בברוקלין. ביום חדש, גם ללכת במילבסון. נשלם את המסגרת. אני רוצה שכל אחד מכם שעדיין לא קונקציות לידי יוטיוב שלי, בבקשה, תשכחו. דוביין לא מבחינה. אוקיי, אז תחתן את האפה, האפה החדשה שיש לנו, רבי יוסף מזרחי דאד אורג, באפ-סטורי ובאפ-סטורי גוגל. ובבקשה, תחתן את זה עם אחרים, מבין אחרים לתחתן את הלקציה, זה עושה הרבה בעלי תשובה. ממש, איזה אדם שם לי עכשיו מסגרת, שואל אותי שאלה על הרבי בישראל אם הוא קושר, הרבי הכי טוב בעולם, הוא שואל אותי אם הוא קושר, אני אגיד לו, לא רק קושר, הוא נור אבובדיה יוסף, אתה מבין? הוא עברי, הוא אמר, כן, בגלל זה, החבר שלי התחיל ללכת ללכת ללכות שלך, אחת השנה הוא התחיל ללכת ללכת, הוא פולי ללכת ללכת זה יכול להקדם למילים ומילים כל מילה. אם אתם, אף אחד מהם יחזור מהחלום שלו, ושל החלום שלו, ונתחיל להיות יותר עקיבים. נותנים סטודנטים, קבלו סטודנטים, נותנים להם, קבלו USB, נותנים להם, קבלו כתוביות. קבלנו קבל, 50 כתוביות שלי ברושים, ספנית, אנגלית, עברית. 50 כתוביות, 50% מחלות. במקום 20 כתוביות, 10 כתוביות. קחו את זה! 500 דולר מהמים שלכם יש 50 קטעים שאתה יקבל בקטעים אחרים וזה יהיה מנהל מנהל! הרבה אנשים רוסים יקבלו את הקטעים והם יקבלו קטעים מנהלים! איזה אנשים במוסקו עדיין יקבלו קטעים מנהלים! יש את זה ברוסיה, יש את זה בשפנית, יש את זה באנגלית ויש את זה בעברית, מה שאתם רוצים? חכה, אנשים, בבקשה, תשתכלו גם, תעזרו יותר. עכשיו יותר מכל פעם, כשהמצב של העולם לא ברור, איפה אנחנו נכנסים? מה שימש לנו בסוף זה יהיה צדקה, תזכרו, אפילו אנשים רעיוניים כי רק אחד מהם יכול להימשך אנשים רעיוניים, זה צדקה, חברה אף משהו אחר, בגלל שהם לא פולי שומר שבה, הם לא פולי קושר, הם לא פולי מדס, ההשקפה היא פולה של חולים ורעיוניים מה שיכול להימשך אותם? יש איזו פוליסיה בבחינה, חברה להימשך רעיוניים בקבוצה לסביב החיים. כמה שתתן, כמה סביבת יש לך ולפעמי שלך. מאוד פשוט. אתה לא עושה לאף אחד עבודה. איזה אנשים חושבים שהם עושים לי עבודה. אה? You don't have money, you convince people that you don't have money to give. When they give, it counts like you give more than them. I explained that many times, so you can't go wrong. And you gotta wake up, רבותיי. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשיעה אומר,
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









