What Is The Most Important Thing In The Whole Universe - Shavuot

אוקיי, בוקר טוב. הלקטור הזה יהיה לילון נשמת רינה בת שמחה, עמית בן תמרה, לירון בן חנן, ליאה לירז בת מזל, יוסף בן מוכתר, זאב בן סוריה, תמרה בת נקדם. ולאבדי, לרפואת יעקב בן תומר, ליאנה ליאל בת יוחבת לאה. ומושה בן אסתר ואברהם בן סימא. ברוך השם, אנחנו קצת מרצה לפני השבועות. אחד מהשלוש פסטיבלים, שלושה רגלים. מה שנקרא חג מתן תורה. זה חלק רבוי ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר השם ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר אמר למושה שלושה ימים שהממשלה צריכה להכניס את עצמו ולא להיות אינטימה. ולהתפקד באקספטים של הבוקר של ה', הקריאטור של העולם. ובשבוע, הם התגלגלו שהם הלכו ללאה. הם כבר מתחילים. הם לא היו בטוחים לקבל את התורה. זו הרזיה שאנחנו נמצאים בשבוע, נמצאים כל הלילה, כדי להתפקד על הזמן שצריך להיות ונלך ללאה. עכשיו אנחנו נמצאים ללאה של 3,330 שנה. זאת הייתה המנהגה, ללמוד תורה כל הלילה, לבחור במרחב, ואז ללכת לבחור במלחמה. זה מה שיש לנו עכשיו בשבועות, אבל באמת מה קורה בשבועות? כשמשה קבל את הארץ ישראל לגבי המלחמה, אתה יכול לראות בפרשת יתרו, שהמדינה הייתה בפיירה, הרבה סמוק, וגם הייתה מאוד פגישה, והייתה שירון, שירון של שופר, וזה מתקדם יותר ויותר במינות. תנסו להחזיר, מיליארד אנשים מסתובבים על המדינה, היא פגישה, פיירה, כל המדינה היא פיירה. ואתה שומע סיירן גדול של שופר, ככה, והמפלגה מפלגה, הכל מפלגה, וזה מושג מאוד מפלגה, מושג מאוד מפלגה, ואז משה ידבר והאלוקים יענינו בכל, זה מה שהפסוק קורא. משה מביא לכל אחד, כל אחד מפרצים לעבודה, זו הראשית והאחרונה פעמים בהיסטוריה שהחלטון של העולם מדבר עם קבוצה של אנשים, לפני זה מדבר עם אינדיבידואל, אברהם, מדבר עם נוח, מדבר עם אדם הראשון זה עכשיו פרק ראשון והפרק האחר שהקריאטור של העולם בעצם מראה את עצמו במהלך שלו, שתותף את הקרקע שלו לאדם, לנשיאים, לנשיאים של אברהם, יצחק ויעקב. זה לא היה קרה לפני ולא היה קרה אחרי. והשאלה שאנחנו צריכים לדעת היא, למה הוא החליט לעשות את זה בפרק כזה מטורף? אם אתה תשאל אותי, אני קטנה קטנה אורדנית, איך את רוצה שהקריאה של העולם לעשות מתן תורה, האקספטנציה של התורה? אני אגיד, תעשה קצת מוזיקה קלאסית, ויולין, אולי פרשן מוזיקה, פרשן איראניין, אההההההההההההה ואתם יודעים, קצת רמז, כולם שמחים, רחב ג'זמין באוויר, רחב יפה, נכון? נחמד, נחמד, מוזיקה קלאסיקה במהלך, כולם שמחים, מוזיקה מאוד פשוטה, ואז השם יבוא במוזיקה מאוד נחמדה, אני ה' שהחזק אתכם מאייג'פט, ילדים שלי, אבל זה לא מה שזה היה, זה היה אחד מאחד. פייר, סמוק, פאג, פיירן, ארטקוויץ, וקרקע גדול שכל אחד מותאים ברגע. כשישה מותא ואומר, אנוכי השם אלוקיכם, אחר כך, כל אחד מותאים. ליטרלי, כולם מותאים. הגמרא מבחין לנו, אשם היה צריך לשים את כל האנג'לים לתחזיר את הנשמות, את האנג'לים, ולתחזיר אותם לבית. היום יש לנו אנשים שמותים ומגיעים לבית, זה קוראים למות קליניקלית. תחזירות בבית, בשטחית. אנשים מותים, האנג'לים יוצאים, הם רואים את הבית על הרחוב, או בטח, או בבית, ואחר כך, אחרי דקה, 2, 5, הוא יוצא לבית, הוא נכנס לבית, במיוחד לבית הנסטרוס. השעון נכנס לבית לבית הנסטרוס, כי כשהשם קריא אדם, הוא אומר, השם קריא אדם, נשמת חיים. השם קריא אדם, נשמת חיים. אדם חי לנפש חיה והאדם חי, הוא חי, הוא מתכוון, הוא מבין, הוא זכור ומה ההחלטה ההחלטה ההחלטה והאדם יחזור לנפש החיה שלו והגוף יושב לאפר ונשמה תשוב לבעליה ותצא נפש רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות רחל ואתה מות עכשיו אנחנו נקראה רחל ואתה מות מות רחל ואתה מות מות רחל ואתה מות מות ללקחה רחל ואתה מות בפסקולוגיה של רעיון האנושי. במהלך האנושי, כדי להמוטיג אותו לעשות משהו, אנחנו צריכים קומבינציה של שתי דברים. ליצור אוהב ואימפתיה בין אותו, וליצור פחד. אחד בלי האחד, הוא איימפטי, כמעט איימפטי. שניהם ביחד זו מאוד טובה קומבינציה. למשל, אם אתה מלחמתי בצבא ויש לך גנרל, צריך שתהיה לך שני דברים כדי להיות מלחמתי גנרל. ראשון, כדי להשתמש בגנרל, כדי להשתמש בו. להדמיין מה שהוא עושה, איזה אנשי ג'נרל הוא מיוחד להדמיין אותו, להרגיש שאתה אוהב אותו, ולפני זה אתה צריך להיות מפחד שלו, לא להסתכל, כי זה גם יכול להיות מאוד קשה. והמיוחד של אוהב ומפחד זה פנטסטי, זה עושה את האנשי מוטיבטי. הרבה אנשים חשבו שרק אוהב יכול למוטיבט את האנשי, זה רק לפני שבוע או שבוע. כשאתה מתעסק עם האנחה שאתה בתקופה עם, זהו, אין פחד, לא משהו יקרה רק פחד זה גם לא טוב, כי זה פחד את האנחה באותו דרך ואז הוא נותן, אז אתה יודע מה? אני כבר נגד נגד, תשכח אותי אז אתה צריך קומבינציון של אוהב ופחד עכשיו השאלה הגדולה קורה, איך אחד מהשני יותר מיוחד? האוהב או הפחד? התגובה, הפחד יותר מיוחד פחד זה גדול יותר של אוהב. זה קורא בתורה, וואו, אני אוהב את הדברים הזאת כל הזמן. אז אוהב, לאוהב את ה' זה כתוב 9 פעמים בתורה. אתה צריך להאוהב את ה' אתה צריך להאוהב את ה' לפחד את ה' יש לך 18 פעמים בתורה. כתובה. איזה אנשים, אחד מהגמורים הגדולים אמור להגיד משהו מעניין, הוא אומר, להשתתף במהלך עם השם, שזה רק פחות, אתה חזק את ההורים, רק בגלל שאתה מפחד מהפחדה, או בגלל שאתה רוצה את ההורים, אבל אף משהו אחר, אין אהב, אין תפקיד, אני רובוט, למה אתה חזק שבת? אני לא רוצה למות. אני לא רוצה לוזרח את עולם הבא, אני לא רוצה להיות קטן. זה למה אני קוראת שבת. אף משהו אחר. אם ה' בא ואומר לי, לא לדעתי, לא יש לך חוויה. אתה נפגש. בדרך כלל, אני מגיע למרסדנס ומגיע לבית. זה קוראים לתקופה בפחדת פחדת. אינטרס פרסונלי. אז ה' אמר, זה יותר טוב ממש. זה לא טוב, זה לא אפילו טוב. אבל זה יותר טוב ממש. פשוט אוהב זה לא משהו פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט ובדרך פשוט כלל כשאני הגעתי פ אלי עמר, מרוקאי ישראלי, הוא רק 6 שנים גדול יותר מי שאני. איך למה אתה חושב שזה במלחמה? זה כמו שהמלחמה. מישהו שיש 3 שנים גדול יותר מכך כבר אומר לך מה לעשות. אני לא יודע מה קרה, אני והוא נהיינו סיפור של אהבה ברגע. הייתה לנו קליק טוב, כימיסטיה טובה, ברגע נהיינו חברים. עכשיו הוא הולך להיות ג'נרל שלי, לתת לי אורדות. ברגע נפגשנו את השש-באש, נפגשנו את השש-באש, כל שבת הוא מייחס אותי הביתה, אני לא עושה משהו. כל יום אני מעשה את הספר שלי, אני מפגש את השש-באש, אני... אני בעצם לא עושה משהו. הוא מיישם לי יום כל שבת, אני מרגיש בגרסה, אני מיישם לו אצל אמא שלי, אני באה, אנחנו מפגשנו את הטבל, חומוס, אז כדי הרבה זמן שאני הייתי שם, אחד הזמן לא הייתה ארצות כדי לשים אותם למשיאלה, אני הייתי האחד, הוא לא הייתה שולחן, הוא היה מגעל שתשאל אותי לעשות משהו, הוא אמר, מזרחי, אני באמת, אין לי ברירה. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא זוכר, אני מנסה לזכור מה הוא אמר לי לעשות. זה לא משהו שהוא רוצה לעשות, אבל הוא לא יודע. לבוא, לבוא, בבקשה ולעשות את זה. אז, אתה יודע, אני כבר נכנסתי להיות ספויילד. אתה יודע, פרינס שם, לא עושה משהו. אני עשיתי את זה בטח. כשאני רגעתי, הוא אמר לי, מזרחי, תדע לך, אתה צריך לדעת, You let me down. Disappointed me. יחזפת אותי קשות. You let me down. Now comes to the question. Why did I not care about the order? Because I had zero fear for him. We already sachbaki. We eat hummus together. Play shesh be'esh. I put suhug on his lafa. We were brothers, you know. Automatically, I got used to do whatever I want. Did I have love for him? Huge love. הייתה לי תודה לו? גדול תודה. הייתה לי תודה לו? גדול תודה. כל מה שאתה יכול לומר בין שני אוהבים, אני הייתי עם הם. יש רק אחד מה שאני לא הייתי עם, אני לא הייתי עם פחד. זה למה אני הייתי חדש. הכי חדשים שאתה יכול להיות. זה הסקר של החיים. זו הכיות שהיה השם מייצג את העולם. אם אתה רוצה להיות עבודה של השם ולהיות חדש, אתה צריך להיות עירת שמיים. כל המדבר שאני נותן לך, יש לך בפסוק אחד בתורה, מי ידע איזה? פסוק אחד. כל הסיפור הוא בפסוק אחד. איזה פסוק? זה גם נכון, אבל יש פסוק יותר מזה. מה שלומך שלך? מה שאני שואל לך? כי אם רק אחד, וכל מה אחר יחזור לאחד. כי אם להיראה את השם, לפחד את ה' שלך, לתפוס את ה' ואת המצוות, אבל מה שאני שואלת? אני רוצה שתהיה לך פחד במי, לא בגלל שאני איזה רולר, דיקטטור, שמתי שם בשמיים, ואני נשמע איך אנשים מפחדים מהפחד שלי. לא. לגבי עצמך. בשביל את עצמכם, המנגינות והפחדות לא נכנסו לתעורר אתכם ולקחת רווח בגללכם. בין אנשים, זה כל רווח. למה אתם שמחים שהשחרר שלכם נמצא בפחד? רווח. אתם לא קיבלו את הכבוד שלכם. אבל אתם שמחים שהם קיבלו מה שהם חייבים. אבל בר השם זה לא עובד ככה. כל ההכרחות הן ההכרחות תלמידית, זה למה הן הכרחות תלמידית, צריך ללמוד מה היה חטא שלך אם ההכרחה לא הייתה בהכרחת תלמידית, אתה לא ידע איך להכרח את זה אז אם אתה צחק את מישהו שפגש את האדם, ואחרי שבוע אתה גם פגש את האדם ומישהו אחר צחק אתך זה מזמין לך מה שאתה עכשיו עשה ואתה יודע למה ה' עשה את זה לך, בגלל שאתה קח את מישהו ומישהו קח אתך באותה דרך. כדי להשיג אותך ולא להסתכל על המשטרה הזאת. אז ה' עשה מעמד ארסיני מאוד מפחד, מאוד מאוד מפחד. וכל מי שמותה בפחדה, אז אם אף אחד אמר לך שפחדה זה לא הדרך, צריך להיות רק אהבה, הם מבחינים, אל תפחד בזה, צריך פחדה ואהבה, במיוחד כשאתה עושה בעל תשובה כשאתה מבנה יהודי-רליגי, מה הכי טוב לפעול את זה? הראשון, האוהב. בגלל שזה פעולה מודרנית. וואו, לא ידעתי שזה כל כך רע. כשהאוהב מגיע והאנחה מגיעה להחליט להחליט להחליט עכשיו בגלל שהיא יודעת את הסיפור שהיא תפסיק אם היא לא תחליט, זה כשאתה מבנה אוהב. זה פרוסס. אתה מתחיל לבנה אוהב. הרמב'ם שאל, איך אתה מגיע לאוהב עם השם? כשאתה מסתכל על הקריאה ואתה רואה את כל מה הוא עשה, איך כל מה הוא פרסמת לאדם, הוא נותן לך אוכל מיליאנים מבינים, אתה לא היה צריך לעשות את זה. הוא יכול היה נותן לך אוכל, אבל כל מה הוא נותן לך נותן לך כמו מלחמה. זהו, איזה נותן. מאוד מגעיל. אתה אוכל בגלל שאתה לא רוצה למות. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אין לא, סושי, אין פיצה, אין קטרינג, אין אוכל פרשן. הכל לא מרחק, כמו סנג. כל מה שאתה אוכל מרחק כמו סנג. אבל השם מרחק את העולם שלך. כל מיני מוזמים. אנחנו רואים את זה, יום טוב, שבת, אנחנו נשמח. התקופה. מי אמר שזה צריך להיות בצער? זה יכול להיות מאוד מלחוץ. אתה יודע, אתה מעצור את אבא שלך, היא מעצור את עצמך, והיא מפחדת. סוף הסיפור. עכשיו העולם לא יש לך 100,000 אנשים. עכשיו יש לך 8,000,000,000 אנשים בגלל הזכרון הזה. אם אתה קח את הזכרון הזה, יש לך כמעט 150,000 אנשים בעולם. למה? מה השחרר פה? זאת אומרת שכבוד הנשים בעולם באו לעולם לא בגלל שהם באמת רצו אותם בעולם. הם רצו משהו אחר. ובדרך כלל, הם קיבלו בונוס. או מנגינה, זה יקרה. אז הידיעה היא, השם עשה את העולם מאוד יפה, כלורים, כל מיני יפים יפים. אתם רואים את זה, אתם מקווים, מוזיקה. מי אמר שאתם צריכים לעשות מוזיקה? אין מוזיקה. בסופו של דבר, אתם מבינים, העולם יכול להיות מקום מאוד מגניב. אבל ה' גרם את העולם לך וכל מה במהלך הוא גרם לבן אדם, כל מה, אתה חי, אתה יכול לסביב את אדם לפעולה, כל מה הוא גרם לבן אדם, דיימאנטים, גולדים, סלבים, רכבים, כל מה הוא לנו, כל האנימולוגיה היא כאן כדי לסביב אותנו, אז הרמב״ם אומר, אתה יכול ללכת למהלך עם ה' במהלך, רשי אומר, אתה יכול ללכת ללכת עם השם בתוך התורה, כשאתה מנסה ללכת לתורה, כמה שאתה מנסה ללכת, כמה שאתה מנסה ללכת ללכת עם השם. צמא נפשי, השם שלך נפשי, אתה כאילו אדיק לתורה, אתה לא יכול להתחיל, אני יכול להתחיל, אני יכול להתחיל, אם תגידו להם אחת שעה לא אני יכול ללמוד, הם יוצאו מהמדע שלהם. להתחיל. זה עושה את השלב באיזושהי אוהבית, שאתם לא רוצים לשמוע על כל שום דבר בשלב, לא על חולות, לא על חולות, לא על כרס, לא על כל דבר, ספורט, לא על כל דבר. מה? תן לי ללמוד, תן לי ללמוד, תן לי ללמוד. אני אתן לכם דוגמא, עבודי יוסף ז'צל, אתם יודעים עליו, הוא היה מאוד אוהב תורה. אחר כך הוא היה צריך להיות אופציה על רגליו הוא שאל הדוקטור הישראלי כמה זמן תהיה האופציה? הוא אמר לו 2-2.5 שעה הוא אמר לו כמה זמן תהיה האנסטיגיה? הוא אמר לו 4-4.5 שעה אז הוא אמר לו זאת זאת אומרת שאני אשלח 2 שעה יותר מהאנסטיגיה? הוא אמר כן, זה כמו שזה הוא אמר לו לא, זאת חלוקה גדולה של זמן לי אז אני צריך שתעשו האופציה בלי האנסטיגיה אז הוא אמר לו לרבי, אתה נורמל. בלי אנסטיגיה, אתה תשקל על הרחוב. אתה יודע איזה פשוט זה? אני צריך להחליט את הרחוב שלך. הוא אמר לו, תראה, אני אגיד לך מה אתה עושה. לא לדבר, זה כל עליי. אני הולך להתחיל לראות את הגמרא שלי. אחרי 10 דקות, כשאתה רואה שאני לא מבין מה שקורה בגלל זה, אתה קלם לי, אתה קלם את שם שלי, אנשים מגיעים ומגיעים, אני לא... זה כשאתה מתחיל את הפעולה שלך. לא לדעתי על זה וככה הוא עובד עליהם בלי אנסטיגיה הוא לא קריח, הוא לא קריח, רעיון שלו נחמד בתורה, הוא לא מרגיש את העולם הזה, לא משהו זה מאוד מעניין, בגלל שרב עובדיה פעם היה חמש שנות על הרגל בבוקר כי הוא היה צריך לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת ל� כמה זמן הוא יהיה על הטובה? היא אמרה לו, אתה לא יכול לדבר עםו, הוא יכול להיות פה עשרה שעות. כשהוא יצא, אני אעבור לך. בלילה 11, היא אמרה לו, בבקשה, בבקשה, אתה צריך להביא אותו לספירה. מה קרה? הוא הפגש, הוא על הטובה, הוא התחיל ללחוץ, הוא פגש ופגש את שתי הרגלות שלו. זה באמת קרה. זה כשהוא היה יום, אולי בשנת ה-30. אז התאבות לתורה, או במקום שאנחנו, אנשים רבים, לא יודעים. לפעמים, כשאתה אומר לבן, הוא חושב, אהה, זה לא נורמל. אתה באמת חושב בסביבה כזאת, אבל הסביבות האלה באמת קרה באמת. ואם אתה עדיין לא מבין, יש וידאו ביוטיוב שאתם יכולים לראות. שהממשלה הישראלית הלכה לבית שלו עם שלושה חכמים, הוא היה גמארה בגמארה, בגמרא שלו הלכה נתניהו לבית שלו, אתם יכולים לראות את זה בפנים שלכם, וחכמים שלו עם ה'ווקי טוקי' וכל זה והוא סתם בצד אבו ודיה, אחת דקה, שתי דקות, שלוש דקות, הוא היה בבית, אחת דקה מהשטחה שלו והוא היה כל כך אוהב בגמר, אני לא ראיתי אף אחד באותו. הם מדברים, נתניהו וחלקו שלהם, והגרנד סאן, והוא לא ידע מה שיש בבית שלו. אחרי כמה דקות, במקום, החיים אמרו לנתניהו, מה קורה פה? זה חילוניסט, הוא אומר לו, מה קורה פה? הוא אמר לו, אל תסתכלי על הרבי, תייחסו. הוא לא ידע מה קורה. אחרי כמה דקות, גרנדסה נשארה, הוא בא ליד שלו, סבא! הוא קריא ליד שלו, גרנדסה! הממשלה היא כאן לראות אותך! ברוך הבא, הוא ראה אותי בכלל, הוא לא היה כאן. זה כדי לראות לך מה שתורה יכולה לעשות לאדם. אין משהו בעולם שיכול לעשות את זה, לא מת, ולא משנה מה שתלמדת, אתה לא יכול להוציא את השאלה שלך מהעולם הזה. אתה צריך לדעת כמה דברים, גאון מבילנה אמר, במלאה יש גייטים, כמה גדול יש, כמה רעיון יש. הגדול הכי גדול, כמובן, זה גדול התורה. ויש עוד גדול כמעט גדול. קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק שוב הוא מנגן, אם אתה מרגיש מאוד שמח ואתה מנגן במוזיקה דפוסת שוב הוא מתחיל לקרוא. המפקד על המוזיקה על הלב הוא אמפקד. איפה הוא אומר את זה בתורה? מי יכול לדעת? בקרוב. בתורה? בתנך. שאולה מלך, החכם ידע מה הוא מדבר. שאולה מלך כל הזמן היה דפוס, מה הוא עושה? הולך לבריא דוד. דוד משתמש במוזיקה שלו, ברגע זה מגניב את רוחו שלו. זה למה בניגוניים, בחסידים, הם אוהבים לנשום, יש להם כל הספקים. למה? כי זה מיוחד, למה? זה נותן לאחד מלחמה, רלוונטיה, רעיון אינטרנל. אבל אנשים שבאים גדול לתורה לא צריכים מילה מוזיקה לא מילה מוזיקה. רבי שלי, הוא לא שומע מילה מוזיקה במשך עשרה שנים. ואני יכול להגיד שבמקום שלו, הרבה שנים, הוא היה נפגש במוזיקה. אני שואל אותו, אתה לא נפגש במוזיקה? הוא אמר לי, אני לא צריך לזה. מה שאני מקבל מהתורה זה הרבה יותר גדול מה אני צריך ללכת? אם יש לך עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכש אז ה' עשו את מעמד הר סיני מאוד מפחד. למה? כדי שכל אחד יכול להכיר את זה, אתה לא רוצה להגיע אלי. אני אבא שלך, אני אוהבתך, אני אביא לך את הכל, אני אקבל את הכל לך, אבל אתה צריך להיות מיוחד. אני לא חבר שלך מהלימוד. אתה לא יכול לעזור לי, אתה לא יכול לדבר עםי כאילו אני אחד מהחברים שלך, ואני לא חברך שלך, אני ה' שלך, ואני גם אבא שלך, ואני גם חברך שלך. זאת אומרת, אנשים מגיעים לנושא. כשהממשלה החדשה באה לבית האופי, והוא נפגע את הטבל ככה, תשעון! כולם נותנים להתפקיד. אם תגידו, רבים ונשימים, אתם מפחדים להתפקיד? אני רוצה לדבר. עוד אידיאטה באה. זה מזמין לי, עוד עשרה שנים, הייתי מזמין לדבר בפילדלפיה. בצד שלך, אחד מישראלי שהפכה. בסינגאג, יש רבי חבאדניק. אמרו לי, אחד אמר, תשמע, יש כמעט עשרה אנשים פה, כמעט כל אחד לא שומר שבת. זו אופציה, זו השיבה, יש להם חילונים גדולים, יהיו להם הרבה חילונים, אני רוצה שתכתבו ותדברו על שבת. טוב, הלכתי לבית של 3 שעות, כדי להצטרף לבית של מונסי. הגעתי, הם נכנסו לי לבית, יש שבועים שונים, מאוד מאוד גדולים, אנשים נכנסו לכל שדה של השבועים. הם מגיעים לגבי אחד, הם לא מגיעים לגבי הספקר, הספקר הוא בצד שלהם אז אני רואה את ה'חבאדניק', הוא היה 7 שנים או משהו כזה, הוא הרבי של ה'שול' ה'הוס' אמר לי שהוא ידבר 10 דקות על האנחה שהפכה, כי הוא יודע אותה ואחר כך הוא מתחיל לדבר על ה'שבת' אז אני רואה שה'חבאדניק' מדבר, אף אחד לא רואה אותו בכלל הם אוכלים, ישראלים מדברים, כאילו זה לא יושב בכלל. אני אעבור בקצב שלו מהקלעה, אני לא יכול לשמוע מה הוא קורא. אני אוכלים את הארץ שלי, אני אומר, וואו, אני באתי כל הדרך כדי לשמוע את זה. אני חייבת את הזמן שלי, שש שעות ברחוב, והם יטעו אותך כאילו אתה לא יושב. אני אגיד לא, אני צריך להתחיל בצורה אחרת. אני צריך להחליט איזו אופציה להגיד להם קטנה בפעם הראשונה. אחרי שהם הכניסו, הם אמרו, רב המזרח, הוא בא ממונסי, בבקשה. הם נסתכלו עליי בקצב, בגלל הטענות, לראות מי זה האנגלית הזאת. אחרי שהם נסתכלו עליי, אוקיי, הם נזכרו לדבר. אז אגב, רבים ורבים, יש לי שאלה מאוד אימפורטנטית לשאול אתכם היום. אני עדיין מבין. מה השאלה? אגב, אני רוצה לשאול אתכם, מה שאתם חושבים שזה הכי טוב להיות? מרדכן או מחלל שבת? בגלל זה, התנועה הישראלית התחילה. מה? מה? מה אתה שואל? איזה שאלה זאת? אני לוקח את הטלפון לפני שאני אמור לגמר אתכם, למה אתם הבאתם את זה? מה אתה שואל? איזה שאלה זאת? אני אגיד להם, תביאו לי שנה ואני אבחר אתכם בין כל דעות שלהיות מחלל שבעה זו מילה פעמים גדולה מאשר להיות מרדכי. זה מה אשם אמר. בתורה אני אתן לכם כל הסורסים. אני לא צריך להגיד לכם שלאחר זה, הם הלכו לתנועה כמו אש. לא רק כמו אש, כשאני מתחיל להראות את הבחורות, הם התחלו לקרוא. הם התחלו לקרוא. הם כולם עושים תשובה. הם לא שמעו בעצמם מה זה אומר להיות מחלת שבת. אף אחד לא אמר להם. הם ידעו שאני מדבר בשאלות האמת, כמו שהם אוהבים להשמע את זה, הם ידעו שזה האמת, אני מדעים להם ממש דבר אחר דבר הם היו מגניבים זו הייתה יום מאוד גדולה הייתה יום אבל איך קיבלתי להם לכלם להיות קטנים בזמן אחד? אני נפגע בפנות זה בדיוק מה שה' עשה במעמד ארסיני באמת, הפנות הייתה יותר גדולה בגלל שהם נפגעו כל כך שהם לא רצו לקבל את התורה הוא אמר למושה, בבקשה, בבקשה, אנחנו לא רוצים לדעת עדיין. אתה יכול ללכת למעלה ולדבר עם ה' כל מה שהוא אמר, לא לדעת, אנחנו נמצאים על זה, נעשה ונשמע. מושה היה צריך להרחיש אותם בגלל שהם אמרים להם, לא לדעת, ה' לא היה פה לרחיש אתכם, הוא לא היה פה לقتל אתכם, הוא רק מנסה לדעת אתכם. עכשיו אנחנו מנסים ללמוד דבר מאוד מיוחד פה. מה זה המברך של החוויה? זה כל מה שקוראים לדעת. עירת שמיים הכל בידי שמיים חוץ מעירת שמיים אם תהיה מתי, אם תהיה עם ילדים, אם תהיה עם מזון, אם לא תהיה עם מזון, אם תכניסי זמן, אם לא תכניסי זמן, אם תהיה חי, זה כל החלטות של ה' כי רק אחת החלטות היא בצדיק או ראשה, זהו. אף אחד לא שואל אותך אם תהיה יפה או גבוה, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה גבוה או קטן, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה חי או גבוה בצדיקתך, אף אחד לא שואל אותך איך תהיה נשיונלית, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה גבוה או ראשית, אם תהיה חכם או אידי, זה הכל נכנס לך לפני שהצלחת לעולם. יש רק אחד דברים נמצאים 100% בידך, להיות צדיק או רשע. זה לא נאמר. זה לא נאמר לך. אז זה 100% בידך, וזה מה שרמב״ם קורא. אחד המצב ללכת לאהוב עם השם, זה לראות את הקריאה. רשע קורא, אבל אם אתה מלך תורה, ואתה מבין את הביטה של התורה, כמה יותר אתה יכול, כמה יותר אתה יכול לדבר עם השם, ולכן אתה לא צריך להשתמש במהלך, אתה לא צריך להשתמש בבעיה, ובמהלך, ובמרחקים, ובאכורים יפים יפים, ובאכורים יפים יפים, זה בשביל אנשים רגילים שהם לא מגניבים לתורה, את החיים שלהם לא מגניבים לתורה, אז הם מקווים את העולם. וואו, תראו את זה, תראו את זה, וואו. הם מקווים את העולם. אבל מישהו שבדרום בתורה, לא צריך ללכת לטיפולים, לראות דברים, ללכת למוזיאונים, ללכת למהלך, הוא לא צריך לכל זה. למה? להוא זה מגניב. בגלל שזה פרק קטן, לא פרק קטן. לבני אדם זה פרק גדול לראות את הטבעות שלהם, להתמודד ולהתמודד עם השם. עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה שלך, כשאנחנו נפגש ערבית, לפני שאנחנו נפגשו שם ישראל, יש לנו שתי ברכות. רגע, הראשון, המעריב ערבים, ברוך אתה ה' המעריב ערבים. אחרי זה, אהבת עולם, רגע, ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל. אז תזכרו, הראשון, ברוך אתה ה' המעריב ערבים, הראשון, אוהב את עמו ישראל. איך זה קונקציין עם שמי ישראל? במיוחד, ברכה, אתה עושה ברכה, בורא פרי העץ. האפולה היא מהעץ, זה למה אתה עושה, בורא פרי העץ. אתה אוכל מזונות, בורא מינה מזונות. זה קונקסיטה למה אתה עושה. לישב בסוכה. אתה מגיע לסוכה. לתפילים. מה זה הברכות של קריאת שמע לדבר עם קריאת שמע? המעיר והרובים זה גלות. אז? הוא מדבר על גלות. מה קריאת שמע יש לדבר עם גלות? כל הזמן ישראל, ה' אוהב אותנו, כן אבל מה זה? זה יכול להיות נכון אבל מה היחס לשמה ישראל? אז מה זה לא יכול להיות עם אוהב עמו ישראל? זה מעריב ערבי נו נגיד, אוקיי ומאחר מה? אני אגיד לך סקרטה. כשיש שני דעות בתורה, איך ללכת למהלך עם ה' אחד הוא בעצם ואחד הוא בעצם תורה. שני מידים להתקשר לאשם. לכן יש שני ברכות, אחד מדבר על בעצם ואחד מדבר על תורה. הראשון, אשר בדברו מעריב ערבים, מדבר על בעצם. אנחנו נראה את השטרות, אנחנו מפחדים, איזה אדם זה? טריליאנטים של שטרות, כל אחד מיליארד פעמים גדול יותר מאחורי הארץ, הם כל כך מתחילים, הם לא מפחדים אחד עם אחד, קריאה בלעדה, אז כשאנחנו נראה, סעו מרואה נכם ורואו מי ברא אלה, זה קריאה בתנאי, נראה לתנאי ונראה את כל השטרות, ונחשב, מי יכול להשתמש בזה? מזה, אתה נפגש עם ה' או אתה לוקח את ביולוגיה של שלך אתה לוקח את שלך, מבשרי אחזה אלוהה כשאני לוקח את ה' ואת ה' ואת ה' ואת ה' ואת ה' ואת ה' ואת ה' אני לא רואה ה' ואת ה' ואת ה' אני רואה ה' כשאני רואה את הפיקאסו, כל מה שזה, איזה עולם או פיקאסו של אישה, זה לא רלוונטי. מה שאני רואה? אני רואה ארטיסט בלאכון שכניסה כזאת כתוביות שכניסה 100 מיליון דולר. זה לא בגלל האנגלית, אם הייתם נכניסים ללחם, זה עדיין היה 100 מיליון דולר אם הייתם נכניסים ללחם ללחם, זה עדיין היה... מה שרוצה את הפניגה? הטכנולוגיה של... אפילו אם היום זה עדיין לא נכון כי אם... אני לא יודע אם אתם שמעו, יש פניגה שנקראת קאצ' אופן קנבס אתם שמעו על זה או לא? לאחר כך אתם אגוגלו את זה מישהו קח קאצ' אופן ונכניס ללחם על קנבס סרטים של שלושה דקות. הילד שלי יכול לעשות זה יותר. הוא הופך ל-46 מיליון דולר. עכשיו אתם יכולים להחזיק, מי זה האדיאטי שקיבל 46,000 לקצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אבל הוא יש לך זמן ואנחנו לא יודעים. קצת אז השאלה היא, אני רציתי לשאול, מה זה יותר? להיות מגניב בקבוצים מגניבים? אתה האנגלית האנגלית. כולם מגניבים. ואתה האנגלית האנגלית. או יותר להיות מגניב חיים עם כל המגניבים? כל מי שבא לכאן הוא מגניב, אתה היחיד. אין אף אחד לדבר איתו. לא מגניב מה שאתה אומר, אה? אה? אפשר להסתכל עוד פעם? אז מה יותר טוב? להיות הדם? כולם מדברים ולא יודעים על שום דבר? או להיות היחיד ביחד עם החולים? אה? מה יותר טוב? אם הייתם צריכים להחליט איך תהיה את החיים שלכם. אתם חייבים לבנות שהכולם הם חולים גדולים. או ואתם האנגליים האלה, אבל לא יש לך אף אחד לדבר. אתה לא יכול לדבר על סיאנס, לא יש לך אף אחד לדבר בתורה, אף שום דבר. או בגלל השני, אתם האנגליים האלה ואתם האנגליים האלה. זאת אומרת, הם קוראים לישראל אין סכל, אין דאגות. אנשים מגניבים, הם יש להם ארגון אחד. אין סקל. אין סקל. כל מה שהם עושים, בגלל שהם דברים, הם לא יודעים איך לתכניס ריסק. זה כל מה שהם עושים בחיים, גמבלים. גמבלים! כמו מלך, הוא מנסה ללכת ברחובה, והברחובה מנסה ללכת לרחובה, ויש גדולים גדולים. אתה לא יודע מי יצא אחרי הגדולים. יש לך אין ראשון. ואתה רוצה ללכת ברחובה, זה מנסה לצלם לך, זה קל. זה רק רחובה אחת. אז אתה מתחיל ללכת, ומנסה ללכת ברחובה אחרת. מלך מנסה. כמה הוא נשאר, ולא יש לו תלמיד, הוא לא יקבל את הריסק, למה? כי הוא מנסה. המלך קיבל את הריסק והצלם. והוא הגיע שם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת זה רק עובד על ידי זמן יפה. בואו נכנס. אז, הראשון, מעריף ערבים, מדבר על הנצח. השני, אהבת עולם, אהבתנו, תורה ומצוות, חוקים ומשפטים, אותנו למטה, מדבר על התורה, שיטת רשי. אז הראשון, שיטת רמבם. הראשון, שיטת רשי. ועכשיו מה אומרים? ואהבת את ה' זאת הייתה כל התפקידות לעולם ואהבתה, ואתה צריך להשתמש באדם שלך. לא אהבתה, כמו שאומרים האמריקאים. זה ממש רגע. אתה יודע, כשאתה הולך לישיב אהיר באמריקה, הרבים, הם לא יודעים איך להגיד, אשכרה. הם גדלו בגזירה. אז מה הם אומרים לילדים? הם יום. אתה יודע מה זאת אומרת? הדרך שהם שינו את זה, אתה יודע מה הם באמת אומרים? אם הילדים רק יודעים. הם אומרים, ואתה עשית אוהב את ה' שלך עם כל החלטה שלך, זאת אומרת, עכשיו אתה לא אוהב אותו עדיין. מבחינת, זה מתחיל לגרס. אתה בא לראות ה' ואתה גרס. אני עשיתי אוהב אותך, תשכח אותי עכשיו. למה? בגלל שזה מנצח להיות קרדיט. והאבטא זה דסקריפטיה של משהו שהוא עשיתי. ואהבתה זאת אומרת שאתה צריך להתאהב, אני מבקש שלך להתאהב אותי, זה כל מיני מנגינות, זה נכון, כמו שאתה פרנוץ את זה, זה עושה גדולה המרכיבה במינים של העולם, כשאתה אומר ואהבתה את השם, אתה צריך להתאהב את ה' ואהבתה ואתה עשית להתאהב את ה', רואים איך זה חליט את המנגינות, יש אלפים דברים כזה זה לא היחיד בתורה, יש הרבה כאלה כאלה בתורה, שאם אתה לא מתכוון את זה בניגון, במלודי, זה מנהיג כל כך. לפעמים זה מנהיג את המדבר לדבר אחר, אבל זה לא קרס, אבל לפעמים זה בעצם נהיה מהברכה לקרס. אבל אנשים לא יודעים, הם גרו עדת. כמו בקסטומים הפרשניים, כשהם אומרים קדיש, הם אומרים... איך הם אומרים? הם אומרים את הכל במלאל. אך מנדטה. כן. איך הם אומרים קדיש, הניגון, זה לא נכון. הוא צריך להגיד... כמו החסידים, הם אומרים גדל ויתקדש, זה לא נכון, הם אומרים גדל ויתקדש, אז הפרנונציאציה, אבל זה לא הדבר שאני רוצה ללכת אליו, אבל זה טוב לפחות אחת ללמוד איך לדבר, לפחות הדברים שאנחנו אומרים כל יום. דברים אחרים, לא רק אחד, אבל דברים שאנחנו קוראים בתפילה כל יום, לפחות שאתה צריך לתת לזה קצת מיוחדה. טוב, נתחיל. אז רבותיי, עכשיו כשה' נתן לנו את התורה, מה הוא נתן לנו באמת בשבועות? בואו נלמד מה שנמצא באמת בשבועות. אחרי שכל אחד מותה בפחדה, והם היו צריכים לתחזור את גולם שלהם לבית, מה באמת קרה? הם אמרו למושה ללכת למעמד, אנחנו לא יכולים לשמוע את הקהילה מושה ללכת למעמד, זו הייתה אינטרנטית של מעמד אר-סיני מה שבא לנו באמת למעמד אר-סיני? מה שבאנו? אף משהו אף משהו! אנחנו רק שמעים את הקהילה של ה' הראשונות הראשונות הוא אמר משה רבנו אמר, יש כל מיני חושבים, איך נראה את האחרון, אבל זו הייתה אחרי 40 דיים, משה בא עם 10 הקרדיטים עדיין לא יש תורה, רק פרקים, טאבלטים וכשהוא ראה גולדן קאף, הוא פגש את זה עד היום עדיין לא קבלנו משהו, והפעם הבאה לגבי המountain אחרי להיות במהלך 120 ימים, שהאחרון 40 ימים הוא מראש חודש אלול ליום כיפור הוא בא לידי יום כיפור ומה הוא הביא עכשיו? השקפים השניים, הטאבלטים מה ההחלטה בין השקפים השניים להשקפים הראשונים? השקפים הראשונים, השם גרם את הטאבלט השני, השם אמר למשה להכניס את הטאבלט בעצמך זאת אומרת, אתה חסר את שלי אני לא נותן לך עוד אחד אתה תכניס את זה ואני אגיד לך להכניס את זה אבל אני לא נותן לך עדיין חדש אתה צריך להכניס אחד במהלך, למרות שאתם לא מבינים, אתם יודעים שהטאבלטים היו מאוד גדולים וארוחים אני פעם הלכתי ל-47 שטריט איזה פרשן דיימנד דילר קח לי למישהו בסד 47, והוא היה גולד אפגני. הוא היה עם קצת רובים על הטאבל. רובים, רובים פינקים. והוא אמר לו, וואו, זה נכון. דוי גולדים מדברים על זה. ואני אעבור בצדה שלהם. ואני מסתכל על זה, זה נראה כמו מרבל, זה נראה כמו מרבל, ואני רואה קטנה קטנה על זה, 2.2M. אני חושב על עצמי, 2.2M, זה 2.2 מיליון דולר. ניסיון רובי, קצת קראטים. ואז אני רואה הרבה קטנים קטנים, גם פינקים. אני מסתכל עליהם, 110K. אז אני שואל חברי, תגידי לי, זה 2.2 מיליון, וזה 110,000, אני אומר, כן. אז האנגלית אמרה לי, אה, אני פשוט סולטתי את זה ל-4.4 מיליון. זה סולט כבר. וזה, לא אפילו חצי אדם שלי, הם כולם ביחד. הטאבלט היה את הזמנים האלה. תחשבו על איזה מיליון זה היה, אולי 100 מיליון דולר. אם הייתם צריכים להחזיר את הזמנים, לעשות את זה, לעשות את הזמנים, את מיליון הסטון, פשוט ככה, אתה קבל כל גרייטניק. פשוט מהטאבלטים שמושה קבל. בגלל זה, הגמרא אמר שזה מה שמושה קבל. מהחלקים. אם אתה שואל אותי, מה העניין של קבל חלקים בשחר? זה כמו שתהיה 100 מיליון דולר כשאתה נמצא במידה של האושן, בבוץ. אתה יושב עם 100 מיליון דולר, ואתה במידה של אימא, ואתה לא יודע איפה ללכת. מה זה 100 מיליון וורט? זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה עוד מיליון וורט. זה ע אחתה טובה שהם עשו, הם בידעו את תמפרית השם של ה' אחתה הייתה פגישה, כשהמשה באה פגישה, ואחתה הייתה קפצת לפני הרבה שנים, עד שהשלמה המלך קפצת בתחום הראשון של ירושלים, בתחום של הקוטל, מאוד מאוד מלאה, יש את המשכן, הם קפצו את זה שם, אז השאלה היא, למה אחד איזשהו מילה הלכה לא טובה, ואיזשהו הלכה לא טובה. אני אגיד לך למה. המילה הראשונה שהלכה לגולדן קאף הייתה המילה שהתרחקו מהאג'יפטיון ולא התרחקו אחר כך. אפילו אם היא לא מלכת. הם עובדים 86 שנים, בלילה ללילה, 16 שנה ביום. האיג'יפטים אוהבים להם הרבה יותר. אתה רק נותן לי חלק ממה שאתה אוהב אותי. אני עובד עבורך בבקשה עם ארגון במידה שלי. עכשיו צריך לעבור את זה. אז אתה נותן לי איזשהו דולר בממלכות. אתה עוד אוהב אותי, אבל אני לא נותן לך מה שאני קיבלתי. אני צחיקתי אותך. אני 100% נכנס לזה, אני לא מפחד, אם תביאי אותי לקורטה, לבית הדין, הקבוצים יתן לי להתקבל על ידי ההלכה, אבל זה לא נשמע טוב בעיני אשם. אשם אוהב את זה 100% נפחד ונפחד. בגלל שזה לא היה 100% נפחד ונפחד, בגלל שהם קיבלו את זה, הכל הלך לסיטראכה, לסיטראכה הגולדה. מי הלכה למשכן? ביזת הים, כשהאג'יפטים נפלו, כל הכבודים והרובים והקטעים, הכל היה ברחוב, עכשיו כולם מותים, זה לא לרחוב, אתם ראו את זה, זה כמו לרחוב את זה ברחוב, אף קר, זה היה 100% גיף של ה' בלשון, פיור, הוא הלכה למשכן. וגם בסיניגאג, למה ביותר הסיניגאגים לא מוצלחים? ארגומנט, פוליטיקה, דבר בשיעור, אנשים יוצאים עם אף דלת, דברים מטורפים במידה של הסיניגאג, גסיפ, לשון נראה, מנגינות רבים, כל מיני קבוצות, כי כמעט כל הסיניגאגים היו קבוצים ממלכות. אנשים במדיניות, אינשורמנטים, מפריעים את הקסטמארט, מפריעים את זה, לא עובדים על עבודות, בנקראפסיה, ממשיכים קורפורטים, מראשים כל מיני דברים פשוטים, וכו', וכו'. אתם יודעים את השאר. זה למה שכבוד של הילדים לא מוצלחים בתורה. יש 1,000 ילדים בישיבה, ואחד מהם לא מתחכם. אחת מה1,000. איך זה יכול להיות? התגובה היא שכל המוניים של בניו שהם פיימנו במשך השנים, היו מוניים מגניבים המון שמייצג את התורה של ילדים שלכם, זה הכל מלכה מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכה, מלכ הם היו צריכים להביא אותו לבית דין. הזמן שקיבלתם מהאנגלית של האנגלית, זה זמן ראשון. אתם קיבלתם עבודה של ילדים עשרה שנים עם המיליון דולר. העשרה שנים שהתורה של ילדים שלכם הייתה מוצאה מהזמן ראשון. זה פרובל מאוד. זה למה היום, מה שצריך להיות, ומה האמת היא, זה פרובל מיוחד. אנשים שואלים, איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מבחינים כ אבל זה היה אחמד, אתה יודע איך הוא היה שמח בשבילי 7 אוקטובר? הוא הלכה לרחוב ונותן קטעים לאנשים, הוא אמר שזה היה המישהי הכי שמחה שלו, מצוות לרחוב מהאחמד, הוא גם מרגיש טוב בזה, אני נותן לו את זה, הוא פגש את הקבוצה, הוא אכל פורק, בגלל שכשהתורה אמרה לאללה לרחוב מהגויים התורה ידעה ש99% של הגויים בעולם הם חמאסים של אידאל, זה יותר רע של מרדכי, הרבה רע של חמאסי טרוריסט, מישהו שמור על אידאל, זו רעיה גבוהה, זו פנלטה מוותית, זה נכון בשלום, ליהודים ולגויים, זו רעיון גדולה, כל הגויים הם חמאסים של אידאל, התורה אמרה להסתכל מהם. ברוסלי בצינה, שתכנעו לסטטיו שלו, אתם קבלו מהו, זה סין. אתם אומרים, אההה, אני עשיתי לו עבודה, הוא היה על ידי קבל סטטיו עם זה המון. עכשיו אני קיבלתי אותו ונותן לו לסיניגאג. לפחות משהו טוב נמצא מזה. מי נתן לכם את התפקיד הזה, לדרך כלום? כל הטבעים, אם אתם נחשפים אותם לדטקטור של רעיון, הם יביאו לכם ראיזם מאוד מבטיחי למה הם קבלו. אתה תהיה נפגש בהם, אתה יכול אפילו להכניס אותם אני נמינה אתכם להכניס את גבי השול אנחנו צריכים מישהו כך כך הוא מבין אתכם מאוד פשוט, אני אספר לכם את השאלות של הרמב״ם הרמב״ם אומר, אני אשאל אתכם, לפני שאני אספר לכם מה הרמב״ם אומר, אני אשאל אתכם שאלה אתם יודעים שאתם יכולים ואתם יכולים לסכל סכל, אינטליגנס את האינטליגנציה שלכם, את הנכון שלכם, את הרעיון שלכם. מי עובד עם מי? את הרעיון שלכם, את הרעיון שלכם עובד עם הרעיון, עם השכל? או השכל עובד עם הרעיון שלכם? השכל עובד עם הרעיון שלכם. אני אתן לכם שתי אופציות, השכל שמש לרצון, או הרצון שמש לשכל. מי הוא חבר של מי? רצון, זאת אומרת רצון שלך, רצון שלך. רצון שלך עובד על רצון שלך ועל ידעתו או רצון שלך ועל ידעתו עובד על רצון שלך? רצון שלך עובד על ידעתו. מה אתה חושב? נכון? רצון של רצון עובד על רצון שלך או רצון של רצון עובד על רצון שלך? רצון של רצון עובד על רצון שלך. כשאתה באמת חושב על זה, מה שהוא קורא קורא יותר לוגי. אבל האמת היא מה שאתה קוראית. הרעיון עושה את הרעיון. לפחות, זה לא מה שצריך להיות. זה היה צריך להיות שהרעיון הוא עובד על הרעיון. זאת אומרת, הרעיון שלי נחשף לדעתי שלי. לפחות, הדעת היום עושה את הרעיון. אני אתן לכם דוגמה. כש... כשאחד עושה משהו שלא נכון בגלל התורה, מרגיש שמישהו שראה את זה, יצא לרווח עליו. שם עלכם, איך יכולים לעשות את זה? ברגע, הוא נותן פרסום. למה? מה שהוא עשה, זה לא רק לא סין, זה באמת מה שהוא היה צריך לעשות לגבי התורה. אתם לא יודעים שזה מצווה לדבר עם ראשון הרבה, זה מצווה אפילו לقتל אותו. אתם יודעים מה זה ראשון הרבה? אתם שואלים לי למה אני ראיתי 100 דולר שלו? אתם צריכים לשאול לי למה אני לא ראיתי 100 דולר שלו. למה הוא ראיתי 100 דולר שלו? בגלל שהוא רצה 100 דולר, זו דברית. 1000 דולר או מיליון דולר. עכשיו, כשהוא היה עם רכב, מה היה רכב שלו? לקבל דבר, זו דברית. עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין זאת אומרת, כשאני שואל את מישהו למה הוא עדיין עדיין מטפל עדיין עדיין את אמא שלך ככה, הוא יש עדיין עדיין עדיין את הספירה עדיין עדיין עדיין עדיין שלו, ע אתה יודע מה היא עושה, איך אתה יכול לדעת אותי, אם אתה רואה איזשהו יום מה שהיא עושה, הוא כבר יש את הספירה שלו, כדי להסביר מה שהוא עושה, ולא רק זה, הוא רצה מנהל לזה. זה כמו שזה, אני אתן לכם דקה על זה. בעוד שנים, אני מדברת הרבה בתלמידות שלי על עבודה מאוד גדולה. מה זה? לשמוק סיגרת. זה עבודה מאוד גדולה, מהתורה. כן, אני יכול לדעת שכחים שלכם ששמוקים עכשיו מתנגדים. אני יכול לדעת, זה בדיוק להתמודד את הדבר שלי. כל אחד ששמוק סיגרת בזמן הזה מתנגד, אולי מתנגד בזמן הזה. כל אחד שלא שמוק עכשיו, יכול להתנגד בי. איך לא לדמות? אני אשמח לדמות שיש לנו עולם בלי דמות שאנחנו צריכים לדמות כל הזמן כל הזמן, סליחה, אני צריך לדמות או שאתה אבו שלך יביא לי סיגרטים כל הזמן כשאתה מפליץ לישראל, אל תשכח להביא סיגרטים בלי עבודה, אה? למה כל הדמותים נפגעים וכל הדמותים שלא דמותים נכנסים למי? מאוד פשוט זה בדיוק מה שרמבם אומר הדמותים עכשיו פרנואים שאתם לוקחים את אוהבותם הם רוצים להמשיך לשמוק, אז עכשיו הרעיון הולך לאקשן, איך להסתכל על השמוק. אתה לא יודע מה אתה מדבר על, אתה חושב שהדוקטורים, הדוקטורים אומרים הרבה דברים, אני יכול להבין לך שסיגרת היא חליטה. בלי סיגרת, אני לא יכול להחליט את רוחי שלי בשער. אם אני הולך לבתרום 6 שנה, לא משהו יצא. עד שאני אשחרר סיגרת, זה יחליט את כל הלב. ברוך אג'ם, זה מחאי. איך יכולתי לחיות בלי זה? או, הם יכולים לדבר אחר. רבי, מסוים עם את השטויות. רבי קדור, הוא שמור, והוא חיות ל-105. כל שמורי אמר לי את זה. אתם באמת חייבים שהסיגנטים שהסיגרט נגמר את החיים? אני לא חייב להם, אני יכול להגיד, זה נגמר את אבא שלי, זה נגמר את אבא שלי כשאנחנו מדברים. הטלפונים נגמרו, הם לא נגמרו ל-2 פקסים ביום, ל-50-60 שנים, זה לא נגמר. אז הוא נגמר 10 שנים מהחיים שלו, בערך, 11 שנים. אז השחרורים, בגלל שהם מפחדים שהם יהיו צריכים עכשיו להספר כל הזמן שהם שחרורים מהרעיון, ידעים שהם עושים את הדבר האחרון, הם צריכים להתמודד שזה לא הדבר האחרון, אחר כך הם חיים בפחדה, ובתגובה. אז הם רוצים להחליט את הסכם. אלה שהם נגד השחרורים, הם לא שחרורים, הם ידעים שזה רע. ברגע, הם נכנסים. למה? הם לא יודעים לפסק משהו. הם באמת מעניינים להחליף את השחרורים סביבה. אז מה שאתה רואה? זה כל פוליטיקה. פוליטיקאים. הם באים לישראל. חברים ישראלים, אתם יכולים לדפוס את עצמכם נגד החמאסים המטורפים. אשמה עליהם, אתם מטורפים. 15 דקות אחרי זה הוא בא לגזה. ילדים הפלסטינים, אני באתי כאן כדי להתמודד עם אתכם. אני מפחדת מהממשלה הישראלית. מה הם עושים לכם, אתם נאים למלחמת. אנחנו לא יכולים להסביר את המלחמת. אתם ילדים מפחדים, רק עוד 15 דקות, הוא אמר לישראל, אנחנו עם אתכם. מה הם עושים לכם, זו אשמה. עוד 15 דקות, הוא עושה הדבר בדרך האחרונה. למה? זה דבר פוליטי. כל מה שהוא חושב עליו הוא כוח, ומONEY, וקונטרול. וכך להשתתף את זה, הוא חושב על כל מיני אנשים, אפילו כשהם נפחות. אתה צריך רק לדבר על מה להגיד, ועל כמה להגיד. מה על האמת? אני לא יכול לדבר על זה בכלל. לדבר שלך, הרבי הוא ככה גם. לא רק פוליטיקאים, יש רבי ככה, הם יוצאים לאנשים רעיונים ונפגש להם, אתם גדולים, השם אוהב אותכם, אתם לא מפחדים, אל תשמעו לזה, מזרחי רדיקל, מזרחי פנאטי, הוא מפחד, הוא יום גדול, מזרחי יוצא ומצליח את דברים שלו, רבי, אבל מזרחי ראה משהו מהתורה, זה מאוד מפחד, לא, לא, זה לא מה שהשם רצה, הוא לא מדבר על מישהו כך כמו אתה. לא, לא, אני מבטיח לך, השם אוהב אותך, בראבי, בן אמרית, אותן יודעות יודעות. אני פשוט הבנתי שהילדים שלי לא יהודים. לא, אבל אשתך היא לא גויה רגילה, זה לא מה שהשם רצה. רק אל תשכח את התנועה שלך לבית השול. תאמין לי, אתה טוב יותר מבבסאלי. אתם לא מבינים, אתם באים מאיראן, הם לא היו ישיבות באיראן רק בישראל. רבי, אבל אבא שלי היה רליגי, אני אספר לכם סיפור, אחד הזה אני הלכתי לבברלין, אני מדבר בשיניגאג נצח, אתם יודעים נצח. אחרי השבועים של השבת, הוא אמר לי, רבי, אתה מדבר עם ילדים מיניאן, 600 רבים פרשנים וגלות, בין 20 ל-40, אני חושב, זה נקרא ילד מיניאן, 40 שנים זה ילד, למה זה יותר? בגלל שכמעט אף אחד לא מתים שם למה כמעט אף אחד לא מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בגלל שכמעט אף אחד מתים שם? בג אז מה קרה, כשאני אוכל את הלקציה, אני מדבר על שבת, ואחד האנשים הפרשניים, אני חושב שהוא היה 60 שנים, הוא הלכה עם לך, אתם יכולים לראות שיש מישהו חשוב בקומיוניטה שם, הוא הלכה עם לך, והיועץ היום שצריך להראות לי איפה אני אוכל, אנחנו כל שלושנו הולכים לבחור. עכשיו, אתם יודעים, בנצח יש שפה, ויש מינגל אחרי דוויני, אז כולם באים אליי, שבת שלום, מוזיקה טובה. עכשיו אני מדבר עם הזה, והוא אמר לי, אה, אתה מזכיר לי, כשהייתי ילד באיראן, היינו מאוד רליגיים, אבא שלי היה שומר שבת, אבל כשבאנו ללוס אנג'לס, היה מאוד קשה, לא היינו יכולים לעשות עבודה אם לא עובדים על שבת, קצת אחרי קצת, התחילנו לא לשומר שבת, וזהו, זו היכולה שאנחנו עכשיו, אבל אני חושב על היום האלה. אני מתחיל לדבר עם הם על זה, ובדיוק, מלא מקום, תאמינו לי, I have no idea. I say to him, you know, sometimes people want to do something good, with full intention, with all their hearts, with devotion, with sacrifice, and they do the opposite of what Hashem wants. He says to me, what do you mean? Give me an example. I say to him, let's say a person wants to donate to a good cause. He has two options. יש להם ארמית ישראלית או הישיבה המאוד חולית, שכל אחד מפחד, מנסים ללמוד תורה, אנשים חולים. מה אמרה יצהרה לו? הארמית הישראלית. עכשיו, אחרי אוקטובר 7, זה קצת סציני שונה. הארמיה היא יותר קריטיקלית ממה היא הייתה. אנחנו מדברים על זה עוד 10-15 שנים. אז הוא רוצה לתת מיליון דולר, הוא יכול לתת מיליון דולר לישיבה, והם ילדים תורה כל שנה, מפחד, ערב, מיליונים מצוות, והשם מאוד שמח מהתורה. או אתם יכולים לתת את זה לזרחים, במיוחד זמן לא בא לזרחים, אני הייתי שם ולא קיבלתי שום דבר מאריקה. הגנרלים כבר מלטו קצת, השטח, השטח האחר, כל אחד מבטיח שהם יקבלו קצת מהקהילה, הזרחים לא תראו דים, בטח, והזרחים חושבים, וואו, אני עומד על זרחים ישראלים. ואז אפילו אם אתה הלכה לסולגים הישראלים, להשכחה, היום יש כל כך הרבה שלהם בכלל לא יהודים, לא יהודים, אוקראינים, רוסים, כל מיני טיילנדים ופיליפינים שהם גרורים בישראל, סודני, אריתריה, הרבה רוסים שהם הביאו 1 מיליון גויים לישראל, הילדים שלהם עדיין במלאכה, הם לא אפילו יהודים, אחד מהם מזרע המלאק בכלל. וגם אם הם יהודים, הרבה מהם לא שומר שבת, אתייסטים, לא חייבים לאדם. וגם אם הם לא אתייסטים, הרבה מהם גאים. זה מאוד בסטייל עכשיו. אז איפה הלכת את המוניים? אולי לגנרל טיף, או לא שומר שבת, או לגאי, או למישהו שלא חייבת לאשם. אז בסופו של דבר, אתה חושב שאתה עושה עבודה גדולה. אבל אם אתה נותן את זה לישיבה, כל אחד צדיק, כל אחד שומר שבת, אנשים רואים את עיותם, אף אחד לא מדבר בשעון הרע, אנשים גבוהים, מיליאנים מצוות גרנטיים יוצאים כל יום מהמצוות שלך. עכשיו אני רואה את האנחה הפרסיאנית שכניסה להפתיע, אני רואה אותה, היא ככה, ואני רואה את הצבא, הצבא הילד, קוראים לי, רבי, רבי, אנחנו צריכים ללכת, זה לאט, אנשים מזמינים אותנו. במיוחד, אנשים לא תחזירו את סליבת הרבי ותחזירו לו כמו דג. טוב שאני לא הייתי עם סליבת. רבי, רבי, רבי, אנחנו צריכים ללכת. אני אומר, אההה, זה בסדר, תודה, שני דקות. ואני רואה ששני שלהם חדשים ככה, עד שאני אומר משהו שהאנשים הפרשניים נפגשו מאוד. ואחרי זה אמרתי לו, כדי שאני יכול לדעת אותו, אז אני אגיד, כמו שהדבר שאנחנו מדברנו עליו, כמו שהם אמורים, אין משהו פרסונלי, זה דברים גניבים. אז הוא אמר, כן, כן, בטח רבי, תודה, שבת שלום. כשהוא קיבל אותי, הוא אמר, רבי, אתה לא תאמין מה שאתה עשית. אני אגיד, מה? האנחה הזאת היא הממשלה של קולקציה הארמית הישראלית באמריקה. הוא במשרד לקבל כל המוניים של הארמית הישראלית. אני אמר, איי, שטבח שמות. תראו איך השם נכניס שאלות למידי. אני מדבר איתו על שבת. איך פגשתי לארמית הישראלית ולתפקיד בכלל? אתם לא רואים שהשם נכניס שאלות למידי, אבל אתם מלמדים? אתם אומרים, כן, אבל זה לא עם אני. זה יהיה עבודה גדולה עכשיו. אתם מבינים? ה' עושה אנשים להגיד לאנשים אחרים מה הוא רוצה שהם תשמעו. אפילו כשאראפים יוצאים לקיות יהודים, מה הוא קורא? ה' הוא גדול, גדול. למה סופו של דבר הזה ה' הוא גדול? הם יודעים שזה כתוב לא למורים. מה ההקשר בין הם להם ולהם? פסיקה, כל פסיקה. הם רוצים לקיות יהודים, והם מבצעים למה. אתם מבינים או לא? אתם רוצים להכניס? אתם מבטיחים למה זה מצוות להכניס מזה. אתם רוצים להכניס? אתם מבטיחים למה אתם יכולים להכניס. אתה רוצה לרעש את מישהו? אתה מנצח את זה. מה שאתה עושה, אתה רוצה לרעש את זה לאט? אתה מנצח את זה, יש לך חשבות חשבות, זה קשה לך לתת לילה בלילה, יש לך פרנויה, יש לך פאניק אטאק, הכל, יש לך אגב סוליד. והאמת היא, זה כל מטורף, מטורף, כל מטורף וכל שאלה. איך יודעים? אני אגיד לכם איך. I had one Israeli guy, ברוך השם, I made him fully religious. There's only one problem. He cannot wake up in the morning for Shacharit. Shacharit in yeshiva start at 7 a.m. 7 a.m. I asked him, Yitzik, למה אתה לא בא לתפילה? You're diving at home 20 minutes like this in your bedroom? You miss Kaddish, you miss Barechu, you miss Kriyat HaTorah, מה זה, קדושה? Try to come to Shacharit. No, Rabbi, I can't. ובשעה 2 אני עדיין בקטע שלי. אני אומר, אז תלך ללמות ב-11, ב-12. לא, אבא, אני יכול. אני עדיין ללמות, זה אינטסיסטם שלי. לפעמים אני יכול ללמות עד 3. אתה מקווה שאני תלך ללמות ב-6.30? אני אשכח כל יום. אני יכול, אני יכול. אני אומר, בלעד מה, אתה לא יכול? לא, אני לא יכול. אני באתי לנאזלס ומצאתי ספנסר לך. חברה מאוד גדולה שלי, גרי, לתת לך כל יום שתבואים על זמן לשחרית, 1,000 דולר קשה. לשנתיים. עד שתכניסו לזה. ואז אתם בטוחים. אני אגיד לו, רבי, אתה בא לי להשחרר, אני עושה 450 דולר בשנה, אני עובד כמו סלב, מי יעשה לי 1,000 דולר כדי להגיע לשחרר? אני אגיד לו, לא לדבר, הוא מנגן מאוד, 1,000 דולר לנו, מה זה 1,000 דולר? זה לא מילה, לא לדבר, לנו זה לא משהו, הוא לא יכול לראות שבחירה הבאה הוא יכול להשחרר. לא, לא, אני יודע, רבי, אתה משחק. לא, אני אגיד, לא, לא, אני מבטיח לך. למטה הבאה, אם אתה תהיה בשול ב-7, אני אראה בזור עם 1,000 דולר קשה. כשאתה יכול לבוא, אני אביא את זה לידך. אם לא, אל תבוא לא יותר. איזה יום תנסה אותי. הוא רואה אותי, רבי, אתה לא משחק אותי, אה? אני אגיד, לא, לא, אני 100% בטח. 100% בטח. הוא חושב, Get out of here, you liar! מה? You making fun? I just told you not to make fun! He got angry. מה, אתה צוחק עליי? He said, I just wanted to prove to you what a liar you are. Five minutes ago you swore to me, you can't, you can't, kill me, I can't, I can't, I fall asleep at two. Soon as you have the thousand dollar cash, you would be there at five already, to make sure the thousand dollars is secure. זה לא שאתם לא יכולים, זה שזה לא מיוחד לך. זה לא מיוחד לך. כי אם תקבלתי 1,000 דולר קשה, תקבלתי אפילו 100 דולר קשה. הוא עושה 250 דולר בשנה הזאת. הוא לא יקבל 100 דולר קשה בשעה אחת, שחרית. אז מה רואים בסוף? כל מי שאומר לך, אני לא יכול, זאת אומרת שזה לא מיוחד לי ולכל מי שאומר שזה לא מיוחד לי זה מגיע מלאק של ידעה ולאק של ממשכנת מה זה התגובה של השם לכל קטנה קטנה, לא צריך להגיד קטנה גדולה. איזה קטנה היא הגדולה? לימו תורה נגד כולם לימוד תורה בשדה וכל המצוות האחרים לימוד תורה זה כמו כל מה שאחרים בגלל זה ביטול תורה לא לראות תורה אל תפתחי בוקר כל יום אל תבואי ללכת, אל תשומעי לדבר, אף שום דבר זה הכי גבוהה בסדר? That's how the punishment, in the same ratio. And that's what people don't understand. Okay, I'm not a criminal, I keep Shabbat, I put filin, I come to shul, I give tzedaka, I put talit, I make brachot when I eat, I eat kosher, my wife goes to mikveh, my kids in yeshivot, I'm a religious man, no you're not. אתה לא תפקד בכל שבוע, אתה לא רליגיון בגלל המצווה הכי גדול עם הכי גדולה שאתה לא אפשר לדבר עליהם יש לך פרובה מאוד קשה וזה מה שבועות עושה שבועות היא לראות לנו אימפורטנציה של מתן תורה ומה זה התורה אני רוצה לראות לך, ונחליף פה אני רוצה לראות לך את ה'רמב'ם' ב'ילחות תלמוד תורה' 1 הלכה חת, הלכה עת. I will translate it. כל איש מישראל, every man among the nation of Israel חייב בתלמוד תורה. He is obligated to learn Torah. בן, בעני, בן בעשיר. Whether he is a billionaire, whether he is פנילס, לא יש לו פנילס, חדש, עובד ברחובה, מבחינת אוכל בגרביץ. בין בשלם בגופו, בין בבעל איסורים. איפה שהגוף שלו מפולט וחדש, איפה הוא מפולט בפחדות. סוגר, תנועה בלחוץ, חלוץ של אדם, חלוץ של יד, עבוד בטוחה, עובד עם קהילה, כל אחד עם את הפרובליה, פיזית. בן, בחור, בן שהיה זקן גדול שתשה שכוחו. אם הוא 16, צעיר, מלא כוחים, אתלטיק, או אם הוא גדול מאוד, 100 שנים, הוא לא יכול לראות, הוא לא יכול לראות, הוא לא יכול ללחוץ על הרכבים, בלי הלוויידר, עם הטלפון, מישהו קורא את ידו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה, אם הוא היה בגר, מחזר על הפתחים אפילו בעל אישה ובנים חייו is obligated לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה he must set up time to learn Torah in the morning before he starts his day and at night after he finishes his day שנאמר as it's written והגית בו יומם ולילה התורה צריך להיות חלק של החיים שלך, בלילה, בערב. כל מה שאתה עושה זה רק בגלל שתוכל ללמוד תורה ולתת לך ילדים ללמוד תורה. אז אתה עובד בין הלילה לבית, יש לך משפחה, אתה מייסד תכניסים, אתה אינטרנט באמת, אתה משפחת תכניסים, אתה משפחת תכניסים, אתה משפחת תכניסים, אין סביבה, זה ליגיל. אבל אתה צריך להבין, למה אני משפחת תכניסים? לתת זמן, ללמד תורה ולשנות ילדים לתורה. למה אני מרקד תורה? למה אני במרכז עד 2PM? לא בגלל שאני רוצה, לא בגלל שאני מפחד על זמן, לא בגלל שאני מפחד על זמן כדי להתקבל עוד מיליון ועוד מיליון חושבים שאני אקבל את זה עם מי לגבי, לא. רק לדבר אחד, שאני יכול להוציא לילדים את הרעיון הכי טוב, שכשאני ממלכת לבית חדש, אני אקבל את הרעיון הכי טוב. או שיש לי הרבה חברים עם ירושלים טובה, שאני יכול להביא גסטים כל שבת, שאני לא צריך להביא מחלל שבת. כל הטלפון שלך מתקשר ל'השם'. למה אתה קבל את הטלפון הזה? לכבוד שבת, יום טוב. For yom tov, I want to dress the best possible. Why you buy such fancy meat for Shabbat? Shabbat, mitzvah, to eat meat and to drink good wine. Bring good wine for Shabbat. Even it causes you to enjoy the materialistic lifestyle, but once you're connected to mitzvah and kiddushah, the siddur hacha has no say. It cannot make a drag on you. You bought a big home, right away, shiurei torah every week. למה את צריכה כאלה מזון, מיסטר אקס? אתה רק ארבעה אנשים במשפחה שלך! זה לא מזון שלי. זה מזון החבר'ה. זה מזון החבר'ה שהם לא יוצאים מישראל ולא יש להם מקום. זה מזון להביא אנשים למזון, לעשות שיעורי תורה. זה מזון השבתות. לפעמים אנחנו צריכים לפרשת, זה מגניב, אנחנו לא יכולים ללכת כל כך רחוק לשיעור, אנחנו רוצים לפרשת פה. כל מה שלך, ראש ה' צליחו אותך. לך, לך. כל מה שלך. אז הרמב״ם ממשיך. גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי ישראל, גדולי החכמי And they are the one that thanks to them we have the Torah that Hashem gave us. Because thanks to them it passed from generation to generation. ישראל, איש מפי איש all the way to Moshe Rabbeinu. Men to men all the way to Moshe. Until when you have to learn Torah? Until what age? עד מתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו. Until the day of your death. שנאמר, פן יסור מלבבך כל ימי חייך. כל ימי חייך. כל ימי חייך. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל בגלל שהמדע שלכם תמשכו בפרקטיסיה. זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. כל זמן שלא י אתם נשארים אלון בפעמים, ואתם מתחילים לפגוש. בגלל שהמדע שלכם הולך למוזיקה ללכת, להיברנט. כשאתם בהיברנט, אתם מתחילים ללכת. ואתם צריכים להחליט את הזמן לתושה וחמישה. תושה וחמישה, תורה שבכתב. חומש, הלכות, כל מה שאתם צריכים לראות. שנייה, תורה שבעל פה, גמרא, משנה, ושלושה, יבין ויסכיל אחרי דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר, זאת אומרת שאתה תהיה עמקן בתורה. פילוסופיה של התורה, פלפוליה של התורה, ביטוי של התורה, גמרה של התורה, זה מה שאנחנו קוראים גמרא, אז זה גמרא, טוב. אז תשמע, זה נכנס 900 שנים לפני, הרמב״ם. קצת, let's give a description. ממש, we almost finished. היה בעל אומנות, he was an artist, meaning a professional. One is a jeweler, one is a tailor, okay. והיה עוסק במלאכתו, he goes to work, to make a living, how long? שלוש שעות ביום, three hours. שלוש שעות ביום הוא מתקדם, שלוש שעות הוא מקבל כמה דולר, מגיע לישיבה שלוש שעות ביום הוא בתורה תשע מה זה הרציון? עובד שלוש שעות במדינה שלך ותלמיד שלוש שעות ביום, זה בעל הבית זה לא בחור ישיבה זה מישהו שיש ביזנסמנט שלוש שעות הוא עובד מה רציון שלהם היום? אני אשמח מאוד לדעת שהממשלה יעבור 9 שנה ביום וימשיך 3 שנה תורה ביום. אני אבחר את ידו שלו. וואו, משה, חזק וברוך. מה? למה אתה מזמין אותי? אתה ממשיך 3 שנה כל יום תורה? 1.5 שנה בבוקר ו-1.5 בשעה? חזק וברוך! שרכוח! אשריך בעולם הזה, תלוי רמבה, זה לא משהו. ביסנסמנט, 9 שעות ביום אני יודע אחד כזה במונסי, זה קרפנטר, הוא מייצר קבינטים, קטינטים בבית, יש לו כל זאת המכינה, הוא תמיד בישיבה, תמיד, פה הוא יכול ללכת 2 שעות ובדיוק יוצא, זאת אומרת, הוא מייצר לאשם, הדבר האחרון שאני קטן את הדברים והמצאתי קטינטים בבית וכל זה לא בגלל שאני רוצה את זה, אני רק רוצה לעשות חיים, זה הכל. אם הייתי מקבל מילה מלא מקום, ברגע אני קח את המקום. אני לא רוצה להחליט את הישיבה. ואותם תשע שעות, את התשע שעות אתם מייצגים לתשע וחמישים שאנחנו אומרים. הקבוצה, רבותיי, הקבוצה, רמב״ם ממשיך, אם תמצא מישהו ללכת לך בבקשה, בבקשה, אם לא, אתה צריך לעבוד על זה. זה קורה קודם כל. אם יש לך מילה רק אחת, לך או לביתך, את הליות שלך קורה ראשונה, אבל אם הבית שלך הוא ילד מגניב, עם מערכת יפה, אז יותר טוב להתפקד בו, שזה יהיה גדול בישראל. אני רק אעביר את הסיפור הזה. הייתה רבי בצפת, שם הוא רבי דוד בן זימה בצפת, לפעמים קטנה, כמעט בלבנון, כל הדרך, מאוד גדול, במים קטנים, קטנה כאן, זו היסטוריה של 400 שנים, לא הייתה אלקטריקה, לא הייתה פוסטים, אתם יודעים, עולם פרימיטיבי, אחד פעם היה גדול גדול גדול והם היו צריכים ללכת למנחה, מנחה ערבית, אולי 4-4.30 בישראל, מתחיל לגדול במים. הוא בא לשול והייתה איזו אנשי שם כבר בשול, אז יש שתי אנשים, הוא ואיזו אנשי, והאנשי ראה שהרבי, אבי דוד, קריא. הוא הלכה לגביה שלו וקריא בצחוק. הוא אמר לו, רבי, למה אתה קריא? הוא אמר לו אני זוכר את אבא שלי כשאני הייתי ילד, כשאני הייתי ילדה הוא אמר לך למה בגלל זה אתה זוכר את אבא שלך והוא התחיל לקרוא? הוא אמר לו כשאני הייתי ילד, אני הייתי ילד רחב בתלמוד תורה אז הרבי אמר לאבא שלי, אל תתרחק את הילד שלך עם הילדים האחרים הוא יהיה מישהו מאוד גדול, קבלי לו מישהו מגניבה קבלו לו עבודה מלאה שתלמדו עםו אחד על אחד מה שאנחנו עובדים במילה הוא יכול לעבוד ביום או שתיים אל תרחק את הזמן הילדים האחרים היו רחוקים, אני צריך ללכת אחר כך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל ראיתי את אבא שלי ואת אמא שלי שאומרים שהם רוצים לצלם לי טודר אבל הטודר יכול לצלם כמה דולר ובשבועים הלאה, היו שם מקום להפך שהיו שמים קטנים, קטנים קטנים, היו שמים קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, קטנים, אז קטנים, קטנים, קטנים, הייתה לנו אובנה כזאת, כאילו אובנה קטנים, כזאת, קטנים, קט הייתה לנו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו אובנה כזאת, כאילו והם אובנה לא יודעים שיש להם כזאת דברים כדי להכניס את המפלגה והוא הכניס את המפלגה כל אחד שיוצא לי את המפלגה, אני אשתמש במילה גדולה והאבא שלי אגיד לאמא שלי, אם אנחנו יוצאים את המפלגה שלנו ויוצאים להם את המפלגה לרחבים, אנחנו ישנו כולכם מילה כדי לספור את אבא שלנו של 3 שנים עם חברה פרטית. הוא יעשה לו כל כך הרבה תורה במהלך 3 שנים. אני לא רוצה לעשות את זה בלי שואלת אתכם ראשון והיא אמרה, בואי, מה השאלה? אז אבא שלי, בצליל, בצליל, קח את זה מנצחה, הוא סולט את זה לרחבים רחבים, ואפשרו את זה גם לו, הוא פסיק את זה, ואבא שלי היה שמים כל שבילה למלאמה, לרבי ולפני שלושה שנים הייתה אותם בקבוצה ככה, שקעים במלכה, ככה, מגניבים בביתה, מגניבים את עצמכם כל יום. אחותיי, אחותיי, אחותיי, כולם סיפרו לי ללמוד תורה. והיום, כשראיתי את המלכה הזו, אני כבר עשיתי את רעיון שלי לא ללכת לשול. אני אמרתי, זו מלכה, מלכה עד לידך. זה יהיה קשה לי ללחוץ בשנאה, אני אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, אבחן את הביתה. וזה מה שאני זוכר, שבשנאה, לשים את הילדים לישיבה אבחן את הבית הכי טובה, לנסוע ולחזור או להתאכל. היום, אנשים קיימו את החזירה במייאמי או את החזירה בקנקון, זה מה שהם חושבים. וואו, הסטקס היו לא טובים. רבי, המצאה הייתה קשה בשנה הזאת. אנחנו לא יוצאים בשנה הבאה. רבי, אתה היה צריך להגיע לפורטוריקו, אני הייתי שם לפסח, אה, אתה תקבל מיליאנים שם. כל הרבים הגדולים באו, היה אחד רבי מודרני שם, אתה צריך לראות, כל עלייה הייתה 10,000, 15,000, והם אומרים, כל המנה היא לרבי הזה, רבי האוניברסיטה. אני אמרתי, לא לדבר, אם אני הייתי להגיע שם, העליות הייתה 36 דולר. סטאנט יודע איפה לשים המנה, לא לדבר. הוא בטח לא רוצה שאני אצלם את זה. אם יש לי את זה, אני אספור את זה סתם לא רוצה שאני אספור את זה הוא רוצה אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אשם, אתה גדול. אתה יודע, אני בטוח שאתה שמעת, בלי להזכיר נמצאים, אני בטוח שאתה שמעת, כאן וכאן, כל מיני מדברים שאומרים שאשם אוהב לכולם. נכון? הוא אוהב מחללי שבת, הוא אוהב גייז, הוא אוהב ברני סנדרס. נכון או לא? אתה מגביר עם זה או לא? אה? אתה לא מגביר? גדולה תשובה. תשובה, repentance is great שמקרבת את האדם לשכינה. שנאמר as it's written שוב ישראל return Israel עד השם אלוהיך all the way to your God ונאמר it's also written ולא שבתם עדי נאום השם you did not return all the way to me yet says HaShem and also it's written אם תשוב ישראל נאום השם אליי תשוב if you will decide to repent to return You will return to me, כלומר, meaning, the Rambam says, if you're doing tshuva, you're going to stick to me, to be very close with me. The tshuva, a tshuva mekarevet et ha-rechokim, is bringing those who are far from Hashem closer to Him. אמש, תקשיבו קצת למה שאני אערך לכם, ולא תגידו למרום שהמזרחי אמרו את זה. תזכרו, הרמב״ם אמר את זה. אני רק אערך את זה בשפה ובשפה, ותרצו את זה באנגלית. אמש, לפני, היה זה סנוי לפני המקום. הוא היה אהד בישם, זאת אומרת, לפני שהיה רליגיון. משוקץ מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק מרוחק אני מרוחק מאמין אתכם, הם מפחדים אותכם, וכשהם מפחדים אותכם, זה יהיה קצת לאט. אתם צריכים לדעת את זה. וזו הלכה למעשה, רמב״ם זה לא סיפור חסידים. מישהו מהאוקראין עשה סיפור. רמב״ם זו הלכה בשמיים, ככה בשולחן ערוך נפסק. זו הלכה של השם לדעת את האנשים. אז כל אחד שאומר אחר כך, זה לא רלוונטי. יש את המדעי, והמדעי עושה את הוורדיקה. את כל דעת האנשים בטלווי, זה לא רלוונטי. That's the bottom line. The Rambam continues, והיום, now when he repents, when he did tshuva, הוא אהוב, he's loved, זה נחמד, lovely, קרוב, close, וידיד, a friend of Hashem. אשר, אבמניאציה, מגניב, בואי, אני רוצה לראות אתכם מגניבים. היום, תקדם, אחי, תקדם קצת, אני חברך, אני אבא שלך, אני אוהב אותך. מה החלטה? התקדם לשומר שבת. מה החלטה? התחלתי ללמוד תורה כל יום. אפילו בכה. אתה מגיע למנתן כל יום? בואי לי את ה-USB. אם אתה רוצה, אני אתן לך 3 USB. אתה עדיין יש את זה במיני USB? פעמים. פעמים, תודה רבה. תחזורו את זה לטלפון שלכם, תחזורו את זה, כל פעם כשאתם הולכים לטלפון זה זוכר איפה אתם התחזרו אשר. ויש לכם 2,000 שנים לדבר בכל תופעה שאתם יכולים לדבר עליהן. קבוצה, ילדים, דפוס, חברה, שבה, צחוק אחרי שם, דקות שהטורה היא דיווין, כל מה שאתם רוצים יש שם. כל ספק. ואחד מה שאני יכול להגיד לכם, כשאתם תלמדו מזה את ה-USB, אתם יודעים שאתם תלמדו את הטורה האמתית. היום, העולם מתחיל על שני מיוחדים, אלה שהם מיוחדים על האמת, הם המינוריטים, ואלה שהם מיוחדים על הלאה ועל הלאה, בגלל פוליטיקה. בגלל פוליטיקה, אולי בגלל זמן, או שהם לא רוצים להתעורר עם האנשים, או שהם רוצים להתעורר עם הפוליטיקה, או בגלל דברים אחרים. במיוחד, אינם אפילו מבינים שאנשים כאלה קוראים למה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם מבינים מה שהם קוראים. אינם האמת של השם היא האמת הזאת, כשהוא נתן את התורה היא האמת הזאת היום. שבת היא האמת של שבת, התורה היא האמת של תורה, תפילין היא האמת של תפילין, מזוזה היא האמת של מזוזה, התגובה היא האמת של התגובה, הכל היא האמת של התורה, התורה לא מיוחדת. אחר כך זה מיוחדת ולמרות זה מיוחדת אחרת. אנחנו נכנסים עכשיו לחג מתן תורה ושבוע, שבועים, אנחנו צריכים לפרש את השם, להפוך את הראש שלנו בתורה שלו. לתת לנו אוהב לתורה, להתפתח את החלטה שלנו, להגיע לנו לתורה. כמה תורה אנחנו נלמדים, כמה פחות אדיקטים יהיו למהלכות. אחרי שהחלטנו מהמהלכות, אנחנו יהיו אנשים מלחוץ, מלחוץ מהקורד של השטן. מי עושה קמפיטיציה וגרעה ולחיות ואגניה ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות ולחיות או ול לתחילות מרינה שלכם, כל יום. כולם מגיעים לדבר, או לדברים שלכם, או לזה, או לזה, או לדברים שלכם. כולם מגיעים לתחילות מגניבה, זו הבעיה. אחד מנסה לקבל עבודה די גדולה. הוא מתקדם, הוא בטוח, 100,000, 150,000. אני הלכתי אחר כך לארצליה פיתוח, ילד, 30 שנים, הוא אמר לי, רבי, כמה אתה חושב שזה עבודה די גדולה? אני רואה את העבודה, זה נראה כמו עבודה של מיקי מאוס. אם ראיתי את זה בחינסטון אני לא אקבל את זה ל-20 דולר, אני מבטיח לך. אני אומר לו, אופיניה שלי לא יותר מ-50 דולר, אבל אם אתה מבטיח, זה אולי נשמע הרבה יותר, אני לא יודע, חמישה, פעמיה חמישה. הוא וחברים שלו התחילו לרחוץ. רבי, את לא קבלת את ריצ'רד מיל? לא? אתם לא יודעים מי זה ריצ'רמיל! מה, אתם מדברים על רשי, רמבה, שולחן ערוך, ריצ'רמיל, מי זה ריצ'רמיל, רבא, זה 300,000 דולר! אני אמרתי, תאמין לי, 20 דולר בחינתן, אני לא אקבל את זה. אני אמרתי, למה אתם צריכים כל כך הרגל? הוא אמר, זה טוב לבסיס. אני נכנס לבית, הקליאנטים רואים את זה, הם ידעים שאתם מגיעים לבשלם. זה מה שהם אמרו לי. ואתה יודע מה שאני אומר לו? ואנחנו נחליף פה עד היום. אני אומר לו, עם כל המילה שאתה עושה, עם כל המילה שאתה עושה, עם הלוח שאתה חייבת להשתתף עשרה מיליון דולר על זה, אם אני אומר לך שתת לי 1,000 דולר במשך שבוע לספק רחבי יהודים ולעשות להם שומרי שבת, אתה לא תתן. ובשתיים הם אומרים, אתה נכון. בשתיים הם נכון. הוא יכול להשתתף במחשב של מיקי מאוס שרוב או לאחר כך מישהו ירד אותו ויגיד לו על המחשב הזה. זה עשה כבר הרבה רבות כזאת. הוא יכול להשתתף בזה, אבל הוא לא יכול להשתתף במחשב של אשם. למה? הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה עולם הבא הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים מה זה תשובה הם לא יודעים תשובה זה הם לא יודעים מה זה תשובה קולטר הם לא יודעים מה זה תשובה של הם לא יודעים מה זה הגויים, ספורט, סופר בול, שיש קבב, ביר, בר, מנהטן, ניס לופט. חיים במוזיקה. יש רק איזה פרובל. המוזיקה היא אלוזיון. וכל אלוזיון בסופו של דעת יפה במישהו, קצת או לאחר. כמה יותר הוא חיים באלוזיון, כמה פחות יהיה כשהוא יפה. יש מדבר בישראל, כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות. כך גדול ההתאמנות, כך גדול ההתאמנות. אתה מקווה להתאמן את כל העולם. כל החיים שלך זה גרעה, גרעה, גרעה. בסופו של דבר, אתה נפגש בהתאמנות. אפילו אם קבלת 100 מיליון דולר, אתה קורא על 300 מיליון שיכולת לקבל. נכון או לא? אם מישהו יביא לך לרבה של דיימנסים ויגיד לך שיש לך 5 דקות כדי להיות כאן ואתה לא מוכן להביא רבות עם הכתובות שלך, אתה מוכן לקחת כמה שאתה רוצה. אתה התחלתי להביא את זה לגבות, לגבות בגלות, לגבות בגלות. אתה חזק את הלב שלך עם דיימנסים, אתה חזק איתם לגבות שלך, אתה חזק איתם לגבות שלך. אחרי חמש דקות, אתה קיבל 10% של הדיימנטים בטוחה, ובאתה הולך, אתה מרגיש או אמר? זאת השאלה. 99% של האנשים הם חליטים. חליטים. חליטים! למה אתה קול, משה? קיבלתי 50 מיליון, החלטתי 350 מיליון לבית, אם רק הייתי עם פרקים יותר גדולים. למה אני ראיתי את זה היום? יש לי אחד עם פרק יותר גדול. זה מה שאני מרגיש. אני יכולה לעשות עשרה פעמים יותר בעלי תשובה, אבל לא יש תשובה, לא יש תשובה, לפעמים יש 200 דולר, לא יש משהו שאתה יכול לעשות, אתה צריך למצוא 3-4 יום יותר, אולי תשובה יביאה. לגמרי, ביליאנים, הם קיבלו ביליאנים, כל הקבוצות, כל החלטות, בלתי פעמים. הסטוריה הזאת מזכירה לי על אחד הפרשנים שהיה מסתובב בסטאפ בביס בישראל, קריאה. איזו אומנה באה להגיד לו, ערה, שישוד. הוא אמר, בטבח שודה. למה? למה בטבח שודה? אני לא יש לי זמן לביס. מה העבודה הגדולה? אל תקווה, אני אמשיך לביס שלך. ברוך אדוני לעולם רבי חנניה בן הקדשייה אומר רצה הקדוש ברחו לזעקות את ישראל