A Hebrew monologue about a father who must hide his identity from his twin sons, who mock and mistreat him without knowing who he is. The speaker asks which child suffers more: the one who learns the truth and feels betrayed, or the one who never knows. He then turns to faith, condemning gossip and hypocrisy, and urging listeners toward spiritual growth.
Chapters
שני אחים עובדים והאבא עובד בצדה שלהם, אבל הוא לא יכול להגיד להם שהוא האבא, זה קורט. הוא הלך אותם כשהם היו ילדים, הקורט נתן למות, והאבא לא עובד בגלל שהוא לא עובד בצדה שלהם, אבל הוא אוהב אותם, אז הוא חייבת את האפרקט במקום. הם לא יודעים שהוא האבא והם משחקים עליו, הם נותנים לו רכבים, הם נקווים על הרכב שלו ומחכים. הם מגיעים מודע במידה שלו כשהוא הולך לבדוק. אחד פעם הוא קריאת לאחד מבחינתו. אתם יודעים את השני הילדים, הטווינס, איך הם מטורחים אותי? אם הם רק ידעו שאני אבא שלהם, אני אבא שלהם ביולוגי, אבל אני לא יכול להגיד להם את זה. אני ארחק. אתה אבא שלהם? וואו. הם צריכים לדעת. לא, לא, לא. בבקשה, אל תגידו להם משהו. אני לא יכול להגיד. הוא הלכה ואמר לאחד מהבנים אתם יודעים את המצב הזה שהם מטורחים כל כך הרבה? אתם ידעים שהוא אבא שלכם? ביום הבא כשהם באים ומטורחים את המצב האחד ידע שהוא אבא והאחד לא ידעו ושתיים שלהם נפגעו אגז במידה שלו מי הוא הקרימנל יותר גדול? האחד שנכח את אבא שלו ונפגע אגז בו? או האחד שלא ידע שזה אבא שלו ושחרר אגס עליו. זה כל שלנו. אנחנו זה. אנחנו יודעים שיש ה' אנחנו יודעים שהתורה היא האמת, אנחנו יודעים שהוא מראה אותנו. אנחנו יודעים שהוא יודע אותנו ושנחנו אגס עליו. איך אנחנו מבחינים, את הדברים שאנחנו עושים אחרי הדבר, אנשים שלא מנסים ללכת בשבילה, פאנס, שורט, סקר, קרסז, לשון הרע, אוכל שלא קושר, מיקס פארטים, לפעמים בין הסינגגג. שמי רחמה, הם מבחינים בסינגגג. אנחנו עושים את זה עשרה שנים ואנחנו לא מבחינים. נמצאים כל מיני נמצאים לדבר הזה. לדעת על ה' לדעת על התורה ולמכיר את זה. אני צריך לקרוא לאז'ה, תעשי לי להגיע קרוב לך כל יום טוב יותר מכלום.
