www.divine information.com/donate-now

‫זה יהיה לרפואת ישראל בן עזרא, ‫והצלחה של שמירת העיניים, ‫תיקון הברית, ‫של עמיר בן שיהין, ‫והשידוך שלו גם, ‫שידוך טוב. ‫שעין בת זריד, הצלחה רבה, ‫חיים טובים. ‫וזרין בת זיבנדה, רפואה שלמה, ‫חיים טובים וחיים טובים גם. ‫גם רפואת אלברט בן רחל, ‫ורפואה שלמה ואיתה מריאלוס בן מרים, ולהבדיל, לילוי נשמת נתן בן נורבי ויש. ברוך השם. טוב. We're done with the names. On Shabbat, it was the Yore Zeit of Rav Avad Ya Yosef. If somebody asks you in this generation, Which Rabbi made a huge impact on the world is probably on the top of the list. A few Baruch Hashem Rabbanim that made a huge impact on the world. Not every big Chacham made a huge impact on the world. Some made more than others. Some Chachamim, they were only in their environment, the world of yeshivas, meaning they were with their student in their own yeshiva. Maybe in their entire life they saw a few thousand Talmidim and that was just about it. But Sam wrote many books and made a lot of lectures and traveled everywhere and built communities and opened up organizations and opened up schools and yeshivot and made a revolution in the world. And definitely in a Sephardi world, nobody made an impact on a Sephardi world in the last hundred years like Rav Uvadia Yosef. He was a messenger from Hashem to wake up the Middle Eastern Jews that came from all the Arab countries and make a lot of them go back to the heritage of their grandparents back in Baghdad or Morocco איג'יפט, סיריה, חלב, כל אלה המקומות, לבנון. יהודים שהם, במקרה, הייתה הרבה חכמים שם, הרבה קבליסטים, הרבה גדולים צדיקים. אבל במקרה הזה, הייתה תחזירה במקום, אבל הוא קיבל את הכל. הוא ממש גדל את הקבוצות הספארדית בעולם. אני לא חושב שיש קבוצה ספארדית בעולם שלא מתעוררת במהפכה שלו. ‫בשביל הדוזנים של כתוביות ‫שהוא כתוב, ‫שברוך השם הוא ‫הראשון של פוסק לנציון, ‫הוא בריאות בתורה, ‫החלטתי לתפקיד ‫הראשונות דקות הלקציה ‫כדי להגיד לכם כמה דברים ‫על הם, על את החיים שלו. ‫בכל זאת, ‫הרצוניות של זה היא ‫שאנחנו צריכים ללמוד, ‫אולי אנחנו או הילדים ‫באותו דרך יום. כן, כן, אז אתם יודעים, רב עבאדיה עצמם חי בשנה, 93 שנה של שנה, מה שאתם יכולים להגיד, בטח, שמאלו של ה-93 שנה, 90 שנה הוא היה קונקטיבי לתורה, ליטרלי, בלתי פעמים, בגלל הזמן, הוא נפל מאוד קצת, את המשקל שלו בשנה היה בין 2 ל-4 שנות מקסימום, כל הזמן, ‫הוא היה ממש, ‫אם אפשר להשתמש במהלך, ‫הוא היה ממליץ ללמוד ולכת, ‫ולהקבל תורה. ‫הייתה לו תורה כל הזמן, ‫שאתם תראו ‫באיזו קטנה מעניינת ‫שאני קבלתי לכם. ‫רב עבדיה יוסף ‫הייתה ממליץ לדבר שלו ‫שתלמיד חכם, רבי, ‫יודע הרבה על תורה ‫שהוא יחזיק במקום אייסולטי, ‫ולא מייצר את הלכותו ‫והמדעות שלו למובן, הוא רבי, הוא רבי חדש, חדש מה זאת חדש? אתה יכול לדבר על חדש? מה זה הדבר הזה שהוא עשה? הוא אמר שזה מסוים עם מישהו ששיץ בבית החדש, כל אחד שבו שיץ ומתנגד ויש לו חדש חדש יפה ומתנגד ומתנגד, כולם מתנגד והוא רק קורא את חדשו שלו קוד, and feeling great when everyone else around is suffering. So something like this is not good obviously. If you already got the wisdom and you keep it only for yourself or to a bunch of 10-20 תלמידים, when you can basically explore to the whole world and publish all your wisdom to the whole world and you're not doing it, it's very bad. ‫כן, אז כמובן, הוא עשה את זה. ‫הבא שלו, ‫הוא רבי ישראל היום, ‫הוא אמר שבכל מקום הוא הלכה. הם אמרו לו שאתה אבא היה פה, בכל סינגגג, לא משנה איפה הוא היה, בכל אמריקה, מיאמי, פלורידה, ניו יורק, בסיריין, כל סינגגג, גדולים בישראל שהם נבאים, הם מראים לו פטרה כשהוא אבא היה כאן 30, 40, 50 שנה. אז זה מאוד מעניין, כשרבובדיה יוסף היה 10 שנים, אבא שלו הלכה לבגדד לזמן אחד, בעיראק, ‫הוא הלך לבגדד וקיבלו אותו. ‫כשהוא הלך לבגדד, ‫איפה הוא הלך? ‫אחרון שאוהב ללמוד ‫מדי יותר, ‫הוא הלך לסינגאג שם, ‫שם הוא גם ישיבה. ‫הוא הלך שם, ‫והיו אנשים ב-40' ו-50' ו-60' ‫ללמוד גמראדר. ‫הוא היה יותר, עשרה שנים, and he told them I'm sorry but you did not explain the tosfot in a gemara correctly if you will allow me I will explain it to you they looked at him 10 years old imagine 10 years old how small he was they said where do you have this chutzpah who are you? where do you have the chutzpah to open your mouth around all these hachamim here after he explained to them the tosfot הם היו מפחדים, ולחזור לחזור, הוא התחיל להיות עבודתם שם. הוא התחיל ללכת להם יותר ויותר, כל יום. אז תחשבו על הסצנריות, יש להם קצת של 50, 60, 7 שנים, ולילה של 10 שנים, שהיא פשוט באה מארץ ישראל ללכת להם תורה, גמרה. כמובן, משהו כזה, ברגע, עשו הרבה רעיון, והחכם של בגדד, ‫של הקומיונטה שנה, ‫הוא היה אב-בדין, ‫הוא היה רב סלמן חוגי אבודי. ‫והוא ברגע בא לראות ‫מי זה הילד הזה. ‫אז הוא בא, התחלתי לדבר עם הוא. ‫הוא אמר, מה שלמדת? ‫הוא אמר, קצת משניות שלמדתי. ‫הוא היה מאוד גדול. ‫הוא אמר, איזה משניות? ‫הוא אמר, מסכת ברכות. ‫מה אחר? ‫גם מסכת שבת. ‫מה אחר? ‫גם בבא מציעה, מה אחר? ‫גם בבא קאמה, מה אחר? ‫גם, גם, גם. ‫הוא אמר, ‫למה אתם לא קטנים את הלכה ‫ואתם אומרים לי כל מה שתלמדתם? ‫בגלל שהליסט היה כבר ‫10 שנים רק. ‫הילדים היום, 10 שנים, ‫בשביל ליותר משתמשים בגימבויז ‫והאקס-באקס ‫והרבה של הלכה שלהם, ‫מה אחר שהם יודעים? ‫מה? ‫מה זה? ‫הייתי כבר מבחינת אותם ‫בזמן יודע כזה, ‫ובדרך כלל, הרבי הזה ‫התחלתי ללמוד עםו. ‫הוא היה ראש חכם בבגדד, ‫התחלתי ללמוד עם חכם עשר שנים ‫שבארץ ישראל. ‫אבא שלו היה עיראקי, רבי עקב יוסף, ‫זה היה אבא שלו. ‫הוא התחלתי לארץ ישראל, ‫הוא נפגש את עצמו במרחב. ‫והוא נפגש את הילד שלו ‫ללמוד בפורט יוסף. ‫ואחר כך רבי רב עזרתיה, ‫הוא רבי כל הרבים הספרדים ‫הגדולים שלו, ‫הוא ראה שהלילה של עבדיה ‫לא נראית לישיבה. ‫אחרי שבוע, שבוע ושבוע, ‫מה קורה פה? ‫הוא הלך למרחב אבא שלו, ‫הוא רואה שהוא מנסה להשיג. ‫הוא אמר, למה אתה לא בישיבה? ‫הוא אמר, אבא שלי לא יש עבודה. He asked me if I can stay and help him in the grocery store, what else can I do? He came to his father, he said, please send Ovadia back to the yeshiva, I will come every day to work for you in the grocery. He said, no, chacham, you know, back in time, people knew how to respect chachamim. Chacham, you gonna work for me, what? I better die than something like this happen. He said, you don't care that your son that is one day gonna be the biggest rabbi is cutting cheese over here? כמובן שבשביל ההקבוצה שלו הוא נותן לו לבית ישיבה, אני יכול לזכור איפה זה היה אם הרבי לא הלכה לבית המכנית, רק ה' ידע. בסופו של דבר, אחר כך הוא הגיע לבית ארץ ישראל, הייתה ללמוד בפורט יוסף, ועכשיו הגיע הזמן של השידוכים, זה היה 20-21, הוא הלכה עם אישה שהייתה כמעט מאוד קרובה להתנגד. ‫ההתפקדה התחלתה, זאת אומרת, ‫הלכים שהם כמעט היו, ‫הם התחלתיו, ‫ובסוף הוא לא התגלגל. ‫בקרוב אני אגיד לכם למה, ‫ועוד סיפור שאני אגיד לכם. ‫והם עשו אותו עם מרגלית, ‫בת רבי אברהם פטל. ‫היא הייתה דולר ותלמיד חכם, ‫מקובל, רבי פטל. ‫הם הולכים לבית. When a guy takes a girl today on a date, what do they do? They go, they sit in a lobby, in a cafeteria, a restaurant, drink something, talk about, you know, get to know each other. He takes her on a date to a place. They sit over there. Whatever she says, he goes like this. And then she says, what do you think about what I just said? The entire hour she was speaking and his head is in yeshiva, in a gemara. הוא לא עדיין לשמוע, הוא פשוט הלכה לעשות אותה שמחה. היא אמרה, אתה לא עדיין לשמוע אותי, איך אתה רוצה להיות אשמא שלי? לא, היא לא. ואז הם אמרו לה, תשמע, תעשה את זה עוד פעמים, אתה לא יכול להחליט את זה אחרי קבוצה אחרת. בקבוצה הבאה, הם החלטו שהוא יקבל אותה, ולא הייתה מכונות, כמובן, כולם הייתה מאוד פחות בזמנים שלהם. אנחנו מדברים על 75 שנים. ‫בארץ ישראל, ‫לפני שישראל הייתה עמדת. ‫אז הוא החלטה ללחוץ ‫עם אותה ברחוב. ‫מאוד יפה, ‫לחלוץ עם קטנה וללחוץ עם אותה. ‫כשהם ללחוץ, הוא אמר לו, ‫אתה רואה את הסינגגג? ‫אם אתה לא מפחד, ‫יש לי שיעור פה. ‫מ-8 ל-9. ‫אז אתה יכול לראות ולמדי ‫בקטנה הלדית שלו, ‫או אתה יכול ללחוץ, ‫למדי, ב-9, בלתי. ‫זו הייתה היחידה השנייה. ‫הוא יצא, ‫הולך עם אותה עוד עשרה דקות, ‫והוא אמר לו, ‫אתה רואה את השול? ‫אני מאוד סליחה, ‫יש לי עוד שיעור של עשרה, ‫של 9.30 ל-10.30. ‫תגיד לי עשרה, ‫אחרי זה נמשיך החברה. ‫אז היא אמרה לו, ‫אני לא מבין, ‫אתה בא כדי להיות ביחד עם אני, ‫או אתה הביא אותי לשיעורי תורה? ‫הוא אמר לו, איפה אין לי זמן לדעת אותך אם לא בין ללכת מהסינגגג של אחד לשני? תראו איך שונה הייתה העולם. חכם יעשה את זה היום, קח לי קטנה שתגלגל להתגלגל אותי. אחרי כל זה, איזשהו דבר עשה אותה באמת שמחה. כשהיא ראיתה שהוא עוד 20-21 שנים יוצא מהסינגגג ואנשים עוד 7 שנים ירדו את ידו, and asking for bracha she said ma where do you find something like this 20 years old giving bracha to people that can be his grandparents and how everyone walks with him out everyone takes him out eventually they got married Baruch Hashem והיו אחד לילה אחת לאחר. כל הילדים, אחד לילה אחת, היו רבים גדולים, ברוך השם. רבים גדולים, אחד מהם היה רבי ישראל, פחות מהם ראשי ישיבות, ברוך השם. אחד מהם פסד לפני אבובדיה, לא עלינו, הוא היה קנסר, הוא הילד, רבי יעקב יוסף, הוא פסד לפני שהוא פסד, הוא היה גם חכם גדול. אבל, אחר כך, אחרי שהם התייגעו, הם היו מאוד מאוד פחות. They rented a room, tiny room. The bed in her room was already the entire room. They had one table and two chairs, two plates, two glasses, one fork, two forks and two knives. That's it. That's all they had. One time his Rabbi, Rabbi Zeratiah came to visit him in his house after he got married. He couldn't walk through the door. There's no room. Bed, table, that's it. הוא ראה איך פחות הם היו, שאני לא יש לי אפילו כרסה להציג לו לנסוע, או כרסה או כרסה. הוא אמר לו, למה לא תלך לקיירו? הם מבחינים לראש רבי שם, ספרדי, הקבוצה האקדמית. אני זוכר שזה היה יום מאוד, מאוד רע, בין ישראל לאראבים, אקדמיה, זה היה לפני המלחמה, הייתה הרבה תנגד. למה לא תלך לקיירו? ‫הקהילה תקבל לך עבודה ‫מספיקה, ‫ואתה תהיה הרבי שם, ‫כי הוא חשב שלא יש לו פרנסה. ‫לפעמים שם הוא יכול ‫לקבל מילה. ‫אם הרבי אגיד, ‫לא אף אחד אגיד. ‫הוא החלט שאני ממלכת לאיג'יפט. ‫הוא הלכה לאיג'יפט, ‫הוא התקבל רבי ראש איג'יפט. ‫באיג'יפט יש מקום, כמו מוזיאון, ‫שנקרא אגניזה הקהירית. ‫מה זאת אומרת? ‫יש להם כל הקבוצות ‫הגדולות היהודיות ‫של רבים גדולים, ‫של עשרות שנים לפני, ‫כליהם קבוצים בקבוצה, ‫בטוחה, בטוחה קטנה, ‫לא אחד מוכן להוציא ‫את כל מהם, ‫אבל אתה מוכן ללכת ולראות ‫בקבוצות. דברים שאשם נותן להם מזכירה פוטוגרפית, כל מה שהוא עשה, הוא זכיר. הוא עשה ללכת שם כל יום, לראות את הכתוביות, ללכת הביתה ולכתוב אותן. מהמזכירה שלו. זאת איך יש לנו איזה כתוביות שהוא לקחה מקירו, מהמזכירה שלו, לראות אותן שם, ללכת הביתה ולכתוב אותן. אז זה מה שאנחנו מדברים על. בואו אני אספר לכם קצת יותר סיפורים, אתה יכול לדעתי שבראדר נאים, נאים, הוא היה בראדר נאים עראקיגה, הוא היה בראדר נאים עובדיה, הוא אמר שכשהם היו ילדים, הם היו מאוד פחות, אז כשהם נותנים להם דבר, זה היה מאוד קטן אוכל, זה לא כל כך הרבה לאכול, אז הוא היה תמיד עם את הספרים שלו, הוא לא חשב על כל מה, רק על הספרים. ‫והבן שלו אמר, ‫אני צריך להכניס את המאל שלי ‫ולהפגש בפחד. ‫והוא לא חשב על אוכל בכל אופן. ‫אני חייב להשתמש ‫במאל שלי עם הם. ‫ואחר כך, אחרי שעה וחצי, ‫הוא יראה את המאל, ‫הוא אמר, ברוך השם, אני אכניס. ‫אני רואה שאני אכניס. ‫ככה הוא היה. ‫הוא לא היה בעולם בכלל. ‫לכך, החזוניש גם אמר, ‫אני לא ידעתי בעצמי ‫מה זה הפחד. הוא לא אוכל שום דבר, הוא לא ידע מה זאת, בגלל שהמדע שלו היה תמיד בתורה, הם חייבים, הם נותנים מישהו, הם נותנים מישהו להזכיר לו שהוא לא אוכל עד עכשיו. היו הרבה רביים כזה. הסטייפלר היה כזה, הוא נותן לו בית גדול כל יום. אחד הזמן, אם שמש היה גדול, הוא אוכל בית גדול, הוא אמר, בכל אופן, הוא לא זוכר אם הוא אוכל או לא. אז הסטייפלר אמר, ‫הוא אמר לו, ‫איזה קוקיי שלי? ‫הוא אמר, אתה אוכלת. ‫הוא אמר, לא, זה לא יכול להיות. ‫למה? ‫הוא אמר, אם אוכלתי או לא, ‫אני לא זוכר. ‫אבל אחד מה שאני זוכר, ‫אם אוכלתי ברכה או לא, ‫זה אני לא זוכר, ‫כי יש לי את רעיון שלי על זה. ‫אחר כך הוא אמר, ‫שהקטע של השיטראק ‫פל על הדבר, ‫במקרה של הקוקי, הוא אוכל את זה. ‫כל מיני דברים, שהמדע שלהם ‫היה כל כך גדול בתורה, ‫שהם לא חשבו בכלל, ‫הם הולכים, מה הם עושים? ‫הוא לא ידע, רבי עבאדיה ‫היה צריך לדבר כל חודש ‫באורך חיים ישיבה, ‫השול של רב אלבאס, ‫הגדולת הישיבה, ‫כל חודש לפני שנים, ‫ואחר כך הוא ידע את הדרך, ‫איפה הוא מדבר. ‫הם תמיד היו צריכים להראות לו, רבה, אתה מדבר כאן לפני שנים, אתה עדיין לא מנסה ללמוד ללכת מהכתוביות למרחק? כמה זמן זה יקרה? לא אפילו דקה! אבל המדע שלו לא היה כאן. המדע שלו היה בלתי במדע שני. אתה יכול לראות, איזו זמן הייתה אישה שהייתה בבית שלו, קצת שנים לפני שהוא הלכה. שהיא נקטה על הדור, היא שמש, היא נקטה על הדור, שם היה רב חקק, עדיין חיים, בטח, ילד, היא אמרה, אני יכולה להשמש? היא אמרה, איפה עובדיה? אם מישהו בא לרבי הכי גדול ושואל, איפה עובדיה? אז אתה יכול לדעת שמשהו לא נכון. מי אתה מבקש? עובדיה, אתה אומרת רב עובדיה, איזה דבר, זה ירום? ‫מה שאתם צריכים? ‫אני צריכה מילה. ‫אני אומנת פחות. ‫שמעתי שהוא גדול מאוד. ‫אמרו לו, נג'יה היא פה. ‫הוא בא לצדקה, ‫הייתה איזו איראקית קטנה, ‫קטנה קטנה פה. ‫היא קוראה לו, ‫מה שהיא ראיתה? ‫היא באה לצדקה. סופריזינגלית, היא באה, עובדיה, כיף חלק, איך אתם? איך אתם, נג'יה? איך הייתה את החיים שלך? אל תשאלי, זה מגניב. אני מאוד פחות ואני רואה, ברוך השם, שאתה גדול. תעשי אותי. מי היא הזו? זכרתי את הדתי הראשונה שהפכה? למה הדתי הפכה? הם כבר מתייחסים להתמודד. ‫בגלל שהיא אמרה לו, ‫היא אמרה לו, תשמע, ‫אם תביאי לי פעמים לתיאטר? ‫היו עדיין פילמים ערביים ‫באלה היום, מאליבית. ‫הוא אמר, אני תלמיד ישיבה, ‫אני הולך לתיאטר? ‫תיאטר זה ללחמים, ‫לא לתלמידי החכמים. ‫היא אמרה לו, אבל אני רומן, ‫מה אני אעשה כל יום בבית? ‫מה אני אעשה כל יום, ‫אני אשלח את הרדיו? ‫פעמים, תביאי לי. ‫הוא אמר, אני לא יכולה ‫ללכת לתיאטר. ‫אז הוא נפגש, נפגש במסגרת. ‫תן לי לפחות להשתמש ‫בסרטון פעמים. ‫הוא אמר לו, חכם לא יכול ‫לכתוב באותה מקום, חילול השם. ‫אז מה אני צריך ממך? ‫אתה תלמיד כל יום נשיבה ‫ואני אשמח לבנות? ‫אני לא רוצה את זה. ‫היא פגשת את השידוך. ‫נפגש את הטסט, ‫אתה אוהב אישה, ‫ואתה מתכוון להשתמש, ‫ובדעתך, ‫בדיוק הבנתי מה שאני רוצה, ואז היא מגיעה לך ככה זה קמפליקט בין ההלכה למה שאתה רוצה עכשיו היא מגיעה אחרי, מי ידע, 80 שנה אחרי, 75 שנה, או כל מה שזה היה אחרי שהוא נותן לה את הלכה היא מגיעה ואמרה אתה לא יודע כמה אשם אוהב אותך מה? אני לא הייתי עם ילדים בגלל שהייתי מגניב כל החיים שלי ‫אם תשתכלת בי, ‫תהיה לא יותר ילדים. ‫אז תחשבי עכשיו איך השם ‫הכניס את זה שהיא תהיה פחות, ‫והיא תחשבי מי יתן לי זמן. ‫אוי, החלטה הראשונה שלי. ‫הוא התגמר. ‫תן לי ללכת אליו. ‫והיא נפגשת, ‫והכל היה רק ‫שהיא צריכה להגיד לו ‫שתחשבי אם תלך עם היא ‫לכתוב ולהתגמר, ‫מה יהיה את העולם שלך? ‫אחר כך, קהל פחות בא, ‫בנגים על הדור כמו מניאק. ‫בום, בום. ‫השמש מותן את הדור. ‫מה קורה? ‫הוא אומר, אני פחות. ‫אני מתחיל לקבל שקל על שקל. ‫הוא אומר לרבי, ‫אני צריך עבודה. ‫הוא אומר, הרבי עומד ‫על התלמידה עכשיו, ‫הוא לא יכול להסתכל עכשיו. ‫הוא אומר לו, אני לא ארוך פה ‫עד שהרבים יראו אותי. ‫אני אנגן עד למטה, ‫אני לא אומר. ‫הוא בא לרבי, ‫הוא אמר, מה קורה? ‫מישהו פחות, נתן לו לב. ‫הרבי יכול לב, ‫רבי, אני צריך מילה. ‫הוא אמר, נותן לי. ‫הוא נכנס, ‫הוא נתן לו 2,000 שקל. ‫וואו, מילה. ‫האנשי הפחות היה נפגש את היד. ‫תודה, חכם, תודה. ‫כבר כשהוא נכנס לב, ‫הרב עבדיה אמר, ‫נותן לי דקה. ‫זה היה לפני יום טוב. ‫פעמים לפני יום טוב. ‫הוא אמר, נותן לי. ‫הוא נכנס וקיבל 1,000 שקל אחר. ‫והוא בא אליו ואומר, ‫זה לקחת תנועה לצבא שלך. ‫זה לא, זה לא... ‫אני קחתי לך כבר, ‫אבל זה ספציאלי לצבא שלך. ‫זאת הייתה המדע שלו. ‫יומטוב, צריך לקחת לו משהו יפה. ‫זה מדהים כמו שהיום, ‫כשהוא כבר התחיל ל... ‫לארנוב, ‫שבו הוא חזק את החיים שלו. ‫לפני שהוא החזק, ‫הוא חזק בבניין. ‫באיזראל יש... ‫אחד הטנאנטים ‫הוא מנהיג את המערכת. ‫הוא עושה את ההחלטה ‫לטפל את הבניין, ‫לטפל את האלקטריקה, אתה יודע. ‫והם קולקטו את המONEY ‫מכל טנאנטים. ‫זה כמו המנהיגה. ‫כל טנאנטים צריכים לבן. ‫ואחר כך יש להם קבוצה. ‫כל הטנאנטים של הבניין מה המצב של השנים הבאים? אנחנו צריכים להסביר את זה, אנחנו צריכים את זה, זה יקום את זה, מי יכול לעזור? טוב. אז הם רוצים רב עובדיה להגיע למועדה. הוא יכול להסביר אותם שעה עכשיו עם אנשים סקולריים, עם כל מיני חברים, הוא יכול להסביר שעה עם הם. אז הוא מייחס את השמש. תראו מה הם רוצים. הם אומרים לשמש, אנו סליחים, אתה לא אחד מהמנהיגים הים. רב עובדיה חי במדינה הזאת, הוא צריך להגיע. ‫הוא אמר, רבי, הוא מנהל מאוד, ‫הוא לא יכול לנסות לנסות ‫לשאר בפנים בבניין. ‫זה למה הוא נתן לי. ‫לא, לא, זה לא עובד ככה. ‫אז שכולם נותנים מישהו אחר. ‫אנחנו באמת צריכים תנאי. ‫היא לא נפגשת. ‫הרבי לא יכול להגיד, ‫אני סליחה, אני לא יכול להתחיל ‫הפגישה עד שהוא יגיד. ‫הוא יגיד לו, הוא אמר, רבי, ‫זה המקום. ‫הוא נחתן את העבודה, ‫נחתן את הגמראה, הוא הלכה, ‫הוא נתן את זה שם, ‫אחרי שהוא הלך, ‫האנגלית מנסה לתחתן ‫מאחורי השעה, ‫היא התחתנה בגללה שלה. ‫היא לא יכולה לתחתן. ‫היא לא יכולה לתחתן בגללה. ‫היא התחלתה לקריא, ‫מה קורה? ‫אני לא יכולה לתחתן בגללה שלי. ‫זו ספקית ספקה. ‫בדיוק היא התחשבת ‫במה שקרה. ‫היא קראתה לשמש עוד פעם. ‫היא קראתה, ‫תגידי לכולם שאני מרגישה, ‫אני לא מבין, ‫אני לא מבין, ‫הוא מפחד בגללה. ‫תגידי לו להסביר אותי, ‫אז הוא אמר לו, ‫אם היא אקצפת על עצמה ‫לא לשחרר זמן של רבים ותלמידי חכמים, ‫אני אביא לה בלשון, ‫והיא תהיה בסדר. ‫וזה מה שהיא נפגשת. ‫זה ממש משהו שקורה. ‫אתם יודעים, ‫הם עשו דוקומנטריה על את החיים שלו, ‫הייתה אחת פרופסורת עיראקית-ישראלית ‫של האוניברסיטה. ‫לא רליגיית. ‫הייתה פעם שהפרופסור בא לו ‫לשאול לו שאלה קלטה. ‫הוא היה עם 40,000 כתוביות בביתו. ‫40,000. ‫כל הביתה הייתה כתוביות, ‫בסופו של דבר. ‫הוא אמר לו, ‫לכתוביה ה-3, ‫בצד יד, ‫על השלב ה-2, ‫לכתוביה ה-3, ‫תראו כתוביה. ‫זה נקרא שלה. ‫בואו, תביאו אותה. ‫הפרופסור הלכה, ‫החלטה על הספר, ‫כמו שהוא אמרה, ‫הוא זכר בדיוק ‫כל אחד מהספרים של 40,000 ‫איפה הם נמצאים. ‫אחת אחת אחת. ‫הפרופסור הבאת הספר, ‫הוא אמר, ‫תפקיד 76. ‫הוא נפקד. ‫הוא אמר, ‫תקשיבי שם. ‫הפרופסור, ‫הפרופסור סקולר, ‫הוא אמר, ‫אני אוכל את החיים שלי. ‫אני לא ראיתי ‫בשביל זה בחיים שלי. ‫לפני שאני אפילו ‫התחלתי לראות, ‫הוא אמר לי את כל הספר. ‏I was speechless. ‏This is his words. ‏האיש ידע את כל הדף באלפי. ‏The man knows the entire page by heart. ‏Why? A blessing. ‏Photographic memory. ‏Everything he learns. ‏The point is that his memory was so amazing ‏that people made a joke in Israel. ‏One person came to him and said, ‏Rabbi, they say you know the whole Torah by heart. ‫הוא אמר, אה, אל תסתכל, ‫לא כל התורה, רק חצי. ‫הוא אמר, או, חצי, זה כל סוילט. ‫איך חצי? ‫הוא אמר, איכשהו שאתה רוצה. ‫איכשהו שאתה חושב. ‫זאת אומרת, בכל מקרה, ‫אחד שלהם הוא ראש ‫הישיבת יחווה דת. ‫הוא אמר שלאחר שהם פסקו, ‫הם נפגשו את הקבוצות שלו ‫לראות את המסגרת שלו. ‫והם נמצאו בבוקרים דוזנים ‫של עבודות וחיים, ‫ולהם נכנסו, ‫מזמן של 40, 50, 60 שנים, ‫עבודות שלא נשתמש עדיין. ‫הם נמצאו עבודות של 40 שנים, ‫והם לא נכנסו אותן, ‫הם נשכחו אותן בגמרות. ‫הוא נמצא אותן, ‫הוא נמצא בגמרות. ‫אתם יודעים איך הרבה עבודות ‫הם נמצאו, ‫אבל זה כל עבודות. ‫הם לא יכולים לעשות משהו עם זה. זה כמה הוא היה גבוה בתורה שהוא לא היה אפילו מרכז על דברים אחרים. אתה יכול לדבר שיש סיפור מסוכן שהייתה קפלה שלא יכולה להיות ילדים לפני 20 שנים, והיו אליו. היו קרקעים, ניסינו את הכל, דוקטורים, חברה, זהו. אנחנו נותנים לך. זו היחידה האחרונה שלנו. בבקשה תפסיקו עלינו, תביאו לנו ברכות שיש לנו ילדים כשהם קריאו, הוא גם היה בצחוק הוא כתב משהו על נוטה הוא פולטה את הנוטה והוא נותן להם ואומר להם, בזרת השם ובברית של ילד שלך, תפסיקו את הנוטה לא לפני, אוקיי רבאי שבועים אחרים, אחרי התפסיקה היא נותנה ‫טריפלט. ‫טריפלט. ‫שלושה ילדים. ‫הם נפגשו את הנוט ‫והוא נכנס. ‫ויקרא שם בישראל, ‫אברהם, יצחק ויעקב. ‫הוא נפגש להם את הנוט. ‫בזמן הברית נפגשו את הנוט. ‫בנוט הוא נפגש להם, ‫אברהם, יצחק ויעקב. ‫ממש רוח הקודש. ‫יש אלפים סיפורים כאלה, ‫אבנהיר, חכם בן ציון אבא שאול, ‫אבל עוד חכמים גדולים. ‫אבל כשזה היה יורצייט... ‫הסיפור על הטלפון, ‫כשהוא ראה את המשטרה, ‫הפרופסור קורא אותה לבריאה. ‫כשהם הביאו את הטלפון ‫הארץ לישראל, ‫הם צריכים רעיון. ‫שיכולים להתנגד עם הטלפונים, ‫הם קראים לו. ‫הוא היה הראשון ‫שבאמת היה מוכן לה... ‫אני לא יודע בדיוק ‫מה היה הטלפון שם, ‫אבל אחת הספקות הכי מדהימות, ‫אחת הספקות הכי מדהימות, ‫היא ש... ‫בשלבו, כשהוא היה באיג'יפט, ‫הייתה אחת שוחטת, ‫היא לא הייתה ירשמי, ‫היא לא הייתה צדיקה, ‫היא עושה כל מיני דברים ‫לא חושבים בצדיקה. ‫האנשים הכירו לו, הרבי, ‫הוא לא חייבת, ‫הוא לא יכול לקחת גבירה ממנו. ‫הוא הכירה לו, ‫הוא לא עשה עבודה, ‫הוא לקח סרטיפיקט, ‫הוא לא יכול להיות שוחט. מה? זה פרנסה שלי. הם אומרים, פרנסה שלך היא מיוחדת, אבל היא יותר מיוחדת מאלה אנשים לא אוכלים קושר מית בגללך. הרבה שנים לאחר, כמעט 30 שנים לאחר, רב עובדיה כבר התחלתי לישראל, והוא היה דיין בפתח תקווה, עם רב אליהשיב. רב אליהשיב היה גם בבדים. האנחה הזאת נפגעה, הוא כבר התחלתי לישראל ונפגע עוד פעם. And it came to, someone remembered that Rav Ovadia took away his, and he told everyone, be careful from him, he's not reliable. He came to Rav Ovadia's room with a gun, pointed the gun to his head, and said to him, you have two chances now, two choices. One, you sign that I'm reliable and I'm kosher to do shkita, or I kill you and I don't care what's going to happen. He said to him, you can kill me as much as you want. ‏I will never sign for people to eat meat from your hand. ‏He started to scream this and that. ‏When it comes to the truth, a gun to the head, ‏he did not agree to compromise with a guy. ‏Even 30 years later, he came with a gun. ‏He took away, obviously, nobody wants to eat his meat. אתה יכול לראות, קרה לי איזושהי ספק, זה אולי יהיה הספק האחרון, אני עשיתי לוקחים לוקחים כאן, במערכת ג'מאיקה, במערכת הארכיבית, כל יום שבוע, בין 12 ול-2. הייתה קצת ישראלים, ילדים וילדים, בת 20, הם כולם עובדים בארכיבית. אותם היום הם אנשים מאוד גדולים, הם חייבים הרבה בארכיבית, הם היו תיקונים, אבל לפני זה היה הראשון או שני, שהם כולם התחילים לעבוד. as real estate agents. One girl there, she was academic, you know, went to university. Everybody else was not so academic. I used to prove to them the Torah is divine. She was impressed, wow, science proved that the Torah is divine. One time I said, I would like to invite all of you to my house for Shabbat. Friday night, we sit at the table, maybe about 20 guys and girls, We're sitting over there and we give the v'ra Torah until I made the mistake of my life. I said, Rav Ovadia Yosef said in his speech such and such. She looked at me. Ma? This is your hero? I taught you civilized. I thought you're intelligent. I didn't know you're affiliated with him. I said, what's the problem? Don't you hear the news? You know, in the media, I know how they lie, but rabbis, non-stop, whatever they can just bring out. So I didn't know what to do now. In one hand, I'm afraid to lose her. On the other hand, I cannot be silent when she put the biggest chacham down. thinking what to do, Hashem gave me a brilliant idea. I said to her, tell me, who is the greatest secular Israeli that you admire? She said to me, Professor Aharon Barak, the president of the law faculty and a professor in Harvard. I said to her, if I would come to Professor Barak and ask him a question about two neighbors fighting about the wall or anything like that, ‫הוא יכול להגיד לי ‫ההיסטוריה של השאלה ‫בכל הקורטים, בכל העולם, ‫באחר 1000 שנים, בייארט? ‫היא אמרה לי, ‫לא, יש לך ארכיב לזה. ‫אם החקר רוצה ‫לראות עוד עקבים, ‫הוא יכול להיות ארכיב, והוא יראה. ‫אתה לא צריך לדעת את זה, בייארט. ‫אני אגיד לה, ‫בואי, בואי, כאן. ‫אני אוהב את כל העקבים שלו כאן. ‫אני אגיד, קח אחד מהעקבים. ‫הוא קח אחד. ‫תפוס אימא שאתה רוצה. ‫היא פוסת. איזה שאלה קיימה? האם יהודי יכול ללכת לאגיפה? בקטע, בגלל בתורה הוא אומר שאתה לא תראה אותה עוד פעם. מה זכות אשם? האמצעות שלהם או כל האנשים של אגיפה? זכות אשם שלא להיות באגיפה או אפילו שלא להיכנס לאגיפה? יש הרבה דלמות פה. אז מישהו שואל את השאלה, כשישראל סופו של אגיפה, ‫כן, והמשחק ‫היה אחר חודש, חי. ‫אנשים קראו, ‫לפני זה לא הייתה אינטרנטה, ‫לא משהו, חי, ‫והוא התגלגל פרספורטנית, ‫עם אין התגלגל. ‫והקבוצה הייתה אומרת, ‫רבותיי, אני רוצה שאתם יודעו, ‫הרבי לא יש לכם כלום כאן. ‫אנחנו בלון בסטודיו, ‫והשאלות חיים. ‫לא יש זמן להתגלגל. I said to her, all these shows were recorded and this was all printed in this book, Yechevedat. You see, thousands of questions. Do you want to see how many quotes he was bringing from his head, memorizing the pages, how many books, this? You ready? Every time you see parentheses, it's another source. She started to count with me. 1, 5, 10, 20, 30, 40. We got to 50 already. I said, look, in one question he already gave 50 sources from 50 different books. But look, there is another 10 pages. We're going to get to 150 sources on one question and there are thousands like this here. Do you know another person in the world that can do such thing? She looked at me. She said to me, wow, that's inhuman, that's not, that cannot be. I said, oh, now you understand what it means. She said, אני כל כך מתביישת, I'm so ashamed. She became Baal HaTeshuva. Few years later, I go to Costco, Friday morning, I wait until they open 10 o'clock, I see a minivan pull over, few religious kids, perot, yamakas coming out. מי שאני רואה? את הזו. עכשיו היא מתה, יש לה ילדים. אני חושב על עצמי, רב עבדיה, אתה עשיתי את כל המשפחה הללויתית, ואתה לא ראיתי אותן. מה שהיא... זו הייתה השטפה האחרונה לתהליך הללויותי. היא התגלגלת כמה היא הייתה במדע. את המדעים הסקולריים, כמה אנשים מגניבים עם מדעים. And she just thought this person I thought is primitive and barbaric and this turned to be the smartest, the holiest, everything the opposite of what they've been telling me. She started to go seriously into the religion. Today they have a successful business with food, everybody's visit there, Thursday and Friday, everyone in Monsi is by them. One thing leads to another. What do you see, rabotai? הזכות של החכם, לפעמים זו כולכל כדי לא להיות שם, רק כדי ששם נמצא או שום דבר יקרה עם זה, זו כולכל כדי להפעול על אנשים אחרים. אז, אתם יודעים, הדבר האחר, ונתחיל, הדבר האחר הוא שאתם צריכים לדעתי, זה רק אנשים, בין הרבה מיליאנים של אנשים רעיונים. בהתחלה, חתם סופר, יש לו בוקר, קוראים לו 200 שנים לפני, בחנגריה, חתם סופר. גדול חכם. בוקר שלו, תורת משה, הוא מביא מדרש, שאומר, ונוח מצא חן בעיני השם, זאת אומרת, רק השם אהב אותו, אף אחד אחר. אנשים חכמים אוהבים אנשים חכמים. הם מלכות. ‏when you have all these low-lifes out there, when they see one Talmid Yeshiva, they want to kill him. What did it do to them? Nothing. It just bothered them, someone actually made it. And we are all losers here. Or they may don't believe that the Torah is the right way, so automatically they're allergic to someone that is different than them. Who do you think you are? Or They think that he looks at them down. Meaning he thinks he is here and we are all the way down. So there are many reasons why they hate the Chachamim or they hate the Tzaddikim. The Midrash say only Noach was found favor in the eyes of Hashem. No one else did. Noach found favor in the eyes of Hashem, which is the most important thing. What is this Midrash come to teach us? What exactly is this Midrash wants to say? ‫אם המדרש לא אמר את זה, ‫אנחנו לא הבנינו את זה מהקהילה, ‫שנוח הוא האחד ‫שנחשף בעיניים של השם, ‫אם אנשים אחרים נכנסו, ‫הם גם יצאו לסביב הארק. ‫אף אחד לא מבין את זה, נכון? ‫באמת, הוא האחד האחד ‫ששם נחשף לסביב הארק, ‫לסביב האנשים ולסביב עצמו. ‫אם יהיו עוד 50 אנשים, ‫הם אמרו, קח את האחד, ‫את האחד ואת הזו ואת הזו. יכולו להכוון שכל שלהם יכולו ללכת לארץ, הם הרבה יותר חשובים מאנימות, זה בטח. למה צריכים את המדרש הזה? אז התגובה היא, כשאתה אומר שרק אחד נמצא בגבי השם, זאת אומרת שלא יש עוד אחד. בגלל שאם היה יותר מאחד, התורה לא תפקיד רק על אחד, זה לא ברור לדברים האחרים. אז ה'פרפיט הרמיעה' ‫הוא קורא משהו מאוד מעניין. ‫זה מה שהוא קורא. ‫שוטטו בחוצות ירושלים. ‫בואו לבחור בחצויות ירושלים. ‫בואו לבחור בחצויות ירושלים. ‫כמה שנים לפני רבי ג'רמאיה חי? ‫-2,500. ‫2,500 שנים לפני, בעקבות. ‫אז הרבים אומרים, שוטטו בחוצות ירושלים